דוברי ויו"ר הכנס

פרופ' איל יניב

יו"ר מחב"א

פרופ' גלעד רביד

יו"ר מיט"ל
יו"ר ועדת התוכנית

נתי אברהמי

מנכ"ל מחב"א

אלי שמואלי

מנהל מיט"ל
יו”ר הוועדה המארגנת

פרופ' תמי זייפרט

מכללת סמינר הקיבוצים

על הדוברת

מרצה בכירה במכללת סמינר הקיבוצים ומובילה את אשכול הבינה המלאכותית בתכנית לתואר שני בטכנולוגיה בחינוך. חוקרת את שילוב כלי בינה מלאכותית גנרטיבית בלמידה, בהוראה ובהערכה אקדמית, תוך בחינת פרקטיקות, אתגרים ודילמות אתיות הקשורות להערכה אותנטית, למשוב ולאיכות אקדמית.
להרצאה

פרופ' אורית חזן

הטכניון

על הדוברת

פרופ' אורית חזן היא חברת סגל בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון. תחום המחקר שלה הוא הוראת מדעי המחשב, הנדסת תוכנה ומדעי הנתונים. עד היום פרסמה כ- 150 מאמרים עם שיפוט ועשרה ספרים. בשנים 2011-2015 פרופ' חזן כהנה בתפקיד דיקנית הפקולטה ובשנים 2017-2020 כהנה בתפקיד דיקנית לימודי הסמכה של הטכניון.
להרצאה

פרופ' ניצה דוידוביץ

אוניברסיטת אריאל

על היו"ר:

פרופ' ניצה דוידוביץ, ראש הרשות לחדשנות בהוראה וראש התוכנית לתואר שני בחינוך באוניברסיטת אריאל. יו"ר הפורום לקידום ההוראה בישראל. תחומי מחקריה: השכלה גבוהה: רגולציה, הוראה אקדמית ומדדי ביצוע באקדמיה.
להרצאה

פרופ' מירי ברק

טכניון, מכון טכנולוגי לישראל

על הדוברת

פרופ׳ ברק היא דיקנית הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון. היא עומדת בראש קבוצת המחקר 'מדע וטכנולוגיות למידה', העוסקת בחקר סוגיות הקשורות לשילוב טכנולוגיות מתקדמות בחינוך מדעי־הנדסי, בדגש על פיתוח מיומנויות המאה ה־21 והיבטים אתיים של בינה מלאכותית. בנוסף, היא מכהנת כעמיתת מחקר כבוד במחלקה לחינוך באוניברסיטת אוקספורד, אנגליה ORCID #0000-0002-7756-6171.
להרצאה

פרופ' ענת כהן

אוניברסיטת תל אביב

על הדוברת

פרופ' ענת כהן, חברת סגל בכירה בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, ראשת המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי, ראשת המעבדה לחקר שילוב טכנולוגיות בלמידה, וחברה בצוות Virtual TAU. ענת משמשת כיו"ר קתדרת אונסקו לטכנולוגיה, אינטרנציונליזציה וחינוך. תחומי מחקרה כוללים הוראה אקדמית ברשת, יישומים פדגוגיים חדשניים משולבי תקשוב, GenAI, חומרי למידה פתוחים (OER), ניתוח למידה ולמידה ניידת.
להרצאה

פרופ' ציפי הרט

הקריה האקדמית אונו

About the speaker

Prof. Tsipi Heart serves as the Head of the Science and Technology School, Ono Academic College. Heart’s main academic research interests are in Medical Informatics, Decision-Making, and the use of AI in academia for teaching and learning.
To the Lecture

פרופ' אורית אבידב-אונגר

המכללה האקדמית אחוה

על הדוברת

פרופ' אורית אבידב-אונגר היא ראש רשות מחקר ובינלאומיות במכללה האקדמית אחוה. פרופ' אבידב-אונגר עוסקת כבר שנים בחקר הלמידה המקצועית המותאמת אישית של מורים ומנהלים, ומשלבת ידע תיאורטי עם פיתוח כלים יישומיים. בין מחקריה הנוכחיים: פיתוח בוט מבוסס AI שמסייע לאנשי חינוך לתכנן תוכנית פיתוח מקצועי מותאמת אישית לצרכיהם. היא מחברת של מעל 90 פרסומים אקדמיים, בהם ספר שיצא ב-Routledge ב-2025, ומשלבת מחקר בינלאומי עם שיתופי פעולה ממוסדות מובילים בעולם.
להרצאה

פרופ' אורית קרניאלי-מילר

אוניברסיטת תל אביב

על הדוברת

פרופ’ אורית קרניאלי-מילר היא פרופסור מן המניין ומופקדת הקתדרה לחינוך רפואי באוניברסיטת תל אביב. מחקריה מתמקדים בתקשורת ברפואה, מקצוענות, רפלקציה, אומץ מוסרי ושימוש בבינה מלאכותית בהכשרת אנשי מקצועות הבריאות. היא מובילה יוזמות חדשניות בחינוך רפואי וזכתה להכרה בינלאומית על תרומתה לקידום הוראת מסירת בשורה מרה וטיפול ממוקד־מטופל.
להרצאה

ד"ר יעל ארז

טכניון מכון טכנולוגי לישראל; מכללת בראודה להנדסה

על הדוברת

ד"ר יעל ארז היא עמיתת הוראה בפקולטה למדעי המחשב בטכניון וחברת סגל במחלקה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה במכללה האקדמית להנדסה בראודה בכרמיאל. תחום המחקר שלה הוא הוראת מדעי המחשב, ובפרט אימוץ טכנולוגיות בהשכלה הגבוהה והשפעתן של הטכנולוגיות על תהליכי הוראה, למידה והערכה בקורסים מוטי תוכנה. ד"ר ארז מלמדת קורסים בתחום מדעי המחשב והנדסת חשמל, ומשלבת במחקריה ובפעילותה האקדמית ניסיון רב שנים בתעשייה בתחומי התוכנה ועיבוד האותות.
להרצאה

ד"ר צפית לוקץ

אוניברסיטת תל חי

על הדוברת

עומדת בראש תחום שותפויות ומחקר ביחידה למצויינות וחדשנות בהוראה באוניברסיטת תל חי. בעלת תואר ראשון בכימיה ובהנדסת מזון ובטכנולוגיה מהטכניון, תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת חיפה, תואר שני במדיניות בחינוך מהטכניון ודוקטורט העוסק באחריות תאגידית של ארגונים טכנולוגיים מהטכניון. לצפית ניסיון רב בפיתוח תוכניות לימוד, פיתוח וליווי צוותים ופיתוח קהילות.
להרצאה

ד"ר ישראל רצבסקי

המכללה האקדמית גליל מערבי

About The Speaker

Dr. Israel Rachevski serves as the Head of the Innovation and Entrepreneurship Center and is a senior faculty member at the School of Management at the Western Galilee College. His research interests focus on organizational innovation and entrepreneurship, 21st century skills, and behavioral economics. Dr. Rachevski is a lecturer and project leader at highly ranked academic institutions in the fields of innovation, entrepreneurship, project management, and financial management.
To The Lecture

ד"ר ענת קלמר

המכללה האקדמית גליל מערבי

על הדוברת

ד"ר ענת קלמר היא ראשת התכנית לתואר שני באוריינות וחדשנות בחינוך במכללה האקדמית גליל מערבי, ומרצה בהוראת המתמטיקה ואבחון וטיפול בקשיים מתמטיים. מחקריה עוסקים בפיתוח ידע TPACK של מורים למתמטיקה, אוריינות מתמטית, שילוב בינה מלאכותית יוצרת בהוראה, חדרי בריחה דיגיטליים וצמצום פערים אקדמיים בהשכלה הגבוהה.
להרצאה

ד"ר הילה נעמן

בית הספר האקדמי לאחיות ברזילי; אוניברסיטת בן גוריון

על הדוברת

מרצה וחוקרת בתחומי מדעי הבריאות, סיעוד וטכנולוגיות למידה, בבית הספר האקדמי לאחיות ברזילי ובאוניברסיטת בן־גוריון. מובילה חדשנות פדגוגית בשילוב Padlet, בינה מלאכותית וסימולציות VR, מרכזת מסלול מצטיינים לתואר שני, וחברת ועדת הלסינקי במרכז הרפואי ברזילי. זוכת הצטיינות בהוראה מטעם אוניברסיטת בן־גוריון.
להרצאה

ד"ר אורית ליבוביץ

המכללה להנדסה סמי שמעון

על הדוברת

ד"ר אורית ליבוביץ' היא מרצה בכירה במכללה להנדסה סמי שמעון . בעלת דוקטורט מהטכניון ומומחית בתכן מבני בטון, עמידות לרעידות אדמה ומנגנוני ההדבקות פלדה לבטון. לצד קריירה אקדמית ענפה, היא בעלת ניסיון הנדסי עשיר בתעשייה וחברה בוועדות תקינה מרכזיות בישראל.
להרצאה

ד"ר אילן דניאלס רחימי

הקרייה האקדמית אונו

על הדובר

חבר סגל, מרצה בכיר, חוקר וראש לימודים קדם אקדמיים במכללה האקדמית אונו. מחקריו מתמקדים בלמידה מתוקשבת: הטמעת מערכות למידה מתוקשבות, קורסי אנגלית כשפה זרה, שילוב CRM בהוראה אקדמית, אתגרים בהשכלה גבוהה שלאחר ה-COVID-19 והתמודדות תלמידים ומורים עם המעבר ללמידה מקוונת. הרצאותיו של אילן מתמקדות בשילוב AI ו-Machine-Learning ב-E-learning, מערכות מידע וניהול פרויקטים.

ד"ר יובל גוז'נסקי

המכללה האקדמית ספיר

על הדובר

מרצה בכיר, ראש המחלקה לתקשורת במכללת ספיר. חוקר תרבות ומדיה, ראש המרכז לחקר מדיה לילדים ולנוער. פרסם מאמרים אקדמיים בנושאי מדיה, AI, עיתונות ותכנים לילדים ולצעירים, ושני ספרים על התפתחות הטלוויזיה לילדים. ערך את כתב העת מסגרות מדיה וחבר ועד האגודה הישראלית לתקשורת. יו"ר ועדת המקצוע ללימודי תקשורת במשרד החינוך.

ד"ר רן תל ניר

אוניברסיטת תל אביב

על הדובר

ד"ר רן תל־ניר מרצה שנים רבות באוניברסיטת תל אביב בקורסים בתחום הדאטא, כגון “נושאים מתקדמים במדעי הנתונים”. חבר במרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי ובמעבדת טכנולוגיות למידה מתקדמות בבית הספר לחינוך, ושותף בפרויקטים אירופיים (כגון הורייזון וארסמוס) . מחקריו עוסקים בפיתוח מתודולוגיות למידה חדשניות בשילוב בינה מלאכותית, טכנולוגיות וירטואליות, גיימיפיקציה ונוירו-פדגוגיה.
להרצאה

ד"ר גיא תל-צור

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

על הדובר

בעל תואר שלישי בפיזיקה ממכון ויצמן. עובד במוסד מחקר ממשלתי ומרצה בכיר נלווה בבית הספר להנדסת חשמל ומחשבים באוניברסיטת בן גוריון בנגב.
להרצאה

ד"ר נימרוד בכר

המחלקה לפיזיקה, אוניברסיטת אריאל

על הדובר

ד"ר נמרוד בכר הוא מרצה בכיר במחלקה לפיזיקה באוניברסיטת אריאל וחוקר בתחום הפיזיקה של חומרים קוונטיים. מחקרו עוסק בספקטרוסקופיה אופטית ומגנטו־אופטית של מערכות אלקטרונים מקורלציות וחומרים מגנטיים דו־ממדיים. בנוסף, הוא עוסק בפיתוח והוראת קורסי ליבה והעשרה בפיזיקה ושילוב כלים חדשניים בהוראה אקדמית.
להרצאה

ד"ר סיגל חן

המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט

על הדוברת

ד"ר סיגל חן היא מרצה וחוקרת בתחום הכשרת מורים במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט. מחקריה עוסקים בלמידה רפלקטיבית, פדגוגיה דיגיטלית, SEL ולמידה רקורסיבית בהשכלה הגבוהה. עבודתה מתמקדת בקשרים בין טכנולוגיה, SEL ותהליכי הבניית ידע בהכשרת מורים
להרצאה

ד"ר רועי פרץ

הטכניון, המכללה האקדמית כנרת

About The Speaker

Dr. Roee Peretz is a researcher of systems thinking, conceptual modeling, and sustainability. His work focuses on how systems perspectives and modeling approaches can be used to analyze complex socio-environmental problems, particularly at the intersections of education, knowledge, and interdisciplinary reasoning. He is affiliated with the Faculty of Education in Science and Technology at the Technion – Israel Institute of Technology and teaches in the Water Industries Engineering Department at Kinneret College on the Sea of Galilee.
To The Lecture

ד"ר אלה בן עטר

המכללה האקדמית ספיר

על הדוברת

ד"ר אלה בן עטר היא ראשת מסלול רדיו ופודקאסטים במחלקה לתקשורת במכללת ספיר, חוקרת ומרצה המתמחה בקשר שבין תקשורת, חוסן קהילתי ומצבי חירום. תחום ההתמחות הייחודי שהיא מפתחת בעשור האחרון עוסק בדרכי פעולה ותגובה של תקשורת במצבי לחץ, מתוך מיקוד ברדיו חינוכי ככלי לחיזוק החוסן האישי והקהילתי. היא משלבת בין עשייה מחקרית, הוראה חדשנית, ועבודה בשטח עם מוסדות חינוך וקהילות במצבי חירום.
להרצאה

ד"ר מירי בן - עמרם

אוניברסיטת אריאל

על הדוברת

ד״ר מירי בן־עמרם היא מרצה וחוקרת במחלקה לחינוך באוניברסיטת אריאל, וסגנית ראש המחלקה. מחקרה עוסק בהכשרת מורים, סימולציות חינוכיות, למידה דיגיטלית, מנהיגות חינוכית ואתיקה מקצועית. היא מובילה קהילה מקצועית בתחום מנהיגות ומדיניות בחינוך, ומנהלת סדנאות התמחות למורים מתחילים.
להרצאה

ד"ר חנה לנדיס

עזריאלי מכללה להנדסה ירושלים

על הדוברת

ד"ר חנה לנדיס מלמדת ומפתחת תוכניות לימודים באנגלית למטרות תקשורת בין־לאומית מקצועית במכללה האקדמית להנדסה עזריאלי ירושלים. היא שמשה כרכזת הפדגוגית של תוכנית הכשרה למורים לאנגלית באוניברסיטאות ובמכללות מטעם היינט, ארגון מורי אנגלית באקדמיה. המחקר שלה עוסק בדרכים שבהם סטודנטים משתמשים בכלי בינה מלאכותיים.
להרצאה

ד"ר איריס גרטנר מוריוסף

המרכז האקדמי הרבת תחומי ירושלים

על הדוברת

ד"ר איריס גרטנר מור יוסף היא מרצה בכירה לשיווק ואסטרטגיה במרכז האקדמי הרב־תחומי ירושלים. מחקריה עוסקים בשיווק דיגיטלי, התנהגות צרכנים, חדשנות פדגוגית ושילוב בינה מלאכותית בהוראה ובהערכה. היא משלבת בין ניסיון אקדמי, מחקר יישומי ופיתוח מודלים חדשניים ללמידה מבוססת AI.
להרצאה

ד"ר קובי מייק

Technion

About the Speaker

Lecturer, teacher, curriculum developer, and researcher in computer science education, data science education, AI education and sexual education.
To The Lecture

ד"ר גילה זלכה

אוניברסיטת בר-אילן

על הדוברת

ראשת המסלול להוראת מדעי החברה, אוניברסיטת בר-אילן.
להרצאה

ד"ר לאורה לוין

מכללת סמינר הקיבוצים

על הדוברת

ראש התוכנית לתואר שני בטכנולוגיה בחינוך במכללת סמינר הקיבוצים ופריזמאית המכללה. בעלת דוקטורט מהטכניון בחינוך למדע וטכנולוגיה. חוקרת ומרצה בשילוב טכנולוגיות מתקדמות בחינוך, עם דגש על הדפסת תלת-ממד, בינה מלאכותית ופיתוח מיומנויות חשיבה. מייסדת ״קרן אלון לחינוך״, המקדמת חדשנות, למידה פעילה ומייקינג בחינוך.
להרצאה

ד"ר רעות פרשה

אורות ישראל מכללה אקדמית לחינוך

על הדוברת

ד"ר רעות פרשה, ראש החוג למתמטיקה במכללת אורות ישראל. בוגרת דוקטורט מהמחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן למדע, בו משמשת גם כיועצת אקדמית ושותפה בפיתוח סביבת פט"ל מתמטיקה. תחומי עיסוקה ומחקרה כוללים עיצוב משימות מתמטיות ודרכי הפעלתן למטרות פדגוגיות שונות, פיתוח מקצועי של מורים, ופיתוח וחקר סימולציות הוראה מבוססות AI.
להרצאה

ד"ר יובב עשת

המכללה האקדמית צפת

על הדובר

ד"ר יובב עשת הנו מרצה בכיר בחוג למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית צפת. הוא משמש כמעצב למידה דיגיטלית ביחידה לחדשנות בהוראה ואחרי על שילוב של כלים דיגיטלים ובינה מלאכותית בהוראה של סגל המכללה. ד"ר עשת הינו חוקר בתחומי יושרה אקדמאית בסביבות דיגיטליות.
להרצאה

ד"ר עדי וולף

הטכניון

על הדוברת

מרצה ומתרגלת בפקולטה למתמטיקה בטכניון, מעצבת למידה במרכז לקידום הלמידה וההוראה בטכניון
להרצאה

ד"ר רונית שמלו

המכללה האקדמית להנדסה SCE

About The Speaker

Ronit Shmallo is a Senior Lecturer in Industrial Engineering and Management at Shamoon College of Engineering and Head of the Information Systems Track. She earned her Ph.D. in Computer Science Education from Tel Aviv University in 2013. Her research focuses on object-oriented programming education and error-oriented teaching methods in computer science and databases.
To The Lecture

ד"ר גלי נווה

המכללה להנדסה על שם סמי שמעון

About The Speaker

Gali Naveh is a senior lecturer and head of the information system track in the department of Industrial Engineering and Management at Shamoon College of Engineering, Be'er- Sheva, Israel. She earned her B.Sc. in computer science and her M.Sc. and Ph.D. in Information Systems. Dr. Naveh’s main research interest is the integration of information and communication technologies and the value they provide, primarily in higher education.
To The Lecture

ד"ר יעל קסנר ברוך

המכללה האקדמית בית ברל

על הדוברת

ד"ר יעל קסנר ברוך, מרצה ומדריכה פדגוגית, בתוכניות לתואר ראשון במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט והמכללה האקדמית חמדת, ותואר שני במכללה האקדמית בית ברל. תחומי הוראה וענין, חינוך לגיל הרך, נוירו-פדגוגיה, הקשבה, סקרנות, למידה חברתית-רגשית, הוראת מדעים, פדגוגיה מתבוננת ורג'יו-אמיליה
להרצאה

ד"ר הדס סופר

ביה״ס לארכיטקטורה, אוניברסיטת אריאל

על הדוברת

ד״ר סופר היא אדריכלית וחוקרת תהליכי למידה בשימוש טכנולוגיות מציאות מדומה ובינה מלאכותית במקצועות העיצוב. מחקריה ממוקדים בפיתוח שיטות הערכה מבוססות נתונים בשיח מרצה-סטודנט. תוצאות מחקריה תרמו לפיתוח קורסים ואסטרטגיות הוראה במוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל ובחו״ל. ד״ר סופר זכתה במלגת משרד המדע היוקרתית לפיתוח משוב קוגניטיבי מבוסס מדדי פעילות מוחית.
להרצאה

ד"ר מור דשן

המכללה האקדמית רמת גן | אוניברסיטת בר אילן

על הדוברת

ד"ר מור דשן מרצה במכללה האקדמית רמת־גן בתוכנית לתואר שני בטכנולוגיות למידה דיגיטליות. בנוסף, היא מרצה באוניברסיטת בר־אילן במחלקה למדעי המידע ויישומי בינה מלאכותית. מחקריה האקדמיים של ד"ר דשן עוסקים בהתנהגות ולמידה ברשתות חברתיות, טכנולוגיות למידה, אוריינות מידע, אוריינות בינה מלאכותית והשלכות הבינה המלאכותית על תהליכי למידה.
להרצאה

ד"ר אילנה רם

הטכניון

על הדוברת

ד”ר אילנה רם היא עמיתת מחקר בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון ובמוסד שמואל נאמן לחקר מדיניות לאומית. אילנה עובדת בשיתוף פעולה עם המרכז לקידום הלמידה וההוראה בטכניון ומרכזת בו את בתחום המחקר היישומי בנושאי הוראה, למידה, הערכה, ושילוב טכנולוגיות בהשכלה הגבוהה בתחומי ה-STEM.
להרצאה

ד"ר דניאל פורטמן

עזריאלי מכללה להנדסה ירושלים

על הדובר

ד""ר דניאל פורטמן מלמד ומפתח תוכניות לימודים באנגלית למטרות תקשורת בין־לאומית מקצועית במכללה האקדמית להנדסה עזריאלי ירושלים. הוא משמש גם כנציג היחידה שלו במרכז המצוינות להוראה חדשנית של המכללה. תחומי המחקר שלו כוללים את ההזדמנויות שמזמנת בינה מלאכותית ללמידה ולהוראה של שפות.
להרצאה

ד"ר סיגלית אבירם בריל

המכללה האקדמית בית ברל

על הדוברת

מרצה בחוג לחינוך לגיל הרך במכללה האקדמית בית ברל, חברת המעבדה לחקר הגיל הרך באונ' ת"א. מפתחת תוכן במטח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית).
להרצאה

ד"ר גיל שורץ

מכון ויצמן למדע

על הדוברת

ד"ר גיל שורץ היא חברת סגל בתחום הוראת המתמטיקה במחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן למדע. מחקריה עוסקים בלמידת מורים ופרחי הוראה במתמטיקה, בהוראה רספונסיבית מתמטית, ובשימוש בסימולציות מבוססות בינה מלאכותית יוצרת לטיפוח הוראה כזו.
להרצאה

ד"ר יעל פלדמן מגור

אוניברסיטת בן גוריון בנגב

על הדוברת

ד"ר יעל פלדמן-מגור היא מרצה בכירה בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בן־גוריון בנגב. מחקרה עוסק בהוראת כימיה ומדעים בשילוב טכנולוגיות דיגיטליות. יעל השלימה התמחויות פוסט־דוקטורט באוניברסיטת KTH בשוודיה ובמכון ויצמן למדע (המחלקה להוראת המדעים) שם גם השלימה את הדוקטורט.
להרצאה

ד"ר ליאור ארונשטם

SCE

על הדוברת

בוגרת של האוניברסיטה העברית. תחום ההתמחות הוא אופטימזציה של בעיות קומבינטוריות והוראת הנדסת תוכנה ומדעי המחשב. כיום משמשת כראש המחלקה להנדסת תוכנה בSCE.
להרצאה

ד"ר עומר קינן

המכללה האקדמית ספיר

על הדובר

ראש מסלול שיווק וניהול קמפיינים במחלרה לתקשורת, מכללת ספיר. מתמחה בניהול קהילות דיגיטליות, חקר שיח ואינטראקציה בסביבות דיגיטליות.
להרצאה

ד"ר שאי אוקרופ

אוניברסיטת אריאל

על הדוברת

ד"ר שאי אוקרופ סטטיסטיקאית חוקרת ומרצה באוניברסיטת אריאל, מתמחה במדידה ובהערכה, בינה מלאכותית, ובניית אפליקציות מבוססות AI כפתרונות פדגוגים לאקדמיה, עבותי משלבת מחקר יישומי, חדשנות פדגוגית, וניתוח נתונים בתחומי החינוך, הבריאות, והחברה.
להרצאה

ד"ר ענת בן שבת

המכללה האקדמית בית ברל

על הדוברת

ראש החוג והמסלול לגיל הרך, מרצה, מדריכה פדגוגית וחוקרת בתחום הגיל הרך, מנחת סדנאות להתמחות בהוראה, מדריכת הורים. מחקריה עוסקים בשימוש מושכל של טכנולוגיה בגיל הרך, בתאומתם של ספרים דיגיטליים לקידום ניצני אוריינות, בתכניות יחודיות להכשרת סטודנטים להוראה ובתפקוד גננות בעיתות משבר. תחומי ההוראה בהם מתמקדת הם מעשה ההוראה בגן, ארגון ועיצוב הסביבה בגן, סוכיות בתכנון לימודים והערכתו, יזמות חינוכית קהילתית בגן. בעברה גננת, מדריכה ארצית באגף לגיל הרך במשרד החינוך ומנחה בהשתלמויות לגננות ומורים.
להרצאה

ד"ר גילי חטר ישי

הקרייה האקדמית אונו

על הדוברת

מרפאה בעיסוק, בעלת תואר ראשון ושני בריפוי בעיסוק ודוקטורט בבריאות נפש קהילתית. אחראית תחום בריאות הנפש בחוג לריפוי בעיסוק בקרייה האקדמית אונו, מדריכה בכירה בתחום השיקום בבריאות הנפש, מדריכה צוותים ומנהלים סביב תהליכי החלמה. בנוסף, בעשור האחרון הוראה במגוון קורסים בבית הספר לשיקום שילוב והחלמה בקרייה האקדמית אונו ומנהלת מקצועית של הטמעת תוכנית NAVIGATE לטיפול בפסיכוזה ראשונה בישראל. במקביל, מומחית במחקר ובפיתוח של התערבויות מבוססות פרוטוקול לצעירים עם התמודדויות נפשיות ולאחרונה גם שילוב של כלים דיגיטליים כחלק מהעבודה השיקומית - טיפולית.
להרצאה

ד"ר חגית מישר טל

מכון טכנולוגי חולון

על הדוברת

חגית משיר טל היא מרצה בכירה במכון טכנולוגי חולון שמתמחה בטכנולוגיות למידה, כולל בינה מלאוכתית בלמידה מהיבטים פדגוגים, חברתיים ואתיים
להרצאה

ד"ר אורית עזרא

אוניברסיטת תל אביב

על הדוברת:

ד"ר אורית עזרא היא חוקרת בחוג לחינוך מתמטי, מדעי וטכנולוגי, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב. מחקריה מתמקדים בממשק שבין טכנולוגיות כגון למידה ניידת ובינה מלאכותית לבין תהליכי הוראה ולמידה, ובמיוחד ברכישת שפות זרות.
להרצאה

ד"ר ויקטוריה ארנשטיין

שנקר

על הדוברת

רופאה בכירה בבריאות הציבור, מקדמת טרנספורמציה דיגיטלית וחדשנות במערכות בריאות. מומחית באפיון ועיצוב שירותים ומוצרים בבריאות דיגיטלית. עוסקת בשילוב AI, Service Design ו־UX Research בתהליכי קבלת החלטות, חינוך רפואי ועיצוב שירותים. מרצה בתחומי אפידמיולוגיה ובריאות דיגיטלית ומקדמת פתרונות חדשניים מבוססי נתונים וחוויית משתמש.
להרצאה

ד"ר מאיה אושר

הטכניון מכון טכנולוגי לישראל | מכון טכנולוגי חולון

About The Speaker

Dr. Maya Usher is a Senior Lecturer at the Faculty of Instructional Technologies at Holon Institute of Technology and a Senior Research Associate at the Faculty of Education in Science and Technology at the Technion Israel Institute of Technology. Her work examines how GenAI shapes learning and assessment processes in higher education.
To The Lecture

ד"ר אור-יה אייזן אנוש

אוניברסיטת בר אילן

על הדוברת

ד"ר אוריה אייזן-אנוש היא אופטומטריסטית מוסמכת, מרצה וחוקרת באוניברסיטת בר-אילן, בעלת תואר Ph.D. במדעי הראייה ונוירוביולוגיה. כיום היא מכהנת כראש ועדת ההוראה ומובילה את תוכנית "אקדמיה 360" של האוניברסיטה בבית הספר לאופטומטריה ומדעי הראייה. על פועלה האקדמי המצוין זכתה בפרסי חדשנות בהוראה.
להרצאה

ד"ר מרינה טל

Technion

על הדוברת

מרינה הינה חלק מסגל המרכז לקידום הוראה בטכניון – מכון טכנולוגי לישראל. בעבר שימשה כמעצבת הוראה בפקולטה לרפואה בתחום החינוך הרפואי. למרינה תארים בכימיה ובחינוך כימי מהטכניון, וכן תואר שלישי בהנדסת סביבה בהתמחות בטיפול במים ושפכים.
להרצאה

ד"ר אסף שפנייר

Azrieli College of Engineering

על הדובר

ד"ר אסף ב. שפנייר הוא ראש תוכנית ה-M.Sc. בהנדסת תוכנה בעזריאלי מכללה אקדמית להנדסה, חוקר ומומחה ל-AI, מודלי שפה (LLM) וארכיטקטורת RAG. הוא מוביל את המיזם והפודקאסט "מתכנתים מחדש את הוראת התכנות בעידן ה-AI", המקדם פדגוגיה חדשנית ומעבר מכתיבת קוד טכנית לפיתוח מיומנויות חשיבה אלגוריתמית וארכיטקטורה.
להרצאה

ד"ר מאשה גוזמן אלוש

אוניברסיטת תל אביב

על הדוברת

דוקטור לאפיגנטיקה (האוניברסיטה העברית), מרצה בכירה, מובילה אקדמית לחדשנות בהוראה בפקולטה למדעי הרפואה והבריאות ע"ש גריי. זוכת פרסי הצטיינות בהוראה ופעמיים בפרס הרקטור ליצירתיות וחדשנות בהוראה. בין תפקידים לקידום ההוראה בעזרת AI: מובילת קהילה לומדת כלל-אוניברסיטאית בנושא "AI כעוזר מרצה", מובילת פורום פקולטטי ל-AI בהוראה (בשיתוף עם ד"ר מסחרי) ויו"ר ועדה בנושא "דמות הבוגר והוראת רפואה בעולם עתיר AI".
להרצאה

ד"ר אולגה גופול

Holon Institute of Technology

About The Speaker

Dr. Olga Gupol holds a PhD in Language Acquisition and Psycholinguistics from Bar-Ilan University. She currently serves as the Head of the English Department at HIT – Holon Institute of Technology. Her areas of expertise include Academic English instruction, the implementation of the Common European Framework of Reference for Languages (CEFR), AI-enhanced language learning, and the design and development of innovative digital modules that advance and support language education.
To The Lecture

ד"ר הגר מסחרי

אוניברסיטת תל אביב

על הדוברת

ראש היחידה לחדשנות בהוראה וטכנופדגוגיה בפקולטה לרפואה ע"ש גריי, דוקטור לפילוסופיה, מובילת פורום פקולטטי ל-AI בהוראה (בשיתוף עם ד"ר גוזמן אלוש) וחברה בועדה בנושא "דמות הבוגר והוראת רפואה בעולם עתיר AI
להרצאה

ד"ר יפעת לינדר

תל חי-אוניברסיטת קרית שמונה בהקמה

על הדוברת

ד""ר יפעת לינדר היא חוקרת, מרצה ויועצת ארגונית המתמחה בלמידה ארגונית, פדגוגיה באקדמיה וחדשנות בהוראה. היא מובילה תהליכי פיתוח אסטרטגיים במוסדות להשכלה גבוהה, בדגש על תהליכי הדרכה, קידום איכות ההוראה, הטמעת בינה מלאכותית, למידה פעילה, סימולציות ומעבר לחירום. בעבודתה משלבת יפעת בין מחקר, ייעוץ והובלת שינוי מוסדי, ופועלת לקידום תרבות אקדמית חדשנית, ביקורתית ורלוונטית לעידן של אי־ודאות ושינויים מואצים.
להרצאה

ד"ר איל ויסבליט

תל חי, אוניברסיטת קריית שמונה בגליל

About The Speaker

Head of MA in Physical Education at Tel Hai, University of Kiryat Shmona in the Galilee. Research interests: Motor Learning and Control, Exercise Physiology, Biomechanics, Physical Activity, Public Health, Information and Communication Technologies in Education.
To The Lecture

ד"ר כלנית סגל לויט

המרכז האקדמי הרב תחומי ירושלים

על הדוברת

ד"ר לחינוך. מנהלת המרכז לקידום הוראה ולמידה במרכז האקדמי הרב תחומי בירושלים. עוסקת בפיתוח חדשנות פדגוגית והוראה מכוונת תעסוקתיות. מרצה בתואר ראשון ושני בתחום מיומנויות הליבה. כיהנתי כדיקנית לימודי המשך ופיתוח מקצועי וכסגנית נשיא באקדמית גורדון. הייתי מדריכה ארצית באגף לקויות למידה והפרעות קשב במשרד החינוך. רקע ביעוץ בין תרבותי. כל אלה חוברים יחדיו בעשייתי בתפקיד הנוכחי.
להרצאה

ד"ר עמיר גפן

אוניברסיטת בר-אילן

על הדובר

ד"ר עמיר גפן, חוקר ומרצה לבינה מלאכותית ולמוגנות רשת בפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר-אילן; יועץ אקדמי למשרד החינוך במכון למחקר יישומי של בינה מלאכותית בחינוך; חבר בצוות ההקמה של המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת - מוקד 105; רקע טכנולוגי בחברת 'אמדוקס'; מלווה ארגוני חינוך וגופים ציבוריים בהטמעת בינה מלאכותית.
להרצאה

ד"ר רות ספז

עזריאלי מכללה להנדסה, ירושלים

About The Speaker

Dr. Ruthy Sfez is a faculty member in the Department of Materials Engineering at Azrieli College of Engineering Jerusalem. Her research interests include nanomaterials, science and engineering education, laboratory learning, and formative assessment. Her work combines materials research with the development and improvement of teaching and learning practices in higher education.
To The Lecture

ד"ר אולגה צ׳ונטונוב

הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל

About The Speaker

Dr. Olga Chuntonov is the Head of the Center for Promotion of Learning and Teaching at the Technion. In this role, she spearheads strategic initiatives aimed at designing educational and training processes that equip Technion graduates with essential 21st-century skills. Collaborating closely with faculty members and deans, Olga identifies key challenges and opportunities, promoting the implementation of research-based teaching practices tailored to the Technion’s scientific and engineering context.
To The Lecture

ד"ר נעמה כץ

הקריה האקדמית אונו (OAC)

על הדוברת

יזמת אקדמית ומנהלת ה-מרכז למרצה והיחידה לפיתוח הוראה בקריה האקדמית אונו. בעלת ניסיון של 17 שנים כמרצה וחברת סגל אקדמי, ובעברה מנהלת מרכז הסימולציה המוסדי. תחום מחקרה תקשורת מילולית. מומחית בפדגוגיה חדשנית, שילוב בינה מלאכותית גנרטיבית בהשכלה הגבוהה ולמידה מבוססת סימולציה.
להרצאה

ד"ר ניזאר ביטאר

המכללה האקדמית עמק יזרעאל

על הדובר

ד״ר ניזאר ביטאר הינו חוקר בתחום מערכות המידע והפדגוגיה הדיגיטלית. מרצה בחוג למערכות מידע במכללה האקדמית עמק יזרעאל ובתארים השניים במכללת גורדון. מחקריו עוסקים במרכזים להוראה ולמידה כמובילי שינוי טכנולוגי ובשילוב טכנולוגיה ובינה מלאכותית בהשכלה הגבוהה

ד"ר מור פריברון-ישרים

המכון הטכנולוגי חולון (HIT) | מכללת תל-חי האקדמית

על הדוברת

ד"ר מור פריברון-ישרים היא מרצה וחוקרת בהוראת מדעי המחשב במכון הטכנולוגי חולון (HIT) ובמכללת תל-חי. השלימה דוקטורט במכון ויצמן ופוסט-דוקטורט בטכניון, ומכהנת כיו"ר ACM-W ישראל. מחקריה עוסקים בהערכת תוכניות לימודים במדעי המחשב, בשילוב בינה מלאכותית בלמידת תכנות ובפיתוח מקצועי של מורים בעידן הבינה המלאכותית.
להרצאה

ד"ר נעמי דיקמן

אוניברסיטת בר-אילן, הפקולטה לרפואה על שם עזריאלי

About The Speaker

Dr. Nomy Dickman has a PhD from the Technion – Faculty of Education in Science and Technology. She completed advanced training in Assessment in Medical Education at St George's, University of London. In 2012, she joined the Azrieli Faculty of Medicine, Bar-Ilan University, serving as Head of the Unit for Development and Evaluation of Education, Senior Lecturer, and the Dean's Advisor for Innovative Teaching. Her areas of expertise include faculty development, teaching methods, teaching evaluation, and learning assessment. Following her official retirement from Bar-Ilan University, she continues to be engaged in educational research and faculty development., designing educational workshops and courses and consulting in the field of education and medical education in Israel and abroad.

אפרת פס

מכללת סמינר הקיבוצים

על הדוברת

אפרת פס היא יוצרת, חוקרת ומעצבת למידה בעידן GenAI, המשלבת בין מחקר אקדמי לעשייה חינוכית בשטח. בעלת תואר שני מחקרי בטכנולוגיה בחינוך ממכללת סמינר הקיבוצים. מחקרה עוסק בהשפעת GenAI על תפקיד המרצה, ההוראה וההערכה בהשכלה הגבוהה, וזכה להכרה בכנס CHAIS 2026 כמאמר מצטיין.
להרצאה

זהר סגל

Sophia-AI

על הדובר

מנכ״ל ומייסד Sophia-AI, לשעבר מנהל מעבדת החדשנות לטכנולוגיה ודיגיטל בהוראה ומרצה לחשיבה חישובית ובינה מלאכותית. בעל מעל 20 שנות ניסיון בהובלת פרויקטי ICT, מערכות Enterprise ופתרונות AI בארץ ובעולם, כולל תפקידי CTO והובלת מיזמי eGovernment וארכיטקטורות בקנה מידה לאומי. בוגר מדעי המחשב מהטכניון ומנהל עסקים מאוניברסיטת חיפה.
להרצאה

ראובן הררי

אוניברסיטת בר אילן

על הדובר

בוגר תואר שני בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, בוגר תואר שני במדעי המידע ויישומי בינה מלאכותי. דוקטורנט במחלקה למדעי המידע ויישומי בינה מלאכותית באוניברסיטת בר אילן.
להרצאה

מרב רוטרי סבן

אוניברסיטת תל אביב

על הדוברת

דוקטורנטית בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל-אביב, בהנחיית פרופ' ענת כהן. חוקרת את השימוש של מרצים בבינה מלאכותית יוצרת בהשכלה הגבוהה. שימשה כיועצת טכנו-פדגוגית ביחידה לפדגוגיה דיגיטלית במכללת סמינר הקיבוצים. בעלת תואר שני בטכנולוגיות בחינוך ורקע בעיצוב, חינוך, הוראת מדעים והוראה בינתחומית במודל STEAM.
להרצאה

ליאור איזנברג

אוניברסיטת תל אביב

על הדובר

מומחה טכנו-פדגוגי בעל רקע עשיר בתהליכי שינוי ארגוניים. סטודנט לתואר שני לטכנולוגיה ולמידה באוניברסיטת תל אביב, החוקר שילובים מיטביים של בינה מלאכותית בחינוך. משמש כמוביל הטכנו-פדגוגי של המכון להכשרת צוותים העובדים עם נער בסיכון. מנחה קהילות מקצועיות לומדות ומקדם חדשנות מערכתית.
להרצאה

אפרת אסיף

אוניברסיטת אריאל בשומרון

על הדוברת

מעצבת למידה וטכנו-פדגוגית ברשות לחדשנות בהוראה. בעלת תואר שני בטכנולוגיות למידה, עוסקת בפיתוח קורסים מקוונים וליווי מרצים בתהליכי הטמעה והתאמה של טכנולוגיות למידה בהשכלה הגבוהה.
להרצאה

וידרמן דמיטרי

המכללה האקדמית תל אביב יפו

על הדובר

דמיטרי וידרמן הוא אח מוסמך, מרצה ודוקטורנט בעל למעלה מ־20 שנות ניסיון קליני בתחומי הגריאטריה והאורתופדיה. הוא מרצה במכללה אקדמית תל אביב יפו ועוסק במחקר בתחומי הזקנה, חינוך לסיעוד, עמדות כלפי הזדקנות וחוויותיהם של חברי קהילת הלהט״ב במערכת הבריאות.
להרצאה

עדי גפני

סמינר הקיבוצים

על הדוברת

עדי גפני היא ראש המחלקה לאנגלית אקדמית במכללת סמינר הקיבוצים וחוקרת הוראת אנגלית אקדמית, כתיבה ופדגוגיה דיגיטלית. עבודתה מתמקדת בפיתוח והערכת תהליכי למידה מבוססי AI ללומדים הטרוגניים, כולל לקויות למידה והפרעות קשב. בכנס תציג את EasyEssay, סוכן כתיבה מבוסס AI, ואת המחקר הבוחן את תרומתו לכתיבה אקדמית של סטודנטים.
להרצאה

מיכל דרעי וימן

טכניון

על הדוברת

מעצבת למידה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים ב"טכניון". מרצה לעיצוב מוצר ולחשיבה עיצובית בחוג לארכיטקטורה ב"בית הספר לעיצוב של אוניברסיטת חיפה". מרצה לקראפט וחומר במחלקה לעיצוב פנים במכללת "שנקר". חוקרת עיצוב, ומעצבת תעשייתית המתמחה במוצרים בעלי אוריינטציה טיפולית, מוצרים אורבניים ושילוט.
להרצאה

צופיה סימקוביץ'

אוניברסיטת בר אילן

על הדוברת

מרצה בבית הספר לאופטומטריה ומדעי הראייה באוניברסיטת בר-אילן. עוסקת בהוראה ופיתוח קורסים, בפיתוח מטופלים וירטואליים וסימולציות, בהערכה מבוססת כשירות ובשילוב חדשנות פדגוגית בהכשרת סטודנטים וסטודנטיות לאופטומטריה, ומובילה תהליכי אקרדיטציה אירופית בתחום.
להרצאה

אייל לייפר

הקריה האקדמית אונו

על הדובר

אייל לייפר, יזם בתחום למידה דיגיטלית, חינוך וחברה. מומחה בפיתוח קורסים מקוונים ולשילוב טכנולוגיות הוראה ולמידה מתקדמות ובינה מלכותית. עוסק ביישום מערכות לניהול למידה וליווי תהליכי הטמעה של תכניות מתוקשבות. משמש כיועץ לטרנספורמציה דיגיטלית בחברות מסחריות, עמותות, מוסדות חינוך ואקדמיה. מרצה בפקולטה למדעי הרוח, בבית הספר למנהל עסקים בנושאי חדשנות דיגיטלית למידה והוראה.
להרצאה

אמיר וינר

האוניברסיטה הפתוחה

על הדובר

אמיר וינר ראש הסטודיו לחדשנות דיגיטלית במרכז שה"ם של האוניברסיטה הפתוחה, שם הוא מוביל יוזמות מערכתיות לשילוב בינה מלאכותית בסביבת הלמידה לתמיכה בסגל ובסטודנטים. אמיר מרצה בתוכנית ה-MBA על ניהול אסטרטגי של מערכות מידע בעידן ה-AI וחוקר בתחומי אנליטיקות למידה.
להרצאה

גיא כהן

אוניברסיטת תל אביב

על הדובר

גיא כהן הוא דוקטורנט בחוג לחינוך מתמטי, מדעי וטכנולוגי בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, וחוקר במרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי, ובמעבדה לחקר שילוב טכנולוגיות בלמידה. פעילותו המחקרית והמקצועית מתמקדת בטכנולוגיות למידה, בינה מלאכותית בחינוך, למידה בהכוונה עצמית, יכולות פדגוגיות דיגיטליות ואפקטיביות חינוכית. הוא שותף במספר פרויקטי מחקר ופיתוח בינלאומיים ולאומיים, ובהם יוזמות במימון האיחוד האירופי במסגרת תוכניות Horizon ו־ERASMUS+, לצד שיתופי פעולה רחבים בתחומי חדשנות בלמידה ובהוראה. בנוסף, גיא משמש כמרצה בפקולטה לטכנולוגיות למידה במכון הטכנולוגי חולון (HIT), שם הוא מלמד קורסים בשיטות מחקר וסמינר מחקרי, המתמקדים בגישות מחקר כמותניות ואיכותניות בתחום טכנולוגיות הלמידה.
להרצאה

עדי יעקב עזריה

אוניברסיטת תל-אביב

על הדוברת

חוקרת במעבדת לחקר שילוב טכנולוגיות בלמידה (AL&T) ובמרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי (SATEC) באוניברסיטת תל אביב. בעלת תואר שני בלקויות למידה ותואר שני נוסף בהוראת המדעים בהתמחות בטכנולוגיה ולמידה, מורה לחינוך מיוחד ומאבחנת דידקטית. מתמחה בשילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך, ובעלת ניסיון רב בליווי צוותי הוראה ובניהול פרויקטים חינוכיים.
להרצאה

הילה רפפורט גיגי

הטכניון, מכון טכנולוגי לישראל

על הדוברת

הילה רפפורט גיגי היא מעצבת ומפתחת הוראה ולמידה בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון. כמהנדסת חשמל ומורה למתמטיקה , בוגרת הטכניון בשני התחומים , היא משלבת כיום רקע עשיר של פיתוח בהייטק יחד עם מומחיות פדגוגית רחבה, ועוסקת בפיתוח פדגוגי לקידום למידה משמעותית, חדשנית ואחראית בעידן הדיגיטלי והאקדמי המשלב GenAI בהוראה, בלמידה ובהערכה.
להרצאה

גל יניב

אוניברסיטת בר אילן

על הדובר:

גל יניב מנהל את המחלקה למוצרים דיגיטליים באגף למידה והוראה באוניברסיטת בר-אילן. בתפקידו הוא מוביל את עיצוב ופיתוח הקורסים הדיגיטליים, הפקת ה-MOOCs המוסדיים ושילוב כלי בינה מלאכותית באקדמיה. גל מתמחה בחיבור המעשי שבין טכנולוגיות קצה (EdTech) לבין פדגוגיה יישומית ומדידה בשירות ההשכלה הגבוהה.
להרצאה

קרן ברק

אוניברסיטת אריאל

על הדוברת

מנהלת הרשות לחדשנות בהוראה באוניברסיטת אריאל, ומובילה מהלכים אסטרטגיים לקידום איכות ההוראה והלמידה בהשכלה הגבוהה. עבודתה מתמקדת בפיתוח והכשרת סגל אקדמי, עיצוב תוכניות לימוד חדשניות, שילוב בינה מלאכותית וטכנולוגיות למידה, קידום מיומנויות עתיד לסטודנטים, והובלת שינוי פדגוגי וארגוני ברמה מוסדית רחבה.
להרצאה

אנה ליפשיץ אגמון

אוניברסיטת בר אילן

על הדוברת

מנהלת מחלקת טכנולוגיות למידה באגף למידה והוראה וסמנכ"ל למידה והוראה.
להרצאה

אסנת בורק

המכון הטכנולוגי חולון HIT

על הדוברת

סטודנטית לתואר שני בטכנולוגיות למידה במכון הטכנולוגי חולון ובעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ובחינוך. עוסקת בפיתוח למידה והטמעת בינה מלאכותית בעיריית תל אביב-יפו.
להרצאה

לירון מישקין דרזנר

מכללת ספיר

על הדוברת

לירון מישקין דרזנר היא דוקטורנטית החוקרת השוואה תרבותית בין סין לארה"ב בתחומי יצירתיות, חדשנות ומודלי אימוץ טכנולוגי בכלכלה, ארגונים וחינוך. מרצה לבינה מלאכותית בארץ ובעולם זה ארבע שנים, עם מאמר אחד מפורסם ושניים נוספים בדרך לפרסום.
להרצאה

ריקי לויסמן

HIT מכון טכנולוגי חולון

על הדוברת

מנהלת חדשנות וראשת תחום הבינה המלאכותית ב-FUTURE, מרכז היזמות והחדשנות של HIT. עוסקת בהטמעת AI במערכת ההשכלה הגבוהה, בתעשייה, בארגונים ובתוכניות יזמות. מובילה הכשרות לסגל, לחוקרים וליזמים, ומפתחת פרקטיקות עבודה השומרות על שיקול הדעת המקצועי כסמכות המרכזית בתהליכי החלטה.
להרצאה

דפנה אבידוב

אוניברסיטת תל אביב

על הדוברת

דפנה אבידוב דוקטורנטית בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב במעבדה לטכנולוגיה ולמידה. מחקרה מתמקד בפיתוח כלי הערכה בתחום למידה עצמאית (SRL) בקרב מורים.
להרצאה

שלי כהן פוטרמן

TECHNION

About The Speaker

Shelly Cohen Futerman is a PhD candidate in the Faculty of Education in Science and Technology. Her research focuses on artificial intelligence, educational technologies, and ethical awareness in higher education. She holds a Master’s degree in Education and investigates AI as a scaffolding tool for fostering ethical awareness among learners.
To The Lecture

רחלי שמשון

HIT

על הדוברת

מפתחת למידה במרכז לקידום הוראה ויועצת עצמאית לתהליכי שינוי והטמעה בארגונים. מתמחה בפיתוח פדגוגי, הנחיית קבוצות ויישום כלים מבוססי בינה מלאכותית לייעול שגרות עבודה וקידום חדשנות באקדמיה ומחוצה לה.
להרצאה

נתנאל בר דוד

אוניברסיטת תל חי בקרית שמונה

על הדובר

ראש תחום טכנו־פדגוגיה ביחידה למצוינות וחדשנות בהוראה באוניברסיטת תל חי בקרית שמונה. מוביל פיתוח כלים טכנולוגיים, הכשרות מרצים ויישומי חדשנות בהוראה ולמידה.
להרצאה

אילנה סולומון

HIT

על הדוברת

אילנה סולומון MA, רכזת פדגוגית במחלקה לאנגלית במכון הטכנולוגי בחולון HIT. ,מרצה ותיקה, בעלת ניסיון עשיר בהוראה במגוון רמות אקדמיות. בנוסף, מורה להוראה מתקנת ומאבחנת דידקטית מומחית באנגלית. בעלת ניסיון עשיר בהוראת סטודנטים לקויי למידה ובעלי צרכים מיוחדים. כמו כן, שותפה בפיתוח ובבניית מודוליים דיגיטליים ייחודים בהתאם לדרישות הCEFR לקידום הסטודנטים והעצמת חווית הלמידה. זכתה בפרס הצטיינות ותעודת הוקרה על פועלה.
להרצאה

רוני לוי

מכון טכנולוגי חולון HIT

על הדוברת

רוני לוי, מנהלת המרכז לקידום ההוראה במכון הטכנולוגי חולון. בעלת תואר שני (MA) בטכנולוגיות למידה וניסיון עשיר בעולמות החינוך, הלמידה והחדשנות. במסגרת תפקידה, רוני אמונה על הובלת פרויקטים מערכתיים ויוזמות חדשנות, לצד ניהול צוות הפיתוח המקצועי. עשייתה מתרכזת ביישום מהלכים פרקטיים והטמעת שיטות הוראה-למידה חדשניות, שמטרתם לקדם את הפדגוגיה האקדמית במוסד.
להרצאה

צליל בוסנק

האקדמית גורדון

על הדוברת

מרצה ביחידה ללמידה דיגיטלית באקדמית גורדון לחינוך בתואר הראשון והשני, מעצבת שירות להכללה דיגיטלית במערך הדיגיטל הלאומי.
להרצאה

עידית גת

טכניון, הפקולטה לחינוך, למדע וטכנולוגיה

על הדוברת

עידית גת היא דוקטורנטית בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון, בהנחיית ד״ר מאיה אושר ופרופ׳ מירי ברק. מחקרה עוסק בהמשגה של מסגרת פדגוגית לשילוב בינה מלאכותית יוצרת בהוראת מדעים ובהכשרת מורים. לעידית ניסיון רב־שנים בחיבור בין חינוך, מדע ואקדמיה. במשך כעשור הובילה את תוכנית "מצוינות במדעים" באגף החינוך בעיריית חיפה. היא בוגרת תואר ראשון ושני מאוניברסיטת חיפה, וכן בעלת תעודת הוראה.
להרצאה

מיכאל לוגסי

Azrieli College of Engineering

על הדובר

מהנדס וריפיקציה בחברת אינטל, בוגר תואר ראשון בהנדסת תוכנה ממכון לב וסטודנט לתואר שני במכללת עזריאלי
להרצאה

ליאור קץ

Azrieli College of Engineering

על הדוברת

מנהלת הרשות לחדשנות בהוראה באוניברסיטת אריאל, ומובילה מהלכים אסטרטגיים לקידום איכות ההוראה והלמידה בהשכלה הגבוהה. עבודתה מתמקדת בפיתוח והכשרת סגל אקדמי, עיצוב תוכניות לימוד חדשניות, שילוב בינה מלאכותית וטכנולוגיות למידה, קידום מיומנויות עתיד לסטודנטים, והובלת שינוי פדגוגי וארגוני ברמה מוסדית רחבה.
להרצאה

רפאל זנזורי

Azrieli College of Engineering

על הדובר

סטודנט לתואר שני בהגסת תוכנה התמחות AI
להרצאה

יעל בוכמן

Azrieli College of Engineering

על הדוברת

יעל בוכמן היא בוגרת תואר ראשון בהנדסת תוכנה בהצטיינות וסטודנטית לתואר שני במדעי המחשב בהתמחות בבינה מלאכותית. בעלת יכולת למידה מהירה, חשיבה אנליטית וירידה לפרטים. אוהבת לחקור ולהעמיק בתחומים חדשים, פועלת ביסודיות ומשלבת מקצועיות עם עבודת צוות ושיתוף פעולה.
להרצאה

הלה דלל

האוניברסיטה הפתוחה

על הדוברת

מנהלת המדור לקידום הוראה באוניברסיטה הפתוחה, ודוקטורנטית בתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר-אילן.
להרצאה

יובל הבר

אוניברסיטת בר אילן

על הדוברת

יובל הבר, פסיכולוג חינוכי מומחה, מייסד ומנהל קהילה ומכון המו”פ של השלישי המלאכותי, מייסד שותף ומנכ”ל של CESURA. דוקטורנט בתוכנית פרשנות ותרבות באוניברסיטת בר אילן.
להרצאה

רחלי עמר ניניו

מכללת אפרתה

על הדוברת

רחלי עמר-ניניו היא חוקרת ודוקטורנטית בפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר-אילן וראש החוג לחינוך בלתי פורמלי במכללת אפרתה. מחקרה מתמקד בהתנהגויות סיכון דיגיטליות בקרב בני נוער. בעלת ניסיון עשיר בניהול הדרכה, ומובילה תהליכי פיתוח פדגוגיים מבוססי AI להעצמת הקשר האנושי והחוסן החברתי.

יובל שרייבמן

אוניברסיטת בר אילן

על הדובר

סמנכ"ל למידה והוראה
להרצאה

תהילה אפל

הקריה האקדמית אונו OAC

על הדוברת

תהילה אפל, רכזת הטכנופדגוגיה הארגונית ומובילת החדשנות הטכנולוגית במרכז למרצה בקריה האקדמית אונו. עוסקת במחקר ובהובלת תהליכי חדשנות פדגוגית וטכנולוגית בהשכלה הגבוהה, תוך פיתוח והטמעה של פתרונות מבוססי בינה מלאכותית וליווי סגל אקדמי. משלבת בין פדגוגיה, טכנולוגיה ושינוי ארגוני במטרה לקדם הוראה ולמידה בעידן הדיגיטלי. בין היתר מובילה וחוקרת את הטמעתם של עוזרי למידה מבוססי AI והשפעתם על תהליכי הוראה ולמידה באקדמיה.
להרצאה

רות פורייטר

אוניברסיטת אריאל

על הדוברת

מעצבת למידה ומובילת תכניות הטמעה והכשרה מתקדמות בתחום הבינה המלאכותית ברשות לחדשנות בהוראה, אוניברסיטת אריאל. במסגרת תפקידה מפתחת ומיישמת מהלכים אסטרטגיים לקידום חדשנות בהכשרה ולמידה. ליוותה פרוייקטים בינלאומיים לקידום חדשנות ויזמות במוסדות אקדמיים. בעלת תואר ראשון בריפוי בעיסוק ותואר שני בטכנולוגיות למידה.
להרצאה

בועז מרמלשטיין

המכללה למנהל

על הדובר

פיתוח והובלה של סביבות למידה, למידה מקוונת ושילוב בין הוראה, למידה וטכנולוגיה, מזה שלושה עשורים. מרכז את תחום הלמידה המקוונת במכללה למינהל ואת שילוב כלי הבינה המלאכותית בתכניות הלימוד.
גלילה לראש העמוד

הערכה כזירת מבחן לשינוי פדגוגי בעידן ה-GenAI

אפרת פס תמי זייפרט מכללת סמינר הקיבוצים

בעידן ה־GenAI, השינוי בהוראה ניכר יותר מן השינוי בהערכה. בעוד מרצים רבים מביעים פתיחות לשילוב כלים גנרטיביים בהוראה, תחום ההערכה ממשיך לשמש זירה רגישה ומורכבת. הצגה זו מתבססת על מחקר משולב שכלל 205 שאלונים ו-16 ראיונות עומק עם מרצים בהשכלה הגבוהה בישראל.
הממצאים מצביעים על פער משמעותי: רוב המרצים לא התאימו את שיטות ההערכה שלהם, על אף שימוש פעיל ב־GenAI. פער זה מצביע על כך שההערכה אינה רק רכיב פדגוגי נוסף, אלא מרחב שבו מתרכזות שאלות של אותנטיות, יושרה אקדמית, סמכות מקצועית ואחריות פדגוגית. מן הניתוח האיכותני זוהו ארבעה טיפוסי מרצים, המאפשרים להבין את דפוסי ההתמודדות עם אתגרי השינוי. בנוסף, נמצאו הבדלים ראשוניים בין תחומי הדעת בחסמים לשינוי בהערכה. ממצאי המחקר מרחיבים את השיח מעבר לשאלת האימוץ הטכנולוגי ומציעים מסגרת להבנת התנאים שבהם שינוי פדגוגי מתממש, ולחלופין נבלם. ההצגה תציע טיפולוגיה של מרצים כבסיס לפיתוח מקצועי דיפרנציאלי, וכיוונים למדיניות מוסדית התומכת בשינוי מדורג בהערכה.

אימוץ טכנולוגיות בהערכה: המקרה של קורסי מבוא למדעי המחשב גדולים

יעל ארז אורית חזן הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל

בעשורים האחרונים, התפתחות מואצת של טכנולוגיות דיגיטליות לצד גידול בהיקף הלומדים והתרחבות הדרישות המקצועיות, מציבים אתגר משמעותי לתוקף, מהימנות והוגנות ההערכה בקורסים יישומיים עם מספר סטודנטים גדול. על אף הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיות לשיפור איכות ההערכה, בפועל טכנולוגיות שונות מאומצות בקצבים שונים ולעיתים אינן מאומצות כלל, גם כאשר יתרונותיהן התפעוליים והפדגוגיים ברורים.
מטרת מחקר זה היא לבחון יחסי הגומלין בין מאפייניהן של טכנולוגיות לבין מאפייני תהליך אימוצן בהערכה, תוך התמקדות במקרה של הערכה בקורסי מבוא למדעי המחשב גדולים לתואר ראשון.
המחקר מתבסס על מחקר פעולה ונערך בגישת mixed methods, לאורך שש שנים. לצורך הניתוח שולבו שלוש מסגרות תיאורטיות: מודל הכשירויות (Knowledge, Skills, Abilities), סדר השינוי, ופעפוע של חדשנות (Diffusion of Innovations) של רוג'רס (Rogers).

במסגרת המחקר נערך ניתוח השוואתי של שני מקרי בוחן של אימוץ טכנולוגיות בהערכה המסכמת בקורס מבוא למדעי המחשב – סביבת פיתוח תוכנה (IDE) וכלי בינה מלאכותית יוצרת (GenAI). בין השאר, הניתוח כלל את מיפוי מאפייני שתי הטכנולוגיות ביחס לכשירויות המוערכות. מיפוי זה הביא להגדרת מאפיין חדש של טכנולוגיות: תאימות-ביחס-לכשירויות (Competency-Compatibility), המעדן את מאפיין התאימות במודל פעפוע של חדשנות. מושג זה מתאר את מידת ההלימה בין הכשירויות שההערכה הקיימת מבקשת למדוד לבין הכשירויות שאותה הערכה עם הטכנולוגיה המאומצת מאפשרת למדוד בפועל. המחקר מציע כי מידת התאימות-ביחס-לכשירויות משליכה על סדר שינוי הנדרש לאימוץ הטכנולוגיה בהערכה.

הערכות הוראה מבוססות בינה מלאכותית: עד כמה הן משקפות תפיסות סטודנטים?

יוסי בן ציון ניצה דוידוביץ' המחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בר-אילן, והמחלקה לחינוך באוניברסיטת אריאל

TO BE ADDED

AI in the Ethics Courtroom: A GenAI-Scaffolded Simulation for Developing Students’ Ethical Awareness

Maya Usher Shelly Futerman Miri Barak Holon Institute of Technology (HIT), Technion – Israel Institute of Technology

The rapid integration of generative artificial intelligence (GenAI) into higher education has created both educational opportunities and significant ethical challenges. This study presents AI in the Ethics Courtroom, an online GenAI-scaffolded simulation designed to support higher education students in developing ethical awareness regarding AI. Grounded in Toulmin’s Argumentation Pattern, the simulation guides students through a three-phase process in which they first construct initial ethical arguments through case studies concerning GenAI tools, revise them in response to AI-generated formative feedback, and finally refine them after encountering AI-generated counterarguments. Using a mixed-methods approach, data were collected from 50 undergraduate students’ written arguments. The findings indicate that students developed broader ethical awareness and more structured arguments across the simulation phases, with the most substantial development occurring following AI-generated feedback. These findings highlight the potential of carefully designed GenAI learning environments to support responsible, critical, and ethically informed engagement with emerging technologies.

פיתוח כשירויות תקשורת בין-תרבותית באמצעות סימולציות עם צ'אטבוט מבוסס בינה מלאכותית יוצרת דו"ח ביניים

זארה ממונט מרב רוטרי-סבן גיא כהן חגית מישר-טל מירי שינפלד ענת כהן יובל הבר סמינר הקיבוצים, אוניברסיטת תל אביב, HIT מכון טכנולוגי חולון, ו-Cesura

 תהליך הפיתוח בוצע בפלטפורמת Cesura וכלל בחינת חלופות טכנולוגיות, הכרעה בין סימולציה קולית לטקסטואלית, למידת סביבת הפיתוח, כתיבה איטרטיבית של פרומפטים והתייעצות עם מומחים בתחום הסימולציות. בהמשך מתוכנן מחקר משולב איכותני־כמותי, שיבחן את תרומת הסימולציה לפיתוח מודעות לכשירות בין־תרבותית ואת חוויית הלמידה של המשתתפים.

פיתוח כשירות בין-תרבותית בקרב סטודנטים הפך לצורך דחוף במערכות החינוך, זאת על רקע גלובליזציה, הגירה ומגוון תרבותי גובר בכיתות. צ'אטבוטים מבוססי בינה מלאכותית יוצרת (GenAI) יכולים לתרגל את הסטודנטים לכשירויות אלו. המחקר הנוכחי עוסק בפיתוח סימולציה מבוססת צ'אטבוט לצורך קידום כשירויות תקשורת בין־תרבותית בקרב סטודנטים להוראה. לנוכח הגיוון התרבותי במוסדות להשכלה גבוהה והצורך להכשיר לומדים להתמודדות עם מצבים תקשורתיים רגישים, המחקר בוחן את הפוטנציאל של סימולציות דיאלוגיות מבוססות GenAI ככלי טכנו־פדגוגי לפיתוח מודעות, רגישות וגמישות פרשנית. הסימולציה שפותחה מדמה סיטואציה אקדמית מקוונת שבה אי־הבנה סביב השתתפות במפגש זום מובילה לשיחה פרטית טעונה בין סטודנט/ית לבין דמות צ'אטבוט. המבנה הפדגוגי של הסימולציה כולל שלושה שלבים: אינטראקציה, שיח רפלקטיבי ומשוב מותאם אישית.

בדיקת שביעות רצון סטודנטים מעוזר למידה מבוסס בינה מלאכותית: הצגת ארוע

אייל לייפר ציפי הרט המכללה האקדמית אונו

מאמר זה מציג ארוע (case study) של שימוש בעוזר למידה המבוסס בינה מלאכותית (בוט לימודי) שפותח באמצעות GPTs (ChatGPT) בקורס אקדמי. בניתוח השתמשנו במסגרות התיאורטיות TAM ו TTF, ובשאלון מתוקף BUS-11 המשמש למדידת שימושיות נתפסת של צ'אטבוטים. 86 סטודנטים השיבו על השאלון, והתוצאות מראות שביעות רצון מהשימוש בבוט. מודל קוסאלי (causal model) שנוסח על-פי התיאוריות והשאלון העלה שהגורמים המשפיעים על היעילות הנתפסת הם איכות השיחה, איכות הפונקציות, ואיכות הענות הבוט (responsiveness). איכות הנגישות וחשש מפגיעה בפרטיות לא נמצאו משפיעים באופן משמעותי סטטיסטית. המודל מסביר 74% מהשונות במשתנה התלוי – תועלת נתפסת. למחקר זה תרומה לספרות המחקרית בכך שהוא מציג תוצאות אמפיריות משימוש אמיתי בכלי GenAI בהוראה ולמידה, שכן רוב הספרות בנושא דנה בהבטים שונים של שימוש אך אינה מציגה שימוש בפועל ומדידה.

תשעת התאים למנטור דיגיטלי: צ'אטבוט מבוסס AI לפיתוח מקצועי מותאם-אישית של מורים

אורית אבידב-אונגר מור פריברון-ישרים המכללה האקדמית אחוה, המכון הטכנולוגי חולון (HIT)

מחקר זה מציג צ'אטבוט מבוסס בינה מלאכותית לפיתוח מקצועי מותאם-אישית של מורים, הנשען על מודל תשעת התאים של פרופ' אורית אבידוב-אונגר. הצ'אטבוט, "יועץ לצמיחה מקצועית", פותח כ-Custom GPT על גבי פלטפורמת ChatGPT, ומחליף את דמות המנחה האנושי בתהליך שיחה אישי המאפשר ליווי מותאם בקנה מידה רחב. האינטראקציה בנויה משלושה חלקים: מיצוב מקצועי (שאלות פתוחות על הרקע, התחום והשאיפות המקצועיות), הערכה עצמית בסולם ליקרט (תשעה היגדים התואמים את ממדי מודל תשעת התאים), ושאלות רפלקטיביות פתוחות (חוזקות, צרכי פיתוח, אתגרים, חוויות למידה משמעותיות ומטרות קונקרטיות). ההרצאה תציג את עקרונות התכנון של הכלי, את אופן ההנכחה של מודל תשעת התאים בסביבה מבוססת AI, ואת הממצאים מהתנסות בקרב מורים וסטודנטים להוראה. נדון בפוטנציאל של בינה מלאכותית לקדם פיתוח מקצועי מותאם-אישית ורפלקטיבי, וכן באתגרים הפדגוגיים והאתיים העולים מהחלפת ליווי אנושי בליווי ממוחשב בעידן הבינה המלאכותית.

בינה מלאכותית יוצרת כמרחב לרפלקציה ותרגול שיחות מורכבות

אורית קרניאלי-מילר דנה טנה פישביין זוהר אליוסף אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה

שיחות מורכבות הן מיומנות תקשורת מרכזית בהכשרה מקצועית, אך ההזדמנויות לתרגול חוזר ומשוב אישי מוגבלות. מחקר זה מציג ומעריך את BRAVE (Breaking Bad News with Reflective AI Virtual Experience) – סימולטור מבוסס בינה מלאכותית יוצרת, המאפשר תרגול אינטראקטיבי של שיחות מורכבות לצד רפלקציה ומשוב מותאם אישית מבוסס פרוטוקול. במחקר פיילוט השתתפו 99 סטודנטים לרפואה, אשר ביצעו סימולציה בכתב של מתן בשורה על אבחנה רפואית והשלימו שאלונים לפני ואחרי ההתנסות. נמצא שיפור מובהק בתחושת המסוגלות, בנכונות לנהל שיחות מורכבות ובכוונה ליישם את פרוטוקול התקשורת הנלמד. בנוסף, המשתתפים תיארו חוויית למידה ריאליסטית, בטוחה ומקדמת רפלקציה. ממצאים אלו מצביעים על הפוטנציאל של בינה מלאכותית יוצרת להרחיב את אפשרויות התרגול והמשוב, ולתמוך בפיתוח לומדים רפלקטיביים בהשכלה הגבוהה.

Computational Thinking in the Era of GenAI: A Systematic Literature Review

Yael Erez Koby Mike Orit Hazzan Technion, Israel Institute of Technology

Computational Thinking was first introduced by Papert in 1980 and later elaborated by Wing in 2006. As computational thinking is a foundational skill in programming, the ability to write software using Generative AI (GenAI) raises an important question: “What is the role of computational thinking in the era of GenAI?”. This question was addressed through a systematic literature review, followed by a thematic analysis. The analysis identified five key themes highlighting the interplay between GenAI and computational thinking: Integration of GenAI into computational thinking education; The effect of prompt engineering on enhanced learning of computational thinking; The necessity of computational thinking for GenAI; Resistance to GenAI in computer science education; and Redefining computational thinking in the era of GenAI. The findings indicate that computational thinking remains a critical and mutually reinforcing skill in the era of GenAI, essential for effective software development

קידום פדגוגיה מוסדית באמצעות כלי טכנולוגי לעיצוב הוראה

צפית לוקץ יפעת לינדר נתנאל בר-דוד זהר סגל תל חי, אוניברסיטת קרית שמונה בגליל

אחד האתגרים המרכזיים בהשכלה הגבוהה הוא הבטחת הלימה בין מרכיבי ההוראה: הסילבוס, תוצרי הלמידה, שיטות ההוראה ודרכי ההערכה. בפועל, מרצים רבים נשענים על אינטואיציה וניסיון אישי, דבר היוצר לעיתים פער בין ההצהרות הפדגוגיות לבין ההוראה בפועל. כדי לתת מענה לאתגר זה פותחה בתל חי, אוניברסיטת קרית שמונה בגליל מערכת CourseSophia – כלי לעיצוב הוראה המאפשר גם שימוש בבינה מלאכותית ומסייע למרצים בתכנון קורסים פדגוגיים קוהרנטיים ובהפקת סילבוסים התואמים את מתווה בולוניה ואת הנחיות המל"ג. פיתוח המערכת והמחקר המלווה שלה נעשו בגישת Design-Based Research (DBR) – מעגלי מחקר־פיתוח מחזוריים, שבהם ההיגיון הפדגוגי והטכנולוגי התפתחו במקביל ובהדדיות. 

איסוף הממצאים נעשה באמצעות ראיונות עם 32 מרצים שהשתתפו בפיילוט ההטמעה של המערכת ועם שבעה מלווים פדגוגיים שסייעו למרצים בשימוש במערכת בשלב ההטמעה המוסדית הרחבה. הממצאים מראים כי העבודה עם CourseSophia תרמה להבניית חשיבה פדגוגית, לשיפור ההלימה בין מרכיבי הקורס, ולחיזוק הקשר בין פדגוגיה לטכנולוגיה. כמו כן, המערכת קידמה שפה פדגוגית מוסדית משותפת ותרמה להתפתחות מקצועית של מרצים. ממצאי המחקר מצביעים על כך ש־CourseSophia אינה רק מערכת טכנולוגית, אלא מודל מוסדי חדשני לעיצוב הוראה.

אוריינות מתמטית ואימוץ בינה מלאכותית יוצרת בהשכלה הגבוהה: פיצוי, העצמה או יצירת פערים חדשים?

מרים שריד ענת קלמר ישראל רצבסקי המכללה האקדמית גליל מערבי

מחקר כמותי זה בחן את הקשר בין אוריינות מתמטית לדפוסי שימוש בכלי בינה מלאכותית יוצרת (GenAI) בקרב סטודנטים בהשכלה הגבוהה (N=658). מטרת המחקר היתה לבחון מהי התרומה של אוריינות מתמטית, להיקף ולדפוסי שימוש בבינה מלאכותית.
הממצאים הראו כי סטודנטים עם אוריינות מתמטית נמוכה דיווחו על שימוש אינטנסיבי יותר בכלי בינה מלאכותית לעיצוב דיגיטלי ויצירה מאשר סטודנטים עם אוריינות מתמטית גבוהה. לא נמצא הבדל בשימוש בבינה מלאכותית לצורך חישובים ולבניית שפה וידע בין נמוכים וגבוהים באוריינות מתמטית. ניתוח אשכולות זיהה שני פרופילי שימוש: משתמשים אינטנסיביים ומשתמשים מזדמנים, כאשר סטודנטים עם אוריינות נמוכה היו שכיחים יותר בקרב המשתמשים האינטנסיביים. 

במקביל, סטודנטים עם אוריינות גבוהה דיווחו על מסוגלות עצמית גבוהה יותר כלפי AI ועל תפיסת שימושיות גבוהה יותר.
ממצאים אלו מלמדים על השימוש בבינה מלאכותית כפיצוי לאוריינות מתמטית חלשה, וכן חושפים פרדוקס: שימוש מוגבר ב-AI מלווה בתחושת מסוגלות נמוכה, מה שמעלה חשש מאפקט מתיו פסיכולוגי שעשוי להעמיק פערים דיגיטליים קיימים.

ממאגר חומרים למרחב למידה פעיל: שילוב Padlet ו- NotebookLM לשיפור חוויית הסטודנט ולתמיכה בהצלחה אקדמית

הילה נעמן בית הספר האקדמי לאחיות ברזילי; אוניברסיטת בן גוריון

סטודנטים בשנתם הראשונה ללימודי תואר ראשון מתמודדים עם קורסי יסוד מדעיים מאתגרים, ולעיתים חווים קושי בהבנת חומר הלימוד והישגים נמוכים, בין היתר בשל היעדר אסטרטגיות תמיכה יעילות. הם נדרשים להסתגל לסגנון הלמידה האקדמית הכולל אחריות עצמאית, הבנה מעמיקה של טקסט ים מדעיים, ניהול זמן ולמידה א־סינכרונית. טכנולוגיות למידה שיתופיות כגון Padlet , ויישומי בינה מלאכותית כדוגמת NotebookLM עשויות לשפר את מעורבות הסטודנטים, את הבנת החומר ואת הישגיהם. בשנים האחרונות הולך וגובר השימוש בכלי בינה מלאכותית גם בהקשרים אקדמיים, בעיקר כגורם תומך בלמידה, בחשיבה ובהפקת תובנות.

ס בשנה האחרונה, הוטמע מודל הוראה משולב המבוסס על Padlet כמרחב למידה דיגיטלי שיתופי ועל NotebookLM ככלי מבוסס בינה מלאכותית ליצירת סיכומים, כרטיסיות, בחנים ותוצרי למידה מתוך חומרי הקורס בלבד. המודל יושם בשלושה קורסי יסוד בקרב סטודנטים למדעי האחיות ולרפואת חירום בפקולטה למדעי הבריאות, בית הספר למקצועות הבריאות ע״ש רקנאטי. הממצאים מצביעים על שימוש רציף בלוחות, מעורבות גבוהה ומשוב חיובי של סטודנטים ביחס לנגישות, לארגון החומר ולהבנת התוכן.

שימוש בבוט AI להטמעת הנחיות במקצועות תכן בהנדסת מבנים

אורית ליבוביץ' SCE מכללת שנקר להנדסה

 

השימוש בבינה מלאכותית (AI) בהוראה נפוץ במדעי הרוח והרפואה, אך שילובו בהוראת הנדסת מבנים נותר מצומצם יחסית. לרוב, ה-AI נתפס ככלי למתן תשובות מהירות המעורר חשש ללמידה שטחית. מאמר זה מציע שינוי תבנית מחשבה: מעבר מצריכה פסיבית לעיצוב אקטיבי של בוטים מותאמי-מקצוע.
תחום הנדסת המבנים מבוסס על סט חוקים ודרישות המאוגדים בתקני תכן ועומסים מורכבים, והטמעתם מהווה חלק קריטי בתהליך הכשרתו של מהנדס המבנים תהליך שהפך למאתגר במיוחד עם אימוץ התקן האירופי בישראל, המאופיין בשפה זרה ובמבנה היררכי חדש.
החדשנות המרכזית המוצגת היא שימוש חלוצי בבוט AI להבנה והטמעה של הנחיות תקנים אלו, יישום אינו קיים כיום בתחום. תהליך פיתוח הבוט דורש מהמרצה לפרק ולארגן מחדש את המידע המקצועי. הכלי פועל כ"חונך חכם" המאפשר הרחבה והעמקה של הידע מעבר לשינון טכני, ומחזק את הביטחון המקצועי בתחומים בהם דיוק החישוב הוא קריטי לבטיחות המבנה. ממצאי היישום מעידים על הצלחה ניכרת בהטמעת תכני הליבה והפיכת הלמידה לחוויה אקטיבית ומשמעותית.

תרומת סביבת למידה מבוססת GenAI מותאמת אישית לפיתוח ידע ב-SRL והוראתו: פיתוח בסביבת SliceKnowledge כפלטפורמה טכנו-פדגוגית ומחקרית.

רן תל ניר שחר טביב דפנה אבידוב אורית עזרא ענת כהן SliceKnowledge ואוניברסיטת תל אביב

למידה בהכוונה עצמית והוראתה הינן מיומנויות חיוניות, אולם לומדים ומלמדים בטווח גילאים רחב מתקשים ביישומה. על מנת לספק מענה לאתגר זה, פותחה סביבת למידה טכנו-פדגוגית בתוך פלטפורמת SliceKnowledge מבוססת בינה מלאכותית יוצרת (GenAI). המודל הפדגוגי שיושם במחקר מבוסס על שני שלבים: בשלב הראשון נעשה שימוש ברכיבי למידה "קצרצרים" – יחידות לימוד להקניית ידע תיאורטי והוראה מפורשת של אסטרטגיות למידה בהכוונה עצמית ובשלב השני מתבצע תרגול מעשי עם צ'אטבוט בשם "צ'ארלי", שמאפשר תרגול מותאם אישית של אסטרטגיות מול משימות אותנטיות וקבלת משוב בזמן אמת. לסביבה שתי תכליות עיקריות: ראשית, לשמש ככלי אימון פדגוגי של אסטרטגיות בקרב לומדים בין אם הם מרצים/מורים ובין אם הם סטודנטים/תלמידים. שנית, להוות פלטפורמה מחקרית לאיסוף נתונים על אינטראקציית אדם-מכונה. בסביבה זו מתועדת הלמידה, תוך השוואה בין למידה מבוססת מודל AI מפוקח (ידע מומחים) לבין מודל AI בלתי מפוקח, ונבחן שילוב ידע אישי קודם בתהליך הלמידה. הסביבה מכינה את הלומדים לאתגרי החינוך בעידן הבינה המלאכותית ותורמת להטמעת ידע ומיומנויות למידה בהכוונה עצמית בקרב הלומדים והמלמדים.

סוכנים חכמים מבוססי RAG בקוד פתוח לעזרה בקורסים

גיא תל-צור אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

סוכני AI יכולים להקל על סטודנטים בכך שהם יכולים להשיב על שאלותיהם בנוגע לקורסים בזמינות של 24X7 וזאת בשונה משעת קבלה אחת לשבוע של מרצה. ההרצאה תתאר 4 מיני פרויקטים של סוכנים חכמים לטובת הוראה, המשותף לכולם הוא היותם מבוססים קוד פתוח. לשימוש בקוד פתוח מספר יתרונות: חסכון כספי, אין צורך ברישיון התוכנה, הכלים פועלים עצמאית אף ללא חיבור לאינטרנט, חשאיות המידע. סוכנים אלה מבוססי RAG יכולים לסייע לסטודנטים בלימודיהם בקורסים השונים. היתרון בכלי RAG אלה הוא הסתמכותם על חומרי הלמידה הספציפיים של הקורס במקום מאגר האינטרנט הגדול והכללי. בכך ניתן להשיג התאמה טובה יותר לצרכי הסטודנטים תוך שמירה על פרטיות. בהרצאה ישולבו הדגמות.

מבססים הצלחה מהשנה הראשונה: מודל שלוש המעטפות להצלחה בקורסי מבוא

קורסי המבוא מהווים עבור סטודנטים רבים מפגש ראשון ומשמעותי עם המערכת האקדמית. בקורסים אלו נדרשים הסטודנטים להתמודד עם תכנים חדשים, קצב למידה אינטנסיבי ודרישות אקדמיות גבוהות, לעיתים לצד פערים בידע קודם ובמיומנויות למידה. מציאות זו מחייבת יצירת מענה פדגוגי מותאם, שיסייע לסטודנטים להשתלב בלמידה באופן מיטבי. על רקע זה פיתחה היחידה לקידום ההוראה במוסד מתווה הוראה חדש לקורסי המבוא, המציב את הלומד במרכז ומשלב פתרונות פדגוגיים וטכנולוגיים התומכים בתהליך הלמידה.

המתווה מאורגן סביב מודל שלוש המעטפות המקיפות את הלומד: מעטפת ההכנה וההנגשה, מעטפת הלמידה הפעילה ולמידת החקר, ומעטפת התמיכה והליווי. בכל אחת מהמעטפות משולבים רכיבים דיגיטליים וטכנולוגיים התורמים לנגישות לחומרי הלמידה, למעורבות פעילה של הסטודנטים, למשוב מיידי ולהרחבת אפשרויות הלמידה מעבר לגבולות הכיתה והזמן. יחד יוצרות מעטפות אלו רצף תומך, גמיש ומותאם, המלווה את הסטודנט לאורך הסמסטר כולו. המאמר מציג את עקרונות המתווה, את יישומו המעשי בקורס פיזיקה מבוא, ואת מדדי ההצלחה הכמותיים והאיכותניים שנאספו.

מלמידה לצריכה ללמידה ליצירה: פודקאסט כפרקטיקה של למידה פעילה בהכשרת מורים

סיגל חן

אלה בן-עטר

המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, המכללה האקדמית ספיר

תרומת המחקר היא בהצגת מסגרת שיטתית להטמעת יצירת פודקאסט כמרחב פדגוגי המעצב את הזהות המקצועית של פרחי ההוראה. המחקר מדגיש כי הפודקאסט אינו רק כלי טכנולוגי אלא מהווה פרקטיקה פדגוגית משמעותית.

המחקר בוחן את יצירת הפודקאסט כפרקטיקה של למידה פעילה בהכשרת מורים, תוך מעבר מלמידה צרכנית ליצרנית. בעוד שרוב המחקרים מתמקדים בכלי הטכנולוגי, הצגה זו מתמקדת במודל הפדגוגי המשלב יצירה דיגיטלית עם למידת עמיתים ורפלקציה. בניגוד לדיווח חווייתי, מחקר זה מנתח את הרפלקציות כהמשגת ידע פדגוגי (Chen & Ben-Atar, 2025).
במחקר איכותני-פנומנולוגי, 46 סטודנטים להוראה יצרו פודקאסטים, הציגו אותם לעמיתים וקיבלו משוב. לאחר מכן הסטודנטים כתבו רפלקציות שנותחו בניתוח תוכן אינדוקטיבי. הממצאים מראים כי התהליך מקדם חשיבה ביקורתית דרך פיתוח מיומנויות קבלת החלטות פדגוגיות.

בין מידול לפיגום: עקרונות עיצוב לסוכן פדגוגי מבוסס בינה מלאכותית יוצרת בהכשרה הנדסית

רועי פרץ הטכניון

התפשטותם המהירה של כלים מבוססי בינה מלאכותית יוצרת בהשכלה הגבוהה מחדדת פער ניכר בין הפקת תוצר איכותי לבין הבנה מושגית עמוקה. פער זה בולט במיוחד בהכשרה הנדסית, שבה נדרשת יכולת לייצג מערכות, קשרים, תהליכים ודינמיקה, ולא רק לנסח תשובות תקינות. הצעה זו מציגה מחקר אמפירי המבוסס על תוצרי סטודנטים לתואר ראשון בהנדסה, ותובנות מצטברות מחמישה פרסומים אקדמיים בינלאומיים שפיטים בנושא, בהם נבנו מודלים מושגיים ב־OPM. על בסיס ניתוח תוצרים אלה, ההצעה מבקשת לזהות דפוסי קושי, פערים ייצוגיים וסוגי פיגום נדרשים, ולתרגם אותם לעקרונות עיצוב ראשוניים לפיתוח סוכן פדגוגי ייעודי מבוסס בינה מלאכותית. הסוכן המוצע אינו מוצג כמערכת גמורה, אלא ככיוון טכנו־פדגוגי המבוסס על ממצאים אמפיריים ועל הצורך לתמוך בהבניית מודלים מושגיים ובפיתוח חשיבה מערכתית. ההצגה תדון בתרומה האפשרית של מהלך זה לעיצוב מטלות, משוב והערכה בהכשרה הנדסית.

מן איכות התרחיש לאיכות החוויה: חוויית המשתתף בסימולציות שיח מבוססות בינה מלאכותית וקשריה למיומנויות חברתיות־רגשיות בקרב מורים מתחילים

מירי בן-עמרם אוניברסיטת אריאל

מחקר פיילוט חקרני זה בוחן את הקשר בין איכות חוויית המשתתף בסימולציית שיח מבוססת בינה מלאכותית לבין מיומנויות חברתיות־רגשיות מדווחות־עצמית לאחר ההתנסות בקרב מורים מתחילים בשנתם הראשונה להוראה. נקודת המוצא היא כי בלמידה מקצועית מבוססת־פרקטיקה, יעילותן של סימולציות אינה תלויה רק באיכות התרחיש הפדגוגי, אלא גם באופן שבו המשתתף חווה את המפגש: תחושת נוחות, ביטחון פסיכולוגי, ריאליזם רגשי וקוהרנטיות אינטראקטיבית.
המחקר נערך במערך חד־קבוצתי לאחר חשיפה, בשיטה מעורבת. 32 מורים מתחילים השתתפו בפעילות שכללה סימולציית שיח טקסטואלית עם בוט המדמה תלמיד, ולאחריה השיבו על שאלון סגור ועל שאלות פתוחות. הניתוח הכמותי כלל בחינה חקרנית של מבנה היגדי המיומנויות, חישובי מהימנות ומתאמי פירסון בין מדדי חוויית המשתתף, מאפייני התרחיש ומיומנויות חברתיות־רגשיות מדווחות. הנתונים האיכותניים נותחו בניתוח תמטי, לשם העמקת הפרשנות של הדפוסים הכמותיים.

הממצאים מצביעים על מבנה רב־ממדי אך קוהרנטי של המיומנויות החברתיות־רגשיות לאחר ההתנסות. נוחות בסימולציה וריאליזם רגשי כלפי הבוט הציגו את דפוס הקשרים העקבי ביותר עם רכיבי המיומנות ועם המדד המאוחד. לעומת זאת, משתנים המתייחסים בעיקר לאיכות התרחיש, כגון אתגר הדילמה או אותנטיותה הפורמלית, לא הציגו דפוס קשרים דומה. הניתוח התמטי הדגיש כי המשתתפים ייחסו חשיבות לחוויה בטוחה, זורמת ומעוררת מעורבות, אך גם זיהו מגבלות של מדיום טקסטואלי ביחס למפגש אנושי מלא.
תרומת המחקר היא בהסטת המוקד מהערכת התרחיש כשלעצמו אל איכות החוויה הנחווית של המשתתף. הממצאים מציעים עדות ראשונית לכך שבעיצוב סימולציות שיח מבוססות AI להכשרת מורים, רכיבי חוויה עשויים לשמש מנגנון מרכזי בפיתוח רפלקציה ומודעות חברתית־רגשית, ללא יומרה למסקנה סיבתית. בכך הוא משתלב בדיון על שילוב אחראי של בינה מלאכותית בהוראה, בלמידה ובהכשרה אקדמית באופן ביקורתי וזהיר.

אפקטיביות בשיח המקצועי באנגלית עם צ'אטבוטים: ניתוח Field Shifts בקרב סטודנטים להנדסה

דניאל פורטמן חנה לנדיס מכללת עזריאלי להנדסה ירושלים

צ'אטבוטים מבוססי בינה מלאכותית תופסים מקום הולך וגדל בלמידת שפות, אך עדיין ידוע מעט על האופן שבו סטודנטים מנהלים אינטראקציות ממושכות וממוקדות-מטרה עם כלים אלה. מחקר זה בוחן אינטראקציות בין סטודנטים להנדסה לבין צ'אטבוט מבוסס Poe, שתוכנן לגלם משקיע הבוחן הצעות חדשנות של הסטודנטים במסגרת קורס אנגלית בהשכלה הגבוהה. בהישען על מושג ה-field מתוך systemic functional linguistics, המחקר מתמקד ב-field shifts – רגעים שבהם הלומדים סוטים מן המוקד הדיסקורסיבי המצופה ופוגעים בקוהרנטיות ובאפקטיביות התקשורתית. קורפוס המחקר כולל 35 שיחות ו-503 תורי דיבור של סטודנטים. הניתוח העלה דפוסים חוזרים כגון Partial shot, Flub shot ו-Zooming out. הממצאים מצביעים על הפוטנציאל של נתוני אינטראקציה עם צ'אטבוטים ככלי אבחוני לזיהוי קשיים תקשורתיים ולפיתוח התערבויות פדגוגיות ממוקדות.

The Disconnect Between Positive AI Feedback Experiences and Adoption Intentions: Evidence from a Course-Embedded Chatbot

Iris Gertner Moryossef Jerusalem Multidisciplinary College

This study examines the context-sensitive adoption gap between students’ positive experiences with course-embedded AI chatbot feedback and their continued-use intentions in academic contexts.
Design/methodology/approach
A cross-sectional survey was conducted in an undergraduate Digital Marketing course (N=100). Following a “Pedagogy First” approach, students interacted with a custom GPT-4-powered chatbot designed to provide responsive, criteria-based formative feedback on student presentations. The study measured cognitive and emotional perceptions of feedback quality alongside continued-use intentions.
Findings
Students reported highly positive cognitive and emotional experiences with AI feedback. However, regression analyses revealed that these positive perceptions did not significantly predict continuous use intentions. This disconnect suggests that in formal educational settings, high perceived usefulness and emotional support may be insufficient to drive adoption, which may be constrained by institutional ambiguity and normative concerns.

Practical implications
To foster sustainable AI adoption, higher education institutions and instructors must move beyond focusing solely on tool quality. Effective implementation requires explicit pedagogical framing, clear guidelines regarding academic integrity, and active normative endorsement to address students’ legitimacy concerns.
Originality/value
The study extends traditional technology-adoption models (e.g., TAM, UTAUT) by identifying a boundary condition in AI adoption. It suggests that the transition from a positive-situated experience to generalized adoption may be mediated primarily by the socio-institutional context rather than by individual-level technology evaluations.

Using an AI-Based Speaking Tool in Higher Education: A Mixed-Methods Study of Learner Engagement and Self-Efficacy

Ilan Daniels Rahimi Gila Cohen Zilka Ono Academic College, Bar-Ilan University and Achva Academic College

While artificial intelligence is becoming increasingly present in education, its integration into second language instruction in higher education remains limited. This study examines the impact of using SKY—an AI-powered conversational tool via WhatsApp—on students’ self-efficacy, fear of AI-related challenges, self-image, and engagement in English language learning. SKY was specifically designed to support speaking skills, which are often the most difficult to develop in second language acquisition. It offers learners accessible, personalized, and non-judgmental practice through simulated human-like conversations.
Method
This mixed-methods study combined quantitative and qualitative approaches. A total of 580 students completed a pre-course questionnaire and 647 completed a post-course questionnaire. All participants were enrolled in CEFR-aligned English courses (ranging from Pre-Basic 1 to Advanced). During the course, students practiced speaking with SKY three times a week for 15 minutes per session. Data were analyzed using paired T-tests and regression models, alongside thematic analysis of open-ended responses.

Findings
Results showed a significant increase in all self-efficacy measures and a decrease in fear of AI challenges, particularly in the categories of “Intimidating” and “Unpleasant Feeling.” Some improvement was also observed in measures of self-image. Higher levels of self-efficacy were associated with greater engagement in learning, including higher participation, interaction, and lexical richness. Students’ qualitative feedback reinforced the quantitative findings, describing SKY as user-friendly, flexible, and motivating.
Conclusions
AI-based tools such as SKY can enhance learners’ confidence, reduce anxiety, and promote active participation in second language learning. The findings underscore the potential of integrating AI into language instruction to support more inclusive and accessible learning environments. Further research is recommended to explore how specific design features—such as tone of feedback and personalization—affect learning experiences and outcomes.

לא "האם" אלא "איך": דפוסי עבודה עם AI בקורס אלגברה מתקדם על פי הטקסונומיה של בלום

עדי וולף

אילנה רם

הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל

כלי בינה מלאכותית יוצרת משתלבים במהירות בהשכלה הגבוהה, אך עדיין לא ברור כיצד אופן השימוש בהם קשור ללמידה עצמאית בתחום המתמטיקה, במיוחד בנושאים מתקדמים. מחקר פיילוט זה בחן דפוסי עבודה עם AI בקורס אלגברה מתקדם בטכניון, תוך שימוש בטקסונומיה של בלום כמסגרת לניתוח הלוגים של הסטודנטים/ות. ניתוח איכותני של לוגים של 10 סטודנטים/ות בקורס חשף שלושה דפוסי שימוש עיקריים: האצלה נרחבת של הפתרון ל־AI, בקשת הסברים לצד האצלת שלבי הפתרון, ושימוש ביקורתי תוך שמירה על שליטה ביישום, בהערכה וביצירה. ניתוח כמותני נרחב יותר של ציוני הבחינה וידע מוקדם (n=62) הראה כי דפוסים המאופיינים בשליטה פעילה של הסטודנטים/ות נקשרו לביצועים גבוהים יותר, בעוד ששימוש נרחב יותר ב־AI נקשר לציוני בחינה נמוכים יותר, ללא קשר לרמת הידע המוקדם. הממצאים מדגישים כי השאלה הפדגוגית המרכזית אינה האם סטודנטים/ות משתמשים ב־AI, אלא כיצד, וכן מדגישים את הצורך בתמיכה באופני שימוש מושכלים בAI בהשכלה הגבוהה.

משוב בינה מלאכותית יוצרת להערכת סימולציות הוראה להתפתחות מקצועית של מורי מתמטיקה

יעל פלדמן-מגור רעות פרשה גיל שורץ אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מכון ויצמן למדע

סימולציות הוראה מבוססות בינה מלאכותית יוצרת (במ"י) הופכות נפוצות, אך האפשרות לייצר משוב מהימן ואדפטיבי מבוסס במ"י טרם נחקרה ותוקפה. לפיכך, מטרת המחקר הנוכחי הינה להעריך הפוטנציאל של במ"י ככלי להערכת הוראת מורים רספונסיבית כפי שבאה לידי ביטוי בסימולציות להוראת מתמטיקה. במחקר נבדקו ההבדלים בין מומחה אנושי לבין כלי במ"י במתן משוב על פי ממדים של הוראת מתמטיקה רספונסיבית. לצורך כך, נעשה שימוש במחוון שכלל שישה ממדי הוראה רספונסיבית ודירוג בן ארבע רמות לכל ממד. באמצעות המחוון דורגו 30 סימולציות על ידי מומחית אנושית וכן על ידי כלי במ"י. שני הדירוגים הושוו באופן כמותי, ובנוסף, החלק המילולי של 10 משובי במ"י נותחו באופן איכותני. הממצאים הראו כי בעוד שברובד הכמותי לא נמצאה הלימה בין הדירוגים, ההסבר המילולי של כלי הבמ"י זיהה היבטי הוראה רספונסיבית. ממצאים אלה מצביעים על כך שבמ"י עשויה לשמש משאב בעל ערך למשוב בלמידת מורים מסימולציות, אך גם מדגישים את הצורך בהמשך תיקוף המחוון, בהיבט הכמותי.

בין אסטרטגיה לפדגוגיה: האם מדיניות בינה מלאכותית מספיקה להובלת שינוי אתי

יובב עשת המכללה האקדמית צפת

בעידן הבינה המלאכותית היוצרת, מוסדות להשכלה גבוהה מאמצים מדיניות שימוש במטרה לשמור על יושרה אקדמית. עם זאת, מידת השפעתה על התנהגות הסטודנטים נותרה בלתי ברורה. מחקר זה בוחן את הקשר בין אימוץ מדיניות לבין רמת היושרה האקדמית, בהתבסס על ניתוח של כ־6,000 מטלות שנאספו לפני ואחרי הכרזה על מדיניות ארצית. המטלות נבדקו באמצעות תוכנת מקוריות, והיושרה נמדדה באמצעות מדד משולב של מקוריות הטקסט ועקביות סגנונית של הכותב. הממצאים מצביעים על היעדר שינוי כולל, אך חושפים הבדלים מובהקים בין תחומי דעת ובהתאם לאורך המטלה. ממצאים אלו מדגישים כי מדיניות לבדה אינה מספיקה להובלת שינוי, וכי עיצוב פדגוגי של מטלות והערכה הוא גורם מכריע בעיצוב שימוש אחראי בבינה מלאכותית. ההרצאה תציע עקרונות יישומיים לתכנון מטלות והערכה, במטרה לקדם חשיבה עצמאית ושימוש אתי ומושכל בבינה מלאכותית.

From Missteps to Mastery: AI as a Catalyst for Error-Based Learning

אורלי ברזילאי רונית שמלו רינה צביאל-גרישין המכללה האקדמית תל אביב-יפו, SCE מכללת שנקר להנדסה, המרכז האקדמי רופין

לימוד מטעויות היא גישה שהוכחה כמקדמת למידה בתחומים שונים. התפתחויות אחרונות בבינה מלאכותית (AI) יצרו צורות חדשניות של סיוע לתהליך הלמידה וההוראה. מחקר המשווה למידה בסיוע כלי בינה מלאכותית לעומת למידה בסיוע מרצה/מתרגל, תוך יישום גישת למידה מטעויות טרם נחקר. מחקר זה, שנערך במסגרת קורס תכנות אינטרנט לתואר ראשון במכללה, בוחן כיצד צורות שונות של תמיכה הוראתית, מבוססת כלי בינה מלאכותית לעומת הנחיה אנושית, תוך יישום גישת הלמידה מטעויות, משפיעות על חוויית הלמידה הנתפסת של הסטודנטים, שביעות רצונם, המוטיבציה, למידה עצמית ומסוגלות עצמית שלהם. תוצאות המחקר יכולות לסייע בהבנת התפקיד הפדגוגי של כלי בינה מלאכותית בהוראת מדעי המחשב בכלל ובשימוש בגישה ללימוד באמצעות טעויות בפרט.

לא רק ה'מה' אלא גם ה'איך' – הבדלים באופן השימוש של סטודנטים ב-AI

גלי נוה רונית שמלו ליאור ארונשטם SCE המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון

התפשטות השימוש בכלי בינה מלאכותית מציבה אתגרים משמעותיים ליושרה האקדמית ומעלה חששות רבים בנוגע ללמידה משמעותית בקרב סטודנטים. עבודה זו מציגה מודל הערכה חלופי המבוסס על דיבייט אקדמי, שיושם בקורס מתקדם במיקרוביולוגיה בטכניון. המטלה שולבה כמרכיב המרכזי בציון, וכללה עבודת חקר מקדימה, בה הותר שימוש מושכל ומפוקח בכלי בינה, לצד עימות פרונטלי בזמן אמת ללא תמיכה טכנולוגית. הדיבייט חייב את הסטודנטים להתמודד עם ממצאים סותרים ולהשיב לשאלות מאתגרות. ניתוח ההצבעות שנערכו בכיתה לפני ואחרי כל סבב, הציג שינוי משמעותי בעמדות הקהל וערעור של תפיסות קונצנזוס מוקדמות. הממצא הבולט ביותר הוא עלייה דרמטית ברמת הביטחון של הסטודנטים בידע שלהם, נתון המהווה מענה ישיר לחשש מפני "אשליית למידה" המבוססת AI. מסקנתנו היא שדיבייט מהווה חלופת הערכה אפקטיבית וחסינת AI, המעבירה את מרכז הכובד מתוצר כתוב להפגנת ידע דינמית, ומעודדת חשיבה ביקורתית, יכולת ניתוח ולמידה פעילה.

TriReflect - יומן רפלקטיבי שיתופי להכשרת סטודנטיות בגיל הרך

לפני כשנה פיתח סגל המובילות האקדמיות במסלול לגיל הרך את אפליקציית TriReflect – יומן פדגוגי-שיתופי המלווה את ההתנסות המעשית של סטודנטיות להוראה. האפליקציה מחברת בין שלוש שותפות: הסטודנטית, הגננת המכשירה והמובילה האקדמית, ומאפשרת תקשורת רציפה, תיעוד ומשוב בזמן אמת לאורך תהליך ההכשרה. היא פותחה באמצעות פלטפורמת בינה מלאכותית (Base44) המאפשרת יצירת יישומים ללא קוד. באפליקציה, הסטודנטיות מתכננות ומתעדות את ימי ההתנסות תוך התייחסות להיבטים רגשיים, פדגוגיים ואקדמיים, והצוות המכשיר מגיב ומלווה את התהליך. השימוש באפליקציה יוצר שפה מקצועית משותפת, תומך בפיתוח חשיבה רפלקטיבית וזהות מקצועית, ומאפשר מעקב אחר התקדמות הסטודנטית תוך הצבת מטרות ומתן משוב תומך אפקטיבי, רציף וגמיש. בנוסף, האפליקציה מאפשרת ריכוז של כלל התיעוד במקום אחד ומסייעת למובילה האקדמית ולגננת לעקוב אחר התפתחות הסטודנטית, ולהתבונן רטרוספקטיבית על התקדמותה. השימוש באפליקציה משמעותי במיוחד כאשר הביקורים של המובילה האקדמית אינם תכופים לאור ריבוי מודרכות או מצבי משבר כגון מלחמה או מגפה.
בהרצאה תוצג האפליקציה ויתוארו יתרונות השימוש בה תוך דגשים פדגוגיים.

חוויית למידה בסימולציית בינה מלאכותית של שיח תכנון אדריכלי

הדס סופר אוניברסיטת אריאל

המחקר מציג את חוויית הלמידה ברכישת מיומנויות שיח תכנון אדריכלי באמצעות סימולציית בינה מלאכותית. מיומנויות שיח מהוות חלק עיקרי בשגרה המקצועית, בה שיח עם לקוחות או יועצים נדרש לכלול פיתוח פתרונות תכנוניים שיוסכמו על השותפים לשיח. כיוון שללומדים אין גישה לשיח עם אוכלוסיות אלו, רכישת מיומנויות השיח מוגבלת למרצה בלבד, ובכך מציעה מגוון ידע מצומצם המוביל לפער בהכשרה המקצועית. טכנולוגיות בינה מלאכותית מספקת הזדמנות לפריצת דרך משמעותית אל מול מגבלה זו באמצעות הטמעת סימולציה המדמה שיח של תכנון משותף בין הלומד אל פרסונת בינה מלאכותית. המחקר מציג תוצאות ראשוניות של חוויית למידה של 15 סטודנטים מן התכנית לתואר ראשון בארכיטקטורה, שהתנסו בשיח תכנון אדריכלי שעסק בתכנון פרוגרמה לבית פרטי. תוצאות משאלונים לפני ולאחר הסימולציה מציגות חוויית למידה חיובית בהערכת תרומת הסימולציה להבנת החומר הנלמד ויישומו. תוצאות ראשוניות אלו מעידות על הפוטנציאל הגלום בפיתוח והטמעת כלים אלו לקידום הלמידה וההכשרה במקצועות התכנון והעיצוב.

אוריינות בינה מלאכותית בקרב מורים: תרומת מדדי אימוץ טכנולוגיות ומשתני רקע

מור דשן

ראובן הררי

נועה אהרוני

המכללה האקדמית רמת גן, אוניברסיטת בר אילן

מממצאי המחקר עולה כי אוריינות AI בקרב מורים אינה נשענת רק על ידע ומיומנויות טכניות, אלא מושפעת באופן משמעותי מגורמים מוטיבציוניים, רגשיים ותפיסתיים, מעבר להשפעתם של משתני רקע. לפיכך, מומלץ לפתח תוכניות הכשרה מקצועיות המדגישות התנסות פעילה, חיזוק תחושת המסוגלות וטיפוח עמדות חיוביות כלפי AI, לצד התאמה למאפייני אוכלוסיית המורים, במטרה לקדם שילוב אפקטיבי של טכנולוגיות בינה מלאכותית במערכת החינוך.

מחקר זה בחן את רמת אוריינות הבינה המלאכותית (AI) בקרב מורים בישראל, תוך התמקדות בתרומתם של מדדי אימוץ טכנולוגיות ומשתנים רקע להסבר רמות אוריינות זו. אוריינות AI נתפסת כמיומנות יסוד לשילוב מושכל, ביקורתי ואחראי של טכנולוגיות בינה מלאכותית בהוראה. במחקר השתתפו 270 מורים שמילאו שאלון מקוון שכלל משתני רקע, מדדי אימוץ טכנולוגיות AI לפי מודל AIDUA, ושאלון למדידת אוריינות AI.
הממצאים הצביעו על קשרים מובהקים בין כלל מדדי אימוץ הטכנולוגיות לבין אוריינות AI. בפרט, מוטיבציה נהנתנית ונכונות לשימוש נמצאו כמנבאים המרכזיים והחזקים ביותר של רמות אוריינות גבוהות יותר. בנוסף, נמצאו קשרים חיוביים עם רגשות חיוביים, רמת הביצוע המצופה והשפעה חברתית, בעוד שרמת המאמץ המצופה נמצאה בקשר שלילי עם אוריינות AI. לצד זאת, ניתוח משתני הרקע העלה כי מורים בעלי השכלה מתקדמת, מורים מתחומי המדעים והטכנולוגיה, ומורים המשתמשים ב-AI לצורכי עבודה הפגינו רמות אוריינות גבוהות יותר, בעוד שלא נמצאו הבדלים מובהקים לפי גיל או מגדר.

אוריינות בינה מלאכותית בחינוך לתקשורת: כיצד התערבות פדגוגית מובנית מעצבת שיקול דעת ביקורתי ואחריות מקצועית

מחקר זה בוחן את התהליך שבו עברו סטודנטים לתקשורת בשנה א' מעמדה של שימוש יומיומי לא-רפלקטיבי בבינה מלאכותית גנרטיבית (GenAI), לעמדה של פעולה ביקורתית ואחראית. המחקר מתבסס על שאלוני pre-post שנאספו במהלך קורס "אוריינות דיגיטלית ובינה מלאכותית" במכללת ספיר (N=61 לפני הקורס, N=34 לאחריו). הממצאים חושפים מסלול התבגרות דיגיטלית מובהק: הסטודנטים נכנסו לקורס עם חרדה מוסרית ובלבול מושגי, ויצאו ממנו עם תפיסה עצמית מקצועית מגובשת ועם יכולת לנהל את יחסם עם ה-AI. בין הממצאים הבולטים: מעבר מ"אתיקה של הימנעות" ל"אתיקה של שקיפות", ומעבר מתפיסת ה-AI כאיום לתפיסתו ככלי הדורש הכוונה אנושית. הממצאים מרחיבים את המסגרות התיאורטיות הקיימות בתחום אוריינות ה-AI לתחומים שטרם נחקרו, ומציעים מודל פדגוגי ישים לקורסי אוריינות AI בחינוך לתקשורת.

שימוש בצ'אטבוט לצורכי אימון תשאול בנושאי מיניות: תחליף ראוי לסימולציה עם שחקן?

חגית מישר טל אסנת בורק גילי חטר ישי יוליה רוז HIT מכון טכנולוגי חולון והקריה האקדמית אונו

מיניות היא רכיב מרכזי בבריאות, באיכות החיים וברווחה, אך סטודנטים ואנשי מקצוע במקצועות הבריאות מדווחים לעיתים קרובות על מבוכה, קושי וחוסר הכשרה מספקת בניהול שיח עם מטופלים בנושא זה. על רקע השימוש הגובר בבינה מלאכותית שיחתית (צ'אטבוט) בהכשרה מקצועית, מחקר זה בחן השוואתית את השימוש בצ׳אטבוט כאמצעי לאימון בתשאול בנושא מיניות בקרב סטודנטיות לריפוי בעיסוק, אל מול סימולציה באמצעות שחקן. המחקר נערך בגישה איכותנית השוואתית-ניסויית. לאחר סדנה בנושא מיניות, 15 סטודנטים חולקו באופן רנדומלי לשתי קבוצות: סימולצית צ׳אטבוט (n=7) וסימולצית שחקן (n=8). לאחר ההתנסות נערכו ראיונות חצי-מובנים, אשר נותחו באמצעות ניתוח תמטי. הממצאים העלו כי הסימולציה באמצעות צ׳אטבוט נתפסה כחיובית ובעלת ערך לימודי, ובלטה בתרומתה ללמידה אקטיבית, להפחתת לחץ וחרדה, לאפשרות לתרגול חוזר ולקבלת משוב. לעומתה, סימולצית השחקן נתפסה כאותנטית יותר. שתי הסביבות נתפסו כתורמות לפיתוח המסוגלות המקצועית. המסקנה היא שסימולציה באמצעות צ׳אטבוט עשויה לשמש כלי יעיל, נגיש וזול להכשרה ראשונית בשיח על מיניות, כתחליף או כמשלים לסימולציה חיה.

מהתנגדות למעורבות: התאמה דינמית של הוראה מבוססת Service Design בקורס מבוא לבריאות דיגיטלית, מקרה בוחן

ויקטוריה ארנשטיין מכללת שנקר

הצגה זו מתארת מקרה בוחן יישומי מתוך קורס אקדמי בתחום הבריאות הדיגיטלית, אשר יושם תוך שימוש במספר עקרונות מעולם ה־Service Design, למידה מבוססת פרויקטים והתאמה דינמית של תהליך ההוראה לצורכי הסטודנטים לאורך הסמסטר.
הקורס עסק בתחום בין־תחומי המשלב מושגי יסוד מעולמות הבריאות והדיגיטל, תוך יצירת שפה משותפת בין תחומי ידע שונים. לצורך הערכת הקורס נבנה פרויקט גמר קבוצתי המבוסס על אתגר יישומי מעולם הבריאות הדיגיטלית, במטרה לעודד חשיבה יצירתית, עבודת צוות וניתוח בעיות מנקודות מבט שונות.
בשלבים הראשונים של הקורס זוהו קשיים והתנגדות ללמידה מבוססת פרויקטים, בעיקר סביב התמודדות עם משימות פתוחות, עבודה בין־תחומית ואי־ודאות בתהליך הלמידה. בנוסף, עלה פער בין דרישות הפרויקט לבין רמת המוכנות והניסיון הקודם של הסטודנטים בעבודה מסוג זה.
בתגובה לכך, בוצע תהליך התאמה מתמשך של מבנה הקורס ודרישות הפרויקט, אשר כלל שיח שוטף עם נציגי הסטודנטים, שילוב תרגילים אינטראקטיביים, דיונים במהלך השיעורים, אפשרות להגשות ביניים לצורך קבלת משוב ללא ציון, והתאמת שלבי העבודה ורמת המורכבות ליכולות הקבוצה — תוך שמירה על רמה אקדמית גבוהה.
במסגרת הפרויקט נעשה שימוש בכלי AI כחלק מתהליך העבודה והלמידה, בעיקר לצורך פיתוח רעיונות, חקר נושאים, ארגון מידע ושיפור תוצרים. לצד זאת, הודגש הצורך בחשיבה ביקורתית מבחינת מגבלות ואמינות המידע שנוצר באמצעות כלים אלו. הסטודנטים אף התבקשו לתעד ולהציג כיצד נעשה שימוש בכלי AI במסגרת עבודתם.

ההצגה מבוססת על רפלקציה פדגוגית, תצפיות לאורך הסמסטר, משוב שוטף מהסטודנטים לאורך הסמסטר והשוואה בין הגשות הביניים לבין התוצרים הסופיים. לאורך הקורס נצפתה עלייה הדרגתית ברמת המעורבות, הביטחון והעצמאות של הסטודנטים בתהליך הלמידה, לצד שיפור איכות התוצרים הסופיים.
המקרה מדגים כיצד התאמה גמישה של תהליך ההוראה, בשילוב עקרונות Service Design — ובהם התאמה לצרכי הלומדים, משוב מתמשך, תהליך איטרטיבי של שיפור ושיתוף הסטודנטים בתהליך הלמידה — יכולה לסייע בהתמודדות עם התנגדות ללמידה מבוססת פרויקטים ולעודד מעורבות פעילה של סטודנטים בסביבות למידה מורכבות, דינמיות ובין־תחומיות. הקורס ממשיך להתפתח ולהיות מותאם גם לקהלי יעד נוספים, ובהם סטודנטים מרקע טכנולוגי והנדסי ללא רקע קודם בבריאות, תוך התאמת תכני הלמידה, מבנה הפרויקט ודרישות העבודה למאפייני הקבוצה. בנוסף, מרכיבים מתוך גישת הערכה המבוססת על פרויקט גמר קבוצתי סביב אתגר יישומי והצגה מסכמת בכיתה מיושמים גם בקורסים נוספים, הן בשילוב בחינה והן ללא בחינה, תוך התאמה למטרות הקורס, לאוכלוסיית הלומדים.

הערכת אפקטיביות של לומדות אינטראקטיביות להוראה קלינית במקצועות הבריאות

אוריה אייזן-אנוש אוניברסיטת בר-אילן

מחקר זה בוחן את תרומתן של הטמעת שתי לומדות דיגיטליות שפותחו בבית הספר לאופטומטריה ומדעי הראייה באוניברסיטת בר-אילן, כחלק ממהלך רחב של חדשנות פדגוגית בהוראה קלינית. נעשה שימוש במודל מודל קירפטריק להערכת תהליכי למידה כמסגרת מארגנת להערכת תרומתן של הלומדות, משום שהוא מאפשר להבחין בין תגובת הלומדים, תפיסת הלמידה, רכישת ידע ואפשרות של יישום. ההערכה כללה ניתוח שאלוני שביעות רצון, ידע ותחושת מסוגלות (Pre-Post) בקרב הסטודנטים, לצד הערכת מנחים קליניים. הממצאים משתי הלומדות מצביעים על שיפור עקבי בתפיסת ההבנה והביטחון של הסטודנטים, על שביעות רצון גבוהה מן הלמידה, ועל אינדיקציה ראשונית לתרומה גם להישג המעשי. לסיכום, הממצאים תומכים בטענה שלומדות דיגיטליות אינן רק אמצעי נוח להעברת תוכן, אלא רכיב פדגוגי שיכול לחזק למידה פעילה, גישור בין ידע תיאורטי לביצוע קליני, ומעורבות סטודנטים בתהליכי למידה מקצועיים.

לומדים מחוץ לאולם: היעדרות אסטרטגית כבחירה מתוכננת של רופאי העתיד בעידן הלמידה ההיברידית

ירידה בנוכחות בהרצאות בחינוך רפואי אינה מעידה בהכרח על חוסר מעורבות, אלא עשויה לשקף תגובה אדפטיבית ומווסתת-עצמית של הסטודנטים לסביבת הלמידה. מחקר זה מציג את המושג "היעדרות אסטרטגית" (Strategic Absenteeism) לתיאור הימנעות מכוונת מנוכחות כאשר קיימת אי-הלימה בין שיטות ההוראה לדרישות ההערכה. המחקר נערך בשיטות מעורבות בקרב 208 סטודנטים לרפואה בשלבים הפרה-קליניים, ונמצאה בו ירידה עקבית בנוכחות לאורך שנות הלימוד. ההחלטה על נוכחות הושפעה מאיכות ההוראה, הזדמנויות לאינטראקציה חברתית, עומס לימודי וזמינותן של הקלטות. למידה עצמאית נמצאה כאסטרטגיה המועדפת ביותר (62%) והייתה קשורה מובהקת לשיעורי נוכחות נמוכים. ממצאי המחקר מצביעים על כך שנוכחות בהרצאות היא בחירה מחושבת, הנגזרת מהאופן שבו הלומדים מעריכים את הערך המוסף של ההרצאה אל מול חלופות למידה אחרות. מסקנות המחקר מדגישות כי היעדרות מהרצאות עשויה לשקף תגובה רציונלית לחוסר הלימה בין הוראה להערכה, ולא חוסר מעורבות. מושג ההיעדרות כאסטרטגיה ממסגר מחדש את הנוכחות כתוצר של תכנון תהליך הלמידה ובהגברת הערך המוסף של הוראה פרונטלית עבור הלומדים.

מסייע למאמן: סוכנים כסימולטורים להערכה אותנטית בהנדסת תוכנה

מודלי שפה גדולים מערערים את התוקף של חלק ניכר ממטלות התכנות המסורתיות, ומחזקים את הצורך בהערכות הנשענות פחות על הפקת קוד ויותר על הקשר, שיפוט ותהליך מותאם תעשייה. דוח ניסיון זה מציג סמינר לתואר שני בהנדסת תוכנה, שבו 20 סטודנטים, חלקם מהנדסים פעילים בתעשייה, חולקו ל־11 צוותים ופיתחו סוכני AI המשמשים כסימולטורים לאימון מקצועי. כל סוכן דימה תרחיש תעשייתי ריאליסטי בממשק צ׳אט אינטראקטיבי, לכל סוכן יש פרסונות (דמויות) מקצועיות, אילוצים מערכתיים ותגובה בזמן אמת לפעולות המתאמן. מקריאה השוואתית של כלל הפרויקטים, ובפרט של שלושה מקרי בוחן מייצגים, זיהינו ארבעה מאפייני עיצוב חוזרים: תרחיש דינמי, דיאלוג מקצועי רב־תפקידי, וריאציה אישית והערכה מובנית, ותיעוד מלא של התהליך. בדיקות פיילוט פנימיות שביצעו הסטודנטים מול ChatGPT מצביעות על עמידות בפני מענה גנרי. התרומה המרכזית של המאמר היא תיעוד של דפוס מטלה חדש, שבו AI אינו רק כלי עזר לכתיבת קוד אלא סביבת אימון מקצועית המדמה תרחישי עבודה תעשייתית־הנדסית בתנאי אי־ודאות.

במסע להכשרת רופאי העתיד: איך להתאים את לימודי הרפואה לעידן ה-AI?

מאשה גוזמן אלוש

הגר מסחרי

גל גושן

איתמר עופר

יעל רפסון

טופז אלטמן

בר בשרים

רננה ברק

אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת רייכמן ומשרד הבריאות הישראלי

השלב השני הוקדש ל:
א. אפיון השינויים הנדרשים בתוכן הקוריקולום;
ב. גיבוש המלצות אופרטיביות לפרקטיקות הוראה מתאימות ושינויים אירגוניים נדרשים, כדי לענות על הצרכים שאופיינו בשלב הראשון. בפרזנטציה נציג את המתודולוגיה שבה נעשה שימוש בתהליך העבודה, את המסקנות ואת ההמלצות שנגזרו מן התהליך.

המהפכה הטכנולוגית הרחבה והמשמעותית שיצרה הבינה המלאכותית (AI), ובפרט כניסת מודלי שפה גדולים (LLMs) דוגמת ChatGPT, הובילה להשלכות נרחבות על הרפואה ועל ההשכלה הגבוהה. בית הספר לרפואה ע"ש גריי באוניברסיטת תל אביב הקים צוות מומחים רב תחומי כדי לחקור את השינויים העתידיים בדמות בוגר/ת הרפואה בעידן עתיר AI, ולתת המלצות להתאמת תוכן הקוריקולום ואופן ההוראה, כך שההכשרה תישאר עדכנית ורלוונטית למציאות המשתנה במהירות. המשימה המרכזית של הצוות הייתה להניח תשתית מושכלת להחלטות עתידיות בנוגע לשינוי אופן הכשרת הרופא. תהליך העבודה של הצוות היה דו-שלבי. השלב הראשון הוקדש להבנת השינויים המתרחשים והצפויים להתרחש בעולם הרפואה והשלכותיהם על "דמות רופא העתיד" והכשירויות הנדרשות ממנו. 

Integrating Generative AI in Academic English Instruction: A Mixed-Methods Study of the English Bot

Olga Gupol Ilana Solomon Rony Levi Racheli Shimshon HIT Holon Institute of Technology

This study presents the pedagogical integration of the English Bot, a generative AI–based interactive practice tool developed at the Holon Institute of Technology to support independent Academic English learning. The tool generates personalized reading comprehension and vocabulary tasks aligned with CEFR B1–C1 levels (Common European Framework of Reference for Languages) and provides automated formative feedback, self-assessment, and explanatory support.
Using a mixed-methods design, the study examines implementation in Advanced Academic English courses. Data from student surveys (N=49) and qualitative responses explored perceptions of usefulness, engagement, and self-efficacy in asynchronous learning. Results show high satisfaction rates (over 90%) and reported gains in confidence and comprehension, although no significant differences were found in formal assessment outcomes compared to control groups.
The study also outlines prompt engineering principles and responsible AI integration, emphasizing learner agency, ethical use, and pedagogical alignment, highlighting AI tools as complementary supports within guided instructional frameworks.

תפקידן של היחידות לקידום ההוראה בעתות חירום כפי שהוא נתפס בעיני חברי/ות צוותי היחידות

יפעת לינדר איל ויסבליט אוניברסיטת תל חי

TO BE ADDED

ח"ח - חדשנות וחוסן: פיתוח מודל פדגוגי משולב AI וכלי Zoom

ד"ר כלנית סגל לויט

מנהלת המרכז לקידום ההוראה והלמידה, המרכז האקדמי הרב תחומי, ירושלים

TO BE ADDED

בלוקבאסטר או נטפליקס? האקדמיה בצומת הכרעה

עמיר גפן אוניברסיטת בר אילן

הבינה המלאכותית מהווה 'חדשנות משבשת' (Disruption Innovation) ו מציבה בפני ההשכלה הגבוהה מבחן הסתגלות קריטי לשמירה על מעמדה והרלוונטיות שלה. ההיסטוריה הארגונית מלמדת כי ארגונים אינם נכשלים בהכרח בזיהוי השינוי ו'השיבוש' הטכנולוגי, אלא ביכולתם להבין את עוצמתו, להגיב אליו בזמן אמת ולבצע את השינויים וההתאמות במועד. מקרה הבוחן של בלוקבאסטר ונטפליקס מדגים כיצד מודלים ארגוניים, תרבות ארגונית ודפוסי קבלת החלטות בשתי חברות הפועלות באותו התחום משפיעים על ההישרדות ארגוני ת ברמה של להיות או לחדול. הצגה זו, המעוררת לחשיבה ולדיון, מבוססת על תשתית מחקרית אמפירית ומקרי בוחן מכוננים של הסתגלות ארגונית לנוכח חדשנות משבשת, לצד מחקרים עדכניים על שילוב בינה מלאכותית בהשכלה הגבוהה. באמצעות ניתוח משווה, נבחן האם האקדמיה מפגינה דפוסים המזוהים יותר עם קיבעון ארגוני או עם יכולת להסתגלות מהירה. הטענה המרכזית היא כי האתגר המרכזי הוא מעבר להכרה ולשימוש בכלי הבינה המלאכותית, אלא בהובלת שינוי מוסדי ויסודי עמוק ורב-שכבתי.

MIRROR : מערכת דיגיטלית מבוססת אנליטיקות למידה להערכה מעצבת ורפלקטיבית בקורסי מעבדה

רותי ספז מכללת עזריאלי להנדסה, ירושלים
Despite the central role of laboratory courses in STEM education, assessment of students’ experimental performance is often conducted as a pedagogical “black box,” relying on instructors’ intuitive judgment. Consequently, such assessment is typically summative, lacks transparency, and does not enable systematic identification of gaps between students’ self-perception and instructor evaluation, limiting reflective learning and self-regulation.
This study presents MIRROR, a digital system integrating formative assessment, guided reflection, and real-time learning analytics in laboratory courses. The system is based on an eight-parameter rubric and combines student self-assessment with instructor evaluation, enabling real-time comparison. An empirical pilot study (2024–2025) involving 40 first-year engineering students and nine instructors demonstrates improved self-assessment accuracy, identification of learner profiles, and potential for early pedagogical intervention. MIRROR offers a practical framework for process-oriented, personalized assessment in laboratory-based learning.

עוזר הוראה מבוסס AI בשירות ההוראה האקדמית: מהטמעה להשפעה

תהילה אפל ד"ר נעמה כץ רכזת טכנופדגוגיה מוסדית ומנהלת המרכז למרצה, הקריה האקדמית אונו

בשנת הלימודים תשפ"ו השיקה הקריה האקדמית אונו פיילוט מוסדי של עוזרי למידה מבוססי AI, במטרה להרחיב את אפשרויות התרגול והלמידה העצמאית של סטודנטים, לצד מתן תובנות למרצים על דפוסי למידה, קשיים ונקודות הדורשות חיזוק במהלך הסמסטר.
הפיילוט הוטמע במגוון קורסים ופקולטות והורחב במהלך שנת הלימודים לאור העניין שגילו מרצים והמשובים החיוביים שהתקבלו מהמשתתפים. הערכת הפיילוט התבססה על נתוני שימוש, ראיונות עם מרצים, משובים וקבוצות מיקוד של סטודנטים. הממצאים הראשוניים מצביעים על פוטנציאל משמעותי של עוזרי למידה מבוססי AI לתמיכה בלמידה ובתרגול מחוץ לכיתה, לצד תובנות חשובות בנוגע לתנאים הנדרשים להטמעה מוצלחת ברמה מוסדית.
בהרצאה יוצגו תהליך בחינת הפתרונות והטמעתם, מודל הליווי שפותח עבור המרצים והסטודנטים, האתגרים שהתגלו לאורך הדרך והתובנות המרכזיות שעלו מהפיילוט לקראת הרחבת השימוש בעוזרי למידה מבוססי AI ברמה מוסדית. ההרצאה תציע הצצה לאופן שבו בינה מלאכותית עשויה להפוך מחידוש טכנולוגי לכלי אינטגרלי בתהליכי ההוראה והלמידה באקדמיה בעידן הבינה המלאכותית.

איך משלבים בינה מלאכותית ואדם בניתוח שיח: מסגרת I-DIRECT לזיהוי עמדות של פרחי הוראה

עדי יעקב עזריה מירב רוטרי סבן גיא כהן ענת כהן אלה ברונשטיין אוניברסיטת תל אביב, בית הספר לחינוך

מחקר זה בוחן את גבולות ותפקידי המעורבות האנושית בשילוב בינה מלאכותית יוצרת (GenAI) בזיהוי ודירוג אינדיקטורים תפיסתיים הקשורים לאימוץ טכנולוגיה מתוך שיח פתוח של פרחי הוראה, במסגרת מודל TAM. 50 תשובות פתוחות נותחו בשיטה איכותנית וכמותית, לפי שלוש רמות היסקיות: עדות ישירה, עדות מסונתזת ופרשנות קונסטרוקטים. ההסכמה בין מדרגים אנושיים ל-GenAI (ChatGPT 5.3) נבחנה בשתי אסטרטגיות הנחיה: Zero-shot (ללא דוגמאות מנחות) ו־Few-shot (מונחית דוגמאות), באמצעות קפא משוקלל. נבחנו רמות ההסכמה בין מדרגים אנושיים ל-GenAI וכן שיעור הסיווגים כ״מידע בלתי מספיק״, בין שתי אסטרטגיות בשלוש הרמות. הממצאים מצביעים על כך שההסכמה תלויה ברמת ההיסק Few-shot שיפר את ההתאמה בעיקר באינדיקטורים ברמת עדות ישירה והפחית מקרים של אי-יכולת הסקה, אך נותר מוגבל בקונסטרוקטים תאורטיים עמומים. בנוסף, ניתוח הנימוקים הצביע על מגבלות בהבנה ההקשרית לצד שיפור באיכות ההצדקות. המחקר מציע היררכיית היסקיות ומסגרת I-DIRECT לניתוח איכותני בסיוע מכונה, ומדגיש את תפקיד המעורבות האנושית ואת תנאי הגבול לשילוב GenAI בניתוח איכותני בקנה מידה רחב.

פיתוח מסגרת שיטתית לבחירה, הערכה ועיצוב פרקטיקות מיטביות לשילוב GenAI בהוראה

כניסתה המהירה של הבינה המלאכותית היוצרת
 (Generative AI: GenAI) לחינוך יצרה שפע של פרקטיקות, אך לא מסגרת שיטתית דיה לבחירתן, להערכתן ולפיתוחן. לפיכך, מחקר זה מציג מסגרת, שגובשה מתוך שילוב בין מסגרות תיאורטיות קיימות לבין פרקטיקות שצמחו מן השדה החינוכי. התהליך כלל סקירת ספרות, עבודה איטרטיבית עם מומחים טכנו־פדגוגיים, ניתוח של עשר פרקטיקות, זיהוי קריטריונים, ארגונם לאשכולות, כשבסופו הוגדרה מסגרת להערכת פרקטיקות, ופותח כלי מובנה להזנת פרקטיקות ולהערכתן. המסגרת כוללת ארבעה אשכולות מרכזיים: ערך פדגוגי, יישום פדגוגי, מאפיינים טכנו־פדגוגיים והיבטים אתיים ומערכתיים. יישום המסגרת על שלוש פרקטיקות מייצגות פרקטיקות מיטביות מדגים כי היא מאפשרת לזהות חוזקות, חולשות ומתחים בין שיקולים פדגוגיים, ולשמש לא רק להערכת פרקטיקות, אלא גם לעיצובן מחדש ולהכללתן להקשרים נוספים, ובהם הכשרה להוראה והשכלה גבוהה באופן כללי.

השפעת למידה מבוססת משחק נייד על מוכנות סטודנטים לסיעוד לקריירה בסיעוד גריאטרי

וידרמן דמיטרי קרולינה טננבאום ברוכי המכללה האקדמית תל אביב יפו

התפתחויות טכנולוגיות מלוות ביצירת מבנים ארגוניים חדשניים, כגון סביבות וירטואליות, אשר מספקות ללומדים הזדמנויות חדשות למעורבות ולפיתוח מיומנויות. עם זאת, תחום הסיעוד הגריאטרי מתקשה לעורר עניין בקרב סטודנטים, ורבים מהם אינם שוקלים לפתח בו קריירה לאחר סיום לימודיהם. על רקע זה, מחקר זה ביקש לבחון את השפעתן של טכנולוגיות חדשניות על רמת הלמידה של סטודנטים לסיעוד, על נכונותם להשתלב בתחום הסיעוד הגריאטרי ועל רכישת הידע שלהם.
שיטה:
במחקר יושמה התערבות חינוכית המבוססת על למידה באמצעות משחק במכשיר נייד, אשר שילבה תכנים מתוך קורס סיעוד גריאטרי בפורמט משחקי וירטואלי מובנה. המשתתפים התקדמו בין שלבים שונים תוך ביצוע משימות, כאשר תכנון המשחק ויישומו בוצעו בשיתוף פעולה עם חברה חיצונית לפיתוח משחקים וירטואליים. לאחר מכן, הועבר שאלון חתך באמצעות פלטפורמת Qualtrics לפני ואחרי יישום ההתערבות. אוכלוסיית המחקר כללה סטודנטים לסיעוד בעלי תואר ראשון קודם (שאינו בסיעוד), הלומדים בתוכנית אקדמית ייעודית בת שנתיים וחצי.

ממצאים:
במחקר השתתפו 160 נבדקים בגילאי 21–50, רובם נשים (72%), מרקעים דתיים מגוונים (מוסלמים, נוצרים ויהודים). ממצאי השאלון הצביעו על עלייה משמעותית בנטייה לבחור בקריירה בסיעוד גריאטרי, כאשר 78% מהמשתתפים הביעו עניין בתחום לאחר ההתערבות. בנוסף, דווחו רמות שונות של מוכנות לעבודה עם אוכלוסייה מבוגרת: 29% דיווחו על מוכנות בינונית, 46% על מוכנות גבוהה ו־25% על מוכנות גבוהה מאוד. ממצאים אלו מדגישים את השפעתה המשמעותית של ההתערבות על חיזוק המוטיבציה והמוכנות המקצועית של הסטודנטים.
מסקנות:
ממצאי המחקר מצביעים על השפעה חיובית של למידה מבוססת משחק נייד על עמדותיהם של סטודנטים לסיעוד כלפי תחום הסיעוד הגריאטרי, תוך הגברת העניין והמוכנות לעסוק בו. ממצאים אלו מדגישים את הפוטנציאל הגלום בשיטות הוראה חדשניות להתמודדות עם אתגרי גיוס ושימור כוח אדם בתחום הסיעוד הגריאטרי.

EasyEssay: הטמעת סייען כתיבה תלת-שלבי מבוסס בינה מלאכותית בקורסי אנגלית אקדמית ב־Moodle

עדי גפני סמינר הקיבוצים

כתיבה אקדמית באנגלית היא אתגר מרכזי עבור סטודנטים רבים, במיוחד כאשר שימוש לא מבוקר בכלי בינה מלאכותית עלול להחליף את תהליך הלמידה במקום לתמוך בוEasyEssay . הוא "סייען" כתיבה שפותח והוטמע כ־Block ב־Moodle עבור קורסי האנגלית האקדמית של ,EPIC English for Professional and International Communication, במטרה להפוך את תהליך הכתיבה ללמידה מדורגת, שקופה ומכוונת שיפור. ההיצג יתאר את ההיגיון הפדגוגי והטכנולוגי של המערכת: עבודה בשלושה שלבים נפרדים — תוכן, דקדוק ואוצר מילים — מעבר מבוקר בין שלבים רק לאחר עמידה בקריטריונים, משוב קצר וברור בעברית, והצגת נתוני התקדמות למרצה. בנוסף, יוצגו ההחלטות הפדגוגיות והטכנולוגיות שהנחו את פיתוח הכלי, האתגרים שנוצרים, והאופן שבו הכלי נועד לתמוך בכתיבה עצמאית, מדויקת ומודעת ולא להחליף אותה.

תמורות אפיסטמולוגיות בפדגוגיית למידה מבוססת פרויקטים במסגרת הוראת אדריכלות ועיצוב ב"טכניון" לאור מהפכת הבינה המלאכותית

מיכל דרעי-וימן הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל

בהרצאה אציג את התמורות האפיסטמולוגיות בפדגוגית למידה מבוססת פרויקטים בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים ב"טכניון", כחלק מהתייחסות פדגוגית מעמיקה למרכזיות השימוש בבינה מלאכותית האמצעות שלושה מהלכים בתחום עיצוב הלמידה בפקולטה – כנס רב משתתפים שנערך בפקולטה ומסקנות שיח המרצים במהלכו, תמות מרכזיות שעלו משיחות ייעוץ עם מרצים, ושני מקרי בוחן של קורסים ששילבו בינה מלאכותית באפיסטמולוגיה של הקורס.

למידה מבוססת פרויקטים (PBL) היא מתודולוגיה מרכזית בלימודי אדריכלות ועיצוב. היא נשענת על עקרונות אפיסטמיים המניחים כי כדי לדעת, על הלומדים לחוות למידה תאורטית לצד מעשית, ולהתנסות במחקר במגוון היבטים טכניים, מעשיים, פנומנולוגיים ואמנותיים, וישום פרגמטי שלהם (שרטוט, בנייה, כתיבה תיאורטית שמתורגמת לפרקטיקה, ועוד) לשם הטמעת הנלמד. התפיסה האפיסטמית בבסיס עיצוב ההוראה ב-PBL עוברת שינוי ניכר בשנים האחרונות, לאור כניסת הבינה המלאכותית היוצרת לשימוש נרחב שלה יכולות ביטוי יצירתי חדשניות. לאדריכלים ומעצבים, הבינה המלאכותית היוצרת מאפשרת לממש חזון עיצובי ותכנוני פורץ דרך. עם זאת, הבינה המלאכותית לעיתים מייתרת, משנה, ומרדדת שלבים בתהליך מבוסס PBL. 

מטופלים וירטואליים מבוססי בינה מלאכותית כהשלמה להכשרה קלינית באופטומטריה

צופיה סימקוביץ' רוית קהלני אור-יה אייזן אנוש אוניברסיטת בר אילן, בית הספר לאופטומטריה ומדעי הראייה

הכשרה קלינית באופטומטריה מחייבת חשיפה למגוון מקרים לצורך פיתוח מיומנויות והערכת כשירות מקצועית. עם זאת, מאחר שהפניות לקליניקה מתקבלות בהתאם לצרכים המופיעים בפועל, לא ניתן להבטיח שכלל הסטודנטים ייחשפו באופן שוויוני לכלל תחומי המיומנות הנדרשים. כדי לגשר על פער זה, פותחו מטופלים וירטואליים מבוססי בינה מלאכותית כהשלמה להכשרה הקלינית. בשלב הראשון פותח צ'אטבוט לסטודנטים בשנה ב' לתרגול התאמת משקפי מגן, ונמצא שיפור מובהק בזיהוי פערי ידע לאחר השימוש בו. בשלב השני נבחנו שני פורמטים בתחום חוסר הסתגלות למשקפיים: צ'אטבוט טקסטואלי ואווטאר אינטראקטיבי. הסטודנטים דיווחו כי האווטאר דימה בצורה טובה יותר אינטראקציה עם מטופל אמיתי, בעוד שהצ'אטבוט דורג כנוח ויציב יותר לשימוש. ממצאים אלו מצביעים על פוטנציאל משמעותי לשילוב אווטארים בהכשרה קלינית, בכפוף להמשך פיתוח טכנולוגי, לצד שימוש בצ'אטבוטים לתרגול נגיש וגמיש.

אקדמיה ב-Scale Up: מאיים של חדשנות להתחדשות מערכתית

אמיר וינר האוניברסיטה הפתוחה

האוניברסיטה הפתוחה עוברת בשנים האחרונות מיוזמות GenAI מקומיות לאסטרטגיה מערכתית כוללת, המשלבת פיתוח סוכני למידה ייעודיים, תשתיות ענן מאובטחות ועיצוב מחדש של מודלים פדגוגיים גמישים. בהרצאה נציג את התובנות שנצברו בשנה האחרונה בהטמעה רחבה של בינה מלאכותית בסביבת הלמידה, במודל ההוראה ובהכשרות הסגל והסטודנטים.

דיבייט ככלי הערכה חלופי בקורס הנדסי בעידן ה- AI

הילה רפפורט גיגי הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל

התפשטות השימוש בכלי בינה מלאכותית מציבה אתגרים משמעותיים ליושרה האקדמית ומעלה חששות רבים בנוגע ללמידה משמעותית בקרב סטודנטים. עבודה זו מציגה מודל הערכה חלופי המבוסס על דיבייט אקדמי, שיושם בקורס מתקדם במיקרוביולוגיה בטכניון. המטלה שולבה כמרכיב המרכזי בציון, וכללה עבודת חקר מקדימה, בה הותר שימוש מושכל ומפוקח בכלי בינה, לצד עימות פרונטלי בזמן אמת ללא תמיכה טכנולוגית. הדיבייט חייב את הסטודנטים להתמודד עם ממצאים סותרים ולהשיב לשאלות מאתגרות. ניתוח ההצבעות שנערכו בכיתה לפני ואחרי כל סבב, הציג שינוי משמעותי בעמדות הקהל וערעור של תפיסות קונצנזוס מוקדמות. הממצא הבולט ביותר הוא עלייה דרמטית ברמת הביטחון של הסטודנטים בידע שלהם, נתון המהווה מענה ישיר לחשש מפני "אשליית למידה" המבוססת AI. מסקנתנו היא שדיבייט מהווה חלופת הערכה אפקטיבית וחסינת AI, המעבירה את מרכז הכובד מתוצר כתוב להפגנת ידע דינמית, ומעודדת חשיבה ביקורתית, יכולת ניתוח ולמידה פעילה.

טקסט קר, מחויבות חמה: שיפוט מענקים בעידן הבינה המלאכותית

גל יניב אוניברסיטת בר אילן

מענקי קולות קוראים לחדשנות בהוראה מהוות עבור מוסדות אקדמיים כלי מרכזי לזיהוי ולמימון שינוי פדגוגי משמעותי. אולם הערכת ההצעות המוגשות לתחרויות אלו דורשת משאבים רבים, התמודדות עם חוסר עקביות בין שופטים, וקושי לאיוש הוגן על פני גבולות דיסציפלינריים משתנים. מציאות זו מחייבת יצירת מענה הערכה מותאם ועקבי, שיסייע לניהול מיטבי של משאבי הסינון והתקציב. על רקע זה, שילב אגף למידה והוראה באוניברסיטת בר-אילן מודל שפה גדול כשופט משלים בתהליך הערכה חי וממשי של תחרות המענקים המוסדית.
מערך ההערכה מאורגן סביב מודל משולב המצליב בין רובריקת מדדים מובנית לבין שני סוגי מעריכים: שופטים אנושיים המביאים עימם הקשר ותובנה פדגוגית, ושופט AI המעניק הערכה טקסטואלית מהירה ועקבית. בעוד שההסכמה הבין-שופטית האנושית הציגה יציבות (0.68=α), ההסכמה בין האדם למכונה עמדה על 0.41 בלבד. ניתוח הפערים חשף דפוס עקבי שאנו מכנים "פער התשוקה" – מגבלה מבנית שבה המכונה מעריכה את הטקסט המפורש בלבד, בעוד השופט האנושי מזהה ידע סמוי, אותות מחויבות אישית ותבונה פדגוגית שאינם נגישים לאלגוריתם. המאמר מציג את עקרונות המתווה המשולב, את ניתוח מקרי הסטייה, ואת ההמלצות המעשיות ליישום אמין של AI במנגנוני שיפוט מוסדיים

בין חזון לפרקטיקה: קהילת מובילי הוראה כמנגנון לשינוי מחלקתי

קרן ברק אוניברסיטת אריאל

מודל פעולה מערכתי שפותח ויושם במוסד אקדמי – "קהילת מובילי הוראה מחלקתיים" (קהילת מה"מ). הקהילה פועלת כמנגנון מתווך בין מדיניות אקדמית מוסדית לבין יישומה בפועל ברמת המחלקה, ומהווה מענה לאתגר הידוע של פער בין חזון לפרקטיקה בהשכלה הגבוהה. מובילי ההוראה הם חברי סגל בעלי כתב מינוי רשמי הפועלים כסוכני שינוי מחלקתיים ומלווים על ידי הרשות לחדשנות בהוראה. בשונה מיוזמות פדגוגיות וולונטריות, מודל זה מבוסס על מסגרת מחייבת, יעדים מדידים ומנגנוני הערכה שיטתיים. המפגשים החודשיים של הקהילה יוצרים מרחב למידה שיתופי חוצה דיסציפלינות, ומאפשרים זיהוי חסמים, שיתוף פרקטיקות ובניית תרבות הוראה מוסדית. תוצרי הפעילות כוללים גיבוש תוכניות עבודה מחלקתיות, עדכון תפיסת "דמות הבוגר", פיתוח מנגנוני הוקרה לסגל על יוזמות פדגוגיות משמעותיות ושילוב שיקולים אתיים בנוגע לבינה מלאכותית בהוראה.
המאמר דן בעקרונות הפעלת הקהילה, מנגנוני הליווי והמדידה, ודילמות שעלו לאורך הדרך ומציע מסגרת הניתנת לאימוץ על ידי מוסדות אקדמיים המבקשים להפוך אסטרטגיה לפרקטיקה מחלקתית ממשית.

שיעור (צ׳אט) חופשי: מה למדנו מהטמעת סוכן למידה ב־ Moodle בלמעלה מ30 קורסים בזמן מלחמה

אנה ליפשיץ אגמון אוניברסיטת בר אילן

ההרצאה תציג תובנות מהטמעת סוכן למידה מבוסס בינה מלאכותית ב־Moodle בלמעלה מ־30 קורסים אקדמיים בזמן מלחמה. הסוכן פותח בשיתוף פעולה עם חברת מיקרוסופט, חברת KPMG ובתמיכה של חברת אופן אפ. הסוכן נשען על חומרי הקורס עצמם — הקלטות ,מצגות, מאמרים ותכנים נוספים — ומאפשר לסטודנטים לסכם, לתרגל, לבחון את עצמם ולנהל צ׳אט פתוח מבוסס קורס. בנייתו על גבי תשתיות הארגון אפשרה אינטגרציה מלאה עם סביבת הלמידה (LMS), הפעלה בקלות ולא חסמים, איסוף נתוני שימוש ותבונות ויצרה בסיס להטמעה מוסדית רחבה. ההרצאה תתמקד לא רק בפתרון הטכנולוגי, אלא גם בערכו הפדגוגי והמוסדי: חיזוק למידה עצמאית, תמיכה בהשלמת פערים והנגשת חומרי הקורס באופן זמין ומותאם להקשר. תרומתו בלטה במיוחד עבור סטודנטים וסטודנטיות המשרתים במילואים , שנדרשו לשמור על רציפות אקדמית בתנאים של היעדרויות ואי ודאות. בהרצאה יוצגו הרציונל להטמעה, דפוסי השימוש המרכזיים והתובנות שנצברו לגבי שילוב אחראי של AI בהוראה ובלמידה.

מערכת סוכני בינה מלאכותית לזיהוי אוטומטי של פערי תוכן בהרצאות אקדמיות

ריקי לויסמן HIT מכון טכנולוגי חולון

מרצים בהשכלה הגבוהה מלמדים תוכן שנבנה לפני שנים, אבל הידע זז: מחקרים מופרכים, כלים מתחלפים, דוגמאות מהתעשייה כבר לא רלוונטיות. חיפוש ידני אחר מה שהשתנה הוא לא שיטתי ולא סקלבילי. בהצגה זו נציג מערכת סוכני AI שפותחה כדי לפתור את הבעיה הזו באופן אוטומטי. המרצה מעלה קובץ הרצאה, וארבעה סוכנים עצמאיים מנתחים את התוכן, חוקרים מה השתנה בכל נושא, מזהים פערים ומדרגים אותם לפי דחיפות, ומחזירים דוח עם הצעות עריכה ספציפיות לכל שקף. ההצגה תדגים את המערכת דרך שתי דוגמאות מתחומים שונים, תציג את תהליך התכנון הארכיטקטוני, ותראה דמו חי של ריצה אמיתית.

מנקודות עניין לנקודות מחשבה: הערכת מרחבים אימרסיביים לפי מודל ICAP בפרויקט בינלאומי eTACCHE

צליל בוסנק אריאלה לבנברג מכללת גורדון לחינוך

מחקר זה מציג מחוון להערכת מרחבים אימרסיביים (VR/360) שנבנו בהקשר של מורשת תרבותית, המבוסס על מודל ICAP (Chi & Wylie, 2014). המודל מסווג פעילויות למידה לפי עומק העיבוד הקוגניטיבי שהן דורשות מהלומד, על פני ארבע רמות: פסיבית, אקטיבית, קונסטרוקטיבית ואינטראקטיבית. המחוון יושם בשלב ראשון על 18 מרחבים שפותחו על ידי סטודנטים לתואר שני בחדשנות וטכנולוגיות בחינוך, אנשי ונשות חינוך מתרגלים, במסגרת פרויקט eTACCHE (Erasmus+). כל אינטראקציה ("נקודת עניין") במרחב סווגה לאחת מארבע הרמות. ממצאים מצביעים על כך שמרחבים שהציעו רמות פעילות קוגניטיבית גבוהות התאפיינו בתכנון פדגוגי מכוון ליצירת ידע, ולא בעושר הוויזואלי של הסביבה. המחקר מציע כלי יישומי להערכה ולתכנון של סביבות למידה אימרסיביות.

תפקיד המורה למדעים בעידן הבינה המלאכותית היוצרת – הערכה ביקורתית של תכנים

עידית גת מאיה אושר מירי ברק HIT - מכון טכנולוגי חולון, הטכניון, מכון טכנולוגי לישראל

שילובה המתרחב של בינה מלאכותית יוצרת בהוראת המדעים מזמן אפשרויות חדשות להפקת שאלות, הסברים וחומרי למידה, אך גם מחדד את הצורך בבחינה ביקורתית של איכות התוצרים. בהקשר של חינוך מדעי, שבו דיוק מושגי הוא תנאי יסוד, תוצרים שנראים משכנעים עלולים לכלול פערים מדעיים, עמימות לשונית או חוסר התאמה פדגוגית. על רקע זה, גוברת ההכרה כי תפקידם של מורים אינו מסתכם בשימוש בכלי בינה מלאכותית יוצרת, אלא מצריך הערכה ועיבוד של התוצרים המופקים באמצעותם. באמצעות מחקר משולב, המחקר הנוכחי מבקש לבחון את תהליך ההערכה הביקורתית של 60 מורים למדעים, את תוצרי בינה מלאכותית לא רק כמנגנון בקרה, אלא גם כפרקטיקה המקדמת דיוק ותיווך של ידע מדעי. בנוסף, המחקר בוחן כיצד ההתנסות בהערכת תוצרים אלו תורמת לתפיסת תפקיד המורה, לנוכח הצורך לשלב חדשנות טכנולוגית באופן מושכל, ביקורתי ומותאם להוראה.

פרויקט הדגל באו"פ: ״מובילים בהוראה״

הלה דלל

האוניברסיטה הפתוחה

בהרצאה זו אשתף בתוכנית “מובילים בהוראה“ שהתקיימה באוניברסיטה הפתוחה בהובלת המחלקה להוראה וללמידה. מטרת התוכנית הייתה לעודד נשות ואנשי סגל הוראה לפתח יוזמות פדגוגיות חדשניות בקורסים שלהם, ולבחון דרכים חדשות להתאמת ההוראה האקדמית לעידן דינמי וטכנולוגי תוך שמירה על רלוונטיות. במסגרת התוכנית קיבלו המשתתפים ליווי פדגוגי אישי, לקחו חלק במפגשי למידה והעשרה ויישמו רעיונות חדשניים בפרויקטים מעשיים המשפיעים על חוויית ההוראה והלמידה באוניברסיטה.

SimulAItion: השילוב האנושי-מלאכותי בהכשרת סגל לפיתוח סימולציות A

רות פורייטר

אוניברסיטת אריאל

יישום המודל במחזור ההכשרה הראשון הוביל לשיעור הטמעה מלא ולהשפעות נרחבות על המשתתפים בתחומי ההוראה והמחקר. הממצאים מצביעים על כך ששילוב בין נגישות טכנולוגית, הבניה פדגוגית ומעטפת אנושית מחזיקה עשוי לתמוך בהטמעה אפקטיבית של סימולציות AI בהוראה אקדמית, ומציבים את SimulAItion כמסגרת יישומית הניתנת להתאמה במוסדות נוספים.

פרויקט SimulAItion הינו תכנית הכשרה לחברי סגל לפיתוח ולהטמעת סימולציות מבוססות בינה מלאכותית בקורסים אקדמיים. המודל מאפשר גם למרצים ללא רקע טכנולוגי לפתח סימולציות איכותיות, תוך שילוב בין תשתית טכנולוגית נגישה, מסגרת פדגוגית מובנית ומעטפת ליווי אנושית. ייחודו של המודל מתבסס על תפיסת Human Owns the Loop, המציבה את המרצה כבעל האחריות המלאה על תכנון, הפעלה והערכה של תהליך הלמידה.
המודל כולל שלוש שכבות משלימות: השכבה הטכנית מבוססת על פלטפורמת Cesura והאתר המלווה של התכנית; שכבת הידע הכוללת את הידע הפדגוגי לשילוב סימולציות בהוראה, בלמידה ובהערכה; והמעטפת האנושית הכוללת את מפגשי ההכשרה, הייעוץ הפרטני ואת קהילת למידת העמיתים המלווה.