כיתה …
דרכי שילוב מושכלות של יישומי הבינה המלאכותית בהוראה בקרב חברי סגל במוסדות להכשרת-מורים. סמדר בר-טל, אסתר כלפון, אולז'ן גולדשטיין, יפעת לינדר, נארימאן מרעי-חאג' ולאה קוזמינסקי
מחקר זה בוחן דרכי שילוב מושכלות של יישומי הבינה המלאכותית בהוראת הסגל במוסדות אקדמיים להכשרת מורים בישראל, את השפעתו על תפיסותיהם הפדגוגיות, תרומתו לסטודנטים, יתרונותיו, אתגריו והגורמים המשפיעים על שילובו. המחקר נערך בגישה איכותנית פנומנולוגית והתמקד בחוויות חברי סגל חלוצים משישה מוסדות להכשרת מורים בעלי מאפיינים שונים. הנתונים נאספו באמצעות ראיונות עומק למחצה וקבוצות מיקוד עם 44 חברי סגל אקדמי ושישה מנהלים של המרכזים לקידום איכות ההוראה במוסדות שנבחנו. לפי הממצאים הראשונים של המחקר, חברי סגל חלוצים בוחנים אפשרויות לשינוי תהליכי למידה מסורתית של הסטודנטים תוך הכוונה ללמידה עצמאית ומתמודדים עם האתגרים של התאמת דרכי ההערכה לסוג למידה כזה. בהרצאה יוצגו הממצאים של המחקר בהרחבה. ממצאי המחקר עשויים לקדם את הפצת הניסיון הפדגוגי בשילוב בינה מלאכותית בקרב סגל ההוראה במוסדות להכשרת מורים בישראל ומחוץ לה.
השפעות הבינה המלאכותית על ההוראה והלמידה בטכניון, אולגה צ'ונטונוב , הטכניון
נבחן את האתגרים וההזדמנויות שמציבה הבינה המלאכותית בפני הטכניון, כמוסד אקדמי המכשיר מהנדסים, מדענים, ארכיטקטים ורופאים. נדון בשאלה האם ״אוריינות בינה מלאכותית״ היא מיומנות הכרחית לבוגרי אוניברסיטאות ומכללות היום, ובאסטרטגיות להתמודדות עם דור הסטודנטים החדש שצמח בעידן בו בינה מלאכותית משולבת במערכת החינוך מכיתה א. נציג את החששות של סגל ההוראה בטכניון בנוגע לשימוש בבינה מלאכותית, תוך בחינה ביקורתית של הטענות בדבר פגיעה באיכות ההכשרה בתחומי STEM. לבסוף, נדבר על תפקיד המרכזים כגופים באוניברסיטאות ומכללות, אשר יש בידם לתת מענה מערכתי לאתגרים אלה.
שילוב בוטים מבוססי AI בקורסים מתוקשבים: יישומים והשפעות פדגוגיות, עדי אבוקרט שפרכר , דפנה גביש ואסתי לוי, אוני חיפה
שומעים את השינוי: פודקאסטים, פדגוגיה ובינה מלאכותית, רוזאן ח׳יר פראג׳ ראש היחידה ללימודי אנגלית, ניזאר ביטאר ראש תחום הוראה דיגיטלית וגילה יעקב ראש המרכז לקידום ההוראה – מכללת עמק יזרעאל
חדשנות שיטתית: הוראה באמצעות יחידות לימוד מבוססות בינה מלאכותית במוסד להכשרת מורים, שבי גוברין, ראש הרשות להוראה חדשנית ומיטבית, המרכז האקדמי לוינסקי וינגייט
למה מצפים סטודנטים ממרצים בעידן ה- AI ? ניצה דוידוביץ, רבקה ודמני
מחקר זה בוחן את תפקידו של המרצה בעידן הבינה המלאכותית מנקודת מבטם של הסטודנטים – ואיך זה קשור לאתיקה?
למידה מותאמת אישית באקדמיה: דפוס הלמידה הדיגיטלית של הסטודנט, והשפעת סגנון ההוראה על אופן הלמידה הדיגיטלית, יעל יוסל-איזנבך
פיצוח קורסים בעידן הבינה המלאכותית – אתגרים והזדמנויות בגיוס מרצים לשימוש ב-AI בהוראה, ענבל צרפתי-ברעד, היחידה לקידום איכות ההוראה והלמידה, אוניברסיטת בן-גוריון
השימוש בבינה מלאכותית (AI) בהוראה האקדמית פותח אפשרויות חדשות לתכנון קורסים, להתאמת חוויית הלמידה ולשיפור ההוראה. שילוב מוצלח של כלים מבוססי AI דורש תהליך יסודי של פיצוח קורס—מהגדרת תפוקות למידה ועד בחירת אסטרטגיות הוראה מתאימות. עם זאת, ניסיונות לשילוב AI מעלים חשש מובן במסגרת צוות ההוראה של הקורס. האתגר המרכזי בגיוס מרצים לשימוש ב-AI בהוראה נובע לעיתים קרובות מהתפיסה כי טכנולוגיות אלו מחליפות את תפקיד המרצה, מפחיתות את השליטה שלו בתהליך הלמידה או מוסיפות עומס טכני שאינו מתיישב עם הזמן והמשאבים העומדים לרשותו. בנוסף, חוסר היכרות עם הכלים או חוויות שליליות קודמות עם טכנולוגיות חינוכיות עלולות להגביר את ההתנגדות. כדי להתגבר על קושי זה, יש לזהות את האתגרים הספציפיים איתם מתמודדים המרצים בכל קורס. במקום להציג את השימוש ב-AI כשינוי מהפכני ומורכב, ניתן לגשת אליו כפתרון ממוקד לבעיה קיימת. למשל שימוש בבוטים לצורך שינון מושגים בסיסי, או בחינה עצמית. באמצעות זיהוי הקושי המרכזי בכל קורס והתאמת פתרונות AI ייעודיים, ניתן להפחית את תחושת האיום ולבנות אמון בשימוש בטכנולוגיה, כך שהיא נתפסת ככלי מסייע ולא מנגנון מחליף.
נציג התנסויות של פיצוח קורסים ושילוב בינה מלאכותית בהוראה באוניברסיטת בן-גוריון הובלת היחידה לקידום איכות ההוראה והלמידה.
לאה קוזמינסקי
אולז'ן גולדשטיין
אמנון גלסנר
אסתר כלפון
יפעת לינדר
מירי שינפלד
חברי צוות חשיבה "שינוי פדגוגי מערכתי באקדמיה", מכון מופ"ת
כיתה …
הפעילות תתחלק לשלושה שלבים:
שלב 1: פתיחה (20 דקות)
מנחה.ת המושב פותח.ת בהצגת רקע קצרה ומציב.ה את השאלות לדיון בשולחנות עגולים.
שלב 2: שולחנות עגולים לחשיבה משותפת (30 דקות)
המשתתפים יתפצלו לארבעה שולחנות עגולים וידונו בשאלות בהנחיית מציעי המושב. המשתתפים ייעזרו בכלי יצירה שונים כדי לתעד את הרעיונות והתובנות של משתתפי השולחנות וכן להכין סיכום יצירתי בכל דרך אפשרית – אומנותית או אחרת (למשל, פוסטר, סיפור, הצגה תיאטרלית, פודקאסט וכדומה). נשתמש ביישומי AI כדי לעקוב אחר השיח ולסכם אותו.
לרשות משתתפי השולחנות יהיו מחשב נייד, ערכות כלי כתיבה וציור, ובריסטולים.
שלב 3: חזרה למליאה (30 דקות)
נציגי כל שולחן יציגו את התובנות העיקריות, וכן שאלות למחשבה והצעות להמשך למידה שעלו בדיון. כמו כן נדון באפשרויות לערוך מחקר משותף בדגם של מחקר שיתופי המוני (Mass Collaboration Research) (פסיג, 2025).
הכניסה של יישומי הבינה המלאכותית היוצרת (AI) בסוף 2023 יצרה טלטלה מערערת במערכת האקדמית, ודורשת מאנשי האקדמיה לחשוב מחדש על המטרות, התפקיד, המבנה והמודל העסקי של המוסדות שלנו (Khan, 2024; Păvăloaia, & Necula,2023). לכן יש חשיבות רבה לחשיבה משותפת, הנעזרת במוח הקולקטיבי של המומחים בתחום, ביחס למקומה ותפקידיה של האקדמיה בעתיד הקרוב. במושב ייחודי, שהוא מעין מעבדת עתיד וסביב שולחנות עגולים נתמקד בחשיבה משותפת ובגיבוש תובנות לגבי השאלות הבאות:
1. מהם תפקידיה של האקדמיה בעולם ה- AI?
2. מה יכולה האקדמיה "להרוויח" מעולם ה- AI? מהן ההזדמנויות והתועלות?
3. אלו מגבלות/חסמים/אתגרים וקשיים עשויים לעמוד בפני האקדמיה? כיצד ניתן להתמודד איתם?
4. בהנחה שמדובר במהפכה (בניגוד לשינוי), מה נדרש מהעולם האקדמי כדי להיות רלוונטי בעולם החדש?
דפנה אבידוב
אורית עזרא
גיא כהן
ענת כהן
אלה ברונשטיין
אוניברסיטת תל אביב
כיתה …
המחקר מדגיש את הפוטנציאל של שילוב בינה מלאכותית וחוקרים בפיתוח כלי הערכה ואת תרומתו של כל אחד מהם, סטנדרטיות ותבניתיות של הבינה המלאכותית למול גמישות ופתיחות של החוקרים.
למידה בהכוונה עצמית (SRL: Self-regulated learning) נדרשת
ללומדים בכל הגילאים ואף למורים ולמרצים. קיים צורך בגיוון
כלי ההערכה לצורך לאבחון הידע המקצועי של מורים ומרצים בלמידה בהכוונה עצמית (SRL) ובהוראתה (SRT: Self-regulated
teaching). מבחני שיפוט מצביים (SJT: Situational judgment
test) יכולים לשמש כלי הערכה מדיד להערכת למידה בהכוונה עצמית ולהוראתה.
המחקר עוסק בפיתוח כלי הערכה מסוג מבחן שיפוט מצבים
(SJT) להערכת ידע מקצועי של מורים ומרצים בלמידה בהכוונה
עצמית (SRL-SRT). במחקר זה נעשה שימוש בניתוח תמות של תגובות בינה מלאכותית (ChatGPT) וחוקרים לתרחישים אותנטיים לבחינת תרומת האינטראקציה בין מומחיות אנושית לבינה מלאכותית בתהליך פיתוח הכלי.
כיתה …
בינה מלאכותית גנרטיבית יוצרת הזדמנויות חינוכיות חדשות אך גם
מציבה אתגרים משמעותיים למרצים באקדמיה, במיוחד למורי מורים במכללות להכשרת מורים. כלים אלו מאפשרים למורי מורים לשפר את הפרקטיקות המקצועיות שלהם ולייעל את תהליכי ההוראה. עם זאת, שילובם בהוראה דורש התאמות פדגוגיות.
מחקר זה מבקש לבחון את השינויים בפרקטיקות ההוראה של מורי מורים במכללות להכשרת מורים בעקבות כניסת טכנולוגיות בינה מלאכותית גנרטיבית (GAI).
המחקר מתבסס על פרדיגמת מחקר משולבת, הכוללת שאלון כמותי. בשלב ראשון השאלון הופץ ל-32 מורי מורים במכללה להכשרת מורים במרכז הארץ ממגוון תחומי דעת. השאלון אוסף מידע דמוגרפי, עמדות כלפי שימוש סטודנטים בכלי בינה מלאכותית, תגובות לשימוש זה, ופירוט על השימוש האישי. בעקבות מחקר הפיילוט מתוכנן להעביר את השאלון לאוכלוסית מרצים רחבה ולקיים 15 ראיונות עומק חצי מובנים.
ממצאי המחקר צפויים לתרום להבנה של השפעת הבינה המלאכותית הגנרטיבית על ההכשרה להוראה, לשמש בסיס לפיתוח תהליכי פיתוח מקצועי למורי מורים, ולסייע בגיבוש מדיניות ופרקטיקות חינוכיות מותאמות למציאות הטכנולוגית המשתנה.
אורית חזן
יעל ארז
הטכניון
כיתה …
מהממצאים נובע שכלי GenAI הופכים להיות כלי למידה משמעותי עבור סטודנטים למדע והנדסה.
תרומתו התיאורטית של המחקר היא העמקת ההבנה לגבי האופן בו סטודנטים למדע והנדסה לומדים באמצעות כלי GenAI; תרומתו המעשית היא בהכוונת קובעי מדיניות במוסדות להשכלה גבוהה למדע והנדסה לקבוע נהלים המותאמים לכל שנת לימודים באופן המכיר בצרכים וביכולות הסטודנטים בכל שלב בלימודיהם, והימנעות מקביעת מדיניות אחידה לכל שנות הלימוד.
בהרצאתנו נציג ממצאים ביחס לאופן שבו סטודנטים למדע והנדסה
משתמשים בבינה מלאכותית יוצרת (GenAI) במהלך לימודיהם לתואר ראשון.
ממצאים אלה מבוססים על ניתוח נתונים שנאספו בסקר שנערך
בנובמבר 2024 באוניברסיטת מחקר בישראל והופץ לסטודנטים בתואר ראשון, עליו ענו 843 סטודנטים.
ניתוח הנתונים חשף מספר מימדים של שימוש בכלי GenAI שביחס אליהם השימוש בכלי GenAI עולה ככל שהסטודנטים מתקדמים בלימודיהם. הממצאים מצביעים על עליה בהיקף השימוש ככל שמתקדמים בשנות הלימוד כמו גם על עלייה במגוון השימושים, ברמת התחכום בשימוש, בחשיבה הביקורתית, ביכולות הטכניות בהקשר לפיתוח תוכנה, ובכישורים האקדמיים.
תערוכת הפוסטרים
הרצאה זו דנה בבינה מלאכותית יוצרת (Generated AI, GenAI)
כטכנולוגיה משבשת למחקר במדעי הרוח הדיגיטליים. תכניה הם תוצר של קבוצת מחקר לנשים למדעי הרוח הדיגיטליים, הפעילה במסגרת תכנית "קו המשווה" של המועצה הישראלית להשכלה גבוהה – תכנית שהחלה לפעול לפני חמש שנים.
פעילות הקבוצה והתיעוד הביקורתי של עבודתה, מהווה נדבך בבחינת סוגיות של הוגנות מגדרית בקרב סגל ההוראה והמחקר בהשכלה הגבוהה, כפי שאלו מתקיימות בעידן הבינה המלאכותית היוצרת. כשיטת פיתוח מקצועי, הקבוצה יצרה כר ניסויי ליישום פעילותה בתחומי ההוראה וההכשרה של חברות וחברי סגל במדעי הרוח הדיגיטליים בעת הזו.
אורית אבדיאל
אינה בלאו
האוניברסיטה הפתוחה
כיתה …
הממצאים מצביעים כי מרחבים גמישים מאפשרים שימוש מתקדם בטכנולוגיה, לרוב ברמות התאמה ושינוי (Modification) והגדרה מחדש (Redefinition) במודל e-CSAMR. כלים כמו סימולציות AR, קירות אינטראקטיביים ומסכי הקרנה קבוצתיים תמכו בלמידה מבוססת חקר ובשיטות קונסטרוקטיביסטיות. שיתוף פעולה בין מרצים היה נפוץ, הודות לעיצוב הגמיש ולתמיכת מומחים. הוראה ותכנון משותפים אפשרו עבודה מיטבית תוך הדגמת עבודת צוות לפרחי ההוראה.
שיתוף הפעולה בין סטודנטים הגיע לרמות גבוהות, בדגש על עבודת צוות. שולחנות שיתופיים ומרחבים פתוחים תמכו בעבודה קבוצתית, פתרון בעיות משותף ופרויקטים קבוצתיים. ניתוח התצפיות והראיונות חשף גם שיתופיות חברתית-רגשית, המדגישה הצורך בהערכת שיתופיות בכל התחומים.
מחקר זה בוחן האם וכיצד מרחבי למידה גמישים מקדמים חדשנות
טכנו-פדגוגית ושיתופיות בין מרצים ולומדים. מרחבים אלה,
המצוידים בטכנולוגיות מתקדמות וריהוט גמיש, תומכים
במיומנויות המאה ה-21: למידה שיתופית, עצמאית ושילוב
טכנולוגיה.
המחקר, שהתבסס על גישת חקר מקרים מרובים, כלל ראיונות חצי-מובנים ותצפיות, תוך שימוש במודל e-CSAMR ובמסגרת Mindtools לבחינת רמות שילוב טכנולוגיה, אופני שיתופיות ותפקידם בהכשרת מורים.
אולגה צ'ונטונוב
אורלי אביטל
הטכניון
כיתה …
בהרצאה נציג את השיקולים בבחירת המערכת החדשה, תהליך ההטמעה, והתובנות מהפעלתה הראשונה בסקרי סוף הסמסטר. כמו כן, נשתף את היתרונות והאתגרים בעבודה עם המערכת והחברה המפתחת.
מאז הקמתו לפני 100 שנה, שואף הטכניון למצוינות בהוראה
ובלמידה. כחלק מהחתירה המתמדת למצוינות בהוראה, נערך מידי
סמסטר משאל להערכת ההוראה והקורס. הסקרים מתבצעים על ידי
המרכז לקידום הלמידה וההוראה, בשיתוף עם אגודת הסטודנטים.
בחורף תשפ״ה, הוחלפה מערכת הסקרים אשר פותחה בטכניון בשנת 2007, במערכת מדף בשם BLUE, של חברת Explorance. המערכת נבחרה לאחר תהליך מקיף של בחינת חלופות בארץ ובעולם.
ענת סורוקה זוטא
אורלי קליין לטוכה
דר קלאוזנר
טל סופר
אוניברסיטת תל אביב
כיתה …
נמצא כי שלב ההכנה הוביל לבחירה בפתרון היברידי העושה שימוש בבוט מבוסס תסריטים כבסיס לפיתוח עתידי של בוט מבוסס שיחה, וכן שהבוט שנבנה הפך לחוליה מקשרת בין פתרונות התמיכה וההדרכה, תוך שהוא מסייע בהדרכת המשתמשים ובחיזוק ההיכרות שלהם עם פתרונות ההדרכה הקיימים בלמידה עצמאית.
הצ'טבוט טיפל ב-17,198 אינטראקציות מאז השקתו, עם עלייה חדה בשימוש בינואר 2024, וסייע בטיפול בפניות בשעות בהן מוקדי התמיכה סגורים. המשוב שהתקבל מצוות התמיכה והמשתמשים מסייע בשיפור תסריטי השיחה והממשק. יש להמשיך ולבצע שיפורים על בסיס המשוב.
צ'טבוטים הפכו לכלים מרכזיים בהוראה ושיפור שירותי התמיכה
בסביבות לימודיות, מספקים סיוע מותאם אישית ואוטומציה של
משימות שגרתיות. המאמר עוסק בתהליך הפיתוח, ההטמעה והיישום של צ'טבוט וירטואלי בהשכלה הגבוהה, תוך התמקדות בחקר מקרה באוניברסיטת תל אביב ובחינה של תהליך הפיתוח, האתגרים והפתרונות, היקף השימוש ומאפייניו בקרב מרצים וסטודנטים.
המחקר השתמש במודל SAM. לצורך ניתוח הנתונים נעשה שימוש
במתודולוגיות איכותניות וכמותיות, כולל ראיונות וניתוח כמותי
של נתוני השימוש בצ'טבוט.
כיתה …
הוראה אקדמית בסביבת Gen AI – הזדמנויות, אתגרים והשלכות
ההתפתחות המהירה ביכולות הבינה המלאכותית היוצרת משפיעה באופן עמוק על ההוראה האקדמית במישורים רבים. השפעה המחייבת בחינה והתאמת ההוראה, הלמידה והערכה לסביבה בה הבינה המלאכותית היוצרת זמינה ונגישה.
במסגרת שולחנות עגולים נקיים דיון הבוחן משמעויות והשלכות של הבינה המלאכותית על ההיבטים הבאים: פיתוח אוריינות AI לסגל, פיתוח אוריינות AI לסטודנטים, AI כעוזר מרצה, השפעת ה-AI על מיומנויות אקדמיות, השפעת AI על הקוריקולום, הערכה בעידן ה-AI, אתיקה ויושרה אקדמית בעידן ה-AI ו-AI לשיפור עבודת המרכזים ולפיתוח מיומנויות הוראה.
בנוסף, נעסוק בהוראה כפרקטיקה יצירתית: עידוד וליווי של ניסויים בהוראה ובינה מלאכותית. מורן זרחי, בצלאל, שילוב התנסות של המשתתפים.ות בתהליך ובכלים שפותחו לליווי של המרצים.ות.
מבנה המפגש:
א. חלק ראשון – פתיחה קצרה
ב. חלק שני – חלוקת המשתתפים לשולחנות על פי הנושאים המפורטים לעיל. כל שולחן בוחן אתגרים, הזדמנויות והשלכות בכל נושא על פעילות המרכזים לקידום ההוראה.
( תיעוד הדיון בקובץ שיתופי)
ג. חלק שלישי – סיכום תובנות מהקבוצות, והקמת קבוצות עניין בנושאים השונים לפעילות מתמשכת
עינת גיל
ליאת אייל
מעיין שי סייג
איל רבין
יפעת פילו
רחל יעקובסון
יונתן מנדלס
עמיר גפן
אורנית מיימון
אפרת שושני בכר
המכון למחקר יישומי של ב"מ בחינוך, משרד החינוך
כיתה …
הממצאים מצביעים על תרומת הבמ"י לשיפור למידה מותאמת אישית, לצד אתגרים כמו התאמה תרבותית, כשירות ב"מ, והאיזון בין הנחיה אנושית לטכנולוגית. המחקרים מדגישים את הצורך במודלים
אינטגרטיביים לפיתוח פרקטיקות חדשניות, תוך שמירה על עקרונות
אתיים והתאמה מערכתית רחבה.
פרסונליזציה בלמידה המשלבת בינה מלאכותית יוצרת (במ"י) מציעה התאמה אישית של תהליכי חינוך לצרכי הלומדים ועשויה לקדם מעורבות והישגים אקדמיים.
בפאנל זה נציג שישה ניסויים יישומיים המתקיימים במכון למחקר יישומי של ב"מ בחינוך, הבוחנים את שילוב במ"י בתחומים שונים של חינוך והוראה, תוך התמקדות במודלים תיאורטיים ואתגרי יישום.
הניסויים נערכים בגישת מחקר-עיצוב עם שותפים באגפי משרד
החינוך ומורים משתתפים. הם מדגישים שלושה ממדים מרכזיים:
הנחיה מותאמת אישית, כלי המתאים עצמו ללומד, וקו-אבולוציה
להתפתחות דו-כיוונית. תחומי היישום כוללים הנחיה אישית
בעבודות גמר, תהליכים מותאמים בחינוך מיוחד, שילוב במ"י
בקהילות מקצועיות לומדות, תמיכה בלימוד שפת תכנות, והתאמות
תרבותיות בחינוך החרדי.
צליל בוסנק
שולמית קוצר
שירי גבאי
המרכז לחינוך סייבר
כיתה …
באמצעות מחקר משתמשים מעמיק שכלל תחקור מעקב הלמידה הקיים ואיסוף צרכים, אפיינו ופיתחנו כלי המשפר את חווית השימוש במערכת ה-LMS ומאפשר מעקב למידה אפקטיבי יותר המאפשר קבלת החלטות פדגוגיות מבוססות נתונים.
'תמונת הלמידה' הערוכה כדשבורד יושמה בהצלחה במספר תכניות המרכז לחינוך לסייבר, ומציע מודל יישומי להטמעה במערכות חינוך נוספות
למידה מותאמת אישית היא מרכיב חשוב בהצלחת ההוראה והצלחת
הלומד. בנוסף זהו מרכיב מרכזי בשיפור חווית הלמידה והצלחתה הן
מצד הלומד והן מצד המורה במערכות LMS.
במסגרת המרכז לחינוך סיבר פיתחנו 'תמונת למידה' מתקדמת במערכת Moodle, המאפשר מעקב פרטני אחר הישגי תלמידים, נוכחות, והתקדמות בלמידה. הכלי מרכז נתונים בזמן אמת על הגשות מטלות, השלמת פעילויות, ונוכחות משולבת – כולל הערכה לימודית והערכה מילולית של מדריכים.
הדשבורד מסייע בהתאמת תהליך הלמידה לצרכים האישיים של
כל חניך, תוך זיהוי מוקדם של קשיים ומתן מענה מותאם לכל לומד.
למנהלי התוכנית הדשבורד מאפשר מבט על שמאפשר לתחקר אפקטיביות בלמידה, ומציף בעיות רוחב בתכנים, בהפעלה ובתשתיות.
Assaf Rabinowicz
ORACLE
כיתה …
AI agents are rapidly emerging across the AI ecosystem—from commercial products to scientific research.
In this talk, we will define AI agents and present examples of their use in scientific workflows. We will also explore the Data Science Platform, which provides a powerful suite for data science workloads, including agentic workflows and Oracle university and Oracle academy to boost the learning capabilities of AI, Data and Cloud
Ronit Shmallo
Adi Katz
SCE
כיתה …
While gender research studies indicate that women generally exhibit stronger reading comprehension skills, other studies highlight a lower representation of women in STEM
fields.
Since database modeling requires advanced reading comprehension and at the same time is an activity related to the STEM disciplines of information systems and computer science, these contrasting findings sparked our interest.
תערוכת הפוסטרים
השילוב של בינה מלאכותית (AI) בחינוך מתמטי הוביל לרעיונות לגבי האפשרות וההיתכנות של הערכה אוטומטית של בחינות.
מחקר זה משווה את היכולות של ChatGPT ומערכת ההערכה הממוחשבת Halomda (e-assessment) בבדיקות בחינות במתמטיקה. בעוד שהפלטפורמה של הלומדה מספקת כלי הערכה המבוססים על האלגוריתמים של אלגברה ממוחשבת (CA), המאפשרים בדיקת ביטויים אלגבריים ושלבי פתרון המוגדרים מראש, ChatGPT מסתמכת על עיבוד שפה טבעית והיגיון מתמטי כדי לפרש ולהעריך תשובות התלמיד, כולל אלה המוגשים בכתב יד.
המחקר מגלה ש-ChatGPT יכול לעבד טקסט ונוסחאות מתמטיות, אך מתקשה באימות שלבי הפתרון ובהערכת פתרונות השאלות תלויות פרמטר. בנוסף, פיתוח שאילתות (פרומפטים) ממוקדות ועונות על דרישות המורה דורש מיומנות וידע, מה שהופך את יצירת המבחן למורכב יותר ביחס לשימוש בעורך התרגילים של Halomda. בסך הכל, הממצאים מצביעים על כך שמודלים נוכחיים של AI כמו ChatGPT, למרות הפוטנציאל שלהם, הם פחות אמינים ממערכות הערכה ממוחשבות ייעודיות להערכת בחינות במתמטיקה.
כיתה …
מחקר זה בוחן תפיסות של סטודנטים בנוגע לשימוש בבינה מלאכותית במהלך לימודיהם במערכת ההשכלה הגבוהה, תוך התמקדות בהיבטים אתיים וביושרה אקדמית.
באמצעות סקר שנערך בקרב 669 סטודנטים ממגוון מוסדות אקדמאיים בישראל, נבחנו הקשרים בין תדירות השימוש בבינה מלאכותית לבין עמדות כלפי הפרות של כללים אתיים,
כגון גניבה ספרותית ושימוש בתכנים מוגנים בזכויות יוצרים.
הממצאים מצביעים על פער משמעותי בין משתמשים קבועים למשתמשים מזדמנים: בעוד שהאחרונים מביעים עמדות מחמירות יותר כלפי הפרות אתיות, המשתמשים הקבועים נוטים לראות פרקטיקות מסוימות כנורמטיביות. כמו כן, נמצא כי אין מתאם בין מחויבות מדווחת לקוד האתי לבין ההתנהלות בפועל בקרב משתמשים תכופים.
ממצאים אלו מדגישים את הצורך בפיתוח מדיניות ברורה לשילוב אחראי של בינה מלאכותית בהוראה, תוך מתן דגש על חינוך אתי, שקיפות ואחריות, על מנת לצמצם פערים ולשמר סטנדרטים אקדמיים נאותים.
לימור ליבוביץ
MOE
תערוכת הפוסטרים
המשתתפים העידו על חוויית למידה מעשית ושינוי בגישה לטכנולוגיות הבינה המלאכותית, אך המחקר גם חושף פערים – בעיקר בהיערכות לאתגרים עתידיים. ההרצאה תעורר השראה לחשוב אחרת על הכשרת מורים בעידן שבו טכנולוגיה משנה את פני החברה.
איך הופכים קורס מקוון להזדמנות לשינוי עמוק בתפיסת התפקיד של המורה?
בהרצאה זו נציג תובנות ממחקר בו השתתפו 150 אנשי חינוך שלמדו ופעלו בגישה יזמית מבוססת חשיבה עיצובית. נסקור כיצד אנשי ונשות חינוך מכלל המגזרים והתפקידים הצליחו לא רק להתנסות בכלי בינה מלאכותית, אלא גם להוביל מיזמים לפתרון בעיות מהשטח.
Ilana Ram
Emad Eid
Technion
כיתה …
This study examines the integration of generative AI
(GenAI) tools in STEM education, focusing on instructor perceptions and pedagogical implications.
The cross-sectional survey at the Technion gathered insights from instructors and teaching assistants regarding (N=242) their usage of GenAI tools in teaching and their concerns about its impact on student learning and 21st-century skill development.
Findings reveal that most instructors do not use GenAI tools regularly. Those who do strongly prefer text-based applications such as ChatGPT, Google Gemini, and Microsoft Copilot.
Respondents expressed concerns that uninformed or biased use of these technologies could impair critical thinking and independent learning.Finally, instructors reported thet while GenAI tools may help students save time, they are less helpful in promoting their learning.
The results underscore the need for targeted professional development, clear usage guidelines, and curriculum adjustments to harness the potential of GenAI for effective use in teaching and learning.
כיתה …
מחקר זה מבקש לבחון מהם המאפיינים הקשורים לתפיסת
המוּלְטִי-מוֹדָאלִיּוּת ביישומי בינה מלאכותית יוצרת (GenAI). מוּלְטִי-מוֹדָאלִיּוּת הינה טווח הפעילויות שבהן עוסקים המשתמשים, בדגש על שילוב של מדיה ויישומים. טווח הפעילויות
כולל גיוון במטרות השימוש בבינה מלאכותית (AI, למשל: עבודה,
לימודים, פנאי); גיוון סוג יישומי ה-AI שבשימוש (למשל:
ChatGPT, Gemini, CoPilot); וגיוון סוג התוצרים המופקים
(למשל: טקסט, תמונות, קוד, וידאו). שימוש מגוון ורחב המיישם
מולטי-מודאליות ממצה את הפוטנציאל של יישומי GenAI ותורם
להתפתחות המקצועית של המשתמשים.
מחקר זה בוחן את הקשר בין תפיסת המולטי-מודאליות ביישומי
GenAI, כדוגמת ChatGPT, ובין מגוון משתנים: מדדי אימוץ
טכנולוגיות AI (מוטיבציה נהנתנית, השפעה חברתית, תוחלת המאמץ, רמת הביצוע המצופה, ורגשות חיוביים); מסוגלות עצמית באוריינות מידע; ופתיחות להתנסויות חדשות.
178 מבוגרים אשר עושים שימוש ביישומי GenAI, ענו על סקר מקוון כמותי אנונימי. ממצאי המחקר מראים קשר חיובי בין תפיסת
המולטי-מודאליות ובין מסוגלות עצמית באוריינות מידע, פתיחות
להתנסויות חדשות, השפעה חברתית ורגשות חיוביים. קשר שלילי
נמצא בין מולטי-מודאליות ובין רמת המאמץ הצפויה. לא נמצא קשר
עם מוטיבציה נהנתנית ותוחלת ביצועים.
ממצאי המחקר מאפשרים להבין את הגורמים הקשורים לתפיסת
המולטי-מודאליות ב-GenAI, ובכך מספקים לאנשי הדרכה וקובעי
מדיניות תובנות מעשיות לתכנון תוכניות הטמעה אפקטיביות.
נח טרייטל
רות ספז
יניב גייר
דנה ספיר
מכללת עזריאלי
כיתה …
תוצאות המחקר, שהתבצע בעזריאלי – מכללה אקדמית להנדסה
בירושלים, מצביעות על הבנה טובה יותר של הניסויים, ביצועים
טובים יותר ויעילות גבוהה במעבדה, בעיקר הודות ללמידה מתוקשבת פעילה והפחתת העומס הקוגניטיבי.
קורסי מעבדה מהווים חלק בלתי נפרד ומרכזי בכל תכנית לימודים
של סטודנטים ללימודי הנדסה או מדעים (STEM). עם זאת,
לסטודנטים רבים ישנו קושי משמעותי במעבר מהעולם התאורתי לעולם הישומי במעבדה, וקיימת בעיה של הכנה לא אופטימלית, הגורמת לאי מיצוי הלמידה הייחודית במעבדה כתוצאה מעומס יתר קוגניטיבי.
בהרצאה זו נציג מחקר פיילוט של שיטה חדשנית לשיפור ההכנה
ללימודי מעבדה באמצעות פלטפורמה דיגיטלית אינטראקטיבית
LabBuddy הפועלת במספר מדינות באירופה ולראשונה מופעלת בישראל.
קלרה ריספלר
רוזאן ח'יר פראג'
ורד אלישר
דני גליק
מכללת עמק יזרעאל
כיתה …
ממצאי המחקר מבוססים על ראיונות חצי מובנים עם הסטודנטים
שהשתמשו בטכנולוגית ה-VR. הממצאים מצביעים על כך שהשימוש בטכנולוגיה זו תרם במידה רבה לחיזוק תחושת המסוגלות
והאוטונומיה שלהם בתרגול השפה, אך במקביל הציב אתגרים בנוגע
לתחושת השייכות והאינטראקציה עם עמיתים ומרצים.
מסקנות המחקר עשויות לסייע בגיבוש מדיניות להטמעת טכנולוגיות VR באופן שיגביר את המוטיבציה לתרגול שפה ויאפשר חוויית למידה מיטבית בקורסי EMI.
בשנים האחרונות, בעקבות החלטת המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג)
לחייב סטודנטים לתואר ראשון ללמוד שני קורסי תוכן המועברים
באנגלית, (EMI) מתגברים האתגרים העומדים בפני סטודנטים בעלי
שליטה מוגבלת בשפה. אחד הפתרונות החדשניים שהוצעו בספרות
המחקרית לשיפור חוויית הלמידה ולהגברת תחושת המסוגלות של
הסטודנטים הוא שילוב טכנולוגיות מציאות מדומה (VR) בתהליך
הלמידה.
מחקר זה בחן את חוויית השימוש במשקפי VR במסגרת שני
קורסי EMI שנלמדו במכללה אקדמית בצפון. בהתבסס על תיאוריית
ההכוונה העצמית ( Self Determination Theory – SDT) מחקר זה
בודק כיצד השימוש בטכנולוגיה זו עשוי לתמוך בשלושה צרכים
פסיכולוגיים מרכזיים: מסוגלות (Competence) אוטונומיה
(Autonomy) ושייכות (Relatedness) וכיצד מתן מענה לצרכים אלו
משפיע על המוטיבציה של הסטודנטים לתרגל את השפה האנגלית.
עדי וולף
עימאד עיד
אסנת ברגר
הטכניון
כיתה …
בדיקת ההיתכנות מדגישה את הצורך בפיקוח וליווי אנושי בשימוש
בבוטים להוראה, תוך עידוד סטודנטים לחשיבה ביקורתית
ואינטראקציה פעילה עם הכלי.
ההמלצה המרכזית היא לשלב את הבוט בתהליך ההוראה באופן מודרך ומבוקר, כדי למקסם את יתרונותיו הפדגוגיים ולמנוע הסתמכות פאסיבית ושגויה עליו.
המאמר בוחן היתכנות שימוש בבוט מבוסס בינה מלאכותית
(GPT-4-turbo) כעוזר הוראה בקורס אלגברה לינארית מתקדם.
במסגרת המחקר נבדקו שלושה היבטים מרכזיים: מידת הדיוק המתמטי של תשובות הבוט לשאלות סטודנטים, ערכן הפדגוגי ויכולת הבוט להעניק משוב משמעותי וניקוד מדויק לפתרונות סטודנטים.
הממצאים מצביעים על כך שהבוט הצליח להסביר מושגים וטענות
מהקורס, אך גילה מגבלות בשאלות שדרשו יישום, אנליזה וסינתזה.
בבדיקת משוב וניקוד נמצא כי ללא מחוון מפורט, הבוט נטה לשגות
בהערכה, אך כאשר הונחה להשתמש במחוון ספציפי, הצליח להעניק
משוב איכותי וניקוד מדויק.
שלי רפ
יעל שלייפר
אלעד יעקובסון
זיוה בר דוב
גיורא אלכסנדרון
רון בלונדר
מכון ויצמן
כיתה …
המודלים שנבחנו (ChatGPT 4o, Claude 3.5
Sonnet, Gemini 1.5 Pro) הציגו ביצועים נמוכים משמעותית ביחס
לתלמידי תיכון. ניתוח מעמיק של השגיאות העלה כי הכשלים נבעו
ממאפיינים ייחודיים של תחום הכימיה, כגון קושי בזיהוי תגובות
כימיות והבנת תהליכים מורכבים. תובנות אלו רלוונטיות לפדגוגיה
ולהערכה: זיהוי דפוסי טעויות בקרב מודלים עשוי לשמש כלי
לשיפור ההוראה ולבניית משימות הערכה מותאמות.
המחקר מדגיש את הצורך במערכות הערכה מבוססות ניתוח איכותי של ביצועי LLMs ומציע ללוות את יישומן במחקר נוסף להערכת השפעתן.
מודלים גדולים מבוססי שפה (LLMs) התקדמו באופן משמעותי בשנים האחרונות, והערכת ביצועיהם הפכה לנושא מחקרי בעל השלכות חינוכיות.
מחקר זה מציג בניית בנצ'מרק ייחודי לבחינת יכולות ה-LLMs בהקשר של חינוך מדעי בשפה העברית, תוך התמקדות בבחינות
הבגרות בכימיה.
כיתה …
בינה מלאכותית הופכת למרכיב משמעותי בתחום הלמידה והחינוך.
במאמר זה נסקרת השתלמות בנושא שילוב בינה מלאכותית בהוראת
מתמטיקה, שהתקיימה בשנים 2023 ו-2024 וכללה מורים למתמטיקה בחינוך העל-יסודי. מתוארת ההשתלמות, ההתקדמות של המשתתפים, התוצרים שפותחו, ודפוסי השימוש שלהם בפלטפורמות השונות.
נמצא כי המורים פיתחו בהשתלמות שימושים מגוונים בכלי בינה מלאכותית לבניית מערכי שיעור, פיתוח שאלות והערכה. המורים יצרו גם סימולציות והדגמות להמחשת מושגים מתמטיים, בחנו טעויות אפשריות של בינה מלאכותית במתמטיקה, ופיתחו יכולת חשיבה ביקורתית לשימוש מושכל בטכנולוגיה.
תערוכת הפוסטרים
בעידן של בינה מלאכותית והתפתחות טכנולוגית מואצת, ההוראה
האקדמית ניצבת בפני אתגרים המחייבים אימוץ גישות חדשניות
ושילוב פתרונות דיגיטליים מתקדמים. פרויקט פורץ דרך זה, פרי
שיתוף פעולה בין בית הספר האקדמי לאחים ואחיות ע"ש א. וולפסון והמכללה האקדמית קריית אונו, מציע מודל חדשני לשילוב
טכנולוגיה בהוראת מקצוע האחיות .
מטרת הפרויקט היא להנגיש תכנים רפואיים מורכבים במסלולי הסבת אקדמאים לאחיות באמצעות טכנולוגיות למידה מתקדמות. במסגרת הפרויקט פותחו חמישה תוצרים דיגיטליים ייחודיים – מצגות אינטראקטיביות, משחקי למידה, פלטפורמות מותאמות אישית ולומדות מתקדמות – שנועדו לשפר את חוויית הלמידה של סטודנטים לאחיות.
לצד זאת, הפרויקט העניק לסטודנטיות להוראה התנסות מעשית בפיתוח חומרי למידה דיגיטליים, חיזק את מיומנויותיהן הטכנולוגיות והעמיק את הבנתן בתהליכי עיצוב הוראה חדשניים.
ההצגה תתמקד בתהליכי הפיתוח, באתגרים ובתוצרים שהושגו, תוך ניתוח השפעתם על הכשרת אחיות והמשמעות הרחבה של שיתופי פעולה בין-תחומיים כמודל חדשני לשילוב טכנולוגיה בחינוך רפואי.
Nirit Gavish
Braude College of Engineering
Daniel Zhuravel
Braude College of Engineering
Itzik Ben-Shlush
Holistic EHS / XR
כיתה …
We examined training for a job interview through a role-play simulation using a ChatGPT-based chatbot. We questioned whether a humanized large language model
(LLM)-based chatbot avatar that mimics human-to-human interaction conventions through its appearance – i.e., a formal-looking chatbot who plays the role of the interviewer – will improve the effectiveness of the
training.
Three avatars, each visually different, were
used: formal, sporty, and casual avatar. The 85 trainees were randomly assigned to one of the three groups, and each received job interview training by the assigned avatar as
the interviewer. Trainees received an evaluation of their performance during the interview and then repeated the job interview simulation again.
The results demonstrate that the Casual Avatar group spent less time training than the
Sporty and Formal Avatar groups. All the groups improved in the second session compared to the first, but the improvement did not differ from group to group.
We conclude that in LLM-based role play with chatbots for training social skills, the avatar’s appearance should probably mimic real-life conventions.
רונית שמלו
ליאור ארונשטם
גלי נווה
SCE
כיתה …
מחקר זה מציג האקתון כגישה פדגוגית להוראה ולהערכה בקורס אלגוריתמים מתקדמים במחלקה להנדסת תוכנה במכללה. לאחר ההאקתון, המשתתפים מילאו שאלון שעסק בתפיסתם את הפעילות ונערכו ראיונות עם סטודנטים נבחרים על מנת להבין טוב יותר, כיצד נתפסה הפעילות על ידם. מאמר זה מציג את הממצאים שעלו מהראיונות.
קורסי מבוא וקורסים מתקדמים במבני נתונים ובאלגוריתמים מהווים
מרכיב מרכזי בתוכניות לימודים אקדמיות במדעי המחשב ובהנדסת
תוכנה. הקניית ידע בנושאים אלה מציבה אתגרים משמעותיים בפני
מרצים וסטודנטים. שילוב אסטרטגיות הוראה מגוונות עשוי לסייע
בהתמודדות עם אתגרים אלה. אחת משיטות ההוראה שבהן נעשה שימוש בתחום הוראת קורסים במדעי המחשב היא האקתונים, אך המחקר על יישומם בהוראת אלגוריתמים מתקדמים הוא מצומצם.
איל רבין
עינת גיל
נעמה מרו
דיקלה בר
רונית נחמיה
המכון למחקר יישומי של ב"מ בחינוך, משרד החינוך
כיתה …
הממצאים מצביעים על תרומה משמעותית של המערכת לפיתוח מיומנויות חקר, תחקור לקוח, שאילת שאלות והסקת מסקנות מבוססות נתונים. עם זאת, יישום המערכת מציב אתגרים הקשורים לפיתוח מקרים וסימולציות מותאמות, לצד הצורך בהכשרת מורים לשימוש בכלים מבוססי ב"מ. המחקר מדגיש את הפוטנציאל של שילוב ב"מ להערכה וללמידה משמעותית, תוך התאמה לשוק העבודה הדיגיטלי המתפתח.
השילוב של בינה מלאכותית (ב"מ) ובינה מלאכותית יוצרת (במ"י) בניתוח נתונים משנה את תפקידם של מנתחי הנתונים, מהאוטומציה של משימות טכניות ועד להתמקדות בתהליכי חשיבה ביקורתיים ובקבלת החלטות.
מגמת מידע ונתונים בתיכונים בישראל משלבת כלים מבוססי ב"מ בתהליכי ההוראה, הלמידה וההיבחנות, תוך דגש על חשיבה אנליטית וכשירות ב"מ.
המחקר הנוכחי בוחן מודל פדגוגי חדשני, ראשון בעולם, לשילוב ב"מ בבחינות הבגרות, המבוסס על מערכת הערכה דיגיטלית מבוססת במ"י המדמה אינטראקציה עם לקוח וניתוח נתונים.
יו"ר המושב: ניצה דוידוביץ, יו"ר הפורום לקידום ההוראה והלמידה בישראל, ראש תחום הערכת איכות וקידום ההוראה באוני' אריאל
• רבקה ודמני, ראש צוות קידום ההוראה והלמידה במל"ג, מרצה לטכנולוגיות למידה באוני' אריאל – תרומתם של מרכזי ההוראה לקידום הטמעת למידה דיגיטלית במוסדות האקדמיים
• אולגה צ'ונטונוב, ראשת המרכז לקידום הלמידה וההוראה, טכניון – הכשרת סגל חדש כמנוע למצוינות מתמשכת בהוראה באוניברסיטת מחקר
• יפעת לינדר, ראש היחידה למצוינות וחדשנות בהוראה, המכללה האקדמית תל חי – תהליך הלמידה הארגוני והשפעתו על הטמעת התוכנית ללמידה דיגיטלית – מקרה בוחן.
• איתי פולק, היחידה לקידום איכות ההוראה והלמידה, אונ' בן-גוריון, – "הוראה מיטבית – יש דבר כזה?…" פיתוח ידע מקצועי באמצעות ניתוח וידאו של אפיזודות הוראה
• יעל יוסל איזנבך- תפיסת דמות המרצה באקדמיה: בין אוריינטציה מחקרית לאוריינטציה פדגוגית וההשלכות על אופן הלמידה הדיגיטלית של סטודנטים לתואר ראשון
• דורית תבור, גלי נווה, רונית שמלו, נטע אברהם גרין, המרכז לקידום ההוראה, המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון – ממאקרו למיקרו – יצירת תשתית קורסים דיגיטליים והטמעתם במכללה להנדסה
Shir Michal Grief
David Codish
ben gurion university
כיתה …
The embrace of new technology in education is changing the
pedagogy landscape with chatbot and game-based learning
(GBL) as new tools that enhance learner motivation and
engagement. This research studies the introduction of an
educational chatbot 'Fundamentals of Information Systems'
course at Ben-Gurion University of the Negev. The Telegram
chatbot combines gamification features (such as level
progression), anonymous log files and user surveys for
feedback. Using the K-means algorithm, users are clustered
according to their chatbot activity for trend and
behavioral analysis.
אורן שיינמן
ניצוץ סרנגה
מכללת שנקר
כיתה …
בהרצאה יוצג מקרה הבוחן Concept Catalyst — כלי שנבנה כדי לסייע לסטודנטים לגשר על אתגרי ההבעה המילולית בשלבי הפיתוח הרעיוני. דרך ניתוח תהליך הפיתוח והשימוש בכלי, תוצג הבחנה בין הצלחות טכניות לבין בעיות עומק חינוכיות שהתגלו לאורך זמן. לבסוף, נדון באפשרויות לעצב מחדש את החינוך לעיצוב, בדגש על פיתוח עמדה אישית, חשיבה ביקורתית ושליטה בתהליכים – מעבר להפקת תוצרים בלבד.
שילוב כלים מבוססי בינה מלאכותית כגון GPT ומנועי דימוי חזותי מציב אתגרים חדשים בתהליכי הלמידה והיצירה בעיצוב, במיוחד בהקשר לדרישה לתקשורת טקסטואלית מדויקת.
תערוכת הפוסטרים
למידה פעילה הוכחה כשיטת הוראה יעילה, אך קורסים מדעיים רבים
עדיין נלמדים בשיטות מסורתיות. בהרצאה זו, אנו מתארים את
תהליך הטמעת למידה פעילה בקורס "פיזיקה 1" בסמסטר א' תשפ"ה
במכללת שנקר. מטרת השינוי הייתה לשפר את ההבנה, לפתח
אינטואיציה ולהגביר את מעורבות הסטודנטים. התוצאות מצביעות
על שיפור משמעותי בהבנה, שיפור משמעותי בציוני הקורס, ירידה
בשיעור הנכשלים ושיפור בחוויית ההוראה והלמידה.
…
הנגשת השכלה לכולם בחינם – זה החזון שמוביל קמפוס IL מבית מערך הדיגיטל הלאומי. מזה שבע שנים, למעלה ממיליון לומדים ביותר מ 500 קורסים דיגיטליים במתכונת MOOC, ביניהם קורסים אקדמיים ממוסדות ההשכלה הגבוהה המובילים בארץ.
אבל מה באמת קובע את איכות הקורס? האם זה האיכות הטכנו-פדגוגית, שביעות רצון הלומדים, או דווקא רמת הפעילות והשלמת הקורסים? אין ספק שהתשובה אינה או – או אלא שילוב של כל הגורמים יחד.
בהרצאה נצלול אל הקורסים המובילים בקמפוס IL – מה מאפיין את הקורסים האיכותיים ביותר בקמפוס IL מבחינה טכנו-פדגוגית? האם יש קשר בין קורס איכותי למידת שביעות רצון הלומדים ממנו? והאם איכות טכנו-פדגוגית מסבירה נתוני פעילות בקורס?
ממצאי המחקר מעלים צורך להתאים את מדד איכות הטכנו-פדגוגית לקורסים לסוגים שונים של קורסים. כך למשל, קורסים המקנים נקודות זכות לתואר מחייבים בקרה הדוקה יותר על התקדמות הלומדים ביחידות השונות לעומת קורסי העשרה אקדמיים המאפשרים קצב אישי וגמישות רבה יותר בהתקדמות הלמידה בהם.
עדי יעקב עזריא
גיא כהן
ענת כהן
אוניברסיטת תל אביב
כיתה …
נמצא כי עמדותיהם של פרחי ההוראה כלפי שילוב צ'אטבוטים היו בינוניות עד נמוכות, וכי הגורמים המרכזיים שחזו את כוונתם לשלב צ'אטבוטים בהוראה היו היבטים של תועלת נתפסת—בעיקר השפעה על כישורי התלמידים ומעורבותם וכן שיפור יעילות הלמידה. לעומת זאת, המאמץ הנתפס לא נמצא כמנבא משמעותי.
הממצאים מדגישים את הצורך לשלב בתוכניות ההכשרה להוראה מרכיבים ייחודיים המתמקדים בהבהרת היתרונות הפדגוגיים של צ'אטבוטים.
כמו כן, מחקר עתידי יכול להרחיב את ההבנה באמצעות שילוב שיטות מחקר איכותניות והשוואות בין פרחי-הוראה למורים מנוסים.
השימוש בצ'אטבוטים בהוראה מתרחב, תוך שהוא מאפשר התאמה אישית של הלמידה, סיוע פדגוגי, והגברת מעורבות התלמידים. עם זאת, אימוץ טכנולוגיה זו תלוי בתפיסות המורים כלפיה.
מחקר זה בחן את תפיסותיה של פרחי-הוראה לגבי שילוב צ'אטבוטים בהוראה באמצעות מודל אימוץ הטכנולוגיה (TAM). המחקר נערך בקרב 50 סטודנטים להוראה שנרשמו לקורס אקדמי. הנתונים נאספו באמצעות שאלון שכלל 48 פריטים ונבחנו באמצעות ניתוח גורמים ורגרסיה ליניארית.
נדב קלמה
אוניברסיטת בן גוריון
כיתה …
במאמר כאן אנחנו נציג את עיקרי התובנות מהפקת הפודקאסט והצגת תובנות לכל מי שרוצה לשלב פודקאסט במסגרת קורס.
בשנת הלימודים השתפ"ד הקלטנו סגל הקורס פודקאסט שליווה את
הקורס אלגברה לינארית 1 במחלקה למתמטיקה באוניברסיטת בן
גוריון. בכל פרק סקרנו את הנושא שנלמד באותו השבוע, ובמהלכו עברנו על ההגדרות ועל האינטואיציה מאחרויהן, דוגמאות, משפטים והשימושים שלהם, וגם הוספנו אנקדוטות שלא מספרים לרוב במהלך הקורס, תוך שאנחנו משלבים הומור בשיח שלנו.
בפרוייקט רצינו לתת לסטודנטים פורמט נוסף וחוויתי יותר ללמוד
את החומר, וכן להראות את הכיף שבמתמטיקה ובלימודי מתמטיקה.
מכיוון שהקורס אלגברה לינארית נלמד בכל מוסד אקדמאי, למספר רב של תארים וסטונדטים, צפינו שיש פוטנציאל גדול לפרוייקט מהסוג הזה ואכן היום לפודקאסט אלפי האזנות והמספר ממשיך לצמוח, ולפודקאסט מאיזנים מכל קצוות המוסדות האקדמאיים והתארים.
נמרוד טלמון
ירדן כהן
איל ברימן
אוניברסיטת בן גוריון
כיתה …
בהצגה זו נסקור את הכלי, את השפעתו על הלמידה, ואת הפוטנציאל להרחבתו לקורסים נוספים בהנדסה.
בקורס "סימולציה" באוניברסיטת בן-גוריון לומדים מדי שנה כ-200
סטודנטים את עקרונות סימולציית מונטה קרלו, אך התמודדו עם פער בין ההבנה התיאורטית ליישום המעשי וקושי בתפיסת הסימולציה כתהליך שלם.
כדי לגשר על פערים אלו, פיתחנו פלטפורמת למידה אינטראקטיבית
שנבנתה בשפת פייתון, המבוססת על מקרה בוחן של בעל משאית מזון. הפלטפורמה משלבת המחשות ויזואליות ומלווה את הסטודנטים בשלבי הסימולציה, תוך חיבור בין הידע התאורטי להשלכות עסקיות.
רות פורייטר
אביטל טראו-מרגלית
אוניברסיטת אריאל
כיתה …
סביבת הלמידה אפשרה לסטודנטים התנסות אינטראקטיבית בתרגול המיומנויות הקליניות בסביבה מוגנת, תוך קבלת משוב מיידי ואובייקטיבי, אשר בשילוב עם תרגול חזרתי, מסייע לפיתוח המיומנות המקצועית ותחושת המסוגלות שלהן. יישום המודל מדגיש את תפקידה הטרנספורמטיבי של טכנולוגיית GenAI בשיפור חווית הלמידה עבור הסטודנטים, תוך הצגת הפוטנציאל שלה לקידום אפקטיביות הלמידה.
ביצוע אנמנזה ותשאול מטופל מהווים אחת מאבני היסוד בפרקטיקה הטיפולית. מיומנויות אלו משפיעות באופן מכריע על דיוק האבחון, טיב הקשר הטיפולי ואיכות קבלת ההחלטות הקליניות. המתודות הנהוגות כיום להקניית מיומנויות לסטודנטים כוללות סימולציות באמצעות שחקנים, תרגול בין עמיתים והתנסות קלינית עם מטופלים. עם זאת, יישומן מוגבל או דורש השקעת משאבים ניכרים. סימולציות וירטואליות מציעות פתרון יעיל ונגיש לאתגרי ההכשרה הקלינית בתחום זה.
במסגרת קורס אודיולוגיה (מדעי השמיעה) במחלקה להפרעות
בתקשורת, פותח מודל הכשרה המשלב תרגול ביצוע אנמנזה באמצעות צ'אטבוט מבוסס בינה מלאכותית המדמה מטופל. מודל זה של למידה מבוססת התנסות, מהווה תחליף לשיטה ההוראה המסורתית של הצגת הדיאלוג בין המטפל למטופל באמצעות מצגת.
קרן ברק
רות פורייטר
אוניברסיטת אריאל
כיתה …
באמצעות המסלולים השונים שהתכנית מציעה, היא מעודדת תרבות למידה מתמשכת אשר הנה הכרחית לשמירה על רלוונטיות תוכן הלימוד ודרכי הלמידה וההוראה המשתנות, ומלווה בעדכון המדיניות המוסדית בהתאם להתפתחויות הטכנולוגיות.
התוכנית מלווה בהערכה מבוססת שיטת SWOT, הערכה זו מהווה
מנגנון תומך אג'יליות, המאפשר לזהות חסמים והזדמנויות,
ולהתאים את המענים, סוגי התמיכות והמדיניות באופן דינמי
לצרכים המשתנים של הסגל ולמגמות המתפתחות בתחום.
הטמעת כלי בינה מלאכותית באקדמיה מלווה בשני אתגרים מרכזיים:
פערי אימוץ הטכנולוגיה בין המרצים השונים, וצורך בהתאמה
מתמשכת של הכשרות ותהליכי למידה בעקבות קצב ההתפתחות המהיר של הטכנולוגיה. אתגרים אלו מחייבים פיתוח גישה מערכתית אג'ילית, על מנת להבטיח התאמה לצרכים המשתנים של המרצים והסטודנטים.
תוכנית הפיתוח המקצועי 'AI Boost Tracks', נוסדה כחלק מהתכנית
האסטרטגית להטמעת השימוש בכלי בינה מלאכותית באוניברסיטה.
מטרת התוכנית היא לקדם את השילוב של כלי בינה מלאכותית בהוראה למידה והערכה תוך מתן מענה דיפרנציאלי למרצים הנמצאים בשלבי האימוץ השונים.
ברכה וילנסקי
דינה לרמן
מכללת הרצוג
כיתה …
השימוש בבוט מאפשר לסטודנטים להתנסות באיסוף מידע שיטתי, לפתח חשיבה קלינית, וליישם עקרונות של הערכה והתערבות מותאמת אישית.
המאמר מציג את שיטת העבודה עם הבוט, דוגמאות לשאלות עומק, ותהליך למידה הדרגתי המבוסס על משוב חכם.
במאמר זה מוצג פיתוח של בוט אינטראקטיבי להדרכת סטודנטים כיצד לאתר ולמפות חוזקות ואתגרים והטיפול באנשים על הרצף האוטיסטי.
הבוט מדגים כיצד ניתן לשאול שאלות יעילות החושפות את הפרופיל התפקודי של התלמיד, לזהות קשרים בין התנהגויות נצפות לבין מאפיינים סמויים, ולהעמיק את ההבנה מעבר לתיאור שטחי של מצבים חינוכיים מורכבים.
….
בהרצאה נשתף בתהליך שעבר אגף הוראה ולמידה באוניברסיטת בר אילן בהטמעת Monday.com ככלי לניהול תהליכי שירות מול סגל ההוראה – בתחומים כגון קולות קוראים, פניות שירות והכשרות. נדגים כיצד יצרנו סביבת עבודה שמאפשרת שליטה, בקרה ושקיפות – הן עבורנו כאגף, והן עבור המרצים, הנהנים מחוויית שירות נגישה, פשוטה וברורה. נציג תובנות מהשטח על עיצוב לוחות מותאמים, שימוש באוטומציות, בינה מלאכותית וניתוח נתונים – שהובילו להתייעלות תפעולית ולשיפור מתמשך באינטראקציה עם המרצים.
