דוברי ויו"ר הכנס

נתי אברהמי

מנכ"ל מחב"א

פרופ' איל יניב

יו"ר מחב"א

פרופ' ניצה דוידוביץ

אוניברסיטת אריאל

:about the chair

Head of education department, Ariel university Head of quality assessment and academic instruction, Ariel university Head of the Israeli Forum of Centers for the Promotion of Teaching in Israel
להרצאה

אלי שמואלי

מנהל מיט"ל
יו”ר הוועדה המארגנת

פרופ’ גלעד רביד

יו”ר מיט”ל
יו”ר ועדת התוכנית

פרופ' אורית אבידב אונגר

המכללה האקדמית אחווה

על היו"ר:

דיקן הפקולטה לחינוך ולמנהיגות במכללה האקדמית אחוה. אשת חינוך, מובילה ומנהיגה מערכות חינוך וחוקרת בתחום של הובלת תהליכי שינוי במערכות חינוך ולמידה, בדגש על הטמעת טכנולוגיות חדשניות. מחקריה של אורית עוסקים גם בפיתוח מקצועי, פרסונליזציה והעצמה של מורים, מנהלים ובעלי תפקידים כמו גם במורי מורים וסטודנטים בהכשרה להוראה. אורית שותפה במספר פרויקטים בינלאומיים הקשורים לתחומי התמחותה. היא כתבה מעל 70 מאמרים, הוציאה וערכה מעל 5 ספרים, כתבה פרקים רבים בספרים ובימים אלה יצא ספר חדש שלה בהוצאת Routledge בשם: "פרסונליזציה בלמידה מתמשכת של מורים".
להרצאה

פרופ' מירי שינפלד

סמינר הקיבוצים ומכון מופ"ת

על היו"ר:

פרופ' מירי שינפלד היא ראש תכנית התיזה בטכנולוגיה בחינוך בסמינר הקיבוצים וראש מרכז TEC (טכנולוגיה, חינוך ורב-תרבותיות) במכון מופ"ת. היא זכתה בפרס משרד החינוך בשיתוף, על יוזמה פדגוגית שעשתה שינוי בהכשרת המורים ב2013 ובפרס האחדות ב2018. היא חוקרת וכותבת בנושאים הקשורים לשילוב טכנולוגיה בחינוך, כשירות תרבותית, פדגוגיה, חדשנות, שיתופיות, הוראה מקוונת ועולמות וירטואלים.
להרצאה

פרופ' זהבית כהן

הטכניון

על היו"ר:

פרופ' זהבית כהן היא ראשת מעבדת המחקר במעבדת MtEd להכשרה ופיתוח מקצועי של מורים בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון. מחקריה מתמקדים בחקר הפיתוח וההטמעה בקנה מידה רחב של משימות מידול מתמטי בהקשר מדעי-הנדסי בקרב קהילות מקצועיות של מורים מנחים, קהילות מקצועיות של מורים מטמיעים ותלמידים.
להרצאה

פרופ' אלונה פורקוש ברוך

המרכז האקדמי לינסקי וינגייט

על היו"ר:

אלונה פורקוש ברוך היא פרופסור חבר במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, מרצה וחוקרת, ומשמשת ראש המשרד לבינלאומיות. מחקריה מתמקדים בין היתר בחדשנות טכנולוגית-פדגוגית במערכת החינוך ובהכשרת מורים, בקבלת החלטות מבוססת נתונים, בלמידה מקוונת ובאוריינויות חדשות בעידן המידע. פרסומיה כוללים מעל 100 מאמרים בכתבי עת מובילים, ספרים ופרקים בספרים בתחומי מומחיותה.
להרצאה

פרופ' יהודית דורי

הטכניון

על הדוברת:

פרופסור אמריטה יהודית דורי מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון ומוסד שמואל נאמן לחקר מדיניות לאומית, הייתה דיקנית היחידה ללימודי המשך ודיקנית הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, בטכניון, ופרופסור ומדענית אורחת ב-MIT. היא זכתה בפרס DCRA 2020 Distinguished Contributions to Science Education through Research Award–על תרומותיה המחקריות יוצאות הדופן וקידום הקהילה הבינלאומית והלאומית של הוראת המדעים.
להרצאה

פרופ' רבקה ודמני שאומן

אוניברסיטת אריאל, המועצה להשכלה גבוהה

על הדוברת:

סיו"ר המועצה להשכלה גבוהה (לשעבר) וכיום חברת המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), וראש הוועדה לחינוך, הוראה, מדעי הרוח ואמנויות במל"ג. היא פרופסור בחוג לחינוך ולהכשרת מורים באוניברסיטת אריאל ומלמדת הקורסים באשכול טכנולוגיות למידה. מחקריה ומומחיותה הם בתחומי ההוראה והלמידה בהשכלה הגבוהה ובמערכת החינוך, טכנולוגיה חינוכית, חדשנות דיגיטלית, פדגוגיה דיגיטלית, ניו מדיה והכשרה להוראה.
להרצאה

פרופ' נועה אהרוני

אוניברסיטת בר אילן

על הדוברת:

פרופ' נועה אהרוני היא פרופ' מן המניין באוניברסיטת בר אילן במחלקה למדעי המידע ומכהנת כיו"ר אקדמי של מלמ"ד. בנוסף, היא עורכת כתב העת: מידעת. תחומי המחקר שלה: מדיה חברתית, אוריינות מידע, אוריינות דיגיטלית, אוריינות בינה מלאכותית וחידושים טכנולוגים בקרב הקהילה המידענית.
להרצאה

פרופ' דב דורי

הטכניון

על הדובר:

דב דורי הוא עמית חיים ב IEEE-ועמית ב INCOSE, IAPR-ו .AAIA-הוא פרופסור אמריטוס להנדסת מערכות וראש המעבדה למידול מערכות בפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות בטכניון, בעל תואר דוקטור במדעי המחשב ממכון וייצמן למדע. בשנים 1999-2022 הוא היה פרופסור אורח ב-MIT לסירוגין. בשנת 1993 המציא ד"ר דורי את מתודולוגיית OPM שהפכה לתקן ISO 19450:2024.
להרצאה

פרופ' דורית תבור

המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון

על הדוברת:

ראשת המרכז לקידום ההוראה והערכת איכות במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומשמשת כחברה בהנהלת פורום ההוראה והלמידה בישראל. הקימה את המחלקה להנדסה כימית, המרכז לתהליכים ירוקים והמרכז לקידום הוראה במכללה. מחקרה עוסק בהנדסה ירוקה, כימיה ירוקה, קיימות והוראה חדשנית באקדמיה. פועלת רבות לקידום נשים באקדמיה.
להרצאה

פרופ' יאיר עמיחי-המבורגר

אוניברסיטת רייכמן

על הדובר:

ראש המרכז לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט באוניברסיטת רייכמן, יאיר הוא מראשוני החוקרים בעולם לחקור את השפעת האינטרנט על אושרו של האדם. יאיר פרסם יותר מ100 פרסומים אקדמאים בכתבי עת מובילים. הוא פרסם 5 ספרים בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד, אוניברסיטת קימברידג' ורטלדג'. עבודתו של יאיר קיבלה ציון לשבח מאקדמית הניהול האמרקאית וארגון הספריות האמרקאי. יאיר מתעל את הידע הנרכש במחקר למעורבות והשפעה חיובית על האדם והקהילה.
להרצאה

פרופ' סיגל תפארת

המרכז האקדמי רופין

על הדוברת:

סיגל תפארת היא פרופסור לפסיכולוגיה במחלקה למנהל עסקים, המרכז האקדמי רופין. מחקריה עוסקים בנושאים מגוונים כמו הבדלים בין המינים, התנהגות ברשתות חברתיות ופדגוגיה. סיגל היא יו"ר ועדת ההוראה המוסדית ברופין. היא מקדמת למידה פעילה, הקניית מיומנויות ושימוש בכלי AI.
להרצאה

פרופ' תמי זייפרט

מכללת סמינר הקיבוצים

על הדוברת:

מרצה בכירה בתחום טכנולוגיות למידה במכללת סמינר הקיבוצים. מומחית ליישום וחקר סביבות חדשניות, יזמות ופדגוגיה חדשנית בהוראה. מנחה ומכשירה מורים לפיתוח ולהטמעה של מגוון שיטות הוראה, למידה והערכה חדשניות. מפתחת דרכי הוראה ומחקר משולבות יישום כלי בינה מלאכותית. רקדנית ותרפיסטית בתנועה. כיום משלבת בין תחום התנועה והטכנולוגיה בהוראה ובמחקר.
להרצאה

ד"ר ענת כהן

אוניברסיטת תל אביב

על היו"ר:

ד"ר ענת כהן, חברת סגל בכירה בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, ראשת המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי, ראשת המעבדה לחקר שילוב טכנולוגיות בלמידה, וחברה בצוות Virtual TAU. ענת משמשת כיו"ר תחום טכנולוגיות וחינוך בקתדרת אונסקו לטכנולוגיה, אינטרנציונליזציה וחינוך. תחומי מחקרה כוללים הוראה אקדמית ברשת, יישומים פדגוגיים חדשניים משולבי תקשוב, GenAI, חומרי למידה פתוחים (OER), ניתוח למידה ולמידה ניידת.
להרצאה

ד"ר נעמי דיקמן

הפקולטה לרפואה על שם עזריאלי, אוניברסיטת בר-אילן

:about the chair

Received her PhD. from the Technion, Faculty of Education in Science and Technology. Completed an important course in the field of Assessment in Medical Education: St. George College, University of London.In 2012, she joined the Azrieli Faculty of Medicine, Bar-Ilan University, as Head of the Unit for Development and Evaluation of Education. Since 2021 - Senior Lecturer. Since 2023 - the Dean's Advisor for Innovative Teaching. Areas of expertise in medical education: faculty development - teaching and assessments, developing and administering teaching surveys, developing workshops and courses. Dr. Dickman involved in international educational initiatives
להרצאה

ד"ר גילה יעקב

המכללה האקדמית עמק יזרעאל

על היו"ר:

ראש המרכז לקידום ההוראה וראש החוג למנהל מערכות בריאות במכללה האקדמית עמק יזרעאל, מרצה וחוקרת בתחומי אתיקה רפואית בדגש על אתיקה בטיפול בבית, בסוף החיים ובטיפול פליאטיבי. בנוסף, יועצת הוראה ומלמדת את הקורס אתיקה ומשפט רפואי בפקולטה לרפואה בטכניון.
להרצאה

ד"ר חגית מישר טל

HIT מכון טכנולוגי חולון

על היו"ר:

חגית מישר טל היא מרצה,בכירה בפקולטה לטכנולוגיות במכון טכנולוגי חולון.
להרצאה

Dr Konstantinos Petridis

Hellenic Mediterranean University

:about the chair

Associate Professor in Laser Physics, Vice Rector of Internationalization & Outreach, Hellenic Mediterranean University, Greece
להרצאה

ד"ר שבי גוברין

המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט

על היו"ר:

ראש הרשות להוראה חדשנית ומיטבית במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט. בעלת תואר שני בפילוסופיה של חינוך מהאוניברסיטה העברית ותואר שני נוסף במנהל עסקים באוניברסיטה העברית. עבודת הדוקטורט שלה מאונ' בר אילן עוסקת בקהילות מורים מקצועיות. פרסומיה עוסקים בהובלת תהליכי שינוי ארגוניים, בקהילות מקצועיות לומדות ובלמידה מבוססת תיאורי מקרים.
להרצאה

ד"ר ילנה מזרחי

Virtual Exchange Center, Western Galilee College, Technion

על הדוברת:

ד"ר ילנה מזרחי, מיסדת Virtual Exchange Center, מורה לאנגלית ומרצה במוסדות להשכלה גבוהה. היא מלמדת מגוון רחב של קורסים לתואר ראשון ולתואר שני וזכתה במספר פרסים למצוינות בהוראה. ילנה היא יועצת פדגוגית ומרצה בכנסים בינלאומיים בנושאים: רכישת שפות, פדגוגיות חדשניות ושילוב של בינה מלאכותית וטכנולוגיה בחינוך.
להרצאה

ד"ר נטלי לוי-סוסקין

מכללת בראודה

על הדוברת:

חברת סגל במחלקה למדעי המחשב במכללת בראודה להנדסה, כרמיאל, ישראל. בתפקיד זה אני מלמדת כ-700 סטודנטים בשנה. מחקרי עוסקים במערכות תמיכות החלטה בתחום הרפואה באמצעות תוכנה ומודלי OPM. טרם העיסוק האקדמי, קיים עשור של ניסיון בתעשייה כמהנדסת מערכות מידע ומהנדסת תוכנה בחברת אינטל ובחיל האוויר.
להרצאה

ד"ר יורי פרליץ

מרכז רפואי צפון. הפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי. אונ' בר אילן

על הדובר:

רופא מומחה במיילדות וגינקולוגיה. מנהל המערך לנשים ויולדות במרכז הרפואי צפון. מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי בצפת. מלמד סטודנטים לרפואה שנים רבות וחוקר תחומים שונים בחינוך רפואי של סטודנטים לרפואה.
להרצאה

ד"ר מור דשן

המכללה האקדמית רמת גן, אונ' בר אילן

על הדוברת:

ד"ר מור דשן הינה מרצה במכללה האקדמית ברמת גן במסלול לתואר שני בטכנולוגיות למידה דיגיטליות. ובאוניברסיטת בר אילן, במחלקה למדעי המידע. בעלת תואר ראשון (B.A.) בקרימינולוגיה ומדעי המחשב (1987) מאוניברסיטת בר אילן, תואר שני (B.ED) בחינוך (2000) מאוניברסיטת ליברפול באנגליה ותואר שלישי (Ph.D) בלימודי מידע (2012) מאוניברסיטת בר אילן. בוגרת מנדל בית הספר למנהיגות חינוכית (2001). בעבר, משנה למנכ"ל וממונה על הפדגוגיה ברשת דרכא.
להרצאה

ד"ר הדר אריהן-זכאי

ביה"ס לרוקחות והמכון לחקר התרופה, הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית בירושלים

על הדוברת:

חוקרת ומרצה בתחום החינוך הרוקחי והרפואי. חברת סגל בכיר, ראשת התחום לפרמקולוגיה, מנהלת תוכנית ההסבה לרוקחות, ויו"ר ועדת הקוריקולום ברוקחות. מחקרה עוסק ביעדים הכרחיים לשיפור במהלך ההכשרה האקדמית במקצועות הקליניים, תוך אנליזה ממושכת של תפוקות הלמידה וטיוב הקוריקולום, שיפור מדדי הצלחה וחווית הלומד, ופיתוח מתודות הוראה חדשות. בעלת ניסיון של 18 שנה בהוראה במוסדות השכלה גבוהה.
להרצאה

ד"ר אילן רחימי

קריה אקדמית אונו

על הדובר:

חבר סגל, מרצה בכיר, חוקר וראש לימודים קדם אקדמיים במכללה האקדמית אונו. מחקריו מתמקדים בלמידה מתוקשבת: הטמעת מערכות למידה מתוקשבות, קורסי אנגלית כשפה זרה, שילוב CRM בהוראה אקדמית, אתגרים בהשכלה גבוהה שלאחר ה-COVID-19 והתמודדות תלמידים ומורים עם המעבר ללמידה מקוונת. הרצאותיו של אילן מתמקדות בשילוב AI ו-Machine-Learning ב-E-learning, מערכות מידע וניהול פרויקטים.
להרצאה

ד"ר אירינה רבייב

SCE

על הדוברת:

ד”ר אירינה רבייב היא מרצה בכירה במחלקה להנדסת תוכנה במכללה האקדמית להנדסה ע”ש סמי שמעון. אירינה בעלת תואר שלישי במדעי המחשב מאוניברסיטת בן-גוריון. תחום התמחותה של אירינה הוא עיבוד וניתוח תמונות של מסמכים היסטוריים. היא פעילה בוועדת השיפוט בכתבי עת וכנסים בינלאומיים שבתחום. אירינה הינה מרצה מוערכת, היא זכתה בתעודת הצטיינות בהוראה בששת השנים האחרונות ברציפות. כמו-כן, ב-2022 ו-2024, אירינה זכתה בפרס המרכז לקידום ההוראה ליוזמות וחדשנות בשנים במכללה האקדמית על שם סמי שמעון.
להרצאה

ד"ר אלינה לויטין

אוניברסיטת בן גוריון

על הדוברת:

סיימתי תואר ראשון, שני ושלישי במחלקה לכימיה באוניברסיטת בן גוריון. עשיתי פוסט קצר מועד באותה מעבדה שבה עשיתי תואר שני ושלישי. לאחר מכן עבדתי כמחליפת מקום כמהנדסת מעבדה במחלקה לכימיה ולאחר מכן התקבלתי למשרה במחלקה לקידום איכות הוראה באוניברסיטת בן גוריון - בה אני עובדת כעת.
להרצאה

ד"ר הדס חסידים

SCE

:About the speaker

Head of education department, Ariel university Head of quality assessment and academic instruction, Ariel university Head of the Israeli Forum of Centers for the Promotion of Teaching in Israel
להרצאה

ד"ר גילה זליכה

אוניברסיטת בר-אילן; המכללה האקדמית אחוה

על הדוברת:

ד"ר גילה זליכה, ראשת המגמה להוראת מדעי החברה, הפקולטה לחינוך, אוניברסיטת בר-אילן; ומרצה בכירה במכללה האקדמית אחוה. המחקר של ד"ר זלכה מתמקד בטכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT), בפערים דיגיטליים ובמוכנות הדיגיטלית (e-Readiness).
להרצאה

ד"ר איילת ויצמן

סמינר הקיבוצים

על הדוברת:

ד"ר איילת ויצמן, מומחית בתחום החינוך לחלל וטכנולוגיה פיזית-דיגיטלית. תואר שלישי במדעים פלנטריים ופוסט דוקטורט בתחום הוראת מדע וטכנולוגיה מאוניברסיטת מישיגן. מרצה בסמינר הקיבוצים ומובילת נתיב "טכנולוגיות המחר" במסגרת התואר השני בטכנולוגיה בחינוך. פעילה בתחום החינוך לחלל בארץ ובחו"ל. יועצת, מנחת צוותי חינוך ומפתחת תוכן חינוכי בתחום החלל ובתחום שילוב טכנולוגיה חדשנית בהוראה.
להרצאה

ד"ר אורנה הייזמן

המכללה האקדמית אחווה

:About the speaker

Orna Heaysman is a lecturer at Achva Academic College and Kaye College of Education. Her research involves teacher interventions in self-regulated learning and teaching. Her areas of interest are SRL, teachers' PD, innovative teaching practices and authentic learning environments
להרצאה

ד"ר איל רבין

האוניברסיטה הפתוחה, יועץ למכון ליישומי בינה מלאכותית בחינוך במשרד החינוך

על הדובר:

ד"ר איל רבין הינו עמית מחקר במרכז לחקר חדשנות בטכנולוגיות למידה ויועץ במכון לחקר יישומי בינה מלאכותית בחינוך, באגף המו"פ במשרד החינוך. איל חוקר את הפסיכולוגיה של משתמשי הטכנולוגיה ומתמחה בלמידה מקוונת, אנליטיקות למידה, יישומי בינה מלאכותית ומתודולוגיה של מחקר בתחום טכנולוגיות הלמידה.
להרצאה

ד"ר עדית ליבנה

המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט

על הדוברת:

מרכזת התוכניות להסבת הנדסאים להוראה וראש היחידה ליזמות סטודנטים במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט. אני עוסקת בתהליכי הכשרת מורים, ומבקשת להבין היבטים מגוונים שלהם: מודלים של התנסות המעשית ושל הסבה להוראה, יזמות סטודנטים ושילוב טכנולוגיה באקדמיה.
להרצאה

ד"ר מריאנה דורצ'בה

המכללה האקדמית סמי שמעון

על הדוברת:

נולדתי בסופיה, בולגריה, קילבתי תואר שני במתמטיקה באוניבריטת סופיה, ותואר ושלישי במתמטיקה באוניברסיטה טכנית בסופיה; עובדת כמרצה למתמטיקה במכללת סמי שמעון באשדוד. נושאי המחקר שלי הם: קריפטוגרפיה, תורת הגרפים ומתמטיקה דיסקרטית, הוראה והערכה במתמטיקה מבוססות בינה מלאכותית.
להרצאה

Dr Ho Shen Yong

Nanyang Technological University, Singapore

:About the speaker

Executive Director, Institute of Pedagogical Innovation, Research and Excellence (InsPIRE) Provost’s Chair in Physics Principal Lecturer, School of Physical & Mathematical Sciences - Division of Physics & Applied Physics Executive Director, Others - Please update the Remarks field
להרצאה

ד״ר שני אבנשטיין

אוניברסיטת תל אביב

על הדוברת:

ד״ר שני אבנשטיין סיגלוב היא אשת חינוך, מרצה, חוקרת ופעילת תוכן חופשי ופתוח. המחקר שלה עוסק במפגש בין חינוך, טכנולוגיה, חדשנות ומידע פתוח. בין היתר היא חוקרת את השפעותיה של בינה מלאכותית יוצרת על תהליכי יצירת וצריכת ידע, ומשמשת אדמינית בקהילת AI4RI.
להרצאה

ד"ר פיליפ סלובוצקי

הלומדה תוכנות לימוד

על הדובר:

בעל תואר שלישי בפיזיקה ממכון וייצמן, עבד כמהנדס-פיזיקאי בתעשיות אלקטרו-אופטיות ובתעשיה האווירית, כמרצה לפיזיקה ולמתמטיקה באוניברסיטה באריאל ובמכללות אקדמיות לוינסקי, תלפיות ואורות. בעלים ומנכ"ל פעיל של חברת הלומדה (1988) המפתחת ומשווקת תוכנות וספרי לימוד בפיזיקה ומתמטיקה ומערכות מבוסוסות בינה מלאכותית.
להרצאה

ד"ר עמיר גפן

המכון למחקר יישומי בינה מלאכותית של משרד החינוך

על הדובר:

חוקר ומרצה לבינה מלאכותית בחינוך ולמוגנות רשת. עוסק בהכשרת צוותי חינוך וסגל אקדמי לשילוב מיטבי של בינה מלאכותית יוצרת בתהליכי הוראה, למידה, הערכה ומינהל. מרצה לבינה מלאכותית בתוכנית לתואר שני בחינוך באוניברסיטת בר-אילן.
להרצאה

ד"ר מיכל שודל

האוניברסיטה העברית בירושלים

על הדוברת:

מיכל שודל Ph.D היא חברת סגל ביחידה להוראה ולמידה (יה"ל) של האוניברסיטה העברית ומרצה במספר קורסים במדעי ההתנהגות ובסטטיסטיקה באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת בן גוריון. מיכל מפתחת ומובילה תהליכי פיתוח של סגלי הוראה במוסדות רבים להשכלה גבוהה ועוסקת במעבר להוראה ממוקדת לומד, בפיתוח מוטיבציה של לומדים ובשילוב של למידה דיגיטלית בהוראה אקדמית.
להרצאה

ד"ר עדי וולף

הטכניון

על הדוברת:

מרצה ומתרגלת בפקולטה למתמטיקה בטכניון, מעצבת למידה במרכז לקידום הלמידה וההוראה בטכניון
להרצאה

ד"ר עומר קינן

המכללה האקדמית ספיר

על הדובר:

ראש מסלול תקשורת שיווקית במחלקה לתקשורת במכללה האקדמית ספיר. בעל תואר דוקטור מהתוכנית ללימודי מדע וטכנולוגיה באוניברסיטת בר-אילן ופוסט דוקרט באוניברסיטה העברית. מחקריu מתמקדים בשילוב טכנולוגיות דיגיטליות בדיונים אזרחיים ותהליכי למידה בחברה האזרחית ורשויות מקומיות. ממפתחי תחום הקהילות הדיגיטליות באקדמיה
להרצאה

ד"ר אלה ברונשטיין

אוניברסיטת תל אביב

על הדובר:

ד"ר אלה ברונשטיין היא ראש היחידה לקידום איכות ההוראה, מחקר והערכה בפקולטה למדעי הרפואה והבריאות, אוניברסיטת תל אביב.
להרצאה

ד"ר דנה ספיר

המכללה האקדמית להנדסה עזריאלי בירושלים

על הדוברת:

דנה משמשת כמנהלת המרכז לחדשנות ומצוינות במכללה האקדמית להנדסה בירושלים. בעלת דוקטורט בקבלת החלטות מאוניברסיטת חיפה, יועצת ארגונית במקצועה. במסגרת עבודתה מפתחת ומלווה תהליכי שינוי בהוראה במכללה. לאורך השנים מלווה מנהלים בכירים, צוותים וארגונים בתהליכי שינוי והתפתחות. בבסיס תפיסת העולם שלה - להיות מקצוענים, לעשות טוב, לראות אנשים ולהוביל שינויים בחברה הישראלית ובמשק.
להרצאה

ד"ר נטע אברהם גרין

מכללת סמי שמעון - SCE

על הדובר:

מהנדסת כימיה וחקלאות M.Sc, הוראת מדעים Ph.D
להרצאה

ד"ר יפעת לינדר

המכללה האקדמית תל חי

על הדוברת:

בעלת תואר שלישי בתחומי למידה ארגונית ותהליכי הפקת לקחים. עומדת בראש היחידה למצוינות וחדשנות במכללה האקדמית תל חי. מרצה וחוקרת בתחומי למידה ארגונית, סימולציות ופיתוח הדרכה. יועצת ארגונית ב- 20 השנים האחרונות לבכירים, זאת לצד הקמה, ניהול מערכות והובלת תהליכים אסטרטגים במגוון רחב של ארגונים עסקיים, חברתיים וממשלתיים
להרצאה

ד"ר לאוניד קוגל

מכללה לחינוך ע"ש קיי

על הדובר:

ראש התמחות למתמטיקה ולמדעי המחשב
להרצאה

ד"ר יעל פורמן שהרבני

המכללה האקדמית להנדסה בראודה

:About the speaker

Yael Furman Shaharabani received her Ph.D. from the Technion, Israel. She is a Senior Lecturer, and former Head of the Department of Teaching and General Studies at Braude College of Engineering. Connecting theory and practice through active learning is a leading theme in her teaching and research.
להרצאה

ד"ר ליאת אייל

המרכז האקדמי לוינסקי וינגייט, מכון מופ''ת

על הדוברת:

חוקרת ומרצה בכירה במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט בתחום חדשנות פדגוגית וטכנולוגיות למידה. ראש התמחות 'חדשנות ועיצוב למידה דיגיטלית באקדמיה' למורי מורים במכון מופ''ת. יועצת אקדמית עבור המכון למחקר יישומי לבינה מלאכותית בחינוך, משרד החינוך.
להרצאה

ד"ר יעל יוסל איזנבך

המכללה האקדמית רמת גן

על הדוברת:

ראשת תחום סטטיסטיקה ושיטות מחקר במכללה האקדמית -רמת גן. תחומי מחקר: סוציולוגיה של החינוך, הוראה ולמידה בעידן הדיגיטלי.
להרצאה

ד"ר אולגה צ'ונטונוב

הטכניון

על הדוברת:

עומדת בראש המרכז לקידום הלמידה וההוראה בטכניון. אולגה בעלת תואר ראשון בהנדסת ידע, תואר שני בהנדסת אנוש ומדעי ההתנהגות מהטכניון, ודוקטורט בקוגניציה ולקויות למידה מאוניברסיטת חיפה. בשנים האחרונות, מתמקדת ביישום גישות הוראה חדשניות המשלבות כלים טכנולוגיים מתקדמים.
להרצאה

ד"ר לינה ויניצקי פינסקי

המכללה האקדמית אחווה

על הדוברת:

ילידת חרקוב, אוקראינה. תואר ראשון במתמטיקה, תואר שני ושלישי בהוראת מתמטיקה ומדעים. כל התארים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. פוסט דוקטורט באוניברסיטת בר אילן בלימודי המידע. חברת סגל בכיר, מרצה למתמטיקה, במכללה האקדמית אחוה. חוקרת בתחום הוראת המתמטיקה ומדעים. מקדמת את פרדיגמה דיסציפלינה -תרבות בהוראת המתמטיקה ומדעים.
להרצאה

ד"ר רונית שמלו

SCE - Shamoon College of Engineering, Ashdod

על הדוברת:

מרצה בכירה במחלקה להנדסת תעשייה וניהול במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון, ראש המסלול למערכות מידע וחברה במרכז לקידום הוראה. בעלת תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב מאוניברסיטת בן גוריון ותואר שני ושלישי בהוראת מדעי המחשב מאוניברסיטת תל אביב. במחקר מתמקדת בשיטת הוראה של לימוד באמצעות טעויות.
להרצאה

ד"ר דימה בחובסקי

SCE

על הדובר:

בוגר תואר ראשון בהנדסת חשמל, ותואר שני ושלישי באלקטרו-אופטיקה. החל משנת 2014 משמש כחבר סגל אקדמי במחלקה להנדסת חשמל במכללה האקדמית ע"ש סמי שמעון.
להרצאה

ד"ר רועי פרץ

הטכניון

על הדובר:

רועי פרץ הוא בוגר תואר ראשון במדעי הצמח (.B.Sc.Agr) מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ותואר שני בחינוך ביולוגי במכללה האקדמית אורנים, בהצטיינות יתרה. ב-2024 השלים תואר שלישי (Ph.D.) בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון בהנחיית פרופ' יהודית דורי, בנושא מיומנויות חשיבה מערכתית ומידול מושגי של סטודנטים ומורים. תחומי העניין שלו במחקר כוללים חשיבה מערכתית, מודלים קונספטואליים ולמידה בין-תחומית, במיוחד בהוראה ולמידה מקוונת במדעים והנדסה. מאז שנת 2015 הוא נמנה על הסגל האקדמי בחוג להנדסת מים במכללה האקדמית כנרת.
להרצאה

ד"ר סמדר בר-טל

המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט

על הדוברת:

ד"ר סמדר בר-טל חוקרת ברשות המחקר ומרצה בכירה, המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט בישראל. בעבר כהנה כראשת התוכנית לבית הספר העל יסודי, הובילה את תחום ההוראה והלמידה המקוונת, במרכז להוראה חדשנית ומיטבית במכללת לוינסקי לחינוך וראשת המדור לסביבות הוראה ולמידה מקוונות במכון מופ"ת. מחקריה מתמקדים בשילוב טכנולוגיות בהוראה ובלמידה, פעילות אנשי חינוך וסטודנטים ברשתות חברתיות. מלמדת קורסים בנושאי פדגוגיה דיגיטלית
להרצאה

ד"ר איריס גרטנר

המכללה האקדמית הדסה

על הדוברת:

מרצה בכירה במכללה האקדמית הדסה, מרצה לתואר ראשון ושני בתחומי שיווק ואסטרטגיה. חוקרת בתחום התנהגות קניה ושביעות רצון משירותי לידה בקרב אמהות לילד ראשון ובתחום ההוראה האפקטיבית וכלים להערכה מעצבת. לוקחת חלק בצוות איכות ההוראה במכללה האקדמית הדסה.
להרצאה

ד"ר מיטל אמזלג

המכון הטכנולוגי חולון

על הדוברת:

חברת סגל במכון הטכנולוגי חולון. חוקרת שילוב בין טכנולוגיות להוראה, למידה והערכה במסגרות פורמליות וא-פורמליות
להרצאה

ד"ר חובב רשלבך

מכללת אורנים

על הדובר:

ד"ר חובב רשלבך הינו אמן רב-תחומי, מרצה בכיר בתחומי הפרשנות וביקורת התרבות, מלמד רישום ומנחה סדנאות אמן במכון לאמנות שבמכללה האקדמית לחינוך, אורנים. לשעבר יו"ר אגודת המאיירים בישראל. מחבר הספרים: "מעשה האמנות בין משמעות להתענגות: עיון על פי מחשבת רולאן בארת", (רסלינג 2011); "הלם הלא צפוי: שאלות על יצירת אמנות", בשיתוף עם א. רומאנו, (רסלינג 2016); ספר האמן "אלמנח, רשמים בעקבות פסואה", (הוצאת אלמנח והוצאת קשב לשירה 2021).
להרצאה

ערן עדי ציובן

מכון מופ"ת

על היו"ר:

ראש ערוץ המו"פ לטכנולוגיה וחדשנות בחינוך. בעל ניסיון של למעלה מ- 10 שנים בפיתוח פתרונות ללמידה דיגיטלית, מערכות Moodle, וטכנולוגיות תומכות למידה. מוביל דעה בתחום הבינה המלאכותית היוצרת בחינוך ובלמידה. מתמחה בתחום הנדסת פרומפטים ובהכשרת עובדים לשימוש בבינה מלאכותית להשגת תוצאות מועילות ועקביות.
להרצאה

דור נקש נצר

הטכניון

על הדוברת:

דור היא מרצה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. הקורס אותו בנתה יחד עם שותפה אור אריה שיינר - "בין קידוד לפיענוח: בינה מלאכותית באדרכילות" הינו קורס חדשני, המתמקד בהצטלבות שבין AI, אדריכלות ושפה. מעבר לעיסוק הפרקטי במקצוע, השניים מעבירים הרצאות, סדנאות במשרדי אדריכלים העוסקות בשילוב AI במתודולוגיית התכנון ועוסקים במחקר.
להרצאה

טלי צמיר לוי

סמינר הקיבוצים

על הדוברת:

מעצבת, מפתחת למידה ויועצת טכנו-פדגוגית. מפתחת תוכניות להכשרת צוותי הוראה בתחום יצירתיות בחינוך, התמחות בלמידה מבוססת מיומנויות במרחבי למידה שונים. בעלת תואר ראשון בעיצוב מבצלאל ותואר שני בהצטיינות בטכנולוגיות בחינוך. חוקרת, מרצה ויועצת בתחום של למידה בשילוב בינה מלאכותית.
להרצאה

אלעד מדן

בצלאל

על הדובר:

אלעד מדן הוא מעצב עצמאי, חוקר של תקשורת חזותית, מרצה לתיאוריה של עיצוב גרפי, יזם חברתי ויוצר חזותי העוסק בקשר בין הטכנולוגי לאישי והאנושי. עבודותיו של אלעד הוצגו בשנים האחרונות בתערוכות במרכז לאומנות דיגיטלית, הביאנלה לעיצוב במוזיאון ארץ ישראל, שבוע העיצוב בירושלים ועוד.
להרצאה

אלכסיי אובצ'רוב

המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון

על הדובר:

להרצאה

ג'ני פרסי

המכון הטכנולוגי חולון (HIT)

על הדוברת:

ג'ני היא ראש מדור הכשרות באגף המבצעים בצה"ל ובעלת ניסיון בתפקידי למידה ופיתוח הדרכה. בעלת תואר שני בטכנולוגיות הדרכה מהמכון הטכנולוגי חולון (HIT). במסגרת תפקידה היא אחראית על פיתוח תוכניות הכשרה ויצירת אסטרטגיות וחזונות למידה.
להרצאה

אור אריה שיינר

הטכניון

על הדובר:

אור הוא מרצה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. הקורס אותו בנה יחד עם שותפתו דור נקש נצר - "בין קידוד לפיענוח: בינה מלאכותית באדרכילות" הינו קורס חדשני, המתמקד בהצטלבות שבין AI, אדריכלות ושפה. מעבר לעיסוק הפרקטי במקצוע, השניים מעבירים הרצאות, סדנאות במשרדי אדריכלים העוסקות בשילוב AI במתודולוגיית התכנון ועוסקים במחקר.
להרצאה

אפרת שושני

ביה"ס לעיצוב באוניברסיטת חיפה, מיט"ל

על הדוברת:

מעצבת למידה, מומחית בתחום חדשנות פדגוגית ופיתוח תוכניות למידה בסביבות מתקדמות. תחומי התמחות: אוריינות ואזרחות דיגיטלית, למידה שיתופית רב תרבותית, פיתוח ועיצוב קורסים מקוונים. יועצת ומנחת צוותי חינוך בתחום שילוב טכנולוגיה חדשנית בהוראה. מרצה במחלקה לחינוך והוראת העיצוב ומנחה פדגוגית בביה"ס לעיצוב באוניברסיטת חיפה.
להרצאה

אורי הוסיט

Microsoft

על הדובר:

אורי הוסיט הוא המומחה המוביל של מיקרוסופט ישראל לתחום Modern work solutions, בעל ניסיון של 15 שנות ביצירת פרודקטיביות במרחב העבודה. במהלך השנים צבר רקורד מרשים בסיפוק פתרונות חדשניים עבור פיתוח פרודקטיוביות, ליצירת מרחב עבודה חכם והיברידי ושדרוג חווית העובד, כאשר הבינה מלאכותית נמצאת בחוד החנית בפתרונותיו. אורי הוא האיש של שינוי ומאמין שהוא מגיע באמצעות שיתוף פעולה, תקשורת, אמון ומשם השמיים הם הגבול. יש לו פרספקטיבה לא רק ישראלית אלא גם גלובלית וכישרון לפשט רעיונות מורכבים עבור קהלים מגוונים מה שמביא לפתרונות מנצחים.
להרצאה

ניקיטה נוביקוב

המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון

על הדובר:

סטודנט להנדסת תוכנה
להרצאה

גיא כהן

אוניברסיטת תל אביב

על הדובר:

דוקטורנט בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. חוקר במרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי ובמעבדה לחקר שילוב טכנולוגיה בלמידה. שותף במספר פרויקטי מו"פ בינלאומיים ולאומיים המתמקדים בטכנולוגיות למידה, בינה מלאכותית, למידה בהכוונה עצמית ויכולות פדגוגיות דיגיטליות.
להרצאה

עדי יעקוב

אוניברסיטת תל אביב

על הדוברת:

עדי יעקוב בעלת MA בלקויות למידה, מורה לחינוך מיוחד ומאבחנת דידקטית. מתמחה בשילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך, הדרכת צוותי חינוך וניהול פרוייקטים חינוכיים. פעילה חברתית בתחום הצרכים המיוחדים.
להרצאה

דפנה אבידוב

אוניברסיטת תל אביב

על הדוברת:

דפנה אבידוב בעלת תואר שני, מורה ומדריכה מחוזית למדע וטכנולוגיה במחוז דרום. חברת צוות במרכז המורים למדע וטכנולוגיה בחינוך היסודי ובמעבדה לטכנולוגיה ולמידה באוניברסיטת תל אביב
להרצאה

אורית עזרא

אוניברסיטת תל אביב

על הדוברת:

אורית עזרא, דוקטורנטית בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב במעבדה לטכנולוגיה ולמידה. מחקרה מתמקד בשילוב טכנולוגיה ניידת בלמידת השפה סינית בחיי היום יום בדגש על היבטים מוטיבציוניים. אורית שותפה גם לפרויקטים נוספים במעבדה העוסקים באינטגרציה בין טכנולוגיה וחינוך בתחום למידה עצמאית (SRL) ופיתוח מקצועי של מורים.
להרצאה

עידן נבטי

AWS

על הדובר:

בתור Solution Architect ב-Amazon AWS, אני מתמחה בעיצוב והטמעת פתרונות טכנולוגיים מתקדמים ללקוחות מהמגזר האקדמי, תוך דגש על ביצועים ואבטחת מידע.
להרצאה

רוני פאר

סיסטמטיקס

על הדובר:

רוני הוא מהנדס ומוביל טכנולוגיות בחברת סיסטמטיקס. הוא אחראי על התוויית חזון חברות בתחום הפיתוח בנושא הכשרת כוח אדם, עבודה צוותית ורב-מערכתית ושילוב טכנולוגיות בהליכי הפיתוח. בפעילותו מול האקדמיה מלווה מרצים, מתמחים וסטודנטים בפרויקטים ובשילוב טכנולוגיות חדשות בתחום הסימולציות, AI והנדסת מערכת
להרצאה

משה קליג

המכללה האקדמית הדסה

על הדובר:

תואר BSc במדעי המחשב, תואר MBA במנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. יועץ עצמאי טכנולוגי עסקי, מתן סיוע לארגונים בניתוח תהליכים עסקיים, יעול ושיפור תהליכים ארגוניים באמצעות טכנולוגיות מודרניות. ניסיון שנצבר במגוון תפקידים ניהוליים וטכנולוגיים בישראל ובעולם. עד לאחרונה, מנהל מערכות המידע וחבר הנהלה במכללה האקדמית הדסה.
להרצאה

גל אלון

המכון למחקר יישומי בינה מלאכותית של משרד החינוך

על הדובר:

מהנדס תעשיה וניהול בוגר הטכניון, ובעל תואר שני בחינוך עם התמחות בלמידה וטכנולוגיה באוניברסיטת תל אביב. מנהל פרויקטים טכנולוגיים עם ניסיון בהייטק ובאקדמיה. טכנו-פדגוג בדקאנט לחדשנות בהוראה ובלמידה באוניברסיטת תל אביב ומפתח במכון למחקר יישומי של בינה מלאכותית בחינוך.
להרצאה

ברק פלמן

בצלאל

על הדובר:

אדריכל ברק פלמן הוא מרצה בכיר בבית הספר לאדריכלות, חבר במרכז להוראת אמנות ועיצוב וראש המעבדה לפדגוגיה היברידית. המעבדה חוקרת תהליכי למידה עכשוויים בתחומי האמנות, העיצוב והאדריכלות ומפתחת כלים, סביבות למידה, ושיטות הוראה חדשניות לטובת העשרה, ייעול, והנגשת ידע ומיומנויות למגוון רחב של אוכלוסיות לומדים.
להרצאה

מיכאלה פנקל פידלמן

המכללה האקדמית הדסה ירושלים

על הדוברת:

מיקי פנקל פידלמן היא ראש המרכז לקידום ההוראה במכללת הדסה ירושלים. בעלת ניסיון של למעלה מ-20 שנה בתחומי ההדרכה, הוראה ולמידה במסגרות מסוגים שונים. תחומי העניין המרכזיים שלה הם: למידה לאורך החיים, עיצוב תהליכי למידה, למידה מבוססת-סימולציה והוראה בסביבה רב-תרבותית וקונפליקטואלית.
להרצאה

רמי אליאסין

NVIDIA

על הדובר:

מנהל פיתוח תוכניות חינוך וקשרי מפתחים ביוגרפיה: תואר ראשון ביחסים בינלאומיים, שנתיים וחצי בחברת אנבידיה בתפקיד מנהל פיתוח תוכניות חינוך וקשרי מפתחים , 6 שנים מנכ"ל עמותת טק סקול לשעבר - עמותה שאחראית על הכשרות טכנולוגיות בפריפריה, נשוי לסוזי ואב לשני בנים
להרצאה

דודי דביר

הראל טכנולוגיות מידע בע"מ

על הדובר:

בוגר ישיבות חב"ד ובסמ"ח ניסיון מקצועי מצטבר של מעל 20 שנה,משמש כ CTO של הראל ומומחה בעל שם בתשתיות IT ו AI
להרצאה

אורטל אנגלברג

אוניברסיטת תל אביב

על הדוברת:

סגנית מקצועית לדקאנית לחדשנות בהוראה ובלמידה באוניברסיטת תל אביב. מנהלת צוות האחראי על פיתוח מקצועי בתחומי ההוראה לסגל האקדמי, מובילה תכניות ויוזמות לקידום פדגוגיה חדשנית והוראה אפקטיבית, ומנחה סדנאות ומפגשים בנוגע להיבטים שונים של הוראה באקדמיה. בעברי מנהלת צוותי פיתוח הדרכה ועיצוב למידה דיגיטלית. בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ובמדע המדינה מהאוניברסיטה העברית, ותואר שני בטכנולוגיה ולמידה מאוניברסיטת תל אביב.
להרצאה

רות פורייטר

אוניברסיטת אריאל

על הדוברת:

מעצבת למידה ביחידה ללמידה דיגיטלית באוניברסיטת אריאל. מתמחה בפיתוח חומרי לימוד ועזרי למידה באמצעות כלי בינה מלאכותית יוצרת. בנוסף עובדת כעוזרת מחקר במכון הטכנולוגי חולון בפרוייקט בינלאומי לקידום חדשנות ויזמות במוסדות אקדמיים. בעלת תואר ראשון בריפוי בעיסוק. בימים אלו מסיימת את לימודיה לתואר שני בטכנולוגיות למידה במכון הטכנולוגי חולון.
להרצאה

יפעת פילו

המכון למחקר יישומי של בינה מלאכותית בחינוך- משרד החינוך

על הדוברת:

עמיתה במכון למחקר יישומי של בינה מלאכותית בחינוך, במנהל חדשנות וטכנולוגיה שבמשרד החינוך. מובילה את הניסויים כשירויות מורים ותלמידים בעולם רווי בינה מלאכותית ופרסונליזציה בהוראת מתמטיקה- יישומי בינה מלאכותית. MA בחוג למנהל ומדיניות החינוך, התמחות בחינוך דמוקרטי- סיום בהצטיינות יתרה, אוניברסיטת ת"א BA באמנות רב תחומית, אוניברסיטת ת"א.
להרצאה

קרן ברק

אוניברסיטת אריאל

על הדוברת:

ראש היחידה ללמידה דיגיטלית באוניברסיטת אריאל. אחראית על פיתוח אסט' חדשניות ללמידה דיגיטלית והוראה מקוונת בכל הפקולטות. אסט' אלו כוללות תכנון של קורסים מקוונים אסינכרוניים ושילוב של יישומים דיגיטליים בהוראה, למידה והערכה. היחידה עובדת עם המרצים בחשיבה מחודשת על פרקטיקות ההוראה שלהם, התנסות בפדגוגיות חדשניות ושילוב כלים ושיטות לשדרוג חוויית הלמידה.
להרצאה

מרב רוטרי-סבן

סמינר הקיבוצים

על הדוברת:

מרב רוטרי-סבן, בעלת תואר שני (כולל תיזה) בטכנולוגיה בחינוך בסמינר הקיבוצים. בעלת ניסיון בהוראת תלמידים וסטודנטים ומשמשת כיועצת טכנו-פדגוגית למרצים בסמינר הקיבוצים לצד מחקר אקדמי פעיל.
להרצאה

קרן שגיא

הטכניון

על הדוברת:

ראש מדור פיתוח אסטרטדי במכרכז לקידום הלמידה וההוראה בטכניון. עוסקת בהובלת פירוקטים רוחביים בתחום ההוראה, הלמידה והערכה בטכניון ולאחרונה השלימה פרויקט אשר בחן את סוגיית הערכת איכות ההוראה.
להרצאה

שרי חזי

עיריית רמת גן- אגף החינוך

על הדוברת:

מנהלת מחלקת תקשוב באגף החינוך בעיריית רמת גן מובילה את תחום הטכנופדגוגיה בעיר - מגני הילדים, יסודי ועד העל יסודי.
להרצאה

פבל ניקיטנקו

מכללה אקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון באר שבע

על הדובר:

בן 31, נשוי פלוס 1. עלתי לארץ ב-2013, שרתתי כלוחם במגב חברון, התחלתי ללמוד הנדסת תוכנה בשנת 2020 במכללה להנדסת תוכנה ע"ש סמי שמעון בבאר שבע, כרגע סטודנט שנה ד'. עובד בסטאראפ חדשני בגב ים בבאר שבע.
להרצאה

יובל עציץ סיברסקי

Systematics

על הדוברת:

מהנדסת אפליקציה בסיסטמטיקס. מתעסקת בתחומים של עיבוד תמונה ואות בשילוב עם מערכות AI וחיבור עם שפות תכנות אחרות. בנוסף, יובל מתמחה בתחום בדיקות קוד, יצירת בדיקות ובניית אפליקציות.
לסדנה

סלבה פיאטיגורסקי​

Devlion​

על הדובר:

מנכ"ל חברת דבליון, מאמין בפיתוח טכנולוגיות למידה ליצירת חוויית למידה אישית ומשמעותית.
לסדנה

אסנת ברגר

הטכניון

על הדוברת:

ראש מדור עיצוב למידה במרכז לקידום הלמידה וההוראה בטכניון, בעלת 7 שנות ניסיון בקידום הוראה ולמידה ושילוב טכנולוגיות למידה באקדמיה. בעלת 10 שנות ניסיון בפיתוח למידה ארגונית בתעשייה. שני תארים שניים בחינוך ובטכנולוגיות למידה. סקרנית ומשתוקקת תמיד לגלות עוד ועוד על טכנולוגיות חדשות ואיך הן יכולות לסייע בקידום הלמידה וההוראה.
להרצאה

ליאת ספיר

HIT המכון הטכנולוגי חולון

על הדוברת:

ליאת ספיר היא מדריכת חינוך לשוני ואחראית תחום הפדגוגיה של בתי"ס יסודיים. בתוך כך, עוסקת בהטמעת תוכניות לימוד ויחידות הוראה תוך שימת דגש על תהליכי חשיבה ולמידה חווייתית. לליאת תואר שני בייעוץ חינוכי מאונברסיטת בר אילן ותואר שני בטכנולוגיות למידה מהמכון הטכנולוגי חולון.
להרצאה

תום הגלעדי

על הדובר:

מרצה, מנחה ויועץ בתחום יישום טכנולוגיות בינה מלאכותית בארגונים חינוכיים, אקדמיים וציבוריים ויזם חברתי. מנהל קהילת "בינה מלאכותית בחינוך ובאקדמיה" בפייסבוק, המונה מעל 10,000 חברים.
להרצאה

מתן משכית

הטכניון

על הדובר:

מעצב למידה והוראה במרכז לקידום למידה והוראה בטכניון, בעל תואר שני בהנדסה אזרחית וסביבתית, עוסק בהוראה אקדמית ותיכונית ובהכשרת מורים ומרצים בדגש על שילוב טכנולוגיות לקידום למידה.
להרצאה

יעל קפלין

המכללה האקדמית הדסה

על הדוברת:

בשבע השנים האחרונות יעל ממלאת את התפקיד "ממונה על גיוון שיוון והכלה במכללה האקדמית הדסה. מתוקף תפקידה היא מפתחת כלים והדרכות לסגל האקדמי בנושא למידה פעילה בכיתה רב-תרבותית ולסגל המנהלי בנושא עבודה בקמפוס רב תרבותי.
להרצאה
גלילה לראש העמוד

הכשרת חברי סגל להוראה בעידן הדיגיטלי בראי המחקר והלכה למעשה - חלק ראשון

יו"ר המושב: ניצה דוידוביץ, יו"ר הפורום לקידום ההוראה והלמידה בישראל, ראש תחום הערכת איכות וקידום ההוראה באוני' אריאל

• רבקה ודמני, ראש צוות קידום ההוראה והלמידה במל"ג, מרצה לטכנולוגיות למידה באוני' אריאל – תרומתם של מרכזי ההוראה לקידום הטמעת למידה דיגיטלית במוסדות האקדמיים

• אולגה צ'ונטונוב, ראשת המרכז לקידום הלמידה וההוראה, טכניון – הכשרת סגל חדש כמנוע למצוינות מתמשכת בהוראה באוניברסיטת מחקר

• יפעת לינדר, ראש היחידה למצוינות וחדשנות בהוראה, המכללה האקדמית תל חי – תהליך הלמידה הארגוני והשפעתו על הטמעת התוכנית ללמידה דיגיטלית – מקרה בוחן.

• איתי פולק, היחידה לקידום איכות ההוראה והלמידה, אונ' בן-גוריון, – "הוראה מיטבית – יש דבר כזה?…" פיתוח ידע מקצועי באמצעות ניתוח וידאו של אפיזודות הוראה

• יעל יוסל איזנבך- תפיסת דמות המרצה באקדמיה: בין אוריינטציה מחקרית לאוריינטציה פדגוגית וההשלכות על אופן הלמידה הדיגיטלית של סטודנטים לתואר ראשון

• דורית תבור, גלי נווה, רונית שמלו, נטע אברהם גרין, המרכז לקידום ההוראה, המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון – ממאקרו למיקרו – יצירת תשתית קורסים דיגיטליים והטמעתם במכללה להנדסה

לתוכנית הכנס

עידוד תחושת העצמה וחוסן בקרב מורים בתקופת מלחמה באמצעות פלטפורמה דיגיטלית של משחק אונליין

אורית אבידב-אונגר

המכללה האקדמית אחווה


אורנה הייזמן

המכללה האקדמית אחווה

חוסן של מורים הוא בעל חשיבות מכרעת לשימור מורים בתחום הוראה ובמיוחד בעתות מלחמה בהם המורים נאלצים ללמד באופן מקוון. לפיכך בעתות חרום נדרשות תכניות העושות שימוש במשאבים דיגיטליים לטיפוח החוסן, המוטיבציה, המסוגלות והשייכות. אחת הגישות להוראה ולמידה מרחוק התורמת רבות להיבטים אלה היא השימוש במשחק בהוראה. לפיכך, מטרת המחקר הייתה לבחון את תפיסת התרומה של השתתפות במשחק מקוון שנועד לטיפוח חוסן והעצמה בקרב מורים. שאלת המחקר היא: מה התרומה של השתתפות במשחק מקוון מעודד חוסן והעצמה לפי תפיסת המורים, ובהשוואה לקבוצת ביקורת שהשתתפה בסימולציה?

במחקר השתתפו 161 מורים בשתי קבוצות, קבוצת ניסוי של מורים שהשתתפו במשחק מקוון שפותח לצורך מחקר זה, וקבוצת ביקורת שהשתתפו בסימולציה מקוונת. לא נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות באופן בו תופסים המורים את ההשתתפות בפעילויות המקוונות השונות )משחק/ סימולציה(. יש מחקרים רבים שנערכו על התרומה של סימולציות לפיתוח מקצועי של מורים. נוכל להסיק מכך שההשתתפות במשחק המקוון תורמת למורים בהיבטי חוסן והעצמה, מסוגלות, מוטיבציה ושייכות.

לתוכנית הכנס

גורמים המשפיעים על תפיסת המסוגלות העצמית של מורים בהוראה דיגיטלית של מדעים

מירי שינפלד

מרב רוטרי סבן

 מכללת סמינר הקיבוצים ומופ"ת

מאמר זה הוא חלק ממחקר השוואתי אשר בחן את הגורמים המשפיעים על תפיסת המסוגלות העצמית של מורים בהוראת מדעים באמצעות תוכנית דיגיטלית למדעים המחברת בצורה חווייתית  כלי למידה דיגיטליים עם גישות פדגוגיות מסורתיות. 

חלק מממצאי המחקר מצביעים על כך שמורים שעברו הכשרה בשילוב טכנולוגיה בהוראה מעידים על תפיסת מסוגלות גבוהה יותר להוראת המדעים ממורים שלא עברו הכשרה כזו. ההבדלים בתפיסת המסוגלות העצמית בין המורים שעברו הכשרה לאלה שלא עברו הכשרה לא מוגבלים רק לידע התוכני-הטכנולוגי-פדגוגי עצמו, אלא גם ליכולתם להגיב בפתיחות רבה יותר לשינויים. 

בניתוח מודל משוואות מבניות (SEM) שנערך במסגרת המחקר התגלה כי עמדות חיוביות כלפי התוכנית הדיגיטלית השפיעו על תפיסת המסוגלות העצמית באופן עקיף דרך התווך של TPACK ופתיחות. המחקר מדגיש את חשיבות ההכשרה הדיגיטלית ופיתוח TPACK בקידום תפיסת מסוגלות עצמית של מורי מדעים. 

לתוכנית הכנס

הערכת ביצועי חשיבה מערכתית ומידול מושגי של סטודנטים להנדסה בסביבת למידה מקוונת


רועי פרץ
הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, הטכניון

נטלי לוי-סוסקין
המחלקה להנדסת תוכנה, המכללה האקדמית להנדסה בראודה 

דב דורי
הפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות, הטכניון

יהודית דורי
הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, הטכניון, ומוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית

חשיבה מערכתית הינה מיומנות חשובה לצורך קבלת החלטות ופתרון בעיות במאה ה- 21 . ניתן ללמד סטודנטים לתואר ראשון בהנדסה ליישם חשיבה מערכתית ברמה גבוהה יותר, וניתוח תהליכי מידול המערכות המקוונים שלהם יכול לסייע בכך. 

מחקר זה נועד להעריך את יכולתם של סטודנטים להנדסה לעסוק בחשיבה מערכתית ובמידול מושגי של מערכות, ואת יכולתם להתמודד עם סוגים שונים של שאלות—חזותיות, מילוליות, ומשולבות, ולזהות הבדלים תלויי ידע קודם. 

משתתפי המחקר היו 157 סטודנטים לתואר ראשון בהנדסת תוכנה ומערכות מידע אשר לקחו חלק בקורס חובה, במהלכו נאספו נתונים ונותחו כמותית.

מממצאי המחקר עלה, בין השאר, כי סטודנטים בעלי ידע קודם שונה נבדלו זה מזה בציון החשיבה המערכתית שלהם ובציוני סוגי השאלות השונים. בנוסף, נמצאו הבדלים בציון החשיבה המערכתית ובשיפור היחסי של הציון לאורך תהליך הלמידה. 

במחקר הוכח כי למידה מבוססת מודלים משפרת חשיבה מערכתית בהסתמך על הידע הקודם של התלמידים, ונמצאו קשרים בין סוגי שאלות טקסטואליות, חזותיות ומעורבות לבין הישגי התלמידים.

לתוכנית הכנס

הכשרת חברי סגל להוראה בעידן הדיגיטלי בראי המחקר והלכה למעשה - חלק שני

 

יו"ר: דורית תבור, חברת הנהלת הפורום לקידום ההוראה והלמידה בישראל, ראשת המרכז להערכת איכות וקידום ההוראה, המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון

• אורטל אנגלברג, ראש תחום פדגוגיה ופיתוח מקצועי וליאת קישון-רבין, דקאנית, הדקאנט לחדשנות בהוראה ובלמידה, אוני' תל-אביב – ביני לבינה-מה למדנו מקהילת AI לומדת?


• שרון נסיס, מנהלת היחידה לקידום ההוראה, המרכז האקדמי רופין – תהליך אפקטיבי להכשרת הסגל ליישום למידה דיגיטלית.


• דנה ספיר, מנהלת מרכז חדשנות ומצוינות בהוראה, עזריאלי מכללה אקדמית להנדסה בירושלים – למידה פעילה בהנדסה בהסתכלות קוריקולרית הכוללת הערכה


• גילה יעקב, ראשת המרכז לקידום ההוראה, וניזאר ביטאר ראש תחום פדגוגיה דיגיטלית, המכללה האקדמית עמק יזרעאל – תובנות מהכשרת סגל לשימוש ב AI להוראה אקדמית

 

• ניצה דוידוביץ ורבקה ודמני, ראש תחום הערכת איכות וקידום ההוראה באוני' אריאל – על הכשרת סגל בתקופות של אי וודאות

לתוכנית הכנס

אוריינות בינה מלאכותית בקרב סטודנטים

מור דשן
המכללה האקדמית רמת גן
אוניברסיטת בר אילן 


נועה אהרוני
<span style="background-color: transparent; font-size: 16px; font-weight: 400; letter-spacing: normal; text-transform: none; white-space-collapse: collapse;" אוניברסיטת בר אילן

ישומי בינה מלאכותית יוצרת (Intelligence Artificial Generative) כדוגמת ChatGPT נכנסו במהלך השנה החולפת לשימוש הציבור הרחב, לרבות הסטודנטים, והעלו לסדר היום את הצורך בפיתוח אוריינות לסביבת הבינה המלאכותית. אוריינות זו מצטרפת לאוריינויות טכנולוגיות קודמות, שיש להן השפעה על היכולות לתפקד בסביבה טכנולוגית משתנה ועל פיתוח מיומנויות המתאימות לשוק העבודה המשתנה. מדדי אימוץ טכנולוגיות (Acceptance Technology) מנבאים נכונות להשתמש בטכנולוגיות חדשניות ומתפתחות. מחקר זה מבקש לבחון את הקשרים בין מדדי אימוץ הטכנולוגיות (השפעה חברתית, מוטיבציה נהנתנית, נכונות לשימוש בטכנולוגיה ורגשות חיוביים כלפיה) ובין מדדי אוריינות הבינה המלאכותית (ידע והבנה, יישום, הערכה ואתיקה). 

ממצאי המחקר מצביעים על קשרים חיוביים חזקים בין ארבעת מדדי אימוץ הטכנולוגיות. נהנתנות היא המוטיבציה בעלת עוצמת הקשר הגבוהה ביותר. קשרים חיוביים חזקים נמצאו גם בין ארבעה ממדדי אוריינות הבינה המלאכותית, אך לאתיקה עוצמת קשר בינונית. נוסף על כך, ככל שמדדי אימוץ הטכנולוגיות גבוהים יותר, כך גם אוריינות הבינה המלאכותית. ממצאים אלה עשויים לתרום לגיבוש מדיניות, תוכניות לימודים והדרכות לפיתוח אוריינות בינה מלאכותית בקרב סטודנטים, להביא לניצול מיטבי של טכנולוגיות בינה מלאכותית יצרנית ולסייע בהתמודדות עם אתגרים אתיים וחברתיים. 

לתוכנית הכנס

אתגרים בסימולציות וירטואליות בהשכלה הגבוהה

מירי שינפלד

וופא זידאן

מנאל יזבק אבו אחמד

רויטל כהן ליברנט

יאיר עמיחי המבורגר

מכללת סמינר הקיבוצים

       פוסטר

מטרת המחקר היא לבחון את האתגרים הכרוכים בשימוש בסימולציות וירטואליות בעולמות וירטואליים לצורך למידה.

 במסגרת מחקר שנערך ב- 2022-2023, נערכו מספר סימולציות בקורס בין-מכללתי שכלל סטודנטים ממגוון רקעים, במטרה לשנות את עמדותיהם כלפי "האחר". באמצעות ראיונות וניתוח איכותני, נמצאו אתגרים שונים, כאשר העיקריים שבהם היו אתגרים טכנולוגיים הנוגעים לעומס התוכנה על המחשב ולניווט ותנועה בעולם הווירטואלי. נמצאו הבדלים בין המכללות והאוכלוסיות השונות בהתמודדות עם האתגרים. 

המחקר מצביע על כך שעדיין קיימים קשיים משמעותיים בשימוש בעולמות וירטואליים לצרכי למידה, למרות היתרונות הפוטנציאליים שלהם. נדרש פיתוח נוסף של הטכנולוגיה והתאמתה לצרכים הפדגוגיים על מנת לנצל את הפוטנציאל הטמון בה.

לתוכנית הכנס

כתה חצי הפוכה: הטכנולוגיה בשירות הלמידה הפעילה

סיגל תפארת
המרכז האקדמי רופין

שיטת הכתה ההפוכה מאפשרת הוראה אקטיבית וחווייתית ומגבירה את שביעות הרצון והביצועים של הסטודנטים. עם זאת, השימוש בשיטה בצורתה הטהורה מעלה מספר קשיים. בהרצאה זו יוצג מודל להוראת סטטיסטיקה בשיטה של כתה חצי הפוכה. המודל משתמש בכלים טכנולוגיים כדי לקדם למידה פעילה לפני השיעור, במהלכו ולאחריו.

לתוכנית הכנס

עמדות מורים ומרצים כלפי השימוש ביישום ChatGPT- הזדמנויות, הגבלות וכוונת שימוש עתידי

טלי צמיר לוי

תמי זייפרט

מכללת סמינר הקיבוצים

עמדותיהם של מורים מהוות חסם עיקרי להטמעה של טכנולוגיה בתהליכי למידה. נתון זה מהווה את ההשראה למחקר הנוכחי, אשר בחן עמדות מורים ומרצים כלפי השימוש בצ'אטבוט גנרטיבי ChatGPT בתהליכי הוראה ולמידה בישראל. 

מדובר היישום מבוסס בינה מלאכותית גנרטיבית המשתמש במודל שפה מתקדם על מנת ליצור טקסט מתוך טקסט ולהגיב כאילו היה אנושי. היישום הושק בנובמבר 2022 על ידי חברת  Open Ai ועורר דיון נרחב באשר לשימוש ביישומים מסוג זה והשפעתם על תחום הלמידה. 

מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את עמדותיהם של מורים ומרצים כלפי היישום ChatGPT, את הקשר בין העמדות למשתני רקע דמוגרפים ומאפייני שימוש, ואת כוונת השימוש העתידי לאור העמדות. 

במחקר השתתפו 211 מורים ומרצים, עוד בטרם הוגדרו הנחיות לשימוש מטעם גורמים רשמיים במערכת החינוך. 

על פי מודל הניבוי נמצא כי העמדות הנעה ועניין של מורים, חשיבות השימוש ותועלת פדגוגית מנבאות ב- 70% את כוונת השימוש העתידי לצד משתנה מגדר אשר נמצא גם הוא מנבא כוונת שימוש עתידי. 

לתוכנית הכנס

בינה מלאכותית יוצרת בשירות האקדמיה: מגוון פרקטיקות במעבדה לחקר שילוב טכנולוגיות בלמידה

שני אבנשטיין סיגלוב
ענת כהן
גיא כהן
עדי יעקוב
דפנה אבידוב
אורית עזרא
אלה ברונשטיין

אונ' תל אביב

התפתחותם המואצת של כלים מבוססי בינה מלאכותית יוצרת (GenAI \ Generative AI \ במ"י) משפיעה על תהליכי יצירת וצריכת ידע בעולם, וכפועל יוצא על פעילות אקדמית, מחקר והוראה. במסגרת ההרצאה נסקור שימושים שונים בבמ"י במסגרת פעילויות המעבדה שנוגעים במחקר, למידה, הוראה והערכה.

ראשית, נציג תובנות ראשוניות מתוך מחקר על השפעת במ"י על האקדמיה והמחקר בישראל. מטרת המחקר היא לשקף את מוכנות הקהילה לאימוץ הטכנולוגיה ולמפות צרכים ופערים עיקריים, על מנת לקדם את הקהילה האקדמית והמחקרית למיצוי האפשרויות שהטכנולוגיה מאפשרת. המחקר עוסק בניתוח פעילות בקבוצות שונות בקהילה לומדת שהתפתחה בווטסאפ (AI4RI – AI for Research Israel), ועל שאלון עומק שהופץ בארץ לכלל גופי האקדמיה והמחקר בארץ. ניתוח ועיבוד הנתונים נעשה בעזרת כלי במ"י, והסקירה הראשונית תתמקד באתגרים המתודולוגים שעלו תוך עיבוד וניתוח הנתונים וההשלכות שלהם על פעילות מחקרית משולבת במ"י. 

בשלב השני נציג קולאז שימושיים קונקרטים בבמ"י במחקר סביב הרעיון של אינטראקצית אדם-מכונה, תוך התייחסות לשלושה היבטים לדוגמא:

  • קידום תהליכי למידה באמצעות צ'אטבוט 
  • קידום תהליכי הערכה – אבחון ידע ומיומנויות באמצעות SJT
  • קידום סביבות למידה על בסיס יומן מחקרי

לאחר הצגת המחקר והשימושים השונים נדון בתובנות ראשוניות לגבי הטמעת במ"י באקדמיה – יתרונות וחסרות, השלמה בין מכונה ואדם, ומבט לעתיד. 

לתוכנית הכנס

Strengthening Empathy Skills of Medical Students Through Innovative Virtual Reality Intervention

Yuri Perlitz
Tzafon Medical Center 
Azrieli Faculty of Medicine, Safed
 Bar-Ilan University Ramat Gan


Nomy Dickman
Azrieli Faculty of Medicine, Safed
 Bar-Ilan University Ramat Gan

   
 Ella Cohn-Schwartz
  ,Faculty of Health Sciences
                                   Ben-Gurion University of the Negev, Beer-Sheva              


Doron Cohn-Schwartz

Sourasky Medical Center
 Faculty of Medicine, Tel Aviv University, Tel Aviv

There are comprehensive education courses in empathy for medical students, based on the understanding that when they enter the clinical studies – the discussion of empathy is minimal and studies show that empathy actually
diminishes over time [4] [5].
Indexing virtual reality (VR) and medical education in PubMed Central
detected over 26,000 articles, but very few when VR was indexed with
empathy.
The study's hypothesis was that VR based intervention may be efficiently
used as a pedagogic tool to enhance and strengthen the empathic skills of
medical students.

Empathy is defined as understanding, being aware of, being sensitive to, while experiencing the feelings, thoughts and situation of another person [1]. Empathy is crucial for the medical practice [2], and is a part of the "Competency-Based Medical Education (CBME) paradigm established by the National Council for University education [3]. Empathy is a life-long journey. 

לתוכנית הכנס

ממבחנים למשחקים- גורמים מניעים ומונעים לאימוץ הערכה חלופית במוסדות להשכלה גבוהה

ג'ני פרסי

ליאת ספיר

מיטל אמזלג

חגית מישר-טל

המכון הטכנולוגי חולון

מחקר זה מלווה את הסדנה "ממבחנים למשחקים", שהציגה למרצים במוסדות להשכלה גבוהה שיטת הערכה חלופית, במסגרתה סטודנטים יוצרים משחקים דיגיטליים באמצעות מחוללי משחקים כאמצעי לייצוג הידע שרכשו בקורס. המחקר בוצע בשיטה איכותנית בהשתתפות עשרה מרצים ממוסדות אקדמיים שונים שהשתתפו בסדנות ונבחנו עמדותיהם כלפי יצירת משחקים ככלי הערכה, תוך בחינת הגורמים המניעים והמונעים את אימוץ שיטת הערכה זו. הממצאים מצביעים כי הגורמים המניעים הם פדגוגיים בעיקרם וכוללים עמדות חיוביות כלפי מחוללי משחקים ככלי הערכה והכרה בתרומתם לקידום מיומנויות קוגניטיביות והיבטים רגשיים חיוביים.

הגורמים המונעים נובעים בעיקר מהתנגדות לשינוי, השקעת זמן הנדרשת מהמרצה, חששות לגבי התאמה של משחקים לאקדמיה וכן קושי בהערכת המרצים את עבודות הסטודנטים בשיטה זו. גורמים מונעים נוספים שנמצאו היו חוסר התמיכה המוסדית והשפעות עמיתים. ממצאים אלו מצביעים על מורכבות עמדותיהם של המרצים כלפי השימוש במשחקים דיגיטליים ככלי הערכה. נראה כי על מנת להניע שינויים טכנו-פדגוגיים משמעותיים כמו השינוי המוצג במחקר זה, נדרש מאמץ מערכתי מקיף של מוסדות ההשכלה הגבוהה. 

לתוכנית הכנס

שילוב מוצרים טכנולוגים חדשניים באקדמיה - מודל IN STEP

שבי גוברין

עדית ליבנה

המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט

במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט גובש מודל ראשון מסוגו בישראל, הפונה לקהילת ה-EdTech ומאפשר לה להיכנס (In Step) לאקדמיה לשם שיתוף פעולה מעמיק ומפרה.

כחלק ממודל זה, הוזמנו יזמים וחברות להתמודד בתחרות על שילוב מוצרים טכנולוגים חדשניים בתהליכי הוראה-למידה-הערכה. שלושת המיזמים שנבחרו זכו לשלב את המוצרים שלהם בקורסים במגוון תארים, חוגים ותוכניות בשנת הלימודים תשפ"ד. במקביל לכך, המיזמים זכו בליווי טכנו-פדגוגי ובמחקר הן איכותני והן כמותי.

בהרצאה נתאר את המודל, נצביע על כמה ממצאים מרכזיים שעלו במחקר ונדון בתובנות ובתרומות על-מנת לסייע למוסדות אקדמיים נוספים לקדם מודלים דומים. בנוסף להרצאה, אנו מבקשות להזמין את אחד המיזמים להציג במרחב ההדגמה (DEMO). 

לתוכנית הכנס

Blended learning for elevating cognitive skills, engagement, and academic outcomes



Hadar Arien-Zakay

Institute for Drug Research, School of Pharmacy, The Faculty of Medicine, The Hebrew University of Jerusalem 

. It also notably boosted pass rates in advanced cognitive areas like 'Evaluate' and 'Create,' while enhancing student engagement and creating a dynamic learning environment. This approach, which bridges gaps in higher-order cognitive skills as revealed by Bloom's taxonomy analysis, demonstrates potential for broad application beyond health professions, preparing learners effectively for contemporary challenges across various fields. d

This study highlights a transformative shift in pharmacology education through a blended learning approach, significantly improving outcomes in a nursing pharmacology course plagued by high failure rates and marginal scores (across five cohorts, n=849 students). By integrating question-based learning with asynchronous and synchronous sessions, tailored for large, diverse classes, the course redesign substantially reduced failure rates by 2.8-fold and increased average grades by 11.8-points (n=426 students)

לתוכנית הכנס

חוסן ו-ICT בקרב סטודנטים דור ראשון להשכלה בהשוואה לסטודנטים להורים משכילים

אילן רחימי
הקריה האקדמית אונו
גילה זלכה
אוניברסיטת בר-אילן

אורית אבידב-אונגר 
המכללה האקדמית אחוה

     פוסטר    

במחקר זה בדקנו היבטים של ICT וחוסן, מנקודת מבטם של המשתתפים במחקר בין סטודנטים דור ראשון להשכלה לסטודנטים להורים משכילים. בדקנו דימוי עצמי, מוטיבציה, אושר, שימוש ב- ICT. המחקר הינו מחקר כמותי שכלל שאלות סגורות ופתוחות. המדגם כלל 307 סטודנטים בקמפוסים בישראל, בגילאים 18 עד 64. ממצאי המחקר קובצו לארבעה קלסתרים: קבוצת דור שני להשכלה מתחת לגיל 25, בני דור ה- Z ; דור שני להשכלה מעל גיל 25; דור ראשון להשכלה ומעל גיל 25 (הקבוצה הגדולה במדגם), ברובם בני דור ה- Y ;וקבוצת דור ראשון להשכלה ומתחת גיל 25 . 

נמצאו הבדלים עקביים בכל הסולמות בין קבוצת הסטודנטים דור ראשון להשכלה מעל גיל 25 לעומת השאר. ממצאי המחקר מצביעים על כך שהקבוצה עם החוסן הגבוה ביותר היא הקבוצה של הסטודנטים דור ראשון להשכלה מעל גיל ,25 ברובם בני דור ה- Y.

לתוכנית הכנס

פיתוח סימולטור של מבני נתונים ואלגוריתמים



ניקיטה נוביקוב

אלכסיי אובצ'רוב

פבל ניקיטנקו

אירינה רבייב

הדס חסידים

המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון

תחום מבני נתונים ואלגוריתמים הוא תחום חשוב בלימודי מדעי המחשב והנדסת תוכנה. תחום זה כולל שיטות שונות לארגון נתונים בזיכרון המחשב, עיבוד וניהול יעיל של נתונים, כמו גם אסטרטגיות לפתרון בעיות חישוביות. גם מבני נתונים וגם אלגוריתמים חיוניים ליצירת תוכנות ומערכות מחשב יעילות. הבנת הדרך הנכונה לאחסן נתונים ואת האלגוריתמים המתאימים היא קריטית לפיתוח אלגוריתמים יעילים לפתרון בעיות חישוביות מורכבות.

 ידע זה הוא לא רק בסיס לחינוך למדעי המחשב אלא גם חיוני ביישומים מעשיים בפיתוח תוכנה, ניתוח נתונים, בינה מלאכותית ותחומים רבים אחרים בתחום המחשוב. אנחנו פתחנו כלי אנימציה והדמיה מקוון כדי בלימודי הקורס מבני נתונים ולספק חווית למידה אינטראקטיבית ברמה עמוקה. האתר המקוון מכסה קבוצה קלאסית של אלגוריתמים ומבני נתונים הנלמדים בדרך כלל בקורס מבני נתונים לתואר ראשון. הכלי המוצע יכול להיות מועיל במיוחד עבור סטודנטים המבקשים להבין את הקוד מאחורי ההדמיה.

לתוכנית הכנס

שילוב חומרי למידה דיגיטליים במעבדות הוראה בכימיה: מהתמקדות במיומנויות טכניות לפיתוח של מיומנויות של חשיבה מחקרית עצמאית

אלינה לויטין

אוניברסיטת בן גוריון

במשך שנים קורס המעבדה בכימיה כללית ואנליטית הלך והתיישן. חומרי הלימוד והגישה הפדגוגית הצריכו חידוש והתאמה לידע שנצבר במחקר על תהליכי למידה, פיתוח ידע ומיומנויות. 

בהרצאה זו אתאר את תהליך השינוי שביצענו בקורס, את העקרונות הפדגוגיים שהנחו אותנו ובראשם את המעבר ללמידה אקטיבית, פיגום ההבנה וחיזוק הקשר בין ידע תיאורטי למעשי. 

השינוי שביצענו נועד להעמיק את ההבנה התיאורטית בביצוע ניסויים ובהבנת הממצאים תוך בקרה על העומס הקוגניטיבי בתהליך. ממצב בו הסטודנטים עסוקים במעבדה במעקב טכני אחר אופן הניסוי למצב בו הם מבצעים את הניסוי ופנויים במהלכו ללמוד ולהבין את התהליכים הכימיים המתרחשים. 

השינוי התקבל באור חיובי הן אצל הסטודנטים והן אצל מדריכי המעבדה. הסטודנטים העידו על הצלחה בקישור של הרקע המדעי עם תוצאות הניסויים, ומדריכי המעבדה העידו על שיפור ביכולת ביצוע הניסוי, הבנת הרקע המדעי וניתוח התוצאות בקרב הסטודנטים. 

לתוכנית הכנס

מודל אהב"ה לעדכון פדגוגיטלי של קורס אקדמי

איילת ויצמן
מכללת סמינר הקיבוצים

אפרת שושני בכר
מיט"ל

רבים מהמרצים והמרצות מתלבטים כיצד להתאים את מודל ההוראה של הקורס להוראה מקוונת, בחלקה או במלואה.

מודל אהב"ה לעיצוב פדגוגיטלי של קורס אקדמי פותח מתוך ניסיון רב שנים בליווי והנחיית מרצים ומרצות ופרחי הוראה כמודל פרקטי לעיצוב קורס הממיר/משנה תצורה ממודל מסורתי של הוראה פנים אל פנים בקורסים אקדמיים לתצורה היברידית המשלבת כלים טכנולוגיים. 

עם התפתחות היכולות החדשות של כלי הבינה המלאכותית מתרחב המודל ומתייחס גם לאתגר זה. המודל מתאר את תהליך החשיבה/העיצוב הטכנו פדגוגי כתהליך איטרטיבי ומציע מתודולוגיה להנחייה טכנו פדגוגית של סגלי הוראה. 

מטרת המודל לסייע לסגלי הוראה לבצע התאמות בקורסים, כך שלא רק יתאימו אותם לאילוצים חיצוניים (מלחמה, מגיפה), אלא גם ישדרגו אותם באופן שבו הסטודנטים והסטודנטיות ירכשו מיומנויות חשובות לאזרחי המאה ה- 21.

השלבים במודל אהב"ה מתחברים זה לזה במבנה איטרטיבי, כלומר – יש לחזור ולבחון לאחר כל שלב באם יש צורך בעדכון השלבים הקודמים. 

בהרצאה נבחן כיצד ניתן לעשות שימוש שיטתי במודל זה לתכנון ויישום של עיצוב תהליכי למידה הוראה והערכה בקורסים אקדמיים ונציג דוגמאות לכל אחד מן השלבים.

לתוכנית הכנס

בינה מלאכותית בעולם האמיתי: 9 ניסויים במערכת החינוך

ישי מור

ליאת אייל

איל רבין

גל אלון

עמיר גפן

זהר אליוסף

רון דביר

יפעת פילו

רחל יעקובסון

משרד החינוך

המכון למחקר יישומי של בינה מלאכותית בחינוך הוקם במטרה לקדם שימוש אחראי, יעיל, רחב, שיטתי ומבוסס ראיות של יישומי בינה מלאכותית בחינוך. זאת באמצעות עריכת ניסויים יישומיים בשיטת מחקר עיצובי במגוון תחומים, פרסום פרקטיקות המציעות שימושים מגוונים בתחומי חינוך שונים, ניהול מרכז ידע והפעלת קהילת מומחים בינלאומית. בשנת הלימודים תשפ״ד הוביל המכון 9 ניסויים הבוחנים מופעים שונים של שילוב בינה מלאכותית בחינוך. מושב זה יציג את הניסויים ואת תוצאותיהם. כמו כן יידונו השלכות מעשיות של ניסויים אלו בהקשרי חינוך והשכלה שונים.

לתוכנית הכנס

אם לא יכולים לנצח אותו, הצטרפו אליו! שילוב של ChatGPT ושאילתות מפתח (Key Prompts ) בערכת כלי חקירה Chat-Mat לעידוד למידה עצמית של מתמטיקה


פיליפ סלובוצקי
הלומדה - Halomda Educational Software

מריאנה דורצ'בה
המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון 

לאוניד קוגל
מכללת קיי

לינה ויניצקי-פינסקי

המכללה האקדמית אחווה

שימוש הולך וגודל ב-ChatGPT בקרב סטודנטים למתמטיקה לפתרון תרגילים, מציב שני אתגרים למורים ולתלמידים: כיצד לרשום פרומפטים (שאילתות המוגשות לבוט) מתמטיים, וכיצד להתמודד עם תשובות שגויות אותן מציגה ChatGPT ?אתגר נוסף מעסיק מורי מתמטיקה מאז הופעת מחשבונים ותוכנות לאלגברה סימבולית: כיצד אפשר לנצל עזרים אלה בהוראה למרות החשש לשימוש לא ראוי ע"י הלתמידים? פרומפט מהווה הכלי היחיד לתקשר עם ChatGPT. במקרה שתלמידים מעוניינים בפתרון בעיה מתמטית, עליהם להקליד טקסט ולשלב בו ביטויים בפורמט LaTeX. 

כדי לאפשר זאת, פיתחנו עורך גרפי של ביטויים מתמטיים המציג אותם בפורמט הנדרש. חידוש זה מאפשר לתקשר עם הבוט בנושאים מתמטיים. כדי לתת מענה לסוגיית תשובות שגויות, שילבנו את ChatGPT עם שתי התוכנות: "מחשבון אלגברי" ו"גרף-מן" בערכת כלים -Chat TMMat המאפשרת לבדוק פתרון באופן ויזואלי ואלגברי. כדי לעזור לתלמידים לחבר פרומפטים יעילים הוספנו לערכה הנחיות ליצירת פרומפטים, והצמדנו לכל נושאי התרגול את רשימת הפרומפטים המומלצים ("Prompts Key )"לנושא הנלמד. פרומפטים אלה עשויים לעודד תלמידים להעמיק בלמידת הנושא.

לתוכנית הכנס

Co-existing with AI in (University) Education: Fostering Authentic Learning in an AI-Pervasive World

Dr Ho Shen Yong

  Nanyang Technological University, Singapore

Currently, it seems that a significant increase in energy supply will be needed to train these much more powerful and intelligent models, suggesting that another big leap is still some time away. In this talk, we will explore some of the present possibilities and discuss how we should adapt and educate our students to harmoniously coexist with these new "digital species".h

The rapid emergence of AI technology has made it an inevitable part of our future. In a recent TED talk, Mustafa Suleyman, the CEO of Microsoft AI, described AI not just as a tool but as a budding "digital species." There is also an ongoing online debate on whether General Artificial Intelligence is just around the corner. z

לתוכנית הכנס

הזמנה לקורס חדש בקמפוס IL : פיתוח סרטונים להוראה אקדמית – תיאוריה ופרקטיקה

מיכל שודל

האוניברסיטה העברית בירושלים

מיומנות פיתוח הוראה דיגיטלית, א- סינכרונית, על בסיס הרצאות קיימות, איננה מיומנות טריוויאלית ולא כל הרצאת כתה מוצלחת תצלח בגרסתה המוקלטת. לפיתוח יחידה אסינכרונית או לומדה נדרשת מצד אחד, מיומנות וידע טכני ופדגוגי, מצד שני, ניתן להגיע לתוצאות טובות גם באמצעים ביתיים, פשוטים כמו תוכנת PPT והאיכות הפדגוגית של הקורס לא מחייבת, ברב המקרים, הפקה יקרה. אציג קורס אסינכרוני חדש, פתוח לכל, שמטרתו להקנות למרצים מיומנות זו. 

בקורס זה הלומדים יקבלו הדרכה בשלבי הפיתוח הביתי שכוללים: בחירת התכנים המתאימים, כתיבת תסריט, הכנת מצגת מלווה לסרטון (storyboard), הקלטה, יצוא ויישום באתר הקורס, תוך שילוב משימות. הקורס מקנה ידע טכנופדגוגי מעשי תוך התבססות על יסודות תיאורטיים וממצאי מחקר בתחומי הלמידה, בדגש על למידה אקדמית אפקטיבית בכלל ולמידה עצמאית באמצעים א-סינכרוניים בפרט. הקורס שפותח בסיוע המל"ג יהיה זמין לכל בקמפוס IL, החל מחודש מאי 2024. 

בכנס מיטל יוצג הרציונל, תוצג הדגמה מחומרי הקורס ויוצגו הדרכים השונות בהם יוכלו מוסדות שונים להשתמש בקורס. 

לתוכנית הכנס

הסיפורים המתחבאים בעקבות הדיגיטליים במודל: פתרון בעיות ולמידה פעילה בקורס מתמטי רב משתתפים

אילנה רם

עדי וולף

הטכניון

היתרונות בגישת פתרון בעיות בתחומי המדעים , ההנדסה והמתמטקה ידועים, עם זאת יש גם אתגרים ביישומה בקורסים בקנה מידה גדול . מחקר זה בוחן את ההשפעה של פעילויות פתרון בעיות ושילוב הערכות למידה דיגיטליות מעצבות על תהליכי למידה של סטודנטים/ות , הסבירות שיגשו למבחן בסוף הסמסטר, וביצועיהם בקורס אלגברה מתקדם רב משתתפים (n=352). לשם כך,  ביצענו אנליזה של עקבות דיגיטליים של פעילות סטודנטים/ות במערכת ניהול הלמידה של הקורס (מוודל). בתוך כך, בחנו את תבניות הפעילות שלהם עם פתרון בעיות ואת ציוני הערכות הלמידה הדיגיטליות שניתנו במהלך הסמסטר, כמו גם את ביצועיהם בבחינה הסופית. 

מצאנו כי תבניות הפעילות של פתרון הבעיות משתנות לאורך הסמסטר באופן  המשקף את עומסי הלמידה הכלליים כמו גם את העדפותיהם של הלומדים. בנוסף , מצאנו כי עבודה במהלך הסמסטר מסבירה שונות בבחירה ש ל סטודנטים/ות האם לגשת או לא לבחינת הסיום . לעומת זאת , מדדי ידע במהלך הסמסטר הם אלו שמסבירים ש ונות בהצלחה בבחינה (עבור אלו שניגשו). מחקר נוסף נחוץ כד י לבחון האם טרנדים אלו נמצא ים גם בקורסים אחרים מתמטיקה כמו גם בתחומי דעת אחרים.

לתוכנית הכנס

אוריינות דיגיטלית ו-AI – בין פרקטיקה לאתיקה

לירון דרזנר

עומר קינן

המכללה האקדמית ספיר

     פוסטר

אנו מציגים מקרה בוחן בו לימדנו שימושי בינה מלאכותית ודיון מעמיק על ההטיות והאתיקה סביבה בקורס אוריינות דיגיטלית לסטודנטים בשנה א' בחוג לתקשורת במכללת ספיר. 

המטרה המרכזית שהצבנו לעצמנו בתחילת הקורס היתה להקנות לסטודנטים את היכולות השונות בשימוש בכלי בינה מלאכותית כיוצרי תוכן בעידן הדיגיטלי וליצר דיון עמוק אל מול האתגרים והסיכונים הקיימים בשימושים השונים וההשפעה שלהם על התרבות והחברה בארץ ובעולם. 

במהלך הקורס הסטודנטים למדו מיומנויות שונות כגון יצירת תכנים טקסטואלים ויזואלים באמצעות בינה מלאכותית ובמקביל התקיימו דיונים מעמיקים על האתיקה, הסכנות והשפעה על האוכלוסיה בארץ ובעולם. 

מתוצאות הסקר אנו למדים כי 97% מהסטודנטים ראו חשיבות רבה לבחינת ההיבטים האתיים, ההשפעה החברתית והסיכונים בשימוש בכלי בינה מלאכותית. בנוסף, 95% מהם ראו חשיבות בלמידת כלי בינה מלאכותית ליצירת תוכן כמיומנות דיגיטלית בעידן של היום וכ-88% מהם מעריכים כי שיעור זה יהיה משמעותי להמשך הלימודים שלהם בתואר.

לתוכנית הכנס

להנדס מהלב - שילוב מיומנויות ליבה בקורס הנדסי מבוסס פרויקטים

נעמי אונקלוס-שפיגל


יעל פורמן-שהרבני

המכללה האקדמית להנדסה בראודה בכרמיאל

מיומנויות ליבה, המכונות גם מיומנויות חיוניות או תעסוקתיות, הן מיומנויות מרכזיות הדרושות לביצוע משימות באופן יעיל ועקבי, ולהשתלבות מוצלחת בעבודה. כניסתה של הבינה המלאכותית לעולם העבודה, מאפשרת הגעה מהירה ויעילה לתוצרים, ומשנה את מפת התעסוקה העולמית. במציאות החדשה, מיומנויות אנושיות כגון עבודת צוות ואמפתיה, כמו גם מיומנויות חשיבה, מדגישות את הייחודיות האנושית לעומת הכלים הטכנולוגיים.

מחקר זה נועד לפתח מתודולוגיה לשילוב מיומנויות ליבה בתכני קורסים הנדסיים, ולבחון את תפיסות הסטודנטים בנוגע לפיתוח המיומנויות במהלך קורס מבוסס פרויקטים כמקרה בוחן. 

השוואת תגובות הסטודנטים בתחילת ובסיום הקורס הראתה עלייה ברוב המיומנויות. היבט משמעותי נוסף היה העלאת המודעות של הסטודנטים למיומנויות – היכרות עם השמות והיכולת ליישמן בהתנסויות עתידיות. 

בעולם המשתנה באופן מתמיד, שילוב מערכי מיומנויות ליבה בתכני הקורסים בלימודי ההנדסה עשוי לפתח את יכולתם של בוגרים להבין בעיות מורכבות ולתרום באופן מיטבי לאורך זמן.

לתוכנית הכנס

Orchestrated Attention During Classroom Learning

Ronit Shmallo

Dima Bykhovsky<h1 data-elementor-se

SCE Shamoon College of Engineering

We prepared a questionnaire to test our new teaching method and determine the students’ satisfaction with it. The aim was to evaluate the impact of those brief breaks on students’ attention during the entire lecture and examine different effects of those brief breaks on the learning process

Studies on attention span provide insight into why students struggle with the traditional lecture format. Considering that students typically maintain focus for about 15–20 minutes and university classes often last 50 or 75 minutes, educators need strategies to manage student attention effectively. We suggested a teaching strategy that aimed to manage students’ attention in the lectures by incorporating brief breaks during the lecture. Those breaks reset the attention span

לתוכנית הכנס

למידה שיתופית מקוונת מרחוק של סטודנטים להוראה, הלומדים בתוכניות ההסבה

סמדר בר-טל
 המרכז האקדמי לוינסקי וינגייט

בשנים האחרונות, עלה מספרם של הקורסים המקוונים הנלמדים מרחוק בעולם ובמכללות לחינוך בישראל. אפשרויות אלו הביא קהלים חדשים ללמוד בתוכנית הסבת-אקדמאים להוראה ובתוכנית ייחודית של הסבת סטודנטיות חרדיות מהמגזר החרדי.

מטרת המחקר הייתה לבחון את תפיסתם של 378 הסטודנטים להוראה בהסבה בנושא למידה שיתופית מקוונת מרחוק. הדומה והשונה בין 231 סטודנטים הלומדים בתוכנית מהסבת-אקדמאים להוראה לבין 147 סטודנטיות-חרדיות. בנוסף, נערכו 7 ראיונות עומק חצי מובנים עם המרצים שלהם.

המחקר נערך במתודולוגיה של מחקר איכותני המבוסס על ניתוח תוצרי למידה של הסטודנטים-להוראה. נעשה שימוש במסגרת מושגית מוכרת, המשמשת גם כאמצעי לניתוח איכותני – SWOT. 

ניתוח הנתונים נעשה באמצעות ניתוח תוכן תמטי, הנתונים עברו ניתוח תוכן קטגוריאלי וכן ניתוח תוכן פרשני הוליסטי.

הממצא הבולט ביותר שעלה הוא שהלמידה אומנם מובלת ומונחית על יד המכללה, אך היכולת של הסטודנטים להצליח בה טמון במשאבי הזמן, וסביבת הלמידה בבית הכוללת: מרחב שקט וחיבור לאינטרנט.

הלמידה השיתופית מקוונת מרחוק, התאפיינה כמשאב תומך למידה, אך מנגד עבור חלק מהסטודנטים מהסבת אקדמאים להוראה שאינם מכירים זה את זה, הלמידה השיתופית הפכה למכשול ומעמסה נוספת שבלמה את הצלחתם בלימודים. 

לתוכנית הכנס

Effective Hybrid Learning in Correlation to Formative Assessment

Iris Gertner Moryossef

Hadassah Academic College

     פוסטר

חווית המשתמש של הסטודנט בתהליך הלמידה מושפעת כמו כל שירות מתהליך ההערכה המעצבת ונותן השירות.

המחקר הנוכחי בחן השפעת תהליך הלמידה ונותן השירות על חווית הסטודנט בכלל זה: על מידת ההבנה של החומר, עד כמה הוא תופס את החומר ישים , מה מידת ההנאה של הסטודנט וסך שביעות רצון מהלימודים.

במחקר השתתפו סטודנטים אשר למדו בשתי כיתות שונות- כיתה אחת (91 סטודנטים) למדה בתהליך של הערכה מעצבת לצורך ציונים, מרצה מעביר את החומר ויושב עם הסטודנט ביוזמת האחרון , לעומת כיתה שניה (98 סטודנטים) אשר עבדה לפי שיטת הערכה מעצבת למידה, הנחייה מתמשכת של המרצה, תקשורת יזומה עם הסטודנטים, למידה עצמית והערכה מתמשכת.

תוצאות הראו כי גם תהליך הלמידה כמו גם נותן השירות  (מרצה) משפיעים באופן מובהק על חווית הסטודנט , ואולם לתפקיד המרצה הייתה השפעה מובהקת וגבוהה יותר על כל המשתנים.

ככל שהמרצה נתפס כמנחה בעיני הסטודנט, יושב מלווה מאמן אותם, כך כל חוויית הלמידה גבוהה יותר .

המסקנה הגורפת היא כי תהליך הלמידה חשוב לחוויית הסטודנט ואולם נותן השירות /מרצה, התקשורת הבינאישית עימו, תהליך ההנחיה , נכונות לשבת לשמוע, להנחות וללוות את הסטודנט במהלך הקורס. 

מה שחשוב זה לא ה"כמה" אלא ה-"איך"

לתוכנית הכנס

הדיוקן העצמי בהוראה מרחוק של "שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים"

חובב רשלבך

רחל רביד

מכללת אורנים

      פוסטר

ההרצאה מציגה התמודדות חדשנית עם הוראה (מרחוק) של "שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים". בבסיס ההצגה עומד הרעיון שההתמודדות עם הדיוקן העצמי מאפשרת לכונן שיח מפרה בקהילה לומדת – מתוך הזדהות עם האחר, מוגבלותיו ועוצמותיו, צרכיו וזכויותיו. ההרצאה מדגימה – באמצעות הצבעה על "שיח הקהילה הלומדת" – את גישת "תהליך חקר (ה)עצמי" ומבקשת להמחיש, מבעד התנסות בהתגברות מתוך "תנאים של קושי", את הנושאים: "צורך" ו"זכות" בכיתה הטרוגנית, ברוח גישת SEL ( Social Emotional Learning) . ההרצאה מתמקדת בשני היבטים: האחד מציג "חקר (ה)עצמי" שתחילתו בציור דיוקן עצמי והמשכו בחקירה עיונית רפלקטיבית; השני מציג "חקר (ה)עצמי" שנפרש בין דילמות והזדמנויות שקשורות לזכויות ולצרכים של הפרט בקהילה הלומדת במאה ה- 21 .

ההרצאה מציגה מחקר שהרציונל שלו נגזר משתי התנסויות: על פי הראשונה, מתלמד-ההוראה חווה אי-נחת באמצעות התמודדות עם ציור דיוקן עצמי. אי הנחת מאפשר למתלמד ההוראה חריגה פנימית מאזור הנוחות היומיומי שלו בזיקה אל אזור אי-הנוחות שלו כמורה לעתיד וכ"אדם שמאותגר בדילמות"; על פי השנייה, ההתמודדות של מתלמד-ההוראה עם הדיעה הקדומה, כנרטיב קהילתי, עוברת דרך משחק תפקידים שחושף אפשרויות של מיזוג אופקים (גאדמר) כמו גם הדדיות בפרספקטיבות ו במוטיבציות (שוץ). משחק זה מאפשר ל"אני" להיחשף אל כל מיני "לא-אניים", מתוך הגילוי שבקרב ה"אני" ישנו בסיס משותף להיזדהות עם האחר; היזדהות שאחריתה: שינוי עמדה. 

שתי ההתנסויות הללו מאפשרות בירור של הנושאים "צורך" ו"זכות" בכיתה ההטרוגנית – בכפוף לחינוך למוסר, לאתיקה וליחסים של שלום.

בדיעבד, בירור המשותף בין ה"אני" לבין "האחר" – בתחומי הרגש כמו גם בתחומי הצרכים והזכויות – מוביל את מתלמד-ההוראה להבנה ולהפנמה של מודל "תהליך חקר (ה) עצמי". 

ביתר הרחבה, ההרצאה מתייחסת לתהליך מחקרי שמדגים כיצד באמצעות מהלכים של "לימוד עצמי" לצד "משחק חברתי חוקר" מתבצע תהליך "חקר (ה)עצמי", ברוח גישת SEL וכל זאת, על רקע השאלה: כיצד יש להתמודד עם הנושאים "צורך" ו"זכות" בכיתה הטרוגנית? – בפרט במסגרת הוראה (מרחוק) של "שילוב ילדים עם מוגבלויות".

מדובר במחקר שממחיש שני היבטים מרכזיים: א. כיצד "הביטוי האישי" מאפשר התגברות על קשיים לימודיים ו/או

חברתיים; ב. כיצד "הביטוי החופשי" מאפשר מימוש עצמי. המחקר מציע לראות ברעיון "חקר (ה)עצמי" תנועה במרחב קבוע ומשתנה; מרחב שמאפשר לגעת בזכויות ובצרכים של הפרט בקהילה לומדת ומשתפת. המחקר מבהיר ש"תהליך חקר (ה) עצמי" הינו כלי עיוני שמשקף שלבים מעשיים, שעניינם: התמודדות עם דילמות והזדמנויות שונות שמופיעות בכיתה.

לתוכנית הכנס

שיפור מיומנויות הוראה באמצעות פיתוח בוטים בפלטפורמת ChatGPT

ערן עדי ציובן

מכון מופ"ת

פיתוח בוטים באמצעות פלטפורמת ChatGPT בהוראה גבוהה מהווה יותר מאשר רק כלי טכנולוגי חדשני – זוהי הזדמנות ייחודית לפיתוח המיומנויות הפדגוגיות של המרצים עצמם. גישה דו-שלבית, הכוללת ניסוח מחדש של רעיונות ראשוניים ובניית מסגרת עבודה לבוט, מאפשרת למרצים לא רק ליצור כלי חינוכי יעיל, אלא גם להתפתח אישית כמורים.

השלב הראשון, של ניסוח רעיונות מחדש, מפתח חשיבה ביקורתית, יצירתית וידע בטכנולוגיות חינוכיות. השני, בניית המסגרת, משכלל מיומנויות כמו תכנון אסטרטגי, מודעות אתית, עיצוב חוויות למידה ויישום הוראה דיפרנציאלית. תהליך פיתוח הבוטים הופך את המרצה לא רק לשולט בטכנולוגיה, אלא גם למעצב הוראה איכותית וחדשנית יותר, בעל ידע וכישורים טכנו-פדגוגיים משופרים.

לתוכנית הכנס

קידום מוסדי של יוזמות פדגוגיות ושילוב בינה מלאכותית בהוראה ולמידה: מדיניות, אתגרים ומקרה בוחן

אסנת ברגר

אור אריה שיינר

דור נקש

קרן שגיא

אולגה צ’ונטונוב

אילנה רם

הטכניון

בשנים האחרונות, עם פריצת השימוש הנרחב בכלי בינה מלאכותית, עולות שאלות בנוגע לשימוש בכלים אלו בהשכלה הגבוהה.

יש הקוראים לאסור את הש ימוש בכלי בינה מלאכותית בהוראה בשל חששות מפגיעה ביושר האקדמי. מאידך, ישנם  גם אלו הטוענים כי כדי להכין את בוגרי האקדמיה לאתגרים המחכים להם בסיום הלימודים יש לאפשר וללמד אותם כיצד לעבוד עם הטכנולוגיות הקיימות בתוך תחומי הדעת. 

בכדי לתת מענה מותאם לאתגרים אלו, המרכז לקידום הלמידה וההוראה בטכניון פועל לקידום והסדרת השימוש בכלי בינה מלאכותית בקורסים בטכניון. לשם כך, המרכז מפיץ קול קורא לקידום יוזמות פדגוגיות ושימוש ביישומי בינה מלאכותית בהוראה לכלל בית הטכניון.  הקורסים הנבחרים להשתתפות בקול הקורא מקבלים תקציב לרכישת תוכנות והטמעתן כמו גם תמיכה וייעוץ פדגוגי ומחקר המלווה את השינויים בקורס. 

מטרת היוזמה היא לעגן את השימוש בכלי בינה מלאכותית תוך לקדם חדשנות פדגוגית, פיתוח מיומנויות אצל הסטודנט ים /ות עם התחשבות בנושאי היושר האקדמי, שמירה על פרטיות ואבטחת מידע.

עם כניסת יוזמה זו לשנתה השנייה, אנו מציגים את אופן הפעולה ומקרה בוחן. 

עד כה , מצאנו כי יש ביקוש למודל תמיכה זה כמו גם אתגרים טכניים ופדגוגיים בהטמעה של כלי בינה מלאכותית בהוראה ולמידה בתחומי ה-STEM. 

אנו דנים בממצאי הביניים ומציגים מקרה בוחן מתחום החינוך האדריכלי.

לתוכנית הכנס

הטמעת תהליכי שינוי בלמידה שימוש בפייתון כשפת קוד לעיבוד נתונים והפקת מסקנות - במעבדות הוראה בפקולטה לפיסיקה

יוליה פריזאנט

טלי לוי

הטכניון

       פוסטר

מרחב הלמידה במעבדות ההוראה בפיסיקה בפקולטה לתפיסתנו הוא גמיש ומאפשר, אנו מוצאים בו כל העת את המקום כצוות הוראה ולמידה, להקשיב, לבחון, להתאים ולשנות בעקבות שיח פתוח שוטף מול הסטודנטים. הקולות מהשטח וההסתכלות כל העת על עולם המחקר והעבודה בתחום הביאו אותנו לעבור לעיבוד נתונים באמצעות פייתון. המהלך האינטרדיסיפלנארי הגמיש אליו יצאנו היה מותאם לצרכים ורחשי ליבם של הסטודנטים וככל תהליך שינוי מטבעו, דרש הכנה והערכות.

המקרה שלנו יצאנו מתוך הנחיות יסוד על סוג הלומד וגישת הלמידה העצמית ודרך הלמידה באמצעות מאגרי למידה פתוחים (OERs) . לאחר בחינת הקורס הקיים, הצרכים והצבת המטרות התחלנו בהכנת הצוות ובהטמעת השינוי. תוך כדי התהליך שינינו והתאמנו את הלמידה המטרה לדייק ולהוסיף עוד נדבך לטובת שימוש באמצעים ויזואלים. בדרך גילינו את מורכבות הלימוד הן מבחינת הצוות המלווה והן בקרב הסטודנטים – רף הדרישות ודרך הלימוד הביאו להתמודדות ודרשו התייחסות והחזירו אותנו לחשיבה ובחינה של הצלחה, למידה ומה שבניהם.

לתוכנית הכנס

New line: A new gaze-contingent digital reading interface

Elad Medan

Barak Pelman

Bezalel Academy of Arts and Design

A pilot study with 13 participants revealed no significant differences in reading comprehension and speed between the NL interface and a traditional format,

but users preferred the NL interface's features. The results suggest that ETT-based interfaces like NL can enhance accessibility, improve digital literacy, and support interactive, hands-free reading experiences

This study introduces the "New Line" (NL) interface, a gaze-contingent digital reading platform leveraging eye-tracking technology (ETT) to enhance reading experiences by addressing common issues such as fatigue and distractions. The NL interface presents text in a continuous line that scrolls according to the reader's gaze, emphasizing focused words with bold font
לתוכנית הכנס

הצצה לדור הבא של עולם העבודה – עם 365 Copilot

אורי הוסיט

Microsoft

בהרצאה זו נקבל הצצה לעולם העבודה העתידי באמצעות 365 Copilot, כלי המתקדם בעולם הבינה מלאכותית. 

ה – Copilot מסייע למשתמשים ליעל תהליכי עבודה ולהעצים את הפרודקטיביות בהתבסס על נתונים מיישומי מיקרוסופט 365 ( Word, Excel PowerPoint, Outlook וTeams).

הכלי מסייע לסגל הוראה וסטודנטים לשפר את היצירתיות לפתח מיומנויות וליעיל תהלכי הוראה ולמידה. איך תשתנה הדרך שבה אנחנו עובדים, חוקרים, לומדים ומלמדים? הצטרפו אלינו!

לתוכנית הכנס

הכיתה של העתיד: כלי GenAI ללמידה יעילה וחדשנית

עידן נבטי, ארכיטקט ענן AWS

צוות הובלה – Campus IL

בהרצאה זו, נציג את יתרונות והיכולות הייחודיות של טכנולוגיית Gen-AI של   Amazon Web Services, וכיצד ניתן לנצל אותן לשיפור חוויית הלמידה וההוראה באקדמיה.

נציג שתי הדגמות שימוש בטכנולוגיית Gen-AI של AWS באקדמיה, ונבחן את היכולות והיתרונות שהיא מציעה כהלכה למעשה באמצעות מקרה הצלחה של קמפוס-IL, המיזם הלאומי ללמידה דיגיטלית:

אחת הבשורות הגדולות של הלמידה הדיגיטלית היא העמדת חלופה לצורת הלימוד הקלאסית שנהוגה בבתי ספר ובאקדמיה של One-Size-Fits-All מתוך מטרה לייצר למידה מותאמת אישית.

מניסיון בליווי תהליכי פיתוח של מאות קורסים – הפיתוח של רכיבי ההערכה מורכב ומאתגר, ובעיקר דורש עדכון מתמיד, מה שגם גורר עלויות תפעול כספיות גבוהות לכל קורס. 

עם שני האתגרים האלה בחר צוות קמפוס, בליווי AWS, להתמודד באמצעות פיתוח מוצר חדשני, בשם PEXOR, שפותח ע"י צוות קמפוס IL והמאפשר למעשה למידה דינמית מותאמת אישית: המוצר לומד הרצאת וידאו קיימות בקמפוס IL באמצעות מודלי AI שקיימים לשימוש כמוצרי מדף בAWS, ולאחר מכן בעזרת LLM מחולל מהלך תרגולים פרסונלי המבוסס על רמת הידע וההבנה של הלומד.

הבשורה הגדולה היא שה-PEXOR "משוחח" עם הלומד ומאתר את נקודות האתגר שלו בלמידה ולחלופין מקדם אותו הלאה אם רמת הידע שלו גבוהה. וכך למשל, תלמידה שהבינה היטב את החומר תעבור "מסע" קצר יחסית, ולעומתה תלמידה שיותר מתקשה תעבור "מסע" ארוך ועוטף יותר, נוסף לכך,  התלמיד יכול לקבל סיכום שמותאם לרמת ההבנה שלו בחומר הרלוונטי לשאלה, וכן לקפוץ בקלות למקום המדויק בהרצאה שבו נלמד החומר ושממנו המערכת יצרה את התרגול.

לתוכנית הכנס

לימוד מבוסס פרויקטים – הדרך המהירה בין רעיון למימוש של מערכות רב-תחומיות

רוני פאר, CTO חברת Systematics

בהרצאה זו נבחן את אופן השילוב של למידה מתוך עשיה בחינוך STEM, וכיצד שיטת לימוד חדשנית זו מצליחה ברחבי העולם. נצלול לתוך עקרונות הליבה של לימוד מבוסס פרויקטים PBL, נלמד
כיצד ניתן למנף את מאגרי הידע ושיטות הלימוד כדי לייצר חוויית לימוד אפקטיבית ומרתקת.

גישת PBL היא גישת לימוד אקטיבית שמאפשרת לתלמידים חשיפה וגישה מהירה ליכולות חומרה ותוכנה גם יחד, התורמים ליכולות מידול וסימולציה רב-תחומיים, גם אם הם אינם מומחים באחד התחומים.

בין היתר, הרצאה זו תעסוק בנושאים הבאים:
• יתרונות הלימוד בגישת PBL : הבנה מעמיקה של עקרונות STEM, פיתוח חשיבה מערכתית ביקורתית
ופתרון-בעיות, והכנת הסטודנטים לאתגרי העולם האמיתי.
• לימוד יכולות רב-תחומיות: כיצד לבחור פרויקטים מתאימים, מעבר מעולם התיאוריה לעולם היישום.
• כלים ומאגרי ידע: כיצד כלי מדף, בשילוב עם חומרי הדרכה מתאימים, מאפשרים למרצים ומורים ליצור חוויית
PBL משמעותית.


בצאתכם מהרצאה זו, תכירו טוב יותר את עולם ה- PBL , ותצוידו בכלים וידע ליישום גישה זו בצורה
יעילה. כמו כן, תיחשפו לסביבת  E-learning של MathWorks & SolidWorks .

לתוכנית הכנס

מערכת מומחה לאיתור וזיהוי סטודנטים בסכנת נשירה

משה קליג

מכללת הדסה 

התחלה של לימודים באקדמיה אינה פשוטה. הסביבה האקדמית מחייבת את הסטודנטים להתאקלמות והסתגלות לשיטת למידה שונה לחלוטין מזו שהורגלו אליה בתיכון. הסביבה האקדמית מאופיינת בלימוד עצמי, קריאה אינטנסיבית (לעתים בשפה האנגלית), כתיבת עבודות, ניהול זמנים וסדרי עדיפות באופן עצמאי, היכרות עם מערכות מידע חדשות ועוד.

לסמסטר הראשון של שנה א, תרומה משמעותית להצלחת/כשלון הסטודנטים בלימודים האקדמיים. התאקלמות מהירה בסמסטר הראשון, תספק עוגן להמשך הלימודים האקדמיים ובמידה שהסטודנטים חווים משבר ולא מצליחים להסתגל למערכת האקדמית, הסיכוי לנשירה במהלך השנה הראשונה עולה.

נשירה במהלך השנה הראשונה, עלולה לפגוע בביטחון העצמי של הסטודנטים וביכולת ההשתלבות שלהם בחברה הישראלית בהצלחה. נשירה בשנה ראשונה גם פוגעת כלכלית ובאופן משמעותי בהכנסות המוסד האקדמי וביכולת לגייס סטודנטים. מערכת המומחה לזיהוי ואיתור מוקדם של הסטודנטים שלא מצליחים להתאקלם באקדמיה, מאפשרת מתן סיוע תומך ובזמן באמצעות מערכות המוסד האקדמי: חונכות, תגבור, קבוצות למידה, כלי למידה ועוד ויכולה להקטין במידה משמעותית את הנשירה.

לתוכנית הכנס

"איך מלמדים ככה?!" שימוש בסימולציות להכשרת מרצים כחלק מהיערכות מוסדית לפתיחת סמסטר בזמן מלחמה בקמפוס רב-תרבותי

יעל קפלין

מיכאלה פנקל פידלמן

המכללה האקדמית הדסה

אוכלוסיית הסטודנטים במכללה האקדמית הדסה ירושלים מגוונת מאוד, וכוללת סטודנטים יהודים וערבים מכל קצות הקשת הלומדים יחד אלו לצד אלו. 

אירועי ה7- באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל" גרמו בחוגים השונים במכללה לחרדה מפני פתיחת שנת הלימודים והחזרה ללמד בכיתה בצל המלחמה. באותה תקופה שררה אווירה של חוסר אמון בין יהודים וערבים, וסטודנטים משני הצדדים חיפשו ברשתות החברתיות התבטאויות ותמיכה בעמדות קיצוניות של חבריהם ללימודים.

לנוכח אווירה זו, עלה הצורך להקנות לסגל האקדמי כלים להתמודדות עם מצבי קיצון שעלולים להתפתח בשיעור, ולהפיג את החששות שלהם מהכניסה לכיתה בתקופה כה סוערת ונפיצה. 

לשם כך, פותחה סדנת סימולציות, שבה התנסו המשתתפים בהתמודדות עם תרחישים ריאליסטיים, המבוססים על מקרים אמיתיים שהתרחשו בעבר בחוגים השונים. ההתנסות הסימולטיבית נעשתה מול שחקנים מקצועיים, אשר גילמו סטודנטים יהודים וערבים שעברו חוויות קשות באירועי אוקטובר או בעקבותיהם וחוזרים לספסל הלימודים בכיתה מעורבת. 

הלמידה של משתתפי הסדנה (המתנסים והצופים כאחד) הייתה משמעותית ואפקטיבית, עם השפעה ארוכת-טווח על התנהלות הלומדים. 

לתוכנית הכנס

האצה של מהפכת החינוך והמחקר באמצעות בינה מלאכותית

דודי דביר | הראל טכנולוגיות מידע בע"מ
רמי אליאסין | NVIDIA

הבינה המלאכותית (AI) נמצאת בתנופה אדירה,  ויש לה פוטנציאל עצום לשנות את פני החינוך והמחקר.  הרצאה זו תסקור את ההתפתחויות האחרונות בתחומי ההאצה המיחשובית מבוססת AI, וכן תדון באתגרים וההזדמנויות שהן מציבות כולל מתן דוגמאות מעולמות החינוך והמחקר שבהן פתרונות אלו  נתנו ערך.

בסיום, נסקור את התכניות של אנבידיה לסגל האקדמי, ההדרכות והכלים הנגישים לכם, כדי שתוכלו ללמוד ממקור ראשון כיצד לשלבם אצלכם בפקולטה.

לתוכנית הכנס

מעצבי העתיד - שילוב כוחות בין הבינה האנושית לבינה המלאכותית בפיתוח תוכן אקדמי על פי מודל ADDIE

קרן ברק
רות פורייטר

אוניברסיטת אריאל

ההתפתחות הטכנולוגית והנגשת הלמידה המקוונת עוררו את הצורך במוסדות להשכלה גבוהה ביצירת התאמות לעידן הדיגיטלי המתפתח במהירות. 

הבינה המלאכותית מזמנת כלים משמעותיים לפיתוח תכנים לימודיים על ידי מעצבי הלמידה במוסדות אלה. 

ההרצאה מתארת את יישום השימוש בכלי בינה מלאכותית יוצרת בתהליכי פיתוח תכנים לפי מודל ADDIE לפיתוח תכני למידה והדרכה, במסגרת היחידה ללמידה דיגיטלית במוסד האקדמי. כלים אלו משולבים לאורך תהליך הפיתוח בהתאם לחמשת שלבי המודל – ניתוח, עיצוב, פיתוח, יישום והערכה, ובכך תורמים לייעול התהליכים, העשרת חוויות הלמידה, התאמה לצרכי קהלי יעד מגוונים ושיפור מתמשך של התוצרים. 

למרות שקיימים אתגרים בהטמעת טכנולוגיות אלו, ניסיון צוות היחידה מדגיש את הפוטנציאל הטמון בשילוב מושכל של כלי בינה מלאכותית יוצרת בהשכלה הגבוהה, תוך העצמת תפקידם של מעצבי הלמידה האנושיים באפיון, פיתוח והטמעת התוצרים.

לתוכנית הכנס

פרויקט הערכת מצוינות בהוראה בטכניון – מחשבות ראשונות על מודל לקידום הערכה רב-ממדית

קרן שגיא

אירית ורטהיים

הטכניון

כיצד ניתן ללכוד את המורכבויות והתהליכים שהתרחשו בשנים האחרונות בהוראה? האם כלי הערכה הקיימים מאפשרים הערכה טובה של ההוראה? כיצד תהליכי התפתחות מקצועית משתלבים בהערכה וטיפוח/קידום ההוראה?

סוגיית הערכת איכות ההוראה בטכניון מצויה מספר שנים על סדר היום. מוסדות אקדמיים בארץ ובעולם בוחנים מגוון כלי הערכה בשאיפה להגדיר מסגרת אשר תאפשר לקבל תמונה מקיפה, עשירה ומהימנה של מאפייני ההוראה ואיכותה. רבים מהם משלבים כלים להערכה מעצבת בצד כלים להערכה מסכמת. תהליכים אלה מושפעים מהמגמות הכלליות בהוראה ובלמידה, כאשר בקורסים רבים נעשים שינויים בדרכי ההוראה וההערכה, הכוללים שילוב של טכנולוגיות הוראה ולמידה, הוראה מקוונת, אסטרטגיות של למידה פעילה ושילוב של הערכה מעצבת מתמשכת בצד ההערכה המסכמת.

הפרויקט מתמקד בבחינת המצב הקיים, ובפיתוח מסגרת להערכת ההוראה אשר תמנף ותקדם את האיכות והמצוינות של החינוך בקמפוס, תעודד מעבר לפדגוגיות וטכנולוגיות למידה חדשניות ותטמיע פרקטיקות הוראה יעילות. הפרויקט נערך תוך הכרה כי הערכת איכות ההוראה באמצעות סקרי סטודנטים, אינה מספקת את המענה הרצוי, ונדרשת הערכה מאוזנת רב-ממדית אשר תתבסס על מגוון מקורות וכלי הערכה, ותשלב בין הערכה מעצבת לבין הערכה מסכמת.

לתוכנית הכנס

הכנה לחיים – חשיבה מחשובית

עיריית רמת גן

חברת רובוטק

      פוסטר

בשנים האחרונות, ניכרת גדילה בהטמעת מיומנויות STEM –

( Science, Technology, Engineering, Mathematics ) בקרב תלמידים במטרה לקדם למידה חדשנית המהווה התמודדות עם פתרון בעיות כבסיס לחיי היום היום של דמות הבוגר. חשיפת צוותי הוראה לשימוש בכלים טכנולוגיים לצורך לימוד מיומנויות ה- STEM, מאפשרת התנסות בעולם החינוך הטכנולוגי בצורה נגישה ומותאמת לדיסציפלינות שונות. 

במקרה בוחן זה, נציג פיתוח מיומנויות חשיבה מחשובית שנרכשו בקרב תלמידי כיתות א'- ב' בעיר רמת- גן. התכנית הוטמעה על-ידי המורים בבתי הספר, באמצעות ערכת קוד ורובוטיקה מטאטאלב. 

במסגרת התכנית התלמידים רכשו מיומנויות של אוריינות טכנולוגית, חשיבה יצירתית פתרון בעיות, למידה מתמדת, עבודה בצוות, מיומנויות רכות, התמודדות עם אירועים עולמיים, ניהול זמן וכישורים רגשיים. כמו כן, המורים רכשו בטחון בהוראת תכניות מבוססות STEM. 

 

תכנית מטאטאלב מתפרסת על פני חמישה עשר שבועות ומועברת על ידי מורים בבתי הספר. בתחילה, עברו המורים הדרכה טכנית על הערכה ועל תהליך ההטמעה בשילוב מערכי שיעור מפורטים לעזר למורה. במהלך התכנית, כמענה לצורך שעלה מהשטח, קיבלו הצוותים ליווי פיזי במסגרת אחד השיעורים בבית ספרם. בנוסף לכך, בתחילת התכנית הופץ שאלון הבוחן את תחושת המסוגלות והמוכנות של המורה, אותו שאלון הועבר לקראת סיום התכנית. 

מהשאלון עלה כי על אף שלרוב המורים לא היה ניסיון בהוראת תוכניות בתחום ה- STEM, מרבית המורים מגדירים עצמם כיום כבעלי ניסיון בתכניות אלו. כמו כן, לקראת סיום התכנית, נעשו תצפיות במספר בתי ספר במטרה לבחון האם המיומנויות המתוכננות שהתלמידים ירכשו אכן נרכשו. מהתצפיות עלה כי מסגרת השיעור, כמות תלמידים בקבוצה וגיוון הטרוגני בקבוצה הם שמשפיעים על הטמעת התכנית בצורה מיטבית.

לתוכנית הכנס

אימוץ חדשנות AI ברמה מוסדית מנקודת מבטו של מנחה פדגוגי : בין אסטרטגיה לפיתוח מקצועי

תום הגלעדי

בינה מלאכותית מחוללת מהפכה בעולם האקדמיה, משנה מהותית את תפקיד המרצה, מעשירה את חוויית הלמידה של הסטודנטים, ומאתגרת את שיטות ההערכה המסורתיות. בהתבסס על ניסיון בהכשרת סגל אקדמי במוסדות מובילים בישראל, נדון באסטרטגיות להתמודדות עם אתגרים אלו, נחקור פתרונות חדשניים, ונציע חזון לעתיד ההשכלה הגבוהה בעידן הדיגיטלי.

לתוכנית הכנס

שינוי פדגוגי בקורס יסודות מכניקת הזורמים בטכניון: תוצרים ומסקנות ביניים

מתן משכית

אורי שביט

אסנת ברגר

אילנה רם

הטכניון

      פוסטר

הפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון, בעזרת המרכז לקידום הלמידה וההוראה, מטמיעה שינוי פדגוגי במספר קורסי יסוד. 

אנו מציגים את תוצרי השינוי בקורסי יסודות מכניקת הזורמים, קורס קדם עבור קורסים מתקדמים בתחומי הסביבה, זרימה ומים.

בשנה האחרונה נעשו בקורס זה שינויים פדגוגים משמעותיים שבמרכזם תמהיל של כתה הפוכה והוראה מסורתית. חלקים נבחרים מההרצאות הוקלטו במקטעי וידאו קצרים והוטמעו בהם שאלות ביניים בעזרת יישום H5p.

יישום השינויים מלווה במדידה והערכת ביניים. עד כה , מצאנו כי השינויים תורמים ללמידה רציפה בקורס לאורך הסמסטר וכי הם משפרים את את חוויית הלמידה הסובייקטיבית של הסטודנטים/ות.

לתוכנית הכנס