הפוסטרים בתערוכה

למציגי הפוסטרים – הנחיות מדויקות לגבי הצגת הפוסטרים יתפרסמו בקרוב.

ClassInsight: Developing an Agentic AIEd Tool for Responsive Teaching and Learning
University of Miami
Cohen Sasson
לפרטים נוספים

Didactic Intelligence – DI: מסגרת מושגית-אנליטית ומיפוי דפוסי כשלי תיווך בלמידה אקדמית בסביבה מועצמת בינה מלאכותית

שקד חגיאן
אריאלה לונברג
שירן גרמן בן – חיון

מכללה אקדמית לחינוך "אורנים"

לפרטים נוספים

מהתנגדות למעורבות: התאמה דינמית של הוראה מבוססת Service Design בקורס מבוא לבריאות דיגיטלית מקרה בוחן

ויקטוריה ארנשטיין

שנקר – הנדסה. עיצוב. אמנות

לפרטים נוספים

Integrating Generative AI in Academic English Instruction: A Mixed-Methods Study of the English Bot

Olga Gupol
Ilana Solomon
Rony Levi
Racheli Shimshon
HIT
לפרטים נוספים

TriReflect – יומן רפלקטיבי שיתופי להכשרת סטודנטיות בגיל הרך

יעל קסנר ברוך
ענת בן שבת
סיגלית אבירם בריל

המכללה האקדמית בית ברל

לפרטים נוספים

תרגול שיח באנגלית באמצעות אפליקצית AI

מירה וקסלר

האוניברסיטה הפתוחה

לפרטים נוספים
The Disconnect Between Positive AI Feedback Experiences and Adoption Intentions: Evidence from a Course-Embedded Chatbot
Iris Gertner Moryossef
Jerusalem Multidisciplinary College
לפרטים נוספים

כיצד לצמצם שימוש בבינה מלאכותית במבחנים מתוקשבים במתמטיקה באמצעות שילוב טכנולוגיה ודידקטיקה

פיליפ סלובוצקי
מריאנה דורצ'בה

הלומדה, המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון

לפרטים נוספים

בינה מלאכותית בהערכה מעצבת בהשכלה הגבוהה: בין פוטנציאל ליישום: מודל AIFA להערכה הוגנת

עידית פינקלשטיין
שירה סופר-ויטל

הקריה האקדמית אונו

לפרטים נוספים

מטופלים וירטואליים מבוססי בינה מלאכותית כהשלמה להכשרה קלינית באופטומטריה

צופיה סימקוביץ'
רוית קהלני
אור-יה אייזן אנוש

אונרסיטת בר אילן, בית הספר לאופטומטריה ומדעי הראייה

לפרטים נוספים

השפעת למידה מבוססת משחק נייד על מוכנות סטודנטים לסיעוד לקריירה בסיעוד גריאטרי

וידרמן דמיטרי
קרולינה טננבאום ברוכי

המכללה האקדמית תל אביב יפו

לפרטים נוספים

מערכת סוכני בינה מלאכותית לזיהוי אוטומטי של פערי תוכן בהרצאות אקדמיות

ריקי לויסמן

HIT

לפרטים נוספים

תמיכה ברפלקציה חברתית-רגשית של סטודנטים באמצעות סוכן שיחתי סוקרטי לא-ייעוצי

רובא חסאן
נהלה אבו רומי
נעמי אונקלוס – שפיגל

המכללה האקדמית להנדסה בראודה בכרמיאל

לפרטים נוספים

יישום הרגלי עבודה אג'יליים במוסדות אקדמיים ככלי לשיפור פרודוקטיביות והתמודדות עם מצבי משבר

עידו זק
שושי דורפברגר

המכללה האקדמית גורדון

לפרטים נוספים
גלילה לראש העמוד

ClassInsight: Developing an Agentic AIEd Tool for Responsive Teaching and Learning

