דוברי ויו"ר הכנס

פרופ' איל יניב

יו"ר מחב"א

פרופ' גלעד רביד

יו"ר מיט"ל
יו"ר ועדת התוכנית

פרופ' ניצה דוידוביץ

אוניברסיטת אריאל

על היו"ר:

פרופ' ניצה דוידוביץ, ראש הרשות לחדשנות בהוראה וראש התוכנית לתואר שני בחינוך באוניברסיטת אריאל. יו"ר הפורום לקידום ההוראה בישראל. תחומי מחקריה: השכלה גבוהה: רגולציה, הוראה אקדמית ומדדי ביצוע באקדמיה.
להרצאה

פרופ' תמי זייפרט

מכללת סמינר הקיבוצים

על הדוברת

מרצה בכירה במכללת סמינר הקיבוצים ומובילה את אשכול הבינה המלאכותית בתכנית לתואר שני בטכנולוגיה בחינוך. חוקרת את שילוב כלי בינה מלאכותית גנרטיבית בלמידה, בהוראה ובהערכה אקדמית, תוך בחינת פרקטיקות, אתגרים ודילמות אתיות הקשורות להערכה אותנטית, למשוב ולאיכות אקדמית.
להרצאה

פרופ' אורית חזן

הטכניון

על הדוברת

פרופ' אורית חזן היא חברת סגל בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון. תחום המחקר שלה הוא הוראת מדעי המחשב, הנדסת תוכנה ומדעי הנתונים. עד היום פרסמה כ- 150 מאמרים עם שיפוט ועשרה ספרים. בשנים 2011-2015 פרופ' חזן כהנה בתפקיד דיקנית הפקולטה ובשנים 2017-2020 כהנה בתפקיד דיקנית לימודי הסמכה של הטכניון.
להרצאה

ד"ר יובב עשת

המכללה האקדמית צפת

על הדובר:

ד"ר יובב עשת הנו מרצה בכיר בחוג למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית צפת. הוא משמש כמעצב למידה דיגיטלית ביחידה לחדשנות בהוראה ואחרי על שילוב של כלים דיגיטלים ובינה מלאכותית בהוראה של סגל המכללה. ד"ר עשת הינו חוקר בתחומי יושרה אקדמאית בסביבות דיגיטליות.
להרצאה

פרופ' אורית קרניאלי-מילר

החוג לחינוך רפואי, הפקולטה למדעי הרפואה והבריאות ע״ש גריי

על הדוברת

פרופ’ אורית קרניאלי-מילר היא פרופסור מן המניין ומופקדת הקתדרה לחינוך רפואי באוניברסיטת תל אביב. מחקריה מתמקדים בתקשורת ברפואה, מקצוענות, רפלקציה, אומץ מוסרי ושימוש בבינה מלאכותית בהכשרת אנשי מקצועות הבריאות. היא מובילה יוזמות חדשניות בחינוך רפואי וזכתה להכרה בינלאומית על תרומתה לקידום הוראת מסירת בשורה מרה וטיפול ממוקד־מטופל.
להרצאה

פרופ' מירי ברק

טכניון, מכון טכנולוגי לישראל

על הדוברת

פרופ׳ ברק היא דיקנית הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון. היא עומדת בראש קבוצת המחקר 'מדע וטכנולוגיות למידה', העוסקת בחקר סוגיות הקשורות לשילוב טכנולוגיות מתקדמות בחינוך מדעי־הנדסי, בדגש על פיתוח מיומנויות המאה ה־21 והיבטים אתיים של בינה מלאכותית. בנוסף, היא מכהנת כעמיתת מחקר כבוד במחלקה לחינוך באוניברסיטת אוקספורד, אנגליה ORCID #0000-0002-7756-6171.
להרצאה

פרופ' ענת כהן

אוניברסיטת תל אביב

על הדוברת

פרופ' ענת כהן, חברת סגל בכירה בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, ראשת המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי, ראשת המעבדה לחקר שילוב טכנולוגיות בלמידה, וחברה בצוות Virtual TAU. ענת משמשת כיו"ר קתדרת אונסקו לטכנולוגיה, אינטרנציונליזציה וחינוך. תחומי מחקרה כוללים הוראה אקדמית ברשת, יישומים פדגוגיים חדשניים משולבי תקשוב, GenAI, חומרי למידה פתוחים (OER), ניתוח למידה ולמידה ניידת.
להרצאה

ד"ר יובב עשת

המכללה האקדמית צפת

על הדובר:

ד"ר יובב עשת הנו מרצה בכיר בחוג למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית צפת. הוא משמש כמעצב למידה דיגיטלית ביחידה לחדשנות בהוראה ואחרי על שילוב של כלים דיגיטלים ובינה מלאכותית בהוראה של סגל המכללה. ד"ר עשת הינו חוקר בתחומי יושרה אקדמאית בסביבות דיגיטליות.
להרצאה

פרופ' ציפי הרט

הקריה האקדמית אונו

About the speaker

Prof. Tsipi Heart serves as the Head of the Science and Technology School, Ono Academic College. Heart’s main academic research interests are in Medical Informatics, Decision-Making, and the use of AI in academia for teaching and learning.
To the Lecture

ד"ר צפית לוקץ

אוניברסיטת תל חי

על הדוברת

עומדת בראש תחום שותפויות ומחקר ביחידה למצויינות וחדשנות בהוראה באוניברסיטת תל חי. בעלת תואר ראשון בכימיה ובהנדסת מזון ובטכנולוגיה מהטכניון, תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת חיפה, תואר שני במדיניות בחינוך מהטכניון ודוקטורט העוסק באחריות תאגידית של ארגונים טכנולוגיים מהטכניון. לצפית ניסיון רב בפיתוח תוכניות לימוד, פיתוח וליווי צוותים ופיתוח קהילות.
להרצאה

ד"ר ישראל רצבסקי

המכללה האקדמית גליל מערבי

About The Speaker

Dr. Israel Rachevski serves as the Head of the Innovation and Entrepreneurship Center and is a senior faculty member at the School of Management at the Western Galilee College. His research interests focus on organizational innovation and entrepreneurship, 21st century skills, and behavioral economics. Dr. Rachevski is a lecturer and project leader at highly ranked academic institutions in the fields of innovation, entrepreneurship, project management, and financial management.
To The Lecture

ד"ר ענת קלמר

המכללה האקדמית גליל מערבי

על הדוברת

ד"ר ענת קלמר היא ראשת התכנית לתואר שני באוריינות וחדשנות בחינוך במכללה האקדמית גליל מערבי, ומרצה בהוראת המתמטיקה ואבחון וטיפול בקשיים מתמטיים. מחקריה עוסקים בפיתוח ידע TPACK של מורים למתמטיקה, אוריינות מתמטית, שילוב בינה מלאכותית יוצרת בהוראה, חדרי בריחה דיגיטליים וצמצום פערים אקדמיים בהשכלה הגבוהה.
להרצאה

ד"ר הילה נעמן

בית הספר האקדמי לאחיות ברזילי; אוניברסיטת בן גוריון

על הדוברת

מרצה וחוקרת בתחומי מדעי הבריאות, סיעוד וטכנולוגיות למידה, בבית הספר האקדמי לאחיות ברזילי ובאוניברסיטת בן־גוריון. מובילה חדשנות פדגוגית בשילוב Padlet, בינה מלאכותית וסימולציות VR, מרכזת מסלול מצטיינים לתואר שני, וחברת ועדת הלסינקי במרכז הרפואי ברזילי. זוכת הצטיינות בהוראה מטעם אוניברסיטת בן־גוריון.
להרצאה

ד"ר אורית ליבוביץ

המכללה להנדסה סמי שמעון

על הדוברת

ד"ר אורית ליבוביץ' היא מרצה בכירה במכללה להנדסה סמי שמעון . בעלת דוקטורט מהטכניון ומומחית בתכן מבני בטון, עמידות לרעידות אדמה ומנגנוני ההדבקות פלדה לבטון. לצד קריירה אקדמית ענפה, היא בעלת ניסיון הנדסי עשיר בתעשייה וחברה בוועדות תקינה מרכזיות בישראל.
להרצאה

ד"ר אילן דניאלס רחימי

הקרייה האקדמית אונו

על הדובר

חבר סגל, מרצה בכיר, חוקר וראש לימודים קדם אקדמיים במכללה האקדמית אונו. מחקריו מתמקדים בלמידה מתוקשבת: הטמעת מערכות למידה מתוקשבות, קורסי אנגלית כשפה זרה, שילוב CRM בהוראה אקדמית, אתגרים בהשכלה גבוהה שלאחר ה-COVID-19 והתמודדות תלמידים ומורים עם המעבר ללמידה מקוונת. הרצאותיו של אילן מתמקדות בשילוב AI ו-Machine-Learning ב-E-learning, מערכות מידע וניהול פרויקטים.
להרצאה

ד"ר יובל גוז'נסקי

המכללה האקדמית ספיר

על הדובר

מרצה בכיר, ראש המחלקה לתקשורת במכללת ספיר. חוקר תרבות ומדיה, ראש המרכז לחקר מדיה לילדים ולנוער. פרסם מאמרים אקדמיים בנושאי מדיה, AI, עיתונות ותכנים לילדים ולצעירים, ושני ספרים על התפתחות הטלוויזיה לילדים. ערך את כתב העת מסגרות מדיה וחבר ועד האגודה הישראלית לתקשורת. יו"ר ועדת המקצוע ללימודי תקשורת במשרד החינוך.
להרצאה

ד"ר רן תל ניר

אוניברסיטת תל אביב

על הדובר

ד"ר רן תל־ניר מרצה שנים רבות באוניברסיטת תל אביב בקורסים בתחום הדאטא, כגון “נושאים מתקדמים במדעי הנתונים”. חבר במרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי ובמעבדת טכנולוגיות למידה מתקדמות בבית הספר לחינוך, ושותף בפרויקטים אירופיים (כגון הורייזון וארסמוס) . מחקריו עוסקים בפיתוח מתודולוגיות למידה חדשניות בשילוב בינה מלאכותית, טכנולוגיות וירטואליות, גיימיפיקציה ונוירו-פדגוגיה.
להרצאה

ד"ר גיא תל-צור

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

על הדובר

בעל תואר שלישי בפיזיקה ממכון ויצמן. עובד במוסד מחקר ממשלתי ומרצה בכיר נלווה בבית הספר להנדסת חשמל ומחשבים באוניברסיטת בן גוריון בנגב.
להרצאה

ד"ר נימרוד בכר

המחלקה לפיזיקה, אוניברסיטת אריאל

על הדובר

ד"ר נמרוד בכר הוא מרצה בכיר במחלקה לפיזיקה באוניברסיטת אריאל וחוקר בתחום הפיזיקה של חומרים קוונטיים. מחקרו עוסק בספקטרוסקופיה אופטית ומגנטו־אופטית של מערכות אלקטרונים מקורלציות וחומרים מגנטיים דו־ממדיים. בנוסף, הוא עוסק בפיתוח והוראת קורסי ליבה והעשרה בפיזיקה ושילוב כלים חדשניים בהוראה אקדמית.
להרצאה

ד"ר סיגל חן

המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט

על הדוברת

ד"ר סיגל חן היא מרצה וחוקרת בתחום הכשרת מורים במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט. מחקריה עוסקים בלמידה רפלקטיבית, פדגוגיה דיגיטלית, SEL ולמידה רקורסיבית בהשכלה הגבוהה. עבודתה מתמקדת בקשרים בין טכנולוגיה, SEL ותהליכי הבניית ידע בהכשרת מורים
להרצאה

ד"ר רועי פרץ

הטכניון, המכללה האקדמית כנרת

About The Speaker

Dr. Roee Peretz is a researcher of systems thinking, conceptual modeling, and sustainability. His work focuses on how systems perspectives and modeling approaches can be used to analyze complex socio-environmental problems, particularly at the intersections of education, knowledge, and interdisciplinary reasoning. He is affiliated with the Faculty of Education in Science and Technology at the Technion – Israel Institute of Technology and teaches in the Water Industries Engineering Department at Kinneret College on the Sea of Galilee.
To The Lecture

ד"ר אלה בן עטר

המכללה האקדמית ספיר

על הדוברת

ד"ר אלה בן עטר היא ראשת מסלול רדיו ופודקאסטים במחלקה לתקשורת במכללת ספיר, חוקרת ומרצה המתמחה בקשר שבין תקשורת, חוסן קהילתי ומצבי חירום. תחום ההתמחות הייחודי שהיא מפתחת בעשור האחרון עוסק בדרכי פעולה ותגובה של תקשורת במצבי לחץ, מתוך מיקוד ברדיו חינוכי ככלי לחיזוק החוסן האישי והקהילתי. היא משלבת בין עשייה מחקרית, הוראה חדשנית, ועבודה בשטח עם מוסדות חינוך וקהילות במצבי חירום.
להרצאה

ד"ר מירי בן - עמרם

אוניברסיטת אריאל

על הדוברת

ד״ר מירי בן־עמרם היא מרצה וחוקרת במחלקה לחינוך באוניברסיטת אריאל, וסגנית ראש המחלקה. מחקרה עוסק בהכשרת מורים, סימולציות חינוכיות, למידה דיגיטלית, מנהיגות חינוכית ואתיקה מקצועית. היא מובילה קהילה מקצועית בתחום מנהיגות ומדיניות בחינוך, ומנהלת סדנאות התמחות למורים מתחילים.
להרצאה

ד"ר חנה לנדיס

עזריאלי מכללה להנדסה ירושלים

על הדוברת

ד"ר חנה לנדיס מלמדת ומפתחת תוכניות לימודים באנגלית למטרות תקשורת בין־לאומית מקצועית במכללה האקדמית להנדסה עזריאלי ירושלים. היא שמשה כרכזת הפדגוגית של תוכנית הכשרה למורים לאנגלית באוניברסיטאות ובמכללות מטעם היינט, ארגון מורי אנגלית באקדמיה. המחקר שלה עוסק בדרכים שבהם סטודנטים משתמשים בכלי בינה מלאכותיים.
להרצאה

ד"ר איריס גרטנר מוריוסף

המרכז האקדמי הרבת תחומי ירושלים

על הדוברת

ד"ר איריס גרטנר מור יוסף היא מרצה בכירה לשיווק ואסטרטגיה במרכז האקדמי הרב־תחומי ירושלים. מחקריה עוסקים בשיווק דיגיטלי, התנהגות צרכנים, חדשנות פדגוגית ושילוב בינה מלאכותית בהוראה ובהערכה. היא משלבת בין ניסיון אקדמי, מחקר יישומי ופיתוח מודלים חדשניים ללמידה מבוססת AI.
להרצאה

ד"ר קובי מייק

Technion

About the Speaker

Lecturer, teacher, curriculum developer, and researcher in computer science education, data science education, AI education and sexual education.
To The Lecture

ד"ר גילה זלכה

אוניברסיטת בר-אילן

על הדוברת

ראשת המסלול להוראת מדעי החברה, אוניברסיטת בר-אילן.
להרצאה

ד"ר לאורה לוין

מכללת סמינר הקיבוצים

על הדוברת

ראש התוכנית לתואר שני בטכנולוגיה בחינוך במכללת סמינר הקיבוצים ופריזמאית המכללה. בעלת דוקטורט מהטכניון בחינוך למדע וטכנולוגיה. חוקרת ומרצה בשילוב טכנולוגיות מתקדמות בחינוך, עם דגש על הדפסת תלת-ממד, בינה מלאכותית ופיתוח מיומנויות חשיבה. מייסדת ״קרן אלון לחינוך״, המקדמת חדשנות, למידה פעילה ומייקינג בחינוך.
להרצאה

ד"ר רעות פרשה

אורות ישראל מכללה אקדמית לחינוך

על הדוברת

ד"ר רעות פרשה, ראש החוג למתמטיקה במכללת אורות ישראל. בוגרת דוקטורט מהמחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן למדע, בו משמשת גם כיועצת אקדמית ושותפה בפיתוח סביבת פט"ל מתמטיקה. תחומי עיסוקה ומחקרה כוללים עיצוב משימות מתמטיות ודרכי הפעלתן למטרות פדגוגיות שונות, פיתוח מקצועי של מורים, ופיתוח וחקר סימולציות הוראה מבוססות AI.
להרצאה

ד"ר יובב עשת

המכללה האקדמית צפת

על הדובר

ד"ר יובב עשת הנו מרצה בכיר בחוג למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית צפת. הוא משמש כמעצב למידה דיגיטלית ביחידה לחדשנות בהוראה ואחרי על שילוב של כלים דיגיטלים ובינה מלאכותית בהוראה של סגל המכללה. ד"ר עשת הינו חוקר בתחומי יושרה אקדמאית בסביבות דיגיטליות.
להרצאה

ד"ר עדי וולף

הטכניון

על הדוברת

מרצה ומתרגלת בפקולטה למתמטיקה בטכניון, מעצבת למידה במרכז לקידום הלמידה וההוראה בטכניון
להרצאה

ד"ר רונית שמלו

המכללה האקדמית להנדסה SCE

About The Speaker

Ronit Shmallo is a Senior Lecturer in Industrial Engineering and Management at Shamoon College of Engineering and Head of the Information Systems Track. She earned her Ph.D. in Computer Science Education from Tel Aviv University in 2013. Her research focuses on object-oriented programming education and error-oriented teaching methods in computer science and databases.
To The Lecture

ד"ר גלי נווה

המכללה להנדסה על שם סמי שמעון

About The Speaker

Gali Naveh is a senior lecturer and head of the information system track in the department of Industrial Engineering and Management at Shamoon College of Engineering, Be'er- Sheva, Israel. She earned her B.Sc. in computer science and her M.Sc. and Ph.D. in Information Systems. Dr. Naveh’s main research interest is the integration of information and communication technologies and the value they provide, primarily in higher education.
To The Lecture

ד"ר יעל קסנר ברוך

המכללה האקדמית בית ברל

על הדוברת

ד"ר יעל קסנר ברוך, מרצה ומדריכה פדגוגית, בתוכניות לתואר ראשון במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט והמכללה האקדמית חמדת, ותואר שני במכללה האקדמית בית ברל. תחומי הוראה וענין, חינוך לגיל הרך, נוירו-פדגוגיה, הקשבה, סקרנות, למידה חברתית-רגשית, הוראת מדעים, פדגוגיה מתבוננת ורג'יו-אמיליה
להרצאה

ד"ר הדס סופר

ביה״ס לארכיטקטורה, אוניברסיטת אריאל

על הדוברת

ד״ר סופר היא אדריכלית וחוקרת תהליכי למידה בשימוש טכנולוגיות מציאות מדומה ובינה מלאכותית במקצועות העיצוב. מחקריה ממוקדים בפיתוח שיטות הערכה מבוססות נתונים בשיח מרצה-סטודנט. תוצאות מחקריה תרמו לפיתוח קורסים ואסטרטגיות הוראה במוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל ובחו״ל. ד״ר סופר זכתה במלגת משרד המדע היוקרתית לפיתוח משוב קוגניטיבי מבוסס מדדי פעילות מוחית.
להרצאה

ד"ר מור דשן

המכללה האקדמית רמת גן; אוניברסיטת בר אילן

על הדוברת

ד"ר מור דשן מרצה במכללה האקדמית רמת־גן בתוכנית לתואר שני בטכנולוגיות למידה דיגיטליות. בנוסף, היא מרצה באוניברסיטת בר־אילן במחלקה למדעי המידע ויישומי בינה מלאכותית. מחקריה האקדמיים של ד"ר דשן עוסקים בהתנהגות ולמידה ברשתות חברתיות, טכנולוגיות למידה, אוריינות מידע, אוריינות בינה מלאכותית והשלכות הבינה המלאכותית על תהליכי למידה.
להרצאה

ד"ר מור דשן

המכללה האקדמית רמת גן; אוניברסיטת בר אילן

על הדוברת

ד"ר מור דשן מרצה במכללה האקדמית רמת־גן בתוכנית לתואר שני בטכנולוגיות למידה דיגיטליות. בנוסף, היא מרצה באוניברסיטת בר־אילן במחלקה למדעי המידע ויישומי בינה מלאכותית. