יום הסדנאות יתקיים ביום שלישי ה-21.7.26, ז’ באב תשפ”ו, תל אביב.
יום הסדנאות כלול ברישום הכנס עם זאת חשוב להירשם ליום הסדנאות בנפרד
*רצוי להגיע לימי הסדנאות עם מחשבים ניידים
תוכנית יום סדנאות
21.7.26
09:30 – 09:15
התכנסות
11:30 – 9:30
סדנה לבחירה:
כיתה 306
יעל ארז ואורית חזן | הטכניון, מכללת בראודה להנדסה (לפרטים נוספים)
היערכות לעידן הבינה המלאכותית מונחית אלגוריתם למיפוי כשירויות לחיזוי אופי השינוי הנדרש
למצגת
כיתה 306
עוזי רוזן ונעמי אונקלוס שפיגל | המכללה האקדמית להנדסה בראודה, כרמיאל
Amit Bot בפעולה: כיצד פלטפורמה שיתופית מבוססת AI מפגישה סוקרטיקה, ליווי מרצה ותשתית למידה בסביבת PBL
למצגת
11:30 – 12:00
הפסקה
14:00 – 12:00
סדנה לבחירה:
כלי GenAI משפיעים על הוראה, למידה והערכה במגוון קורסים, אך השפעתם אינה אחידה: לפעמים מדובר בשינוי מנהלי או תפעולי זעיר ולעיתים בשינוי פדגוגי עמוק. במציאות של שינויים מהירים וחוסר ודאות, סגל ההוראה זקוק לכלי ניתוח ותכנון המאפשר:
במהלך הסדנה, כל משתתף.ת ת.ינתח קורס אחד (בין אם הוא/היא מלמדים את הקורס הוא שותפים להוראתו בדרך כלשהי). כך, בסיום הסדנה, תעמוד לרשותם מפת דרכים לשינוי הנדרש בקורס זה בעקבות שילוב בינה מלאכותית יוצרת בהוראתו, כולל הערכה להיקף סדר השינוי הנדרש.
יעל ארז היא עמית הוראה בפקולטה למדעי המחשב בטכניון וחברת סגל במחלקת אלקטרוניקה במכללת בראודה. ליעל תואר ראשון בהנדסת מחשבים ותואר שני במנהל עסקים ובהנדסת חשמל. כל התארים מהטכניון. כיום, במסגרת לימודי הדוקטורט, יעל חוקרת שיטות הערכה מתקדמות בקורסים מוטי תוכנה, בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון, בהנחייתה של פרופ' אורית חזן.
פרופ' אורית חזן היא חברת סגל בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון. תחום המחקר שלה הוא הוראת מדעי המחשב, הנדסת תוכנה ומדעי הנתונים. בתחומים אלה היא חוקרת תהליכים קוגנטיביים וחברתיים ברמת הפרט, הקבוצה והארגון, בבתי ספר תיכוניים ובארגונים שונים במשק. עד היום פרסמה כ- 150 מאמרים בז'ורנאלים מקצועיים ובאסופות מאמרים של כינוסים, ועשרה ספרים. בשנים 2011-2015 פרופ' חזן כהנה בתפקיד דיקנית הפקולטה. בשנים 2017-2020 כהנה פרופ' חזן בתפקיד דיקנית לימודי הסמכה של הטכניון.
מנובמבר 2023 היא עומדת בראש פורום "חינוך בחירום" במסגרת מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית. פרטים נוספים ניתן למצוא באתרה האישי.
בלמידה מבוססת-פרויקטים, המרצה רואה את התוצר אבל מאבד את התהליך. עשרות שיחות סטודנטים, החלטות צוותיות, רגעי תקיעות – כולם חומקים. AmitBot הוא פלטפורמה פתוחה שמתכוונת לגשר על הפער הזה: צ'אטבוט סוקרטי לסטודנטים, דשבורד ניתוחי למרצה, ותשתית למידה+מחקר משותפת בין השניים. הפלטפורמה כוללת תיוג אוטומטי של רמת עומק החשיבה בכל שיחת סטודנט (ארבע רמות – מזכירת ידע ועד חשיבה יוצרת), ומאפשרת למרצה לעקוב אחר התפתחות החשיבה בצוותים לאורך הסמסטר – בכל דיסציפלינה. בסדנה נדגים את המערכת בפעולה בקורס הנדסי, וניתן למשתתפים להתנסות בהחלת הפלטפורמה על הדיסציפלינה שלהם (הנדסה, מדעי הרוח, מדעי החברה) לאחר מכן נפתח דיון על האתגרים והאפשרויות שבשילוב AI בקורסי PBL. הפלטפורמה נמצאת תחת מחקר פעיל על מדידת חשיבה ולמידה בקורסי פרויקטים, ואנחנו מזמינים מרצים וחוקרים המעוניינים להתנסות או לשתף פעולה במחקרי המשך.
נעמי אונקלוס שפיגל היא חוקרת חינוך טכנולוגי, עוסקת בשילוב AI בתהליכי הוראה ולמידה, מחקר בנושאי כיול אמון, למידה שיתופית וביקורת עמיתים בחינוך הנדסי.
עוזי רוזן הוא מורה בכיר בהנדסת מכונות, מנחה קורסי פרויקטים בינתחומיים, עוסק בפדגוגיה הנדסית ובשילוב כלים טכנולוגיים בהוראה
בעידן שבו הבינה המלאכותית הופכת לחלק בלתי נפרד מהמרחב הציבורי, הצורך בהבנה עמוקה של מנגנוני הלמידה של המכונה (Learning Machine) הופך לקריטי עבור אנשי חינוך. סדנה זו מציגה מודל סמינר חדשני שהועבר במסגרת התואר השני בסמינר הקיבוצים, בהובלת ד"ר בטי שרייבר, ד"ר תומאס דנה ורמי חדאד. הסמינר התבסס על גישת הלמידה הפעילה (Learning Active) והתמקד בטרנספורמציה של הרובוט מאובייקט פסיבי לסוכן לומד. המשתתפים חקרו את הדינמיקה שבין המורה לרובוט דרך ארבעה שלבים קוגניטיביים-טכנולוגיים:
הסדנה תדגים כיצד פדגוגיה זו, המיושמת כיום במערכת החינוך הישראלית ואף עמדה במרכזה של משלחת למידה מקצועית ללונדון (שכללה 150 משתתפים), מהווה גשר בין תיאוריות למידה קלאסיות לבין מדעי המחשב המתקדמים.
To be added
To be added
בסדנה זו, נלמד על מספר כלים המאפשרים לנו להעשיר תהליכי חקר ולמידה עצמאית ומונחית באמצעות AI. נראה איך ניתן לקרוא מחקרים ומסמכים במהירות ואף להאזין לניתוחים שלהם באמצעות כלים כדוגמת elicit, scispace ו-notebookLM. נראה איך ניתן לקיים סיעור מוחות בין מומחים שונים באמצעות Stanford Storm. ונדבר על הדגשים החשובים שיש לשים לב אליהם כשמתבססים על בינה מלאכותית כמקור מידע או כמסכם שלו.
הדר דותן הוא פילוסוף של החינוך ושל הטכנולוגיה. חבר סגל ההוראה, המחלקה לחינוך ופסיכולוגיה, האוניברסיטה הפתוחה. מתמחה בשילוב טכנולוגיות בחינוך ופיתוח מודלים פדגוגים חדשניים