Cohen Sasson University of Miami

With artificial intelligence (AI) becoming increasingly central to professional industries, its potential to support and enhance educational practices is gaining significant attention through the growing field of AI education (AIEd). This study introduces ClassInsight, an open-source, freely available, and easy-to-use AI-powered application targeting a critical two-fold gap in humanities and social science education: empirically assessing students’ knowledge in real-time during class, and providing immediate, individualized feedback to students on complex, free text written submissions.
Built on large language model (LLM) architecture, ClassInsight functions as an agentic tool that analyzes student writing submissions in real-time. The application generates two primary outputs: (1) anonymous, visual metrics that give educators evidence-based insight into collective student comprehension, and (2) personalized, contextually relevant feedback automatically delivered to individual students. This dual functionality enables educators to identify learning gaps immediately and adapt their teaching strategies responsively, while simultaneously addressing students’ misunderstandings and providing guidance needed to improve their performance.
.

ClassInsight demonstrates how integrating AI capabilities directly into the educational workflow can enhance (rather than replace) human teaching expertise. This study contributes to the growing field of AIEd by offering both a practical solution for current educational challenges and a model for how AI tools can support teaching efficacy and student learning outcomes in an increasingly AI-driven world

Didactic Intelligence - DI: מסגרת מושגית-אנליטית ומיפוי דפוסי כשלי תיווך בלמידה אקדמית בסביבה מועצמת בינה מלאכותית

סמדר גלעד חי מכללה אקדמית לחינוך "אורנים"

מחקר זה מציע את המושג החדש (DI) Intelligence Didactic – יכולת תיווכית תפקודית הנדרשת מלומדים בעבודה אקדמית עם בינה מלאכותית יוצרת (GenAI). אינטליגנציה דידקטית DI אינה אינטליגנציה פסיכומטרית ואינה מיומנות טכנית, אלא יכולת מתפתחת של ויסות, בחירה והצדקה בתהליך המרת פלטי AI לידע אקדמי תקף.
DI מאורגנת במחקר הנוכחי בשלושה ממדים הקשורים זה בזה: ויסות אפיסטמי, סוכנות קוגניטיבית-מתווכת והלימה דיסציפלינרית. על בסיס ניתוח קונספטואלי מובנה (analysis conceptual structured) של קורפוס עדויות מאומתות (28=n, מגישה פתוחה לציבור בלבד), זוהו עשרה דפוסי כשל תיווכיים חוזרים בלמידה אקדמית עם כלי GenAI. דפוסים אלה משמשים אינדיקטורים מתועדים אמפירית כלקות תיווכית. כלומר, לנקודות שבהן היעדר DI מתבטא בשיבוש של ביצוע תהליכי הידע האקדמי ושל הפקת תוצרים אקדמיים איכותיים.

מהתנגדות למעורבות: התאמה דינמית של הוראה מבוססת Service Design בקורס מבוא לבריאות דיגיטלית מקרה בוחן

ויקטוריה ארנשטיין שנקר – הנדסה. עיצוב. אמנות

הצגה זו מתארת מקרה בוחן יישומי מתוך קורס אקדמי בתחום הבריאות הדיגיטלית, אשר יושם תוך שימוש במספר עקרונות מעולם ה־Service Design, למידה מבוססת פרויקטים והתאמה דינמית של תהליך ההוראה לצורכי הסטודנטים לאורך הסמסטר.
הקורס עסק בתחום בין־תחומי המשלב מושגי יסוד מעולמות הבריאות והדיגיטל, תוך יצירת שפה משותפת בין תחומי ידע שונים. לצורך הערכת הקורס נבנה פרויקט גמר קבוצתי המבוסס על אתגר יישומי מעולם הבריאות הדיגיטלית, במטרה לעודד חשיבה יצירתית, עבודת צוות וניתוח בעיות מנקודות מבט שונות.
בשלבים הראשונים של הקורס זוהו קשיים והתנגדות ללמידה מבוססת פרויקטים, בעיקר סביב התמודדות עם משימות פתוחות, עבודה בין־תחומית ואי־ודאות בתהליך הלמידה. בנוסף, עלה פער בין דרישות הפרויקט לבין רמת המוכנות והניסיון הקודם של הסטודנטים בעבודה מסוג זה.
בתגובה לכך, בוצע תהליך התאמה מתמשך של מבנה הקורס ודרישות הפרויקט, אשר כלל שיח שוטף עם נציגי הסטודנטים, שילוב תרגילים אינטראקטיביים, דיונים במהלך השיעורים, אפשרות להגשות ביניים לצורך קבלת משוב ללא ציון, והתאמת שלבי העבודה ורמת המורכבות ליכולות הקבוצה — תוך שמירה על רמה אקדמית גבוהה.

במסגרת הפרויקט נעשה שימוש בכלי AI כחלק מתהליך העבודה והלמידה, בעיקר לצורך פיתוח רעיונות, חקר נושאים, ארגון מידע ושיפור תוצרים. לצד זאת, הודגש הצורך בחשיבה ביקורתית מבחינת מגבלות ואמינות המידע שנוצר באמצעות כלים אלו. הסטודנטים אף התבקשו לתעד ולהציג כיצד נעשה שימוש בכלי AI במסגרת עבודתם.
ההצגה מבוססת על רפלקציה פדגוגית, תצפיות לאורך הסמסטר, משוב שוטף מהסטודנטים לאורך הסמסטר והשוואה בין הגשות הביניים לבין התוצרים הסופיים. לאורך הקורס נצפתה עלייה הדרגתית ברמת המעורבות, הביטחון והעצמאות של הסטודנטים בתהליך הלמידה, לצד שיפור איכות התוצרים הסופיים.
המקרה מדגים כיצד התאמה גמישה של תהליך ההוראה, בשילוב עקרונות Service Design — ובהם התאמה לצרכי הלומדים, משוב מתמשך, תהליך איטרטיבי של שיפור ושיתוף הסטודנטים בתהליך הלמידה — יכולה לסייע בהתמודדות עם התנגדות ללמידה מבוססת פרויקטים ולעודד מעורבות פעילה של סטודנטים בסביבות למידה מורכבות, דינמיות ובין־תחומיות. הקורס ממשיך להתפתח ולהיות מותאם גם לקהלי יעד נוספים, ובהם סטודנטים מרקע טכנולוגי והנדסי ללא רקע קודם בבריאות, תוך התאמת תכני הלמידה, מבנה הפרויקט ודרישות העבודה למאפייני הקבוצה. בנוסף, מרכיבים מתוך גישת הערכה המבוססת על פרויקט גמר קבוצתי סביב אתגר יישומי והצגה מסכמת בכיתה מיושמים גם בקורסים נוספים, הן בשילוב בחינה והן ללא בחינה, תוך התאמה למטרות הקורס, לאוכלוסיית הלומדים.

Integrating Generative AI in Academic English Instruction: A Mixed-Methods Study of the English Bot

Olga Gupol Ilana Solomon Rony Levi Racheli Shimshon HIT Holon Institute of Technology

This study presents the pedagogical integration of the English Bot, a generative AI–based interactive practice tool developed at the Holon Institute of Technology to support independent Academic English learning. The tool generates personalized reading comprehension and vocabulary tasks aligned with CEFR B1–C1 levels (Common European Framework of Reference for Languages) and provides automated formative feedback, self-assessment, and explanatory support.
Using a mixed-methods design, the study examines implementation in Advanced Academic English courses. Data from student surveys (N=49) and qualitative responses explored perceptions of usefulness, engagement, and self-efficacy in asynchronous learning. Results show high satisfaction rates (over 90%) and reported gains in confidence and comprehension, although no significant differences were found in formal assessment outcomes compared to control groups.
The study also outlines prompt engineering principles and responsible AI integration, emphasizing learner agency, ethical use, and pedagogical alignment, highlighting AI tools as complementary supports within guided instructional frameworks.

TriReflect - יומן רפלקטיבי שיתופי להכשרת סטודנטיות בגיל הרך

לפני כשנה פיתח סגל המובילות האקדמיות במסלול לגיל הרך את אפליקציית TriReflect – יומן פדגוגי-שיתופי המלווה את ההתנסות המעשית של סטודנטיות להוראה. האפליקציה מחברת בין שלוש שותפות: הסטודנטית, הגננת המכשירה והמובילה האקדמית, ומאפשרת תקשורת רציפה, תיעוד ומשוב בזמן אמת לאורך תהליך ההכשרה. היא פותחה באמצעות פלטפורמת בינה מלאכותית (Base44) המאפשרת יצירת יישומים ללא קוד. באפליקציה, הסטודנטיות מתכננות ומתעדות את ימי ההתנסות תוך התייחסות להיבטים רגשיים, פדגוגיים ואקדמיים, והצוות המכשיר מגיב ומלווה את התהליך. השימוש באפליקציה יוצר שפה מקצועית משותפת, תומך בפיתוח חשיבה רפלקטיבית וזהות מקצועית, ומאפשר מעקב אחר התקדמות הסטודנטית תוך הצבת מטרות ומתן משוב תומך אפקטיבי, רציף וגמיש. בנוסף, האפליקציה מאפשרת ריכוז של כלל התיעוד במקום אחד ומסייעת למובילה האקדמית ולגננת לעקוב אחר התפתחות הסטודנטית, ולהתבונן רטרוספקטיבית על התקדמותה. השימוש באפליקציה משמעותי במיוחד כאשר הביקורים של המובילה האקדמית אינם תכופים לאור ריבוי מודרכות או מצבי משבר כגון מלחמה או מגפה.
בהרצאה תוצג האפליקציה ויתוארו יתרונות השימוש בה תוך דגשים פדגוגיים.

תרגול שיח באנגלית באמצעות אפליקצית AI

מירה וקסלר האוניברסיטה הפתוחה

פיילוט חדשני לשילוב כלי AI לתרגול שיח בשפה האנגלית באוניברסיטה הפתוחה. היתרונות המרכזיים של כלי ה-AI לשיפור מיומנות הדיבור באנגלית הן זמינות מתמדת, יצירת סביבה בטוחה לטעויות ומשוב מפורט ומותאם אישית. יתר על כן, הכלי יוצר מסלול למידה אישי לכל משתמש ומתאים את עצמה לצרכיו.
פרויקט זה מייצר ערך עבור מוסדות אקדמיים נוספים השוקלים לשלב כלי AI חדשניים בקורסי אנגלית. במסגרת הפיילוט עלו תובנות לגבי היתרונות והאתגרים בשילוב כזה, וכן בנושאים הבאים: בחירת כלי AI מתאים, פיתוח והתאמתו לקורס, הערכת שיפור בדיבור באנגלית, שילוב פדגוגי של הכלי בקורס וחשיבות ההדרכה וההטמעה בקרב הסגל האקדמי.

The Disconnect Between Positive AI Feedback Experiences and Adoption Intentions: Evidence from a Course-Embedded Chatbot

Iris Gertner Moryossef Jerusalem Multidisciplinary College

This study examines the context-sensitive adoption gap between students’ positive experiences with course-embedded AI chatbot feedback and their continued-use intentions in academic contexts.
Design/methodology/approach
A cross-sectional survey was conducted in an undergraduate Digital Marketing course (N=100). Following a “Pedagogy First” approach, students interacted with a custom GPT-4-powered chatbot designed to provide responsive, criteria-based formative feedback on student presentations. The study measured cognitive and emotional perceptions of feedback quality alongside continued-use intentions.
Findings
Students reported highly positive cognitive and emotional experiences with AI feedback. However, regression analyses revealed that these positive perceptions did not significantly predict continuous use intentions. This disconnect suggests that in formal educational settings, high perceived usefulness and emotional support may be insufficient to drive adoption, which may be constrained by institutional ambiguity and normative concerns.

Practical implications
To foster sustainable AI adoption, higher education institutions and instructors must move beyond focusing solely on tool quality. Effective implementation requires explicit pedagogical framing, clear guidelines regarding academic integrity, and active normative endorsement to address students’ legitimacy concerns.
Originality/value
The study extends traditional technology-adoption models (e.g., TAM, UTAUT) by identifying a boundary condition in AI adoption. It suggests that the transition from a positive-situated experience to generalized adoption may be mediated primarily by the socio-institutional context rather than by individual-level technology evaluations.

כיצד לצמצם שימוש בבינה מלאכותית במבחנים מתוקשבים במתמטיקה באמצעות שילוב טכנולוגיה ודידקטיקה

פיליפ סלובוצקי מריאנה דורצ'בה הלומדה, המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון

מאמר זה עוסק בהתמודדות עם השפעת כלי בינה מלאכותית על מבחנים מתוקשבים במתמטיקה באמצעות פלטפורמת "הלומדה". לצד היתרונות גלומים בכלים אלו לתהליכי למידה, הם מעלים חששות לפגיעה בטוהר הבחינות. לפיכך, מוצגת שיטת הערכה המשלבת פתרונות טכנולוגיים ודידקטיים: פיצול שאלות לשלבים והצגתן בהדרגה, לצד עיצוב מחדש של משימות כמטלות רב־שלביות המדגישות תהליכי חשיבה. בנוסף, שולבו כלים להכוונה לשימוש מושכל בבינה מלאכותית במסגרת הלמידה. גישה זו מקשה על שימוש בלתי הוגן בכלי AI, תוך עידוד הבנה עמוקה, סקרנות ומעורבות תלמידים.

בינה מלאכותית בהערכה מעצבת בהשכלה הגבוהה: בין פוטנציאל ליישום: מודל AIFA להערכה הוגנת

עידית פינקלשטיין שירה סופר-ויטל הקריה האקדמית אונו

מחקר זה בוחן את תפיסותיהם של חברי סגל אקדמי ביחס לשילוב בינה מלאכותית בתהליכי הערכה מעצבת בהשכלה הגבוהה, תוך התמקדות במתח בין פוטנציאל פדגוגי לבין אתגרי יישום בפועל. המחקר מבוסס על ראיונות חצי־מובנים עם 34 אנשי סגל המלמדים בסביבות רב־תרבותיות (Finkelstein & Soffer-Vital, 2025) . הממצאים מצביעים על פער בין תמיכה עקרונית בשימוש ב־AI לקידום הערכה מעצבת לבין קושי ביישום בפועל, הנובע מחששות אתיים, עומס מקצועי והיעדר מדיניות מוסדית ברורה. לצד זאת, זוהו גורמים מקדמים כגון הכשרת סגל, קהילות מקצועיות ודוגמאות יישומיות. בהתבסס על ממצאים אלו, מוצע מודל AIFA כמסגרת אינטגרטיבית להבנת תנאי ההטמעה של הערכה נתמכת AI, המדגישה את הזיקה בין תפיסות סגל, תנאי יישום והקשר פדגוגי. ההרצאה תציג את המודל לצד דוגמאות יישומיות ותציע עקרונות מעשיים לפיתוח הערכה דיגיטלית הוגנת, שקופה ומכלילה בעידן הבינה המלאכותית.

מטופלים וירטואליים מבוססי בינה מלאכותית כהשלמה להכשרה קלינית באופטומטריה

צופיה סימקוביץ' רוית קהלני אור-יה אייזן אנוש אוניברסיטת בר אילן, בית הספר לאופטומטריה ומדעי הראייה

הכשרה קלינית באופטומטריה מחייבת חשיפה למגוון מקרים לצורך פיתוח מיומנויות והערכת כשירות מקצועית. עם זאת, מאחר שהפניות לקליניקה מתקבלות בהתאם לצרכים המופיעים בפועל, לא ניתן להבטיח שכלל הסטודנטים ייחשפו באופן שוויוני לכלל תחומי המיומנות הנדרשים. כדי לגשר על פער זה, פותחו מטופלים וירטואליים מבוססי בינה מלאכותית כהשלמה להכשרה הקלינית. בשלב הראשון פותח צ'אטבוט לסטודנטים בשנה ב' לתרגול התאמת משקפי מגן, ונמצא שיפור מובהק בזיהוי פערי ידע לאחר השימוש בו. בשלב השני נבחנו שני פורמטים בתחום חוסר הסתגלות למשקפיים: צ'אטבוט טקסטואלי ואווטאר אינטראקטיבי. הסטודנטים דיווחו כי האווטאר דימה בצורה טובה יותר אינטראקציה עם מטופל אמיתי, בעוד שהצ'אטבוט דורג כנוח ויציב יותר לשימוש. ממצאים אלו מצביעים על פוטנציאל משמעותי לשילוב אווטארים בהכשרה קלינית, בכפוף להמשך פיתוח טכנולוגי, לצד שימוש בצ'אטבוטים לתרגול נגיש וגמיש.

השפעת למידה מבוססת משחק נייד על מוכנות סטודנטים לסיעוד לקריירה בסיעוד גריאטרי

וידרמן דמיטרי קרולינה טננבאום ברוכי המכללה האקדמית תל אביב יפו

התפתחויות טכנולוגיות מלוות ביצירת מבנים ארגוניים חדשניים, כגון סביבות וירטואליות, אשר מספקות ללומדים הזדמנויות חדשות למעורבות ולפיתוח מיומנויות. עם זאת, תחום הסיעוד הגריאטרי מתקשה לעורר עניין בקרב סטודנטים, ורבים מהם אינם שוקלים לפתח בו קריירה לאחר סיום לימודיהם. על רקע זה, מחקר זה ביקש לבחון את השפעתן של טכנולוגיות חדשניות על רמת הלמידה של סטודנטים לסיעוד, על נכונותם להשתלב בתחום הסיעוד הגריאטרי ועל רכישת הידע שלהם.
שיטה:
במחקר יושמה התערבות חינוכית המבוססת על למידה באמצעות משחק במכשיר נייד, אשר שילבה תכנים מתוך קורס סיעוד גריאטרי בפורמט משחקי וירטואלי מובנה. המשתתפים התקדמו בין שלבים שונים תוך ביצוע משימות, כאשר תכנון המשחק ויישומו בוצעו בשיתוף פעולה עם חברה חיצונית לפיתוח משחקים וירטואליים. לאחר מכן, הועבר שאלון חתך באמצעות פלטפורמת Qualtrics לפני ואחרי יישום ההתערבות. אוכלוסיית המחקר כללה סטודנטים לסיעוד בעלי תואר ראשון קודם (שאינו בסיעוד), הלומדים בתוכנית אקדמית ייעודית בת שנתיים וחצי.

ממצאים:
במחקר השתתפו 160 נבדקים בגילאי 21–50, רובם נשים (72%), מרקעים דתיים מגוונים (מוסלמים, נוצרים ויהודים). ממצאי השאלון הצביעו על עלייה משמעותית בנטייה לבחור בקריירה בסיעוד גריאטרי, כאשר 78% מהמשתתפים הביעו עניין בתחום לאחר ההתערבות. בנוסף, דווחו רמות שונות של מוכנות לעבודה עם אוכלוסייה מבוגרת: 29% דיווחו על מוכנות בינונית, 46% על מוכנות גבוהה ו־25% על מוכנות גבוהה מאוד. ממצאים אלו מדגישים את השפעתה המשמעותית של ההתערבות על חיזוק המוטיבציה והמוכנות המקצועית של הסטודנטים.
מסקנות:
ממצאי המחקר מצביעים על השפעה חיובית של למידה מבוססת משחק נייד על עמדותיהם של סטודנטים לסיעוד כלפי תחום הסיעוד הגריאטרי, תוך הגברת העניין והמוכנות לעסוק בו. ממצאים אלו מדגישים את הפוטנציאל הגלום בשיטות הוראה חדשניות להתמודדות עם אתגרי גיוס ושימור כוח אדם בתחום הסיעוד הגריאטרי.

מערכת סוכני בינה מלאכותית לזיהוי אוטומטי של פערי תוכן בהרצאות אקדמיות

ריקי לויסמן HIT מכון טכנולוגי חולון

מרצים בהשכלה הגבוהה מלמדים תוכן שנבנה לפני שנים, אבל הידע זז: מחקרים מופרכים, כלים מתחלפים, דוגמאות מהתעשייה כבר לא רלוונטיות. חיפוש ידני אחר מה שהשתנה הוא לא שיטתי ולא סקלבילי. בהצגה זו נציג מערכת סוכני AI שפותחה כדי לפתור את הבעיה הזו באופן אוטומטי. המרצה מעלה קובץ הרצאה, וארבעה סוכנים עצמאיים מנתחים את התוכן, חוקרים מה השתנה בכל נושא, מזהים פערים ומדרגים אותם לפי דחיפות, ומחזירים דוח עם הצעות עריכה ספציפיות לכל שקף. ההצגה תדגים את המערכת דרך שתי דוגמאות מתחומים שונים, תציג את תהליך התכנון הארכיטקטוני, ותראה דמו חי של ריצה אמיתית.

תמיכה ברפלקציה חברתית-רגשית של סטודנטים באמצעות סוכן שיחתי סוקרטי לא-ייעוצי

רובא חסאן נהלה אבו רומי נעמי אונקלוס - שפיגל המכללה האקדמית להנדסה בראודה

מאמר זה מציג את CASELy, מערכת שיחתית מבוססת AI לתמיכה בלמידה חברתית-רגשית (SEL) בקרב סטודנטים בהשכלה הגבוהה. המערכת עוצבה לפי עיקרון כיול אמון: במקום לתת עצות, היא שואלת שאלות סוקרטיות המעוגנות בתשובות המשתמש ומשמרת את אוטונומיית הלומד. במחקר פיילוט עם סטודנטים לשנה ד' בהנדסת תוכנה, חוויית המשתמש בקבוצת הדיאלוג הייתה גבוהה משמעותית (UEQ-S = 1.50 לעומת 0 בקבוצת הביקורת). הניתוח האיכותני זיהה שלושה מנגנונים: שמירת אוטונומיה, הפחתת חשש מהערכה שיפוטית, ושקיפות דרך עיגון גלוי בשפת הסטודנט. המחקר מציע דפוס עיצוב ישים לכלי AI אתיים בסביבות למידה דיגיטליות, המקדמים רפלקציה ואחריות עצמית של הלומד.

יישום הרגלי עבודה אג'יליים במוסדות אקדמיים ככלי לשיפור פרודוקטיביות והתמודדות עם מצבי משבר

עידו זק שושי דורפברגר המכללה האקדמית גורדון

היכולת לפעול בגמישות ובזריזות ארגונית (agility) נמצאה כמקדמת פרודוקטיביות. נראה כי השימוש בהרגלי ניהול ועבודה אג'יליים עשוי לחזק תחושת חוסן ולסייע בהתמודדות עם משברים כדוגמת אלו שפקדו את ישראל בשנים האחרונות. הוראה במוסדות אקדמיים בעזרת בינה מלאכותית היא דוגמה לתהליך הדורש גמישות והסתגלות למצבים משתנים תוך הפעלת למידה עצמית וחשיבה ביקורתית. אנו מציעים התבוננות באג'יליות מוסדית אקדמית ככלי לשינוי תפיסתי, שאם ינוצל כהלכה, הוא עשוי לתרום להוראה מבחינה פדגוגית, חברתית, מקצועית וכמובן טכנולוגית. אג'יליות כזאת מתבססת בין היתר על בינה מלאכותית כעמוד תווך המחזק עבודה ממוקדת, גמישה, צוותית, רלוונטית ומקדמת חוסן.