דוברי ויו"ר הכנס

אלי שמואלי

מנהל מיט"ל
יו”ר הוועדה המארגנת

נתי אברהמי

מנכ"ל מחב"א

פרופ' אינה בלו

האוניברסיטה הפתוחה

:About The Chair

Ina Blau, Ph.D., is a Professor in the Department of Education and Psychology at the Open University of Israel. Her research explores the dynamic interplay between Educational Technology and Cyber-Psychology. Her work is centered on understanding how digital technologies ubiquitously influence human behavior and communication and, in turn, how these technologies can be leveraged to enhance learning, teaching, training, and assessment processes
להרצאה

ד"ר מריאנה דורצ'בה

המכללה האקדמית ע"ש סמי שמעון

על הדובר:

אני בעלת תואר שלישי במתמטיקה מאוניברסיטה טכנית בסופיה, בולגריה; עבדתי כמרצה למתמטיקה באוניברסיטאות בבולגריה, במכללה אקדמית למורים תלפיות, כאת מרצה למתמטיקה במכללת סמי שמעון ויועצת פדגוגית בחברת הלומדה; פרסמתי 8 ספרים ומונוגרפיות במתמטיקה ויותר מ- 55 מאמרים במגזינים בינלאומיים; משתתפת בכנסים בינלאומיים בנושאי קריפטוגרפיה ושימושי בינה מלאכותית בהוראת מתמטיקה.
להרצאה

פרופ' אורית חזן

הטכניון

על הדובר:

פרופ' אורית חזן היא חברת סגל בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון. תחום המחקר שלה הוא הוראת מדעי המחשב, הנדסת תוכנה ומדעי הנתונים. עד היום פרסמה כ- 150 מאמרים בז'ורנאלים מקצועיים ובאסופות מאמרים של כינוסים, ושמונה ספרים. בשנים 2007-2010 כיהנה כיו"ר וועדת המקצוע של מדעי המחשב בתיכון בישראל. בשנים 2011-2015 פרופ' חזן כהנה בתפקיד דיקנית הפקולטה; במהלך כהונתה, שינתה היחידה האקדמית את מעמדה ממחלקה לפקולטה. בשנים 2017-2020 כהנה פרופ' חזן בתפקיד דיקנית לימודי הסמכה של הטכניון. מנובמבר 2023 היא עומדת בראש פורום "חינוך בחירום" במסגרת מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית.
להרצאה

פרופ' ענת כהן

אוניברסיטת תל אביב

על הדובר:

פרופ' ענת כהן, חברת סגל בכירה בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, ראשת המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי, ראשת המעבדה לחקר שילוב טכנולוגיות בלמידה, וחברה בצוות Virtual TAU. ענת משמשת כיו"ר תחום טכנולוגיות וחינוך בקתדרת אונסקו לטכנולוגיה, אינטרנציונליזציה וחינוך. תחומי מחקרה כוללים הוראה אקדמית ברשת, יישומים פדגוגיים חדשניים משולבי תקשוב, GenAI, חומרי למידה פתוחים (OER), ניתוח למידה ולמידה ניידת.
להרצאה

פרופ' תמי זייפרט

מכללת סמינר הקיבוצים

על הדובר:

מרצה בכירה בטכנולוגיה בחינוך בסמינר הקיבוצים. מובילה מחקר בסביבות למידה חדשניות ויזמות חינוכית. חוקרת שילוב בינה מלאכותית, צ'אטבוטים ומערכות הערכה בהוראה. בעלת פוסט דוקטורט בתחום שילוב מחשבי כף יד בהוראה, המעבדה לטכנולוגיות ידע, אוניברסיטת תל-אביב (2005). תואר שני בתרפיה בתנועה באוניברסיטת חיפה (2018). משלבת בין תחום התנועה והטכנולוגיה בהוראה ובמחקר.
להרצאה

ד"ר מריאנה דורצ'בה

המכללה האקדמית ע"ש סמי שמעון

על הדובר:

אני בעלת תואר שלישי במתמטיקה מאוניברסיטה טכנית בסופיה, בולגריה; עבדתי כמרצה למתמטיקה באוניברסיטאות בבולגריה, במכללה אקדמית למורים תלפיות, כאת מרצה למתמטיקה במכללת סמי שמעון ויועצת פדגוגית בחברת הלומדה; פרסמתי 8 ספרים ומונוגרפיות במתמטיקה ויותר מ- 55 מאמרים במגזינים בינלאומיים; משתתפת בכנסים בינלאומיים בנושאי קריפטוגרפיה ושימושי בינה מלאכותית בהוראת מתמטיקה.
להרצאה

פרופ' רבקה ודמני שאומן

אוניברסיטת אריאל; המועצה להשכלה גבוהה

על הדובר:

פרופסור רבקה ודמני – סיו"ר המועצה להשכלה גבוהה (לשעבר) וכיום חברת המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), וראש הוועדה לחינוך, הוראה, מדעי הרוח ואמנויות במל"ג. היא פרופסור בחוג לחינוך ולהכשרת מורים באוניברסיטת אריאל ומלמדת הקורסים באשכול טכנולוגיות למידה. מחקריה ומומחיותה הם בתחומי ההוראה והלמידה בהשכלה הגבוהה ובמערכת החינוך, טכנולוגיה חינוכית, חדשנות דיגיטלית, פדגוגיה דיגיטלית, ניו מדיה והכשרה להוראה. לפרופסור ודמני ניסיון רב שנים במחקר ובהוראה. היא מרצה בכנסים רבים בארץ ובעולם וחברה פעילה בוועדות ובפורומים בין-לאומיים.
להרצאה

פרופ' אמנון גלסנר

המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי

על הדובר:

הוראת מתמטיקה באורנים וסמינר הקיבוצים. בוגר תואר שני ושלישי בתחום הארגומנטאציה באונ' העברית בירושלים. הבית האקדמי מכללת קיי ולימדתי במחלקה לחינוך ובתוכנית לניהול וישוב סכסוכים באונ' בן גוריון. מתנסה, מנחה, חוקר ומפרסם בתחומים כמו טיפוח חשיבה יצירתית וחשיבה ביקורתית בסיוע תקשוב, עיצוב למידה מבוססות פרוייקטים ומקום, וקידום גישת היוטגוגיה ללמידה בהכוונה והובלה עצמית, כיום בסיוע בינה מלאכותית יוצרת.
להרצאה

פרופ' מירי שינפלד

סמינר הקיבוצים ומופ"ת

על הדובר:

פרופסור מירי שינפלד ראשת תוכנית התזה בטכנולוגיה בחינוך בסמינר הקיבוצים, ומכהנת כראש מרכז TEC לטכנולוגיה, לחינוך ולשונות תרבותית במכון מופ"ת. היא גם סגנית נשיא הארגון הבינלאומי לחינוך לרב-תרבותיות (IAIE - International Association of Intercultural Education) וחברה בועדת ההיגוי של מיט"ל. היא חוקרת וכותבת על נושאים הקשורים לכשירות תרבותית, חדשנות, שיתופיות, טכנולוגיה בחינוך, בינה מלאכותית ועולמות וירטואלים.
להרצאה

ד"ר מריאנה דורצ'בה

המכללה האקדמית ע"ש סמי שמעון

על הדובר:

אני בעלת תואר שלישי במתמטיקה מאוניברסיטה טכנית בסופיה, בולגריה; עבדתי כמרצה למתמטיקה באוניברסיטאות בבולגריה, במכללה אקדמית למורים תלפיות, כאת מרצה למתמטיקה במכללת סמי שמעון ויועצת פדגוגית בחברת הלומדה; פרסמתי 8 ספרים ומונוגרפיות במתמטיקה ויותר מ- 55 מאמרים במגזינים בינלאומיים; משתתפת בכנסים בינלאומיים בנושאי קריפטוגרפיה ושימושי בינה מלאכותית בהוראת מתמטיקה.
להרצאה

פרופ' לאה קוזמינסקי

המכללה האקדמית לחינוך ע״ש קיי

על הדובר:

פרופ' לאה קוזמינסקי היא חוקרת בתחומים של הכשרה להוראה והתפתחות מקצועית של מורים, הובלת שינויים פדגוגיים מערכתיים, זהות עצמית בהוראה וענווה אינטלקטואלית. שמשה בעבר כנשיאה של המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי.
להרצאה

...

...

על הדובר:

להרצאה

...

...

על הדובר:

להרצאה

ד"ר מריאנה דורצ'בה

המכללה האקדמית ע"ש סמי שמעון

על הדובר:

אני בעלת תואר שלישי במתמטיקה מאוניברסיטה טכנית בסופיה, בולגריה; עבדתי כמרצה למתמטיקה באוניברסיטאות בבולגריה, במכללה אקדמית למורים תלפיות, כאת מרצה למתמטיקה במכללת סמי שמעון ויועצת פדגוגית בחברת הלומדה; פרסמתי 8 ספרים ומונוגרפיות במתמטיקה ויותר מ- 55 מאמרים במגזינים בינלאומיים; משתתפת בכנסים בינלאומיים בנושאי קריפטוגרפיה ושימושי בינה מלאכותית בהוראת מתמטיקה.
להרצאה

ד"ר מריאנה דורצ'בה

המכללה האקדמית ע"ש סמי שמעון

על הדובר:

אני בעלת תואר שלישי במתמטיקה מאוניברסיטה טכנית בסופיה, בולגריה; עבדתי כמרצה למתמטיקה באוניברסיטאות בבולגריה, במכללה אקדמית למורים תלפיות, כאת מרצה למתמטיקה במכללת סמי שמעון ויועצת פדגוגית בחברת הלומדה; פרסמתי 8 ספרים ומונוגרפיות במתמטיקה ויותר מ- 55 מאמרים במגזינים בינלאומיים; משתתפת בכנסים בינלאומיים בנושאי קריפטוגרפיה ושימושי בינה מלאכותית בהוראת מתמטיקה.
להרצאה

ד"ר אסנת רובין

מכללה ירושלים

על הדובר:

ראש תכנית לתואר שני בייעוץ חינוכי במכללה ירושלים, בעבר ראש בי״ס להתמחות מקצועית לסגל אקדמי במכון מופ״ת.
להרצאה

ד"ר יצחק טרכטינגוט

האוניברסיטה העברית

על הדובר:

ד"ר יצחק טרכטינגוט, מרצה ופוסט דוקטורנט במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, ראש חוג וראש מגמה במכללה האקדמית הרצוג, מרצה לפסיכולוגיה וחינוך במכללות נוספות. שימש בתפקידי ניהול בג'וינט, במשרד רוה"מ ובעיריית ירושלים, וכן ניהל מינהל קהילתי בירושלים. משמש כעמית מחקר בתוכנית החרדים במכון אהרן, אוניברסיטת רייכמן, וכעמית מחקר במכון טרומן, האונ' העברית.
להרצאה

ד"ר מריאנה דורצ'בה

המכללה האקדמית ע"ש סמי שמעון

על הדובר:

אני בעלת תואר שלישי במתמטיקה מאוניברסיטה טכנית בסופיה, בולגריה; עבדתי כמרצה למתמטיקה באוניברסיטאות בבולגריה, במכללה אקדמית למורים תלפיות, כאת מרצה למתמטיקה במכללת סמי שמעון ויועצת פדגוגית בחברת הלומדה; פרסמתי 8 ספרים ומונוגרפיות במתמטיקה ויותר מ- 55 מאמרים במגזינים בינלאומיים; משתתפת בכנסים בינלאומיים בנושאי קריפטוגרפיה ושימושי בינה מלאכותית בהוראת מתמטיקה.
להרצאה

ד"ר לימור ליבוביץ

משרד החינוך

על הדובר:

עובדת במו״פ משרד החינוך בתחומי החדשנות וטכנולוגיית בינה מלאכותית. בעלת תואר ראשון מבצלאל, תואר שני בתכנון לימודים מאוניברסיטת תל-אביב ודוקטורט בהדרכה מאוניברסיטת חיפה. מנחה השתלמויות מורים, בעלת האתר ״חינוך ליצירתיות״, מפתחת קורסים מקוונים ומרצה בתחומי היזמות, יצירתיות וטכנולוגיה. הוציאה לאור ב-2025 ספר ״דור ה-AI  חינוך ילדים בעולם של בינה מלאכותית״ הכולל את המחקר שמוצג בכנס זה ומיועד להורים ולמורים.
לפוסטר

ד"ר יובב עשת

המכללה האקדמית צפת

על הדובר:

ד"ר יובב עשת הנו מעצב הלמידה הדיגיטלית של הסגל האקדמאי במכללה האקדמית צפת. בעל דוקטורט במנהל עסקים מאוניברסיטת חיפה ובוגר בהצטיינות של התמחות עיצוב למידה דיגיטלית, והתמחות מחקר והערכה במכון מופת. משמש כמרצה בחוג למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית צפת. נושאי המחקר של ד"ר עשת הנם יושרה אקדמית ואתיקה בסביבות דיגיטליות.
להרצאה

ד"ר אילנה רם

הטכניון

על הדובר:

אילנה היא עמיתת מחקר בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון. תחום המחקר שלה הוא חינוך גבוה למדעים והנדסה, מחקר יישומי על תהליכי למידה והוראה ואנליטיקות למידה
להרצאה

ד"ר טל סופר

אוניברסיטת תל אביב

על הדובר:

ד"ר טל סופר היא חברת סגל בכירה בבתי הספר לרפואה ולחינוך באוניברסיטת תל אביב, מנהלת מרכז לחיזוי טכנולוגי חברתי ופדגוגיה דיגיטלית וראש תכנית המוסמך בבריאות דיגיטלית. עוסקת מעל 30 שנה במחקר וייעוץ בתחומי חיזוי טכנולוגי, בריאות דיגיטלית וחינוך, הובילה מעל 60 פרויקטים לאומיים ועבור האיחוד האירופי. פרסמה מעל 150 מאמרים.
להרצאה

ד"ר רונית שמלו

המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון

:About The Chair

A senior lecturer at Shamoon College of Engineering, specializes in computer science education. My research explores novices' challenges in object-oriented programming and promotes a new teaching method that integrates explicit orientation to errors in a way that enables students to strive to learn from those errors in computer science, databases, and other areas
להרצאה

ד"ר פיליפ סלובוצקי

הלומדה

על הדובר:

בעל תואר ד"ר בפיזיקה ממכון ויצמן, עבדתי כמהנדס פיזיקה בתעשייה אוירית ובאל-אופ תעשיות אלקטרו-אופטיות, כמרצה לפיזיקה ולמתמטיקה באוניברסיטה באריאל, כמרצה למתמטיקה במכללות למורים לווינסקי ותלפיות, כמורה לפיזיקה בבי"ס תכיון; משנת 1986 מייסד ומנכ"ל חברת הלומדה; מו"ל של תוכנות וספרי לימוד פיזיקה ומתמטיקה.
להרצאה

ד"ר מור דשן

המכללה האקדמית רמת גן; אוניברסיטת בר אילן

על הדובר:

ד"ר מור דשן מרצה במכללה האקדמית ברמת גן בתוכנית לתואר שני בטכנולוגיות למידה דיגיטליות, ובאוניברסיטת בר-אילן במחלקה למדעי המידע. בעבר שימשה כמשנה למנכ"ל רשת דרכא, ואחראית על הפדגוגיה. המחקר האקדמי שלה דשן מתמקד בהתנהגות ולמידה ברשתות חברתיות, טכנולוגיות למידה, אוריינות מידע, אוריינות בינה מלאכותית והשלכות הבינה המלאכותית על למידה.
להרצאה

ד"ר נח טרייטל

עזריאלי - מכללה אקדמית להנדסה ירושלים

על הדובר:

ראש תחום כימיה בעזריאלי - מכללה אקדמית להנדסה ירושלים. Ph.D. מהאוניברסיטה העברית בירושלים בתחום ארומטיזציה ואגרגציה של אניונים של פחמימנים פוליציקליים ארומטיים; כיום עוסק בתחום שיטות הוראה מתקדמות ושיטות לימוד עצמאיות של סטודנטים.
להרצאה

ד"ר חגית מישר- טל

מכון טכנולוגי חולון HIT

על הדובר:

ד"ר חגית מישר-טל היא מרצה בכירה בפקולטה לטכנולוגיות למידה במכון טכנולוגי חולון HIT. חגית מתמחה בחקר סביבות למידה מקוונות ותרבות דיגיטלית. חגית פרסמה מאמרים רבים בנושאים של הוראה ולמידה מרחוק, למידה שיתופית, למידה ניידת, משחוק בלמידה, ולמידה בסביבות AI.
להרצאה

ד"ר ורד אלישר

האקדמית עמק יזרעאל

על הדובר:

ד"ר ורד אלישר היא מרצה וחוקרת תקשורת. חברת סגל בכירה בחוג לתקשורת, המכללה האקדמית עמק יזרעאל. החל משנת 2023 מכהנת כראש החוג. תחומי ההתמחות והעניין שלה כוללים תקשורת פוליטית ועיתונאות, תקשורת ומשבר האקלים, והשפעות השימוש בטכנולוגיות תקשורת חדשות על היבטים חברתיים ופוליטיים, לרבות תהליכי למידה.
להרצאה

ד"ר רוזאן ח'יר פראג'

מכללת עמק יזרעאל

על הדובר:

ד"ר רוזאן ח'יר פראג' היא ראשת היחידה ללימודי אנגלית במכללה האקדמית עמק יזרעאל. במסגרת תפקידה היא אחראית על הוראת האנגלית למטרות אקדמיות ובינלאומיות. היא גם מלמדת קורסי תוכן באנגלית. לצד ההוראה, היא חוקרת את החשיבה האפיסטמית של מורים, את שילוב הבינה המלאכותית בהוראת האנגלית, ואת הוראת קורסי התוכן באנגלית.
להרצאה

ד"ר קלרה ריספלר

מכללת עמק יזרעאל

על הדובר:

ד"ר קלרה ריספלר היא מרצה בכירה בתואר השני בפיתוח וייעוץ ארגוני ובחוג לניהול שירותי אנוש במכללה האקדמית עמק יזרעאל. ד"ר ריספלר עוסקת במחקר על עולם העבודה המשתנה, עם דגש על ממשק טכנולוגיה ואנשים, כולל פדגוגיה דיגיטלית ומביאה למעלה מ-30 שנות ניסיון בניהול משאבי אנוש וייעוץ למנהלים.ות בחברות מובילות במשק.
להרצאה

ד"ר עדי וולף

הטכניון

על הדובר:

מרצה ומתרגלת בפקולטה למתמטיקה בטכניון, מעצבת למידה במרכז לקידום הלמידה וההוראה בטכניון.
להרצאה

ד"ר עדי כץ

SCE

על הדובר:

ראש המחלקה להנדסת תעשייה וניהול, SCE קמפוס אשדוד, ומרצה בכירה. ראש מרכז השמישות YOUsability לפיתוח ובחינת טכנולוגיות אינטראקטיביות. תחומי המומחיות שלה הנם אינטראקציית אדם-מחשב, תקשורת מתווכת מחשב ומידול סמנטי של בסיסי נתונים. עדי חוקרת היבטים קוגניטיביים ורגשיים של עיצוב ממשקי משתמש, שמישות, חווית משתמש ועיצוב מעצים משתמש. פרסמה מאמרים בכתבי עת כגון Organizational Science ו-Interacting with Computers . מאמרה ב-IwC שכותרתו What is Beautiful is Usable (נכתב בשיתוף עם טרקטינסקי ואיכר) צוטט מעל ל-2,140 פעמים.
להרצאה

ד"ר אלה ברונשטיין

אוניברסיטת תל אביב, פקולטה לרפואה

על הדובר:

אלה היא ראשת היחידה לקידום איכות ההוראה, מחקר והערכה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. אלה עוסקת בתחומים הבאים: פסיכומטריקה, פיתוח מסגרות להערכה מעצבת ומסכמת, פיתוח סגל, קידום מיומנויות SRL ויישום טכנולוגיות, בין היתר AI, בתהליכים חינוכיים. אלה שותפה במחקרים ישומיים ברמה ארצית ובינלאומית.
להרצאה

ד"ר שלי רפ

מכון ויצמן למדע

על הדובר:

ד״ר שלי רפ היא חוקרת בקבוצת הכימיה במחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן. במחקריה היא מפתחת דרכי הוראה חדשניות המשלבות כלים טכנולוגיים, מרשתות חברתיות ועד חדרי בריחה, בהוראת הכימיה. בנוסף, היא מובילה מחקר ופיתוח של תוכניות המבוססות על יעדי פיתוח בר-קיימא (SDGs) ופועלת לקידום ההתפתחות המקצועית של מורי הכימיה.
להרצאה

ד"ר עימאד עיד

הטכניון

על הדובר:

ד"ר עמַאד עיד סיים את הדוקטורט בכימיה בטכניון בהנחיית פרופ' אשרף בריק. זכה בפרסים על הצטיינות בהוראה ופרסם מאמרים בכתבי עת מובילים. כיום מרצה ומרכז קורסים באוניברסיטה הפתוחה, מרצה במכללה האקדמית אורנים ומומחה לשילוב בינה מלאכותית בהוראה ובלמידה במרכז לקידום ההוראה בטכניון.
להרצאה

ד"ר רות ספז

עזריאלי - מכללה אקדמית להנדסה ירושלים

על הדובר:

ד"ר רות ספז היא מרצה בכירה במחלקה להנדסת חומרים, בעזריאלי - מכללה אקדמית להנדסה ירושלים. בין השנים 2011-2024 כיהנה כראש היחידה לכימיה במכללה. עוסקת בקידום חדשנות בהוראה בכימיה בדגש על קורסי PBL ומעבדות הוראה. מובילה פיתוחים בהערכה מעצבת אינטראקטיבית וקידום למידה אישית ומותאמת סטודנט במעבדות הוראה.
להרצאה

ד"ר רחל הס גרין

האוניברסיטה הפתוחה

על הדובר:

מרצה למתמטיקה ובינה מלאכותית, מרכזת קורס בתורת המשחקים. מרכזת תוכנית מצוינות במדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה. מעבירה השתלמויות והרצאות על בינה מלאכותית במתמטיקה למורים ותלמידים.
להרצאה

ד"ר דני גליק

מכללת אורנים

:about the chair

Dr. Danny Glick is the Academic Director at Edge, a leading EdTech startup accelerator, where he oversees research on emerging educational technologies, including AI-powered virtual humans and tutor bots. He also serves as a research affiliate at the University of California, Irvine's Digital Learning Lab, where he studies the impact of emerging technologies on academic achievement in developing countries. Danny is the host of "Dancing with the Machine", a podcast series that explores the intersection of education, technology, and innovation
להרצאה

ד"ר דובי וייס

הקריה האקדמית אונו

על הדובר:

מוביל תהליכים אסטרטגיים בתחום הטכנו-פדגוגיה והלמידה החדשנית בארגונים חינוכיים. ראש ההתמחות בפיתוח למידה והדרכה בשילוב דיגיטל (B.A) בקריה האקדמית אונו. לשעבר ראש תחום פדגוגיה דיגיטלית במכללת סמינר הקיבוצים. המייסד הפדגוגי של סביבת הלמידה הדיגיטלית "עת-הדעת". בעל ניסיון של למעלה מ-30 שנים בפיתוח סביבות למידה והדרכה משולבות מחשב. בוגר מחזור י"א של בית ספר "מנדל" למנהיגות חינוכית. נבחר ע"י עיתון "הארץ" לאחד מ-50 האנשים המשפיעים על החינוך בישראל בשנת 2010 וזכה בפרס ראש הממשלה ליזמות וחדשנות (2012) על פועלו החלוצי בתחום הטכנולוגיה החינוכית.
להרצאה

ד"ר נירית גביש

המכללה האקדמית להנדסה בראודה בכרמיאל

על הדובר:

ד"ר נירית גביש היא חברת סגל וראש המחלקה להנדסת תעשייה וניהול במכללה האקדמית להנדסה בראודה בכרמיאל ועמיתת הוראה בטכניון. היא חוקרת ומרצה בתחומי הנדסת גורמי אנוש, ממשק אדם-מחשב, חווית המשתמש, מערכות מציאות מדומה ורבודה ואינטראקציה עם בינה מלאכותית.
להרצאה

ד"ר גלי נווה

המכללה להנדסה על שם סמי שמעון

:about the chair

Gali Naveh is a senior lecturer and the head of the information system track at the Department of Industrial Engineering and Management at Shamoon College of Engineering. She holds a B.Sc. in computer science and M.Sc. and Ph.D. in information systems. Dr. Naveh has rich practical experience with post- secondary education
להרצאה

ד"ר אסתר כלפון

המכללה האקדמית לחינוך שאנן

על הדובר:

ד"ר אסתר כלפון השכלה. בעלת תואר ראשון, שני ושלישי, הפקולטה לחינוך, אוניברסיטת בר-אילן. תחומי מחקר. קידום איכות החינוך וההוראה, הוראה איכותית/חדשנית, אקלים חינוכי, חינוך לדמוקרטיה, פיתוח מנהיגות ילדים ו-SEL. תפקידים. סגנית נשיא המכללה ודיקנית לימודי תואר-ראשון (B.Ed) באקדמית "שאנן"-חיפה. ראש מרכז המרא"ה- המרכז לקידום איכות ההוראה וראש החוג לחינוך בלתי-פורמלי.
להרצאה

ד"ר עמיר גפן

אוניברסיטת בר-אילן; משרד החינוך

על הדובר:

חוקר ומרצה לבינה מלאכותית בחינוך באוניברסיטת בר-אילן; יועץ אקדמי למכון למחקר יישומי בינה מלאכותית בחינוך באגף מו"פ במינהל חדשנות וטכנולוגיה - משרד החינוך
להרצאה

ד"ר איל רבין

יועץ למכון ליישומי בינה מלאכותית בחינוך, משרד החינוך

על הדובר:

ד"ר איל רבין (Ph.D) הוא פסיכולוג (MA), המשמש כעמית מחקר במרכז לחקר חדשנות בטכנולוגיות למידה באוניברסיטה הפתוחה, ויועץ אקדמי למכון ליישומי בינה מלאכותית בחינוך במשרד החינוך. איל חוקר, מייעץ ומרצה על פיתוח כשירות לבינה מלאכותית, למידה מותאמת אישית ואנליטיקות למידה .
להרצאה

ד"ר אריק טאיב

המכללה האקדמית ספיר

על הדובר:

פסיכולוג מרצה וראש המחלקה ללימודים רב תחומיים, מכללה האקדמית ספיר. פסיכולוג בשפ"ח באר שבע, מנהל יחידת ה cbt ובעל קליניקה טיפולית. מנכ"ל ומייסד חברת SeeMe אמפתיה דיגיטלית.
להרצאה

ד"ר ליאור ארונשטם

SCE

:about the chair

Dr Lior Aronshtam is the head of the Department of Software Engineering at SCE. Her teaching primarily covers topics in computer science theory, including algorithms and data structures. Her research focuses on combinatorics, probability, complexity, and optimization. She earned her Ph.D. in Computer Science from The Hebrew University in 2014
להרצאה

ד"ר יעל יוסל איזנבך

המכללה האקדמית רמת גן

על הדובר:

חברת סגל וראשת תחום מתודולוגיה במכללה האקדמית רמת גן. מרצה באוניברסיטת תל אביב- תלמידי תזה - בית ספר למקצועות הבריאות , ובמדרשה ללמודים מתקדמים- בית ספר לרפואה . תחומי ההוראה: סטטיסטיקה ושיטות מחקר . תחומי מחקר: סוציולוגיה של החינוך, הוראה דיגיטלית בהשכלה הגבוהה, היבטים חברתיים ופדגוגים של הוראה מקוונת.
להרצאה

ד"ר סמדר בר-טל

המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט

על הדובר:

ד"ר סמדר בר-טל חוקרת ברשות המחקר ומרצה בכירה, המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט. הובילה את תחום ההוראה והלמידה המקוונת, במרכז להוראה חדשנית ומיטבית במכללת לוינסקי לחינוך וראשת המדור לסביבות הוראה ולמידה מקוונות במכון מופ"ת. מחקריה מתמקדים בשילוב טכנולוגיות בהוראה ובלמידה, פעילות אנשי חינוך וסטודנטים ברשתות חברתיות. ולאחרונה גם בתחום הAI מלמדת קורסים בנושאי פדגוגיה דיגיטלית.
להרצאה

ד"ר אולז'ן גולדשטיין

המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי

על הדובר:

מרצה בכירה במכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי ומרכזת בשיתוף של צוות חשיבה "שינוי פדגוגי מערכתי" במכון מופ"ת. תחומי מחקר: שילוב טכנולוגיות מידע בהוראה, הערכת תוכניות מערכתיות בהכשרת מורים, רב-תרבותיות בהכשרה להוראה, חקר שילוב למידה מבוססת פרויקטים, חקר חוויות הסטודנטים בקרוס MOOC, ניתוח שיח מקוון, בינאום במכללות לחינוך ועוד.
להרצאה

ד"ר עינת גיל

המכון למחקר יישומי של בינה מלאכותית בחינוך, משרד החינוך

על הדובר:

חוקרת ראשית במכון למחקר יישומי של בינה מלאכותית בחינוך, מו"פ משרד החינוך. לשעבר מנהלת המרכז לחדשנות ועיצוב למידה ומרצה בפקולטה לחינוך בסמינר הקיבוצים, ופוסט-דוקטורנטית באוניברסיטת טורונטו. מחקריה עוסקים בשילוב בינה מלאכותית בחינוך, הוראה ולמידה במרחבי למידה עתידיים והיברידיים, סביבות למידה חדשניות וחינוך סטטיסטי.
להרצאה

ד"ר ליאת אייל

המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט; מכון מופ"ת, המכון למחקר יישומי בבינה מלאכותית משרה"ח

על הדובר:

ד”ר ליאת אייל, חוקרת ומרצה בכירה במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט בתחומי חדשנות פדגוגית ועיצוב למידה דיגיטלית, בדגש על בינה מלאכותית. ראש ההתמחות 'חדשנות ועיצוב למידה דיגיטלית באקדמיה'/ללמד וללמוד עם AI במכון מופ"ת. בנוסף, יועצת אקדמית למכון למחקר יישומי בבינה מלאכותית בחינוך, במשרד החינוך.
להרצאה

ד"ר אורנית מימון

המכון ליישומי בינה מלאכותית, מו״פ משרד החינוך

על הדובר:

ד"ר אורנית מימון היא חוקרת ומפתחת בתחום החדשנות הפדגוגית, עם רקע מדעי וטכנולוגי בגיאופיזיקה ובתכנות. בעשור האחרון עוסקת בהוראת מתמטיקה, בהכשרת מורים ובפיתוח כלים ותהליכים לשילוב בינה מלאכותית בלמידה. עבודתה מתמקדת ביצירת סביבות הוראה מותאמות אישית, בפיתוח בוטים ללמידה ובהובלת יוזמות שמשלבות AI, חשיבה פדגוגית ותרבות. היא מרצה, חוקרת ומלווה צוותים חינוכיים בתהליכי חדשנות מבוססת טכנולוגיה.
להרצאה

ד"ר שולמית קוצר

המרכז לחינוך סייבר

על הדובר:

ד"ר שולמית קוצר מומחית ללמידה דיגיטלית. בעלת דוקטוקט בביולוגיה חישובית. ניהלה את צוותי פיתוח הלמידה הדיגיטלית במרכז לחינוך סייבר, המחלקה להוראת מדעים במכון ויצמו למדע, והמכון דוידסון. פרסמה מאמרים בכתבי עת בינלאומיים והציגה את מחקריה בכנסים מקצועיים.
להרצאה

ד"ר ניזאר ביטאר

המכללה האקדמית עמק יזרעאל

על הדובר:

ד"ר ניזאר ביטאר הוא מרצה בחוג למערכות מידע וראש תחום הוראה דיגיטלית במרכז לקידום ההוראה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. מחקריו מתמקדים בהטמעת טכנולוגיות דיגיטליות בהשכלה הגבוהה, תוך דגש מיוחד על התאמה תרבותית של כלים ללמידה דיגיטלית ועל יישום בינה מלאכותית בהוראה אקדמית.
להרצאה

ד"ר גילה יעקב

המכללה האקדמית עמק יזרעאל

על הדובר:

ד״ר גילה יעקב, ראש המרכז לקידום ההוראה ומרצה בכירה במכללת עמק יזרעאל. מחקריה מתמקדים בתחום אתיקה בבריאות, חינוך רפואי וגיוון דרכי הוראה והערכה.
להרצאה

ד"ר יונתן מנדלס

מכון מופ"ת

:about the chair

Jonathan Mendels (PhD) is the Knowledge Management Director at the Mofet Institute's Professional Learning Community (PLC) R&D Unit. He has over a decade of experience in teacher training and educational research and has published several peer-reviewed articles on the subject. His research focuses on Professional learning communities, collaborative learning, and dialogic pedagogy
להרצאה

ד"ר רוזאן ח'יר פראג'

מכללת עמק יזרעאל

על הדובר:

ד"ר רוזאן ח'יר פראג' היא ראשת היחידה ללימודי אנגלית במכללה האקדמית עמק יזרעאל. במסגרת תפקידה היא אחראית על הוראת האנגלית למטרות אקדמיות ובינלאומיות. היא גם מלמדת קורסי תוכן באנגלית. לצד ההוראה היא חוקרת את החשיבה האפיסטמית של מורים, את שילוב הבינה המלאכותית בהוראת האנגלית, ואת הוראת קורסי התוכן באנגלית.
להרצאה

ד"ר יפעת לינדר

תל חי (אוניברסיטה בהקמה)

על הדובר:

ד"ר יפעת לינדר, משמשת כראש היחידה למצוינות וחדשנות בהוראה, תל-חי. יפעת, מרצה וחוקרת בעלת מומחיות בתחומי הלמידה הארגונית, פדגוגיה וסימולציות. היא יועצת ארגונית המלווה תהליכים ארגוניים אסטרטגיים (ביניהם הערכות לחירום ברשויות המקומיות במלחמת לבנון השנייה, הקמת אשכולות הרשויות ועוד).
להרצאה

ד"ר הדס שלי-הובר

אקדמית גורדון

על הדובר:

ד"ר הדס שלי - הובר, מרצה בכירה "באקדמית גורדון". ראשת המרכז ללמידה פעילה ומערבת. כותבת תוכניות לימודים. מפתחת מודלים חדשניים ומתודות לטיפוח הכוונה עצמית בלמידה וחדשנות בהוראה ולמידה בהשכלה הגבוהה. פעילה בפורומים ארציים ובינלאומיים במחקר ויישום.
להרצאה

ד"ר וופא זידאן

המכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל, חיפה

על הדובר:

ד"ר ופא זידאן היא ראש יחידת החדשנות והלמידה הדיגיטלית ומרצה בכירה בתחום ה ICT ושיטות מחקר במכללה האקדמית הערבית לחינוך בחיפה. היא מומחית בשימוש בכלים דיגיטליים חדשניים בהוראה ושילוב אסטרטגיות למידה שיתופיות בסביבה מקוונת רב-תרבותית למעלה מ-20 שנה. תחומי המחקר שלה כוללים הוראה מקוונת, יישום טכנולוגיה בחינוך ופיתוח קורסים מקוונים.
להרצאה

ד"ר נארימאן מרעי חאג

המכללה האקדמאית הערבית חיפה

על הדובר:

ד"ר נארימאן מרעי חאג' היא בוגרת הטכניון עם ארבעה תארים במדעי המחשב ובהוראת מדעי המחשב. מחקריה ופעילותה מתמקדים בוויסות עצמי של למידה ומוטיבציה, למידת מכונה ולמידה עמוקה. בעלת ניסיון עשיר בפיתוח תוכניות חינוכיות חדשניות שמשלבות טכנולוגיה מתקדמת ובינה מלאכותית ומקדמות הישגים ומצוינות בקרב תלמידים וסטודנטים.
להרצאה

ד"ר שבי גוברין

המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט

על הדובר:

ראש הרשות להוראה חדשנית ומיטבית במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט. בעלת תואר שלישי בחינוך מאונ' בר אילן, תואר שני בפילוסופיה מהאוניברסיטה העברית, ותואר שני נוסף במנהל עסקים באוניברסיטה העברית. עוסקת בתחומי חדשנות פדגוגית והתפתחות פרופסיונלית של אנשי חינוך והוראה. פרסומיה עוסקים בקהילות מקצועיות לומדות, בלמידה מניסיון, בלמידה מבוססת תיאורי מקרים ובהובלת תהליכי שינוי פדגוגי באקדמיה.
להרצאה

...

...

על הדובר:

להרצאה

אורית עזרא

אוניברסיטת תל אביב

על הדובר:

אורית עזרא היא דוקטורנטית בחוג לחינוך מתמטי, מדעי וטכנולוגי בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. חוקרת את נקודת המפגש בין טכנולוגיות כגון למידה ניידת ובינה מלאכותית ותהליכי למידה והוראה. מחקרה מתמקד בנושאים כגון מוטיבציה ללמידת שפה, למידה משולבת תוכן ושפה(CLIL) , הכשרת מורים, ולמידה בהכוונה עצמית (SRL).
להרצאה

דפנה אבידוב

אוניברסיטת תל אביב

על הדובר:

דפנה אבידוב בעלת תואר שני, מורה ומדריכה מחוזית למדע וטכנולוגיה במחוז דרום. חברת צוות במרכז המורים למדע וטכנולוגיה בחינוך היסודי ובמעבדה לטכנולוגיה ולמידה באוניברסיטת תל אביב.
להרצאה

ענת סורוקה זוטא

אוניברסיטת תל אביב

על הדובר:

חוקרת, מנהלת פרויקטים ומפתחת ביחידה לפדגוגיה דיגיטלית וחיזוי טכנולוגי וחברתי בבית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב. בעלת תואר שני בטכנולוגיה ולמידה ותואר שני במדיניות ציבורית מאוניברסיטת תל אביב. עוסקת בתהליכי טרנספורמציה דיגיטלית והכנסת חדשנות לארגונים בארץ ובעולם, ובלמידה והוראה בעולם טכנולוגי.
להרצאה

יעל ארז

טכניון מכון טכנולוגי לישראל; מכללת בראודה להנדסה

על הדובר:

יעל ארז היא מרצה בפקולטה למדעי המחשב בטכניון וחברת סגל במחלקה להנדסת חשמל במכללה להנדסה בראודה בכרמיאל. כיום היא דוקטורנטית במחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון, בהנחייתה של פרופ' אורית חזן.
להרצאה

אורלי קליין לטוכה

אוניברסיטת תל אביב

על הדובר:

חוקרת ואנליסטית ב- Digital TAU – היחידה לפדגוגיה דיגיטלית וחיזוי טכנולוגי וחברתי בבית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב. בעלת תואר שני בחינוך - טכנולוגיה ולמידה ותואר שני במנהל עסקים, עם התמחות במערכות מידע (ותואר שני בגיאוגרפיה עם התמחות במערכות מידע גאוגרפיות) מאוניברסיטת ת"א. עוסקת בניתוח למידה, נתוני עתק בחינוך והתנהגויות לומדים.
להרצאה

למברג זויה

בית ספר אקדמי לאחים ואחיות ע"ש א. וולפסון

על הדובר:

אחות מוסמכת, בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בניהול מערכות בריאות. בעלת ניסיון קליני וניהולי בבית חולים, מרצה במוסדות אקדמיים להשכלה גבוה. מזה כעשור משמשת כחברת סגל בבית הספר האקדמי לאחיות, תפקיד נוכחי ראש מערך טכנופדגוגי ומדור בחינות. מובילה תהליכי חדשנות וטכנולוגיה בהכשרת דור העתיד של האחים והאחיות.
לפוסטר

שיר גרייף

אוניברסיטת בן גוריון

על הדובר:

סטודנטית בשנה השניה ללימודי תואר שני בהנדסת תעשייה וניהול עם התמחות במדעי הנתונים.
להרצאה

אסנת ברגר

הטכניון - המרכז לקידום הלמידה וההוראה

על הדובר:

מזה כ -3 שנים ראש מדור עיצוב למידה במרכז לקידום הלמידה וההוראה בטכניון. מאחורי גם 5 שנים כראש מדור טכנולוגיות למידה במכללה האקדמית להנדסה בראודה. לפני כן, עסקתי כ - 10 שנים בפיתוח הדרכה בתעשייה.
להרצאה

יניב גייר

עזריאלי - מכללה אקדמית להנדסה ירושלים

על הדובר:

אני טכנו פדגוג במרכז חמ"ה - מרכז לחדשנות ומצוינות בהוראה במכללת עזריאלי. אחראי על פיתוח יוזמות. רקע של 16 שנים במשרד החינוך במגוון תפקידים מהוראה עד הדרכה מחוזית .עוסק בפיתוח פדגוגי של תכנים וקורסים. בעל תואר שני מסמינר הקיבוצים בטכנולוגיה לחינוך. מזה כ 3 שנים עובד במכללת עזריאלי.
להרצאה

ניצוץ סרנגה

שנקר - הנדסה. עיצוב. אמנות

על הדובר:

מעצבת תעשייתית, מרצה ויזמית. מתמחה במחקר חומרי וצורני, תוך שילוב בין קראפט, טכנולוגיה והשראה מהטבע. מייסדת שותפה של סטודיו Scintilla, העוסק בתהליכי עיצוב אקספרימנטלי, מחקר חומרי והדפסה תלת מימדית. בוגרת בצלאל ומרצה במחלקה לעיצוב מבנה וסביבה בשנקר. עבודותיה הוצגו בתערוכות בארץ ובעולם ובשיתוף האקדמיה ומוסדות אמנות ועיצוב, ומשקפות חיבור בין עיצוב קונספטואלי למחקר חומרי וטכנולוגי.
להרצאה

שירלי עידן

שנקר - הנדסה. עיצוב. אומנות

על הדובר:

שירלי עידן היא נציגת הפקולטה להנדסה במרכז למצויינות בהוראה במכללת שנקר, ומלמדת קורסי פיזיקה בפקולטה להנדסה במכללת שנקר. היא בעלת תעודת הוראה, תואר ראשון (B.Sc.) בהנדסת מזון וטכנולוגיה מהטכניון, ותואר שני (M.Ed.) בהוראת מדעים מאוניברסיטת תל אביב. תחום התמחותה הוא הטמעה של שיטות פדגוגיות להוראת קורסי פיזיקה.
לפוסטר

אפרת ליברמן

המכללה האקדמית ספיר

על הדובר:

ראשת המרכז לקידום ההוראה והלמידה, המכללה האקדמית ספיר. מרצה לפילוסופיה, לתקשורת בין אישית, פרזנטציה ואמפתיה. מרצה בתחומי הפדגוגיה ותפיסות פדגוגיות במספר מוסדות ובמכינות קדם צבאיות.
להרצאה

אורן שיינמן

שנקר - הנדסה, עיצוב, אומנות

על הדובר:

מעצב תעשייתי, מרצה ויזם. מתמחה בעיצוב חישובי, תהליכי חדשנות והיתוך תהליכים מסורתיים עם טכנולוגיות קצה. מייסד שותף של סטודיו Scintilla, העוסק במחקר עיצובי ניסיוני, מחקר חומרי והדפסה תלת מימדית. בוגר בצלאל ומרצה במחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר. עבודותיו הוצגו בתערוכות בארץ ובעולם ובשיתוף גופים מהתעשייה והאקדמיה, ומשקפות חיבור בין חדשנות עיצובית למחקר חומרי וטכנולוגי.
להרצאה

אורלי אביטל

הטכניון

על הדובר:

רמ"ד טכנולוגיות במרכז לקידום הלמידה וההוראה בטכניון.
להרצאה

גיא כהן

אוניברסיטת תל אביב

על הדובר:

דוקטורנט בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. חוקר במרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי ובמעבדה לחקר שילוב טכנולוגיה בלמידה. שותף במספר פרויקטי מו"פ בינלאומיים ולאומיים המתמקדים בטכנולוגיות למידה, בינה מלאכותית, למידה בהכוונה עצמית ויכולות פדגוגיות דיגיטליות.
להרצאה

נעמה מרוז

משרד החינוך

על הדובר:

מובילת תחום AI בחינוך הטכנולוגי ובמגמת מידע ונתונים, אחראית להקמת מגמת בינה מלאכותית במינהל חדשנות וטכנולוגיה.
להרצאה

אורטל אנגלברג

הדקאנט לחדשנות בהוראה ובלמידה, אוניברסיטת תל אביב

על הדובר:

סגנית מקצועית לדקאנית לחדשנות בהוראה ובלמידה באוניברסיטת תל אביב, ומנהלת תחום פדגוגיה ופיתוח מקצועי, האמון על הובלת תכניות ויוזמות לקידום פדגוגיה חדשנית והוראה אפקטיבית. אורטל מנחה סדנאות לתכנון קורס ולשילוב למידה פעילה, ושותפה לתהליכי עדכון תוכניות לימודים. בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ובמדע המדינה מהאוניברסיטה העברית, ותואר שני בחינוך, עם התמחות בטכנולוגיה ולמידה, מאוניברסיטת תל אביב.
להרצאה

אבינועם עמית-יוסף

HIT

על הדובר:

בעל תארים ראשון ושני בטכנולוגיות למידה, מרצה כעשור בתחומים שונים, ובשנים האחרונות ממוקד בשיפור תהליכי עבודה, הוראה ולמידה באמצעות בינה מלאכותית.
לסדנה

תום הגלעדי

דוד ילין

על הדובר:

תום הגלעדי הוא מרצה, יועץ ומומחה לשילוב בינה מלאכותית במערכות חינוך, אקדמיה וארגונים. לשעבר מנהל בית ספר וסגן ראש פסג"ה, מלווה כיום תהליכי שינוי, הכשרות וחדשנות פדגוגית עם התמחות באתיקה, טכנולוגיה ולמידה מותאמת לעידן הבינה המלאכותית.
לסדנה

דניאל ז'ורבל

המכללה האקדמית להנדסה בראודה בכרמיאל

על הדובר:

סטודנט לתואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול, מדריך במרכז לחינוך סייבר, מעביר הרצאות וסדנאות בנושאי תכנות ופיתוח בסביבות עבודה שונות.
להרצאה

נדב קלמה

אוניברסיטת בן גוריון

על הדובר:

סטודנט לתואר שני במחלקה למתמטיקה בבן גוריון, מתרגל בקורסי אלגברה לינארית באוניברסיטת בן גוריון.
להרצאה

ירדן כהן

אוניברסיטת בן גוריון

על הדובר:

סטודנטית לתואר שני במדעי הנתונים באוניברסיטת בן גוריון. מתרגלת וראש פיתוח אפליקציה בקורס סימולציה להנדסת תעשייה וניהול.
להרצאה

אביטל טראו-מרגלית

אוניברסיטת אריאל

על הדובר:

אביטל טראו-מרגלית היא דוקטורנטית במחלקה להפרעות בתקשורת באוניברסיטת אריאל. מחקרה עוסק בהערכת מאמץ האזנה בקרב ילדים עם שתל שבלול, תוך שילוב מדדים פיזיולוגיים והתנהגותיים. מחקרה מתמקד בהבנת עיבוד אקוסטי וסמנטי בתנאי שמיעה מאתגרים ובהשפעתם על מאמץ קוגניטיבי. אביטל היא קלינאית תקשורת ומדריכה אקדמית, ועוסקת במחקר וקליניקה בתחומי השמיעה והשיקום השמיעתי.
להרצאה

איציק בן-שלוש

Holistic

על הדובר:

מנכ"ל ומייסד של החברה המתמחה בהטמעת מערכות טכנולוגיות במציאות מדומה, רבודה ו-AI בארגונים תעשייתיים ובאקדמיה.
להרצאה

אורית עבדיאל

אוניברסיטה הפתוחה

על הדובר:

דוקטורנטית במסלול 'שילוב טכנולוגיה במערכות חינוך' באוניברסיטה הפתוחה. חוקרת תהליכי הוראה ולמידה במרחבי למידה גמישים במערכת החינוך ובאקדמיה. שותפה במחקרים רחבי היקף באוניברסיטה הפתוחה. הציגה ממצאים בכנסים מובילים בארץ ובחו"ל. פרסומיה עוסקים במרחב למידה גמיש, עיצוב פדגוגי, אוריינות דיגיטלית ותהליכי הוראה ולמידה שיתופיים
להרצאה

יפעת פילו

המכון למחקר יישומי של בינה מלאכותית בחינוך

על הדובר:

חוקרת ומפתחת במכון למחקר יישומי של בינה מלאכותית בחינוך, אגף מחקר ופיתוח, מינהל הדשנות וטכנולוגיה במשרד החינוך. דוקטורנטית בתחום מדעי הלמידה, בפקולטה לחינוך, אוניברסיטת בר אילן.
להרצאה

רות פורייטר

אוניברסיטת אריאל

על הדובר:

מעצבת למידה ומובילת התכנית האסטרטגית לקידום השילוב של כלי בינה מלאכותית בהוראה ולמידה ברשות לחדשנות בהוראה, אוניברסיטת אריאל. במסגרת זו בונה ומעבירה תכניות הכשרה, סדנאות וייעוצים טכנו-פדגוגים לחברי הסגל. ליוותה פרוייקטים בינלאומיים לקידום חדשנות ויזמות במוסדות אקדמיים כעוזרת מחקר. בעלת תואר ראשון בריפוי בעיסוק ותואר שני בטכנולוגיות למידה.
להרצאה

יעל שלייפר

המחלקה להוראת המדעים, מכון ויצמן

על הדובר:

בעלת תואר שני בכימיה יישומית, מורה לכימיה בתיכון מזה עשור. שימשתי בעבר כמובילת קהילת מורי כימיה ברחובות והשפלה. כיום סטודנטית לדוקטורט בהוראת הכימיה במון ויצמן. עוסקת בפיתוח כלי בינה מלאכותית להערכת חשיבה ביקורתית בקרב תלמידי כימיה, ואינטראקציה של מורי כימיה עם הכלי ותוצריו.
להרצאה

קרן ברק

אוניברסיטת אריאל

על הדובר:

קרן ברק משמשת כמנהלת הרשות לחדשנות בהוראה באוניברסיטת אריאל, ובמסגרת תפקידה מובילה את בניית האסטרטגיה האוניברסיטאית לקידום ההוראה. מתמחה בהטמעת טכנולוגיות מתקדמות, פיתוח סגל אקדמי, ועידוד מצוינות וחדשנות פדגוגית. עוסקת בקידום מיומנויות המאה ה-21 ובחיזוק הקשר בין האקדמיה לצרכי שוק העבודה.
להרצאה

אפרת שושני

מנהלת המכון למחקר יישומי בבינה מלאכותית בחינוך, אגף מופת משרד החינוך

על הדובר:

מנהלת פרויקטים, מנחה ומלווה סגל הוראה במוסדות אקדמיים ומוסדות חינוך לפיתוח והטמעה של מגוון שיטות הוראה, למידה והערכה חדשניות. תחומי התמחות: אוריינות ואזרחות דיגיטלית, למידה שיתופית רב תרבותית, פיתוח ועיצוב קורסים מבוססי טכנולוגיה
להרצאה

מעיין שי סייג

המכון למחקר יישומי של בינה מלאכותית בחינוך

על הדובר:

מעיין שי סייג היא חוקרת במכון למחקר יישומי של בינה מלאכותית בחינוך במשרד החינוך, מתמחה בפיתוח מודלים לשילוב AI בהוראה, הכשרת מורים ופיתוח קהילות מקצועיות לומדות. עבודתה מתמקדת בקידום כשירות בינה מלאכותית ומובילה חדשנות חינוכית מבוססת מחקר בארץ.
להרצאה

נטע ארליך

NYU

:about the chair

Netta Ehrlich is a doctoral candidate and MacCracken Fellow at the Skirball Department of Hebrew and Judaic Studies, NYU. Her dissertation focuses on self-defense in modern East European Jewish History. She has previously worked as an instructor and developer of educational programs at the Yad Vashem International School for Holocaust Studies
להרצאה

דינה לרמן

מכללת הרצוג

על הדובר:

דינה לרמן, מרפאה בעיסוק ומאבחנת דידקטית עם מומחיות בתפקודים ניהוליים, מייסדת שותפה של מכון שביט לטיפול בילדים עם קשיים התפתחותיים, וויסות הכולל מטופלים על הרצף.  היא פיתחה את התכנית  "כוח למוח" למערכת החינוך ומלמדת קורסים בנוירופדגוגיה, פיתוח כלים ואוטיזם במכללת הרצוג עבור סטודנטים הלומדים חינוך מיוחד.
להרצאה

ברכה וילנסקי

מכללת הרצוג

על הדובר:

טכנופדגוגית – ליווי והכוונה בבניית קורסים דיגיטליים: הנחיית סגל אקדמי בפיתוח קורסים במערכת Moodle, המשלבים היבטים פדגוגיים וטכנולוגיים. כולל התאמת תכנים למאפייני הקורס והלומדים, שילוב כלים דיגיטליים לקידום למידה פעילה, ופיתוח סביבות למידה נגישות ומותאמות למגוון אוכלוסיות.
להרצאה

שני סבח

יועצת אסטרטגית ארגונית לצמיחה עסקית

על הדובר:

מומחית לחדשנות דיגיטלית מבוססת AI שמובילה את התחום של בינה מלאכותית כמרצה באקדמיה, ומלווה ארגונים ועסקים בהטמעה פרקטית וחכמה של כלים מבוססי בינה מלאכותית. משלבת חשיבה אסטרטגית, יצירתיות וניסיון מעשי - בגובה העיניים ובגישה מותאמת לקהלים מגוונים.
לסדנה

...

על הדובר:

...
להרצאה
גלילה לראש העמוד

עוזר ההוראה שלי-המרחב: מרחבי למידה גמישים כזרז לחדשנות טכנו-פדגוגית ושיתופיות בהכשרת פרחי הוראה

אורית אבדיאל

אינה בלאו

האוניברסיטה הפתוחה

כיתה …

הממצאים מצביעים כי מרחבים גמישים מאפשרים שימוש מתקדם בטכנולוגיה, לרוב ברמות התאמה ושינוי (Modification) והגדרה מחדש (Redefinition) במודל e-CSAMR. כלים כמו סימולציות AR, קירות אינטראקטיביים ומסכי הקרנה קבוצתיים תמכו בלמידה מבוססת חקר ובשיטות קונסטרוקטיביסטיות. שיתוף פעולה בין מרצים היה נפוץ, הודות לעיצוב הגמיש ולתמיכת מומחים. הוראה ותכנון משותפים אפשרו עבודה מיטבית תוך הדגמת עבודת צוות לפרחי ההוראה. 

שיתוף הפעולה בין סטודנטים הגיע לרמות גבוהות, בדגש על עבודת צוות. שולחנות שיתופיים ומרחבים פתוחים תמכו בעבודה קבוצתית, פתרון בעיות משותף ופרויקטים קבוצתיים. ניתוח התצפיות והראיונות חשף גם שיתופיות חברתית-רגשית, המדגישה הצורך בהערכת שיתופיות בכל התחומים.

מחקר זה בוחן האם וכיצד מרחבי למידה גמישים מקדמים חדשנות
טכנו-פדגוגית ושיתופיות בין מרצים ולומדים. מרחבים אלה,
המצוידים בטכנולוגיות מתקדמות וריהוט גמיש, תומכים
במיומנויות המאה ה-21: למידה שיתופית, עצמאית ושילוב
טכנולוגיה. 

המחקר, שהתבסס על גישת חקר מקרים מרובים, כלל ראיונות חצי-מובנים ותצפיות, תוך שימוש במודל e-CSAMR ובמסגרת Mindtools לבחינת רמות שילוב טכנולוגיה, אופני שיתופיות ותפקידם בהכשרת מורים. 

דפוסי שימוש בבינה מלאכותית יוצרת ע"י סטודנטים למדע והנדסה לאורך לימודיהם

אורית חזן

יעל ארז

הטכניון

כיתה …

מהממצאים נובע שכלי GenAI הופכים להיות כלי למידה משמעותי עבור סטודנטים למדע והנדסה. 

תרומתו התיאורטית של המחקר היא העמקת ההבנה לגבי האופן בו סטודנטים למדע והנדסה לומדים באמצעות כלי GenAI; תרומתו המעשית היא בהכוונת קובעי מדיניות במוסדות להשכלה גבוהה למדע והנדסה לקבוע נהלים המותאמים לכל שנת לימודים באופן המכיר בצרכים וביכולות הסטודנטים בכל שלב בלימודיהם, והימנעות מקביעת מדיניות אחידה לכל שנות הלימוד.

בהרצאתנו נציג ממצאים ביחס לאופן שבו סטודנטים למדע והנדסה
משתמשים בבינה מלאכותית יוצרת (GenAI) במהלך לימודיהם לתואר ראשון. 

ממצאים אלה מבוססים על ניתוח נתונים שנאספו בסקר שנערך
בנובמבר 2024 באוניברסיטת מחקר בישראל והופץ לסטודנטים בתואר ראשון, עליו ענו 843 סטודנטים. 

ניתוח הנתונים חשף מספר מימדים של שימוש בכלי GenAI שביחס אליהם השימוש בכלי GenAI עולה ככל שהסטודנטים מתקדמים בלימודיהם. הממצאים מצביעים על עליה בהיקף השימוש ככל שמתקדמים בשנות הלימוד כמו גם על עלייה במגוון השימושים, ברמת התחכום בשימוש, בחשיבה הביקורתית, ביכולות הטכניות בהקשר לפיתוח תוכנה, ובכישורים האקדמיים.

שילוב בין מומחיות אנושית ובינה מלאכותית בפיתוח כלי הערכה: פיתוח מבחן שיפוט מצבים להערכת ידע מקצועי של מורים בלמידה בהכוונה עצמית באמצעות אינטראקציה בין חוקרים ובינה מלאכותית יוצרת

דפנה אבידוב

אורית עזרא

גיא כהן

ענת כהן

אלה ברונשטיין

אוניברסיטת תל אביב

כיתה …

המחקר מדגיש את הפוטנציאל של שילוב בינה מלאכותית וחוקרים בפיתוח כלי הערכה ואת תרומתו של כל אחד מהם, סטנדרטיות ותבניתיות של הבינה המלאכותית למול גמישות ופתיחות של החוקרים.

למידה בהכוונה עצמית (SRL: Self-regulated learning) נדרשת
ללומדים בכל הגילאים ואף למורים ולמרצים. קיים צורך בגיוון
כלי ההערכה לצורך לאבחון הידע המקצועי של מורים ומרצים בלמידה בהכוונה עצמית (SRL) ובהוראתה (SRT: Self-regulated
teaching). מבחני שיפוט מצביים (SJT: Situational judgment
test) יכולים לשמש כלי הערכה מדיד להערכת למידה בהכוונה עצמית ולהוראתה. 

המחקר עוסק בפיתוח כלי הערכה מסוג מבחן שיפוט מצבים
(SJT) להערכת ידע מקצועי של מורים ומרצים בלמידה בהכוונה
עצמית (SRL-SRT). במחקר זה נעשה שימוש בניתוח תמות של תגובות בינה מלאכותית (ChatGPT) וחוקרים לתרחישים אותנטיים לבחינת תרומת האינטראקציה בין מומחיות אנושית לבינה מלאכותית בתהליך פיתוח הכלי. 

הכשרת מורי המחר: התמודדות מורי מורים עם הטמעת בינה מלאכותית בהוראה – מחקר פיילוט


חגית מישר טל HIT

תמי זייפרט סמינר הקיבוצים

מירי שינפלד סמינר הקיבוצים

כיתה …

בינה מלאכותית גנרטיבית יוצרת הזדמנויות חינוכיות חדשות אך גם
מציבה אתגרים משמעותיים למרצים באקדמיה, במיוחד למורי מורים במכללות להכשרת מורים. כלים אלו מאפשרים למורי מורים לשפר את הפרקטיקות המקצועיות שלהם ולייעל את תהליכי ההוראה. עם זאת, שילובם בהוראה דורש התאמות פדגוגיות. 

מחקר זה מבקש לבחון את השינויים בפרקטיקות ההוראה של מורי מורים במכללות להכשרת מורים בעקבות כניסת טכנולוגיות בינה מלאכותית גנרטיבית (GAI). 

המחקר מתבסס על פרדיגמת מחקר משולבת, הכוללת שאלון כמותי. בשלב ראשון השאלון הופץ ל-32 מורי מורים במכללה להכשרת מורים במרכז הארץ ממגוון תחומי דעת. השאלון אוסף מידע דמוגרפי, עמדות כלפי שימוש סטודנטים בכלי בינה מלאכותית, תגובות לשימוש זה, ופירוט על השימוש האישי. בעקבות מחקר הפיילוט מתוכנן להעביר את השאלון לאוכלוסית מרצים רחבה ולקיים 15 ראיונות עומק חצי מובנים..

ממצאי המחקר צפויים לתרום להבנה של השפעת הבינה המלאכותית הגנרטיבית על ההכשרה להוראה, לשמש בסיס לפיתוח תהליכי פיתוח מקצועי למורי מורים, ולסייע בגיבוש מדיניות ופרקטיקות חינוכיות מותאמות למציאות הטכנולוגית המשתנה

עבודות מחקר, תהליכים פדגוגיים ויוזמות ניהוליות של מרכזי ההוראה

כיתה …

דרכי שילוב מושכלות של יישומי הבינה המלאכותית בהוראה בקרב חברי סגל  במוסדות להכשרת-מורים. סמדר בר-טל, אסתר כלפון, אולז'ן גולדשטיין, יפעת לינדר, נארימאן מרעי-חאג' ולאה קוזמינסקי

מחקר זה בוחן דרכי שילוב מושכלות של יישומי הבינה המלאכותית בהוראת הסגל במוסדות אקדמיים להכשרת מורים בישראל, את השפעתו על תפיסותיהם הפדגוגיות, תרומתו לסטודנטים, יתרונותיו, אתגריו והגורמים המשפיעים על שילובו. המחקר נערך בגישה איכותנית פנומנולוגית והתמקד בחוויות חברי סגל חלוצים משישה מוסדות להכשרת מורים בעלי מאפיינים שונים. הנתונים נאספו באמצעות ראיונות עומק למחצה וקבוצות מיקוד עם 44 חברי סגל אקדמי ושישה מנהלים של המרכזים לקידום איכות ההוראה במוסדות שנבחנו. לפי הממצאים הראשונים של המחקר, חברי סגל חלוצים בוחנים אפשרויות לשינוי תהליכי למידה מסורתית של הסטודנטים תוך הכוונה ללמידה עצמאית ומתמודדים עם האתגרים של התאמת דרכי ההערכה לסוג למידה כזה. בהרצאה יוצגו הממצאים של המחקר בהרחבה. ממצאי המחקר עשויים לקדם את הפצת הניסיון הפדגוגי בשילוב בינה מלאכותית בקרב סגל ההוראה במוסדות להכשרת מורים בישראל ומחוץ לה.

השפעות הבינה המלאכותית על ההוראה והלמידה בטכניון, אולגה צ'ונטונוב , הטכניון

נבחן את האתגרים וההזדמנויות שמציבה הבינה המלאכותית בפני הטכניון, כמוסד אקדמי המכשיר מהנדסים, מדענים, ארכיטקטים ורופאים. נדון בשאלה האם ״אוריינות בינה מלאכותית״ היא מיומנות הכרחית לבוגרי אוניברסיטאות ומכללות היום, ובאסטרטגיות להתמודדות עם דור הסטודנטים החדש שצמח בעידן בו בינה מלאכותית משולבת במערכת החינוך מכיתה א. נציג את החששות של סגל ההוראה בטכניון בנוגע לשימוש בבינה מלאכותית, תוך בחינה ביקורתית של הטענות בדבר פגיעה באיכות ההכשרה בתחומי STEM. לבסוף, נדבר על תפקיד המרכזים כגופים באוניברסיטאות ומכללות, אשר יש בידם לתת מענה מערכתי לאתגרים אלה.

שילוב בוטים מבוססי AI בקורסים מתוקשבים: יישומים והשפעות פדגוגיות, עדי אבוקרט שפרכר , דפנה גביש ואסתי לוי, אוני חיפה

שומעים את השינוי: פודקאסטים, פדגוגיה ובינה מלאכותית, רוזאן ח׳יר פראג׳ ראש היחידה ללימודי אנגלית, ניזאר ביטאר ראש תחום הוראה דיגיטלית וגילה יעקב ראש המרכז לקידום ההוראה – מכללת עמק יזרעאל

חדשנות שיטתית: הוראה באמצעות יחידות לימוד מבוססות בינה מלאכותית במוסד להכשרת מורים, שבי גוברין, ראש הרשות להוראה חדשנית ומיטבית, המרכז האקדמי לוינסקי וינגייט

 

למה מצפים סטודנטים ממרצים בעידן ה- AI  ? ניצה דוידוביץ, רבקה ודמני

מחקר זה בוחן את תפקידו של המרצה בעידן הבינה המלאכותית מנקודת מבטם של הסטודנטים – ואיך זה קשור לאתיקה?

 

למידה מותאמת אישית באקדמיה: דפוס  הלמידה הדיגיטלית של הסטודנט,  והשפעת סגנון ההוראה על אופן הלמידה הדיגיטלית, יעל יוסל-איזנבך

 

פיצוח קורסים בעידן הבינה המלאכותית – אתגרים והזדמנויות בגיוס מרצים לשימוש ב-AI בהוראה, ענבל צרפתי-ברעד, היחידה לקידום איכות ההוראה והלמידה, אוניברסיטת בן-גוריון

השימוש בבינה מלאכותית (AI) בהוראה האקדמית פותח אפשרויות חדשות לתכנון קורסים, להתאמת חוויית הלמידה ולשיפור ההוראה. שילוב מוצלח של כלים מבוססי AI דורש תהליך יסודי של פיצוח קורס—מהגדרת תפוקות למידה ועד בחירת אסטרטגיות הוראה מתאימות. עם זאת, ניסיונות לשילוב AI מעלים חשש מובן במסגרת צוות ההוראה של הקורס. האתגר המרכזי בגיוס מרצים לשימוש ב-AI בהוראה נובע לעיתים קרובות מהתפיסה כי טכנולוגיות אלו מחליפות את תפקיד המרצה, מפחיתות את השליטה שלו בתהליך הלמידה או מוסיפות עומס טכני שאינו מתיישב עם הזמן והמשאבים העומדים לרשותו. בנוסף, חוסר היכרות עם הכלים או חוויות שליליות קודמות עם טכנולוגיות חינוכיות עלולות להגביר את ההתנגדות. כדי להתגבר על קושי זה, יש לזהות את האתגרים הספציפיים איתם מתמודדים המרצים בכל קורס. במקום להציג את השימוש ב-AI כשינוי מהפכני ומורכב, ניתן לגשת אליו כפתרון ממוקד לבעיה קיימת. למשל שימוש בבוטים לצורך שינון מושגים בסיסי, או בחינה עצמית. באמצעות זיהוי הקושי המרכזי בכל קורס והתאמת פתרונות AI ייעודיים, ניתן להפחית את תחושת האיום ולבנות אמון בשימוש בטכנולוגיה, כך שהיא נתפסת ככלי מסייע ולא מנגנון מחליף. 

נציג התנסויות של פיצוח קורסים ושילוב בינה מלאכותית בהוראה באוניברסיטת בן-גוריון הובלת היחידה לקידום איכות ההוראה והלמידה.

מעבדת העתיד: אקדמיה במהפכת הבינה המלאכותית

לאה קוזמינסקי

אולז'ן גולדשטיין

אמנון גלסנר

אסתר כלפון

יפעת לינדר

מירי שינפלד

חברי צוות חשיבה "שינוי פדגוגי מערכתי באקדמיה", מכון מופ"ת

כיתה …

הפעילות תתחלק לשלושה שלבים:
שלב 1: פתיחה (20 דקות)
מנחה.ת המושב פותח.ת בהצגת רקע קצרה ומציב.ה את השאלות לדיון בשולחנות עגולים.

שלב 2: שולחנות עגולים לחשיבה משותפת (30 דקות)
המשתתפים יתפצלו לארבעה שולחנות עגולים וידונו בשאלות בהנחיית מציעי המושב. המשתתפים ייעזרו בכלי יצירה שונים כדי לתעד את הרעיונות והתובנות של משתתפי השולחנות וכן להכין סיכום יצירתי בכל דרך אפשרית – אומנותית או אחרת (למשל, פוסטר, סיפור, הצגה תיאטרלית, פודקאסט וכדומה). נשתמש ביישומי AI כדי לעקוב אחר השיח ולסכם אותו.
לרשות משתתפי השולחנות יהיו מחשב נייד, ערכות כלי כתיבה וציור, ובריסטולים.

שלב 3: חזרה למליאה (30 דקות)
נציגי כל שולחן יציגו את התובנות העיקריות, וכן שאלות למחשבה והצעות להמשך למידה שעלו בדיון. כמו כן נדון באפשרויות לערוך מחקר משותף בדגם של מחקר שיתופי המוני (Mass Collaboration Research) (פסיג, 2025).

הכניסה של יישומי הבינה המלאכותית היוצרת (AI) בסוף 2023 יצרה טלטלה מערערת במערכת האקדמית, ודורשת מאנשי האקדמיה לחשוב מחדש על המטרות, התפקיד, המבנה והמודל העסקי של המוסדות שלנו (Khan, 2024; Păvăloaia, & Necula,2023). לכן יש חשיבות רבה לחשיבה משותפת, הנעזרת במוח הקולקטיבי של המומחים בתחום, ביחס למקומה ותפקידיה של האקדמיה בעתיד הקרוב. במושב ייחודי, שהוא מעין מעבדת עתיד וסביב שולחנות עגולים נתמקד בחשיבה משותפת ובגיבוש תובנות לגבי השאלות הבאות:
1. מהם תפקידיה של האקדמיה בעולם ה- AI?
2. מה יכולה האקדמיה "להרוויח" מעולם ה- AI? מהן ההזדמנויות והתועלות?
3. אלו מגבלות/חסמים/אתגרים וקשיים עשויים לעמוד בפני האקדמיה? כיצד ניתן להתמודד איתם?
4. בהנחה שמדובר במהפכה (בניגוד לשינוי), מה נדרש מהעולם האקדמי כדי להיות רלוונטי בעולם החדש?

בדיקת היתכנות ליצירה ושימוש ב Chat Gpt Bot כעוזר הוראה בקורס אלגברה מתקדם

עדי וולף

עימאד עיד

אסנת ברגר

הטכניון

כיתה …

בדיקת ההיתכנות מדגישה את הצורך בפיקוח וליווי אנושי בשימוש
בבוטים להוראה, תוך עידוד סטודנטים לחשיבה ביקורתית
ואינטראקציה פעילה עם הכלי. 

ההמלצה המרכזית היא לשלב את הבוט בתהליך ההוראה באופן מודרך ומבוקר, כדי למקסם את יתרונותיו הפדגוגיים ולמנוע הסתמכות פאסיבית ושגויה עליו.

המאמר בוחן היתכנות שימוש בבוט מבוסס בינה מלאכותית
(GPT-4-turbo) כעוזר הוראה בקורס אלגברה לינארית מתקדם.

במסגרת המחקר נבדקו שלושה היבטים מרכזיים: מידת הדיוק המתמטי של תשובות הבוט לשאלות סטודנטים, ערכן הפדגוגי ויכולת הבוט להעניק משוב משמעותי וניקוד מדויק לפתרונות סטודנטים.

הממצאים מצביעים על כך שהבוט הצליח להסביר מושגים וטענות
מהקורס, אך גילה מגבלות בשאלות שדרשו יישום, אנליזה וסינתזה.
בבדיקת משוב וניקוד נמצא כי ללא מחוון מפורט, הבוט נטה לשגות
בהערכה, אך כאשר הונחה להשתמש במחוון ספציפי, הצליח להעניק
משוב איכותי וניקוד מדויק.

גישור על הפער האתי: שילוב בינה מלאכותית ואחריות הלומד בהשכלה הגבוהה


יובב עשת המכללה האקדמית צפת

אסנת רובין מכללת ירושלים

יצחק טרכטינגוט הרצוג

כיתה …

מחקר זה בוחן תפיסות של סטודנטים בנוגע לשימוש בבינה מלאכותית במהלך לימודיהם במערכת ההשכלה הגבוהה, תוך התמקדות בהיבטים אתיים וביושרה אקדמית. 

באמצעות סקר שנערך בקרב 669 סטודנטים ממגוון מוסדות אקדמאיים בישראל, נבחנו הקשרים בין תדירות השימוש בבינה מלאכותית לבין עמדות כלפי הפרות של כללים אתיים,
כגון גניבה ספרותית ושימוש בתכנים מוגנים בזכויות יוצרים.

הממצאים מצביעים על פער משמעותי בין משתמשים קבועים למשתמשים מזדמנים: בעוד שהאחרונים מביעים עמדות מחמירות יותר כלפי הפרות אתיות, המשתמשים הקבועים נוטים לראות פרקטיקות מסוימות כנורמטיביות. כמו כן, נמצא כי אין מתאם בין מחויבות מדווחת לקוד האתי לבין ההתנהלות בפועל בקרב משתמשים תכופים. 

ממצאים אלו מדגישים את הצורך בפיתוח מדיניות ברורה לשילוב אחראי של בינה מלאכותית בהוראה, תוך מתן דגש על חינוך אתי, שקיפות ואחריות, על מנת לצמצם פערים ולשמר סטנדרטים אקדמיים נאותים.

GenAI in STEM Education: Instructor Perception and Pedagogical Implications

Ilana Ram

Emad Eid

Technion

כיתה …

This study examines the integration of generative AI
(GenAI) tools in STEM education, focusing on instructor perceptions and pedagogical implications.

The cross-sectional survey at the Technion gathered insights from instructors and teaching assistants regarding (N=242) their usage of GenAI tools in teaching and their concerns about its impact on student learning and 21st-century skill development. 

Findings reveal that most instructors do not use GenAI tools regularly. Those who do strongly prefer text-based applications such as ChatGPT, Google Gemini, and Microsoft Copilot. 

Respondents expressed concerns that uninformed or biased use of these technologies could impair critical thinking and independent learning.Finally, instructors reported thet while GenAI tools may help students save time, they are less helpful in promoting their learning. 

The results underscore the need for targeted professional development, clear usage guidelines, and curriculum adjustments to harness the potential of GenAI for effective use in teaching and learning.

לתוכנית הכנס

תהליך הפיתוח והיישום של מדריך וירטואלי מבוסס צ’טבוט בהשכלה הגבוהה - חקר מקרה

ענת סורוקה זוטא

אורלי קליין לטוכה

דר קלאוזנר

טל סופר

 אוניברסיטת תל אביב

כיתה …

נמצא כי שלב ההכנה הוביל לבחירה בפתרון היברידי העושה שימוש בבוט מבוסס תסריטים כבסיס  לפיתוח עתידי של בוט מבוסס שיחה, וכן שהבוט שנבנה הפך לחוליה מקשרת בין פתרונות התמיכה וההדרכה, תוך שהוא מסייע בהדרכת המשתמשים ובחיזוק ההיכרות שלהם עם פתרונות ההדרכה הקיימים בלמידה עצמאית. 

הצ'טבוט טיפל ב-17,198 אינטראקציות מאז השקתו, עם עלייה חדה בשימוש בינואר 2024, וסייע בטיפול בפניות בשעות בהן מוקדי התמיכה סגורים. המשוב שהתקבל מצוות התמיכה והמשתמשים מסייע בשיפור תסריטי השיחה והממשק. יש להמשיך ולבצע שיפורים על בסיס המשוב.

צ'טבוטים הפכו לכלים מרכזיים בהוראה ושיפור שירותי התמיכה
בסביבות לימודיות, מספקים סיוע מותאם אישית ואוטומציה של
משימות שגרתיות. המאמר עוסק בתהליך הפיתוח, ההטמעה והיישום של צ'טבוט וירטואלי בהשכלה הגבוהה, תוך התמקדות בחקר מקרה באוניברסיטת תל אביב ובחינה של תהליך הפיתוח, האתגרים והפתרונות, היקף השימוש ומאפייניו בקרב מרצים וסטודנטים.
המחקר השתמש במודל SAM. לצורך ניתוח הנתונים נעשה שימוש
במתודולוגיות איכותניות וכמותיות, כולל ראיונות וניתוח כמותי
של נתוני השימוש בצ'טבוט. 

Gender Differences in Database Modeling: the Advantage of Reading Comprehension

Ronit Shmallo

Adi Katz

SCE

כיתה …

While gender research studies indicate that women generally exhibit stronger reading comprehension skills, other studies highlight a lower representation of women in STEM
fields.

Since database modeling requires advanced reading comprehension and at the same time is an activity related to the STEM disciplines of information systems and computer science, these contrasting findings sparked our interest.

This study examines student modeling errors across various error categories, focusing on two primary questions: (1) Does mastering the notations of one modeling type, the class diagram (CD), reduce errors when transitioning to another modeling type, the entity-relationship diagram (ERD)? (2) Does the reading comprehension advantage among women become evident in the context of a STEM-related task such as database modeling?.
לתוכנית הכנס

השימוש ביישומי בינה מלאכותית יוצרת: תפיסת המוּלְטִי-מוֹדָאלִיּוּת


מור דשן אוניברסיטת בר אילן; Israel Academic College

נועה אהרוני אוניברסיטת בר אילן

כיתה …

מחקר זה מבקש לבחון מהם המאפיינים הקשורים לתפיסת
המוּלְטִי-מוֹדָאלִיּוּת ביישומי בינה מלאכותית יוצרת (GenAI). מוּלְטִי-מוֹדָאלִיּוּת הינה טווח הפעילויות שבהן עוסקים המשתמשים, בדגש על שילוב של מדיה ויישומים. טווח הפעילויות
כולל גיוון במטרות השימוש בבינה מלאכותית (AI, למשל: עבודה,
לימודים, פנאי); גיוון סוג יישומי ה-AI שבשימוש (למשל:
ChatGPT, Gemini, CoPilot); וגיוון סוג התוצרים המופקים
(למשל: טקסט, תמונות, קוד, וידאו). שימוש מגוון ורחב המיישם
מולטי-מודאליות ממצה את הפוטנציאל של יישומי GenAI ותורם
להתפתחות המקצועית של המשתמשים.

מחקר זה בוחן את הקשר בין תפיסת המולטי-מודאליות ביישומי
GenAI, כדוגמת ChatGPT, ובין מגוון משתנים: מדדי אימוץ
טכנולוגיות AI (מוטיבציה נהנתנית, השפעה חברתית, תוחלת המאמץ, רמת הביצוע המצופה, ורגשות חיוביים); מסוגלות עצמית באוריינות מידע; ופתיחות להתנסויות חדשות.

178 מבוגרים אשר עושים שימוש ביישומי GenAI, ענו על סקר מקוון כמותי אנונימי. ממצאי המחקר מראים קשר חיובי בין תפיסת
המולטי-מודאליות ובין מסוגלות עצמית באוריינות מידע, פתיחות
להתנסויות חדשות, השפעה חברתית ורגשות חיוביים. קשר שלילי
נמצא בין מולטי-מודאליות ובין רמת המאמץ הצפויה. לא נמצא קשר
עם מוטיבציה נהנתנית ותוחלת ביצועים.

ממצאי המחקר מאפשרים להבין את הגורמים הקשורים לתפיסת
המולטי-מודאליות ב-GenAI, ובכך מספקים לאנשי הדרכה וקובעי
מדיניות תובנות מעשיות לתכנון תוכניות הטמעה אפקטיביות

למידה משמעותית במעבדות כימיה: שימוש בפלטפורמת LabBuddy להפחתת עומס קוגניטיבי ושיפור חוויית הלמידה

נח טרייטל

רות ספז

יניב גייר

דנה ספיר

מכללת עזריאלי

כיתה …

תוצאות המחקר, שהתבצע בעזריאלי – מכללה אקדמית להנדסה
בירושלים, מצביעות על הבנה טובה יותר של הניסויים, ביצועים
טובים יותר ויעילות גבוהה במעבדה, בעיקר הודות ללמידה מתוקשבת פעילה והפחתת העומס הקוגניטיבי.

קורסי מעבדה מהווים חלק בלתי נפרד ומרכזי בכל תכנית לימודים
של סטודנטים ללימודי הנדסה או מדעים (STEM). עם זאת,
לסטודנטים רבים ישנו קושי משמעותי במעבר מהעולם התאורתי לעולם הישומי במעבדה, וקיימת בעיה של הכנה לא אופטימלית, הגורמת לאי מיצוי הלמידה הייחודית במעבדה כתוצאה מעומס יתר קוגניטיבי.

בהרצאה זו נציג מחקר פיילוט של שיטה חדשנית לשיפור ההכנה
ללימודי מעבדה באמצעות פלטפורמה דיגיטלית אינטראקטיבית
LabBuddy הפועלת במספר מדינות באירופה ולראשונה מופעלת בישראל.

למידת קורסי תוכן באנגלית (EMI) באמצעות מציאות מדומה (VR): השפעה על מסוגלות, אוטונומיה ושייכות של הסטודנטים

קלרה ריספלר

רוזאן ח'יר פראג'

ורד אלישר

דני גליק 

מכללת עמק יזרעאל

כיתה …

ממצאי המחקר מבוססים על ראיונות חצי מובנים עם הסטודנטים
שהשתמשו בטכנולוגית ה-VR. הממצאים מצביעים על כך שהשימוש בטכנולוגיה זו תרם במידה רבה לחיזוק תחושת המסוגלות
והאוטונומיה שלהם בתרגול השפה, אך במקביל הציב אתגרים בנוגע
לתחושת השייכות והאינטראקציה עם עמיתים ומרצים. 

מסקנות המחקר עשויות לסייע בגיבוש מדיניות להטמעת טכנולוגיות VR באופן שיגביר את המוטיבציה לתרגול שפה ויאפשר חוויית למידה מיטבית בקורסי EMI.

בשנים האחרונות, בעקבות החלטת המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג)
לחייב סטודנטים לתואר ראשון ללמוד שני קורסי תוכן המועברים
באנגלית, (EMI) מתגברים האתגרים העומדים בפני סטודנטים בעלי
שליטה מוגבלת בשפה. אחד הפתרונות החדשניים שהוצעו בספרות
המחקרית לשיפור חוויית הלמידה ולהגברת תחושת המסוגלות של
הסטודנטים הוא שילוב טכנולוגיות מציאות מדומה (VR) בתהליך
הלמידה.

מחקר זה בחן את חוויית השימוש במשקפי VR במסגרת שני
קורסי EMI שנלמדו במכללה אקדמית בצפון. בהתבסס על תיאוריית
ההכוונה העצמית ( Self Determination Theory – SDT) מחקר זה
בודק כיצד השימוש בטכנולוגיה זו עשוי לתמוך בשלושה צרכים
פסיכולוגיים מרכזיים: מסוגלות (Competence) אוטונומיה
(Autonomy) ושייכות (Relatedness) וכיצד מתן מענה לצרכים אלו
משפיע על המוטיבציה של הסטודנטים לתרגל את השפה האנגלית.

השיעור החסר: כיצד טעויות של AI יכולות לעזור למרצים לשפר את ההוראה וההערכה

שלי רפ

יעל שלייפר

אלעד יעקובסון

זיוה בר דוב

גיורא אלכסנדרון

רון בלונדר

מכון ויצמן

כיתה …

המודלים שנבחנו (ChatGPT 4o, Claude 3.5
Sonnet, Gemini 1.5 Pro) הציגו ביצועים נמוכים משמעותית ביחס
לתלמידי תיכון. ניתוח מעמיק של השגיאות העלה כי הכשלים נבעו
ממאפיינים ייחודיים של תחום הכימיה, כגון קושי בזיהוי תגובות
כימיות והבנת תהליכים מורכבים. תובנות אלו רלוונטיות לפדגוגיה
ולהערכה: זיהוי דפוסי טעויות בקרב מודלים עשוי לשמש כלי
לשיפור ההוראה ולבניית משימות הערכה מותאמות. 

המחקר מדגיש את הצורך במערכות הערכה מבוססות ניתוח איכותי של ביצועי LLMs ומציע ללוות את יישומן במחקר נוסף להערכת השפעתן.

מודלים גדולים מבוססי שפה (LLMs) התקדמו באופן משמעותי בשנים האחרונות, והערכת ביצועיהם הפכה לנושא מחקרי בעל השלכות חינוכיות. 

מחקר זה מציג בניית בנצ'מרק ייחודי לבחינת יכולות ה-LLMs בהקשר של חינוך מדעי בשפה העברית, תוך התמקדות בבחינות
הבגרות בכימיה. 

השתלמויות במתמטיקה ובינה מלאכותית למורים


רחל הס גרין הפתוחה

נלי קלר מכללת שאנן

כיתה …

בינה מלאכותית הופכת למרכיב משמעותי בתחום הלמידה והחינוך.
במאמר זה נסקרת השתלמות בנושא שילוב בינה מלאכותית בהוראת
מתמטיקה, שהתקיימה בשנים 2023 ו-2024 וכללה מורים למתמטיקה בחינוך העל-יסודי. מתוארת ההשתלמות, ההתקדמות של המשתתפים, התוצרים שפותחו, ודפוסי השימוש שלהם בפלטפורמות השונות.

נמצא כי המורים פיתחו בהשתלמות שימושים מגוונים בכלי בינה מלאכותית לבניית מערכי שיעור, פיתוח שאלות והערכה. המורים יצרו גם סימולציות והדגמות להמחשת מושגים מתמטיים, בחנו טעויות אפשריות של בינה מלאכותית במתמטיקה, ופיתחו יכולת חשיבה ביקורתית לשימוש מושכל בטכנולוגיה.

The Effect of a ChatGPT-Based Avatar’s Appearance on the Effectiveness of Job Interview  Training

Nirit Gavish

Braude College of Engineering

Daniel Zhuravel

Braude College of Engineering

Itzik Ben-Shlush

Holistic EHS / XR

כיתה …

We examined training for a job interview through a role-play simulation using a ChatGPT-based chatbot. We questioned whether a humanized large language model
(LLM)-based chatbot avatar that mimics human-to-human interaction conventions through its appearance – i.e., a formal-looking chatbot who plays the role of the interviewer – will improve the effectiveness of the
training.

Three avatars, each visually different, were
used: formal, sporty, and casual avatar. The 85 trainees were randomly assigned to one of the three groups, and each received job interview training by the assigned avatar as
the interviewer. Trainees received an evaluation of their performance during the interview and then repeated the job interview simulation again. 

The results demonstrate that the Casual Avatar group spent less time training than the
Sporty and Formal Avatar groups. All the groups improved in the second session compared to the first, but the improvement did not differ from group to group. 

We conclude that in LLM-based role play with chatbots for training social skills, the avatar’s appearance should probably mimic real-life conventions.

תפיסת סטודנטים את ההאקאתון כפעילות הערכה בקורס מתקדם

רונית שמלו

ליאור ארונשטם

גלי נווה

SCE

כיתה …

מחקר זה מציג האקתון כגישה פדגוגית להוראה ולהערכה בקורס אלגוריתמים מתקדמים במחלקה להנדסת תוכנה במכללה. לאחר ההאקתון, המשתתפים מילאו שאלון שעסק בתפיסתם את הפעילות ונערכו ראיונות עם סטודנטים נבחרים על מנת להבין טוב יותר, כיצד נתפסה הפעילות על ידם. מאמר זה מציג את הממצאים שעלו מהראיונות.

קורסי מבוא וקורסים מתקדמים במבני נתונים ובאלגוריתמים מהווים
מרכיב מרכזי בתוכניות לימודים אקדמיות במדעי המחשב ובהנדסת
תוכנה. הקניית ידע בנושאים אלה מציבה אתגרים משמעותיים בפני
מרצים וסטודנטים. שילוב אסטרטגיות הוראה מגוונות עשוי לסייע
בהתמודדות עם אתגרים אלה. אחת משיטות ההוראה שבהן נעשה שימוש בתחום הוראת קורסים במדעי המחשב היא האקתונים, אך המחקר על יישומם בהוראת אלגוריתמים מתקדמים הוא מצומצם.

פרסונליזציה בהנחיה ובלמידה המשלבת בינה מלאכותית יוצרת: מחקרים יישומיים ותובנות צומחות

עינת גיל

ליאת אייל

מעיין שי סייג

איל רבין

יפעת פילו

רחל יעקובסון

יונתן מנדלס

עמיר גפן

אורנית מיימון

אפרת שושני בכר

המכון למחקר יישומי של ב"מ בחינוך, משרד החינוך

כיתה …

הממצאים מצביעים על תרומת הבמ"י לשיפור למידה מותאמת אישית, לצד אתגרים כמו התאמה תרבותית, כשירות ב"מ, והאיזון בין הנחיה אנושית לטכנולוגית. המחקרים מדגישים את הצורך במודלים
אינטגרטיביים לפיתוח פרקטיקות חדשניות, תוך שמירה על עקרונות
אתיים והתאמה מערכתית רחבה.

פרסונליזציה בלמידה המשלבת בינה מלאכותית יוצרת (במ"י) מציעה התאמה אישית של תהליכי חינוך לצרכי הלומדים ועשויה לקדם מעורבות והישגים אקדמיים. 

בפאנל זה נציג שישה ניסויים יישומיים המתקיימים במכון למחקר יישומי של ב"מ בחינוך, הבוחנים את שילוב במ"י בתחומים שונים של חינוך והוראה, תוך התמקדות במודלים תיאורטיים ואתגרי יישום.

הניסויים נערכים בגישת מחקר-עיצוב עם שותפים באגפי משרד
החינוך ומורים משתתפים. הם מדגישים שלושה ממדים מרכזיים:
הנחיה מותאמת אישית, כלי המתאים עצמו ללומד, וקו-אבולוציה
להתפתחות דו-כיוונית. תחומי היישום כוללים הנחיה אישית
בעבודות גמר, תהליכים מותאמים בחינוך מיוחד, שילוב במ"י
בקהילות מקצועיות לומדות, תמיכה בלימוד שפת תכנות, והתאמות
תרבותיות בחינוך החרדי.

בגרות מידע ונתונים - היבחנות בעידן רווי בינה מלאכותית

איל רבין

עינת גיל

נעמה מרו

דיקלה בר

רונית נחמיה

המכון למחקר יישומי של ב"מ בחינוך, משרד החינוך

כיתה …

הממצאים מצביעים על תרומה משמעותית של המערכת לפיתוח מיומנויות חקר, תחקור לקוח, שאילת שאלות והסקת מסקנות מבוססות נתונים. עם זאת, יישום המערכת מציב אתגרים הקשורים לפיתוח מקרים וסימולציות מותאמות, לצד הצורך בהכשרת מורים לשימוש בכלים מבוססי ב"מ. המחקר מדגיש את הפוטנציאל של שילוב ב"מ להערכה וללמידה משמעותית, תוך התאמה לשוק העבודה הדיגיטלי המתפתח.

השילוב של בינה מלאכותית (ב"מ) ובינה מלאכותית יוצרת (במ"י) בניתוח נתונים משנה את תפקידם של מנתחי הנתונים, מהאוטומציה של משימות טכניות ועד להתמקדות בתהליכי חשיבה ביקורתיים ובקבלת החלטות. 

מגמת מידע ונתונים בתיכונים בישראל משלבת כלים מבוססי ב"מ בתהליכי ההוראה, הלמידה וההיבחנות, תוך דגש על חשיבה אנליטית וכשירות ב"מ. 

המחקר הנוכחי בוחן מודל פדגוגי חדשני, ראשון בעולם, לשילוב ב"מ בבחינות הבגרות, המבוסס על מערכת הערכה דיגיטלית מבוססת במ"י המדמה אינטראקציה עם לקוח וניתוח נתונים. 

להיות יחיד ומיוחד גם באקדמיה – על מודל "האמפתיה הפעולתית" בהוראה באקדמיה

אפרת ליברמן

אריק טאיב

המכללה האקדמית ספיר

כיתה …

במפגש זה נציג את מושג האמפתיה ונדגיש את הקשר בינו לבין חיזוק וביסוס של תחושות מוטיבציוניות ותחושת מסוגלות. נציע מודל פעולה אותו אנו מכנים "אמפתיה פעולתית" המבקש לשים דגש על אקטים ופעולות המובילות לחיזוק תחושת האמפתיה הן אצל הסטודנטים והן בקרב המרצים עצמם. 

עיקר המפגש יבוסס על הצגת ההתנסות המעשית בהטמעת המודל בכיתות הלימוד באקדמיה. במהלך הדברים נציג תבניות פרקטיות לשימוש אשר יכולות להתאים לכל מרצה, לתרגם תהליכים אמפתיים לתפיסות וכלים פרקטיים הניתנים לשילוב בהוראה באקדמיה.

במפגש נבקש להציע כלים מעשיים לפעולה בהתאם לתפיסת הפדגוגיה האמפתית, בתהליך ההוראה באקדמיה. 

לאחר שנה מאתגרת במיוחד, מצאנו כי פעולה בהתאם לעקרונות אלה היא היעילה, המתאימה וגם המקרבת ביותר. שילוב של תפיסת הפדגוגיה האמפתית וכלים אמפתיים בהוראה יכולים להיות משמעותיים להוראה ולמידה ואפילו מהווים חוסן לתקופות קשות או מורכבות, הכוללת בתוכן אי וודאות.

תמונת למידה פרטנית במערכת Moodle: דשבורד מתקדם למעקב אחר התקדמות, נוכחות והערכה

צליל בוסנך

שולמית קוצר

שירי גבאי

Cyber Education Center

כיתה …

באמצעות מחקר משתמשים מעמיק שכלל תחקור מעקב הלמידה הקיים ואיסוף צרכים, אפיינו ופיתחנו כלי המשפר את חווית השימוש במערכת ה-LMS ומאפשר מעקב למידה אפקטיבי יותר המאפשר קבלת החלטות פדגוגיות מבוססות נתונים. 

'תמונת הלמידה' הערוכה כדשבורד יושמה בהצלחה במספר תכניות המרכז לחינוך לסייבר, ומציע מודל יישומי להטמעה במערכות חינוך נוספות

למידה מותאמת אישית היא מרכיב חשוב בהצלחת ההוראה והצלחת
הלומד. בנוסף זהו מרכיב מרכזי בשיפור חווית הלמידה והצלחתה הן
מצד הלומד והן מצד המורה במערכות LMS. 

במסגרת המרכז לחינוך סיבר פיתחנו 'תמונת למידה' מתקדמת במערכת Moodle, המאפשר מעקב פרטני אחר הישגי תלמידים, נוכחות, והתקדמות בלמידה. הכלי מרכז נתונים בזמן אמת על הגשות מטלות, השלמת פעילויות, ונוכחות משולבת – כולל הערכה לימודית והערכה מילולית של מדריכים.

הדשבורד מסייע בהתאמת תהליך הלמידה לצרכים האישיים של
כל חניך, תוך זיהוי מוקדם של קשיים ומתן מענה מותאם לכל לומד.
למנהלי התוכנית הדשבורד מאפשר מבט על שמאפשר לתחקר אפקטיביות בלמידה, ומציף בעיות רוחב בתכנים, בהפעלה ובתשתיות.

הכשרת חברי סגל להוראה בעידן הדיגיטלי בראי המחקר והלכה למעשה - חלק ראשון

יו"ר המושב: ניצה דוידוביץ, יו"ר הפורום לקידום ההוראה והלמידה בישראל, ראש תחום הערכת איכות וקידום ההוראה באוני' אריאל

• רבקה ודמני, ראש צוות קידום ההוראה והלמידה במל"ג, מרצה לטכנולוגיות למידה באוני' אריאל – תרומתם של מרכזי ההוראה לקידום הטמעת למידה דיגיטלית במוסדות האקדמיים

• אולגה צ'ונטונוב, ראשת המרכז לקידום הלמידה וההוראה, טכניון – הכשרת סגל חדש כמנוע למצוינות מתמשכת בהוראה באוניברסיטת מחקר

• יפעת לינדר, ראש היחידה למצוינות וחדשנות בהוראה, המכללה האקדמית תל חי – תהליך הלמידה הארגוני והשפעתו על הטמעת התוכנית ללמידה דיגיטלית – מקרה בוחן.

• איתי פולק, היחידה לקידום איכות ההוראה והלמידה, אונ' בן-גוריון, – "הוראה מיטבית – יש דבר כזה?…" פיתוח ידע מקצועי באמצעות ניתוח וידאו של אפיזודות הוראה

• יעל יוסל איזנבך- תפיסת דמות המרצה באקדמיה: בין אוריינטציה מחקרית לאוריינטציה פדגוגית וההשלכות על אופן הלמידה הדיגיטלית של סטודנטים לתואר ראשון

• דורית תבור, גלי נווה, רונית שמלו, נטע אברהם גרין, המרכז לקידום ההוראה, המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון – ממאקרו למיקרו – יצירת תשתית קורסים דיגיטליים והטמעתם במכללה להנדסה

לתוכנית הכנס

From Data to Insights: Classifying Student Behavior in a Gamified Chatbot

Shir Michal Grief

David Codish

ben gurion university

כיתה …

The embrace of new technology in education is changing the
pedagogy landscape with chatbot and game-based learning
(GBL) as new tools that enhance learner motivation and
engagement. This research studies the introduction of an
educational chatbot 'Fundamentals of Information Systems'
course at Ben-Gurion University of the Negev. The Telegram
chatbot combines gamification features (such as level
progression), anonymous log files and user surveys for
feedback. Using the K-means algorithm, users are clustered
according to their chatbot activity for trend and
behavioral analysis.

The study also examines gender-based
differences in usage patterns. Furthermore, a regression
model was developed to predict user interaction levels
based on log and survey data, aiming to better understand
how the chatbot supports academic performance and
engagement.
לתוכנית הכנס

מתוצר לתהליך: מקרה בוחן על פיתוח יצירתי בעידן הבינה המלאכותית

אורן שיינמן

ניצוץ סרנגה

מכללת שנקר

כיתה …

בהרצאה יוצג מקרה הבוחן Concept Catalyst — כלי שנבנה כדי לסייע לסטודנטים לגשר על אתגרי ההבעה המילולית בשלבי הפיתוח הרעיוני. דרך ניתוח תהליך הפיתוח והשימוש בכלי, תוצג הבחנה בין הצלחות טכניות לבין בעיות עומק חינוכיות שהתגלו לאורך זמן. לבסוף, נדון באפשרויות לעצב מחדש את החינוך לעיצוב, בדגש על פיתוח עמדה אישית, חשיבה ביקורתית ושליטה בתהליכים – מעבר להפקת תוצרים בלבד.

שילוב כלים מבוססי בינה מלאכותית כגון GPT ומנועי דימוי חזותי מציב אתגרים חדשים בתהליכי הלמידה והיצירה בעיצוב, במיוחד בהקשר לדרישה לתקשורת טקסטואלית מדויקת. 

מערכת חדשה להערכת ההוראה והקורס בטכניון

אולגה צ'ונטונוב

אורלי אביטל

הטכניון

כיתה …

בהרצאה נציג את השיקולים בבחירת המערכת החדשה, תהליך ההטמעה, והתובנות מהפעלתה הראשונה בסקרי סוף הסמסטר. כמו כן, נשתף את היתרונות והאתגרים בעבודה עם המערכת והחברה המפתחת.

מאז הקמתו לפני 100 שנה, שואף הטכניון למצוינות בהוראה
ובלמידה. כחלק מהחתירה המתמדת למצוינות בהוראה, נערך מידי
סמסטר משאל להערכת ההוראה והקורס. הסקרים מתבצעים על ידי
המרכז לקידום הלמידה וההוראה, בשיתוף עם אגודת הסטודנטים.


בחורף תשפ״ה, הוחלפה מערכת הסקרים אשר פותחה בטכניון בשנת 2007, במערכת מדף בשם BLUE, של חברת Explorance. המערכת נבחרה לאחר תהליך מקיף של בחינת חלופות בארץ ובעולם. 

בין חדשנות לספקנות: כיצד סטודנטים להוראה תופסים את שילוב הצ'אטבוטים?

עדי יעקב עזריא

גיא כהן

ענת כהן

אוניברסיטת תל אביב

כיתה …

נמצא כי עמדותיהם של פרחי ההוראה כלפי שילוב צ'אטבוטים היו בינוניות עד נמוכות, וכי הגורמים המרכזיים שחזו את כוונתם לשלב צ'אטבוטים בהוראה היו היבטים של תועלת נתפסת—בעיקר השפעה על כישורי התלמידים ומעורבותם וכן שיפור יעילות הלמידה. לעומת זאת, המאמץ הנתפס לא נמצא כמנבא משמעותי. 

הממצאים מדגישים את הצורך לשלב בתוכניות ההכשרה להוראה מרכיבים ייחודיים המתמקדים בהבהרת היתרונות הפדגוגיים של צ'אטבוטים. 

כמו כן, מחקר עתידי יכול להרחיב את ההבנה באמצעות שילוב שיטות מחקר איכותניות והשוואות בין פרחי-הוראה למורים מנוסים.

השימוש בצ'אטבוטים בהוראה מתרחב, תוך שהוא מאפשר התאמה אישית של הלמידה, סיוע פדגוגי, והגברת מעורבות התלמידים. עם זאת, אימוץ טכנולוגיה זו תלוי בתפיסות המורים כלפיה. 

מחקר זה בחן את תפיסותיה של פרחי-הוראה לגבי שילוב צ'אטבוטים בהוראה באמצעות מודל אימוץ הטכנולוגיה (TAM). המחקר נערך בקרב 50 סטודנטים להוראה שנרשמו לקורס אקדמי. הנתונים נאספו באמצעות שאלון שכלל 48 פריטים ונבחנו באמצעות ניתוח גורמים ורגרסיה ליניארית. 

שולחן עגול של ראשי המרכזים


ניזאר ביטאר
המרכז לקידום הוראה, המכללה האקדמית עמק יזרעאל

אורטל אנגלברג הדקאנט לחדשנות בהוראה ובלמידה, אוני' תל אביב

קרן ברק הרשות לחדשנות בהוראה, אוני' אריאל

כיתה …

הוראה אקדמית בסביבת Gen AI  – הזדמנויות, אתגרים והשלכות

ההתפתחות המהירה ביכולות הבינה המלאכותית היוצרת משפיעה באופן עמוק על ההוראה האקדמית במישורים רבים. השפעה המחייבת בחינה והתאמת ההוראה, הלמידה והערכה לסביבה בה הבינה המלאכותית היוצרת זמינה ונגישה. 

במסגרת שולחנות עגולים נקיים דיון הבוחן משמעויות והשלכות של הבינה המלאכותית על ההיבטים הבאים: פיתוח אוריינות AI לסגל, פיתוח אוריינות AI לסטודנטים, AI כעוזר מרצה, השפעת ה-AI על מיומנויות אקדמיות, השפעת AI על הקוריקולום, הערכה בעידן ה-AI, אתיקה ויושרה אקדמית בעידן ה-AI ו-AI לשיפור עבודת המרכזים ולפיתוח מיומנויות הוראה.

בנוסף, נעסוק בהוראה כפרקטיקה יצירתית: עידוד וליווי של ניסויים בהוראה ובינה מלאכותית. מורן זרחי, בצלאל, שילוב התנסות של המשתתפים.ות בתהליך ובכלים שפותחו לליווי של המרצים.ות.

מבנה המפגש:

א. חלק ראשון – פתיחה קצרה

ב. חלק שני – חלוקת המשתתפים לשולחנות על פי הנושאים המפורטים לעיל. כל שולחן בוחן אתגרים, הזדמנויות והשלכות בכל נושא על פעילות המרכזים לקידום ההוראה.

( תיעוד הדיון בקובץ שיתופי)

ג. חלק שלישי – סיכום תובנות מהקבוצות, והקמת קבוצות עניין בנושאים השונים לפעילות מתמשכת

פודקאסט "לינארית To Go" - פודקאסט מלווה לקורס שנה א' במתמטיקה

נדב קלמה

אוניברסיטת בן גוריון

כיתה …

במאמר כאן אנחנו נציג את עיקרי התובנות מהפקת הפודקאסט והצגת תובנות לכל מי שרוצה לשלב פודקאסט במסגרת קורס.

בשנת הלימודים השתפ"ד הקלטנו סגל הקורס פודקאסט שליווה את
הקורס אלגברה לינארית 1 במחלקה למתמטיקה באוניברסיטת בן
גוריון. בכל פרק סקרנו את הנושא שנלמד באותו השבוע, ובמהלכו עברנו על ההגדרות ועל האינטואיציה מאחרויהן, דוגמאות, משפטים והשימושים שלהם, וגם הוספנו אנקדוטות שלא מספרים לרוב במהלך הקורס, תוך שאנחנו משלבים הומור בשיח שלנו.

בפרוייקט רצינו לתת לסטודנטים פורמט נוסף וחוויתי יותר ללמוד
את החומר, וכן להראות את הכיף שבמתמטיקה ובלימודי מתמטיקה.
מכיוון שהקורס אלגברה לינארית נלמד בכל מוסד אקדמאי, למספר רב של תארים וסטונדטים, צפינו שיש פוטנציאל גדול לפרוייקט מהסוג הזה ואכן היום לפודקאסט אלפי האזנות והמספר ממשיך לצמוח, ולפודקאסט מאיזנים מכל קצוות המוסדות האקדמאיים והתארים.

פיתוח אפליקציה אינטראקטיבית לקורס סימולציה

נמרוד טלמון

ירדן כהן

איל ברימן

אוניברסיטת בן גוריון

כיתה …

בהצגה זו נסקור את הכלי, את השפעתו על הלמידה, ואת הפוטנציאל להרחבתו לקורסים נוספים בהנדסה.

בקורס "סימולציה" באוניברסיטת בן-גוריון לומדים מדי שנה כ-200
סטודנטים את עקרונות סימולציית מונטה קרלו, אך התמודדו עם פער בין ההבנה התיאורטית ליישום המעשי וקושי בתפיסת הסימולציה כתהליך שלם.

כדי לגשר על פערים אלו, פיתחנו פלטפורמת למידה אינטראקטיבית
שנבנתה בשפת פייתון, המבוססת על מקרה בוחן של בעל משאית מזון. הפלטפורמה משלבת המחשות ויזואליות ומלווה את הסטודנטים בשלבי הסימולציה, תוך חיבור בין הידע התאורטי להשלכות עסקיות.

שיפור מיומנויות תשאול ואנמנזה בקרב סטודנטים להפרעות בתקשורת באמצעות צ'אטבוט

רות פורייטר

אביטל טראו-מרגלית

אוניברסיטת אריאל

כיתה …

סביבת הלמידה אפשרה לסטודנטים התנסות אינטראקטיבית בתרגול המיומנויות הקליניות בסביבה מוגנת, תוך קבלת משוב מיידי ואובייקטיבי, אשר בשילוב עם תרגול חזרתי, מסייע לפיתוח המיומנות המקצועית ותחושת המסוגלות שלהן. יישום המודל מדגיש את תפקידה הטרנספורמטיבי של טכנולוגיית GenAI בשיפור חווית הלמידה עבור הסטודנטים, תוך הצגת הפוטנציאל שלה לקידום אפקטיביות הלמידה.

ביצוע אנמנזה ותשאול מטופל מהווים אחת מאבני היסוד בפרקטיקה הטיפולית. מיומנויות אלו משפיעות באופן מכריע על דיוק האבחון, טיב הקשר הטיפולי ואיכות קבלת ההחלטות הקליניות. המתודות הנהוגות כיום להקניית מיומנויות לסטודנטים כוללות סימולציות באמצעות שחקנים, תרגול בין עמיתים והתנסות קלינית עם מטופלים. עם זאת, יישומן מוגבל או דורש השקעת משאבים ניכרים. סימולציות וירטואליות מציעות פתרון יעיל ונגיש לאתגרי ההכשרה הקלינית בתחום זה.

במסגרת קורס אודיולוגיה (מדעי השמיעה) במחלקה להפרעות
בתקשורת, פותח מודל הכשרה המשלב תרגול ביצוע אנמנזה באמצעות צ'אטבוט מבוסס בינה מלאכותית המדמה מטופל. מודל זה של למידה מבוססת התנסות, מהווה תחליף לשיטה ההוראה המסורתית של הצגת הדיאלוג בין המטפל למטופל באמצעות מצגת.

AI BOOST TRACKS - תוכנית דיפרנציאלית אג'ילית להטמעת כלי בינה מלאכותית בקרב סגל אקדמי

קרן ברק

רות פורייטר

אוניברסיטת אריאל

כיתה …

באמצעות המסלולים השונים שהתכנית מציעה, היא מעודדת תרבות למידה מתמשכת אשר הנה הכרחית לשמירה על רלוונטיות תוכן הלימוד ודרכי הלמידה וההוראה המשתנות, ומלווה בעדכון המדיניות המוסדית בהתאם להתפתחויות הטכנולוגיות.

התוכנית מלווה בהערכה מבוססת שיטת SWOT, הערכה זו מהווה
מנגנון תומך אג'יליות, המאפשר לזהות חסמים והזדמנויות,
ולהתאים את המענים, סוגי התמיכות והמדיניות באופן דינמי
לצרכים המשתנים של הסגל ולמגמות המתפתחות בתחום.

הטמעת כלי בינה מלאכותית באקדמיה מלווה בשני אתגרים מרכזיים:
פערי אימוץ הטכנולוגיה בין המרצים השונים, וצורך בהתאמה
מתמשכת של הכשרות ותהליכי למידה בעקבות קצב ההתפתחות המהיר של הטכנולוגיה. אתגרים אלו מחייבים פיתוח גישה מערכתית אג'ילית, על מנת להבטיח התאמה לצרכים המשתנים של המרצים והסטודנטים.

תוכנית הפיתוח המקצועי 'AI Boost Tracks', נוסדה כחלק מהתכנית
האסטרטגית להטמעת השימוש בכלי בינה מלאכותית באוניברסיטה.
מטרת התוכנית היא לקדם את השילוב של כלי בינה מלאכותית בהוראה למידה והערכה תוך מתן מענה דיפרנציאלי למרצים הנמצאים בשלבי האימוץ השונים. 

בוט כמסייע בתהליך פיתוח מיומנות שאילת שאלות במיפוי פרופיל ילדים על הרצף.

ברכה וילנסקי

דנה לרמן

מכללת הרצוג

כיתה …

השימוש בבוט מאפשר לסטודנטים להתנסות באיסוף מידע שיטתי, לפתח חשיבה קלינית, וליישם עקרונות של הערכה והתערבות מותאמת אישית. 

המאמר מציג את שיטת העבודה עם הבוט, דוגמאות לשאלות עומק, ותהליך למידה הדרגתי המבוסס על משוב חכם.

במאמר זה מוצג פיתוח של בוט אינטראקטיבי להדרכת סטודנטים כיצד לאתר ולמפות חוזקות ואתגרים והטיפול באנשים על הרצף האוטיסטי.


הבוט מדגים כיצד ניתן לשאול שאלות יעילות החושפות את הפרופיל התפקודי של התלמיד, לזהות קשרים בין התנהגויות נצפות לבין מאפיינים סמויים, ולהעמיק את ההבנה מעבר לתיאור שטחי של מצבים חינוכיים מורכבים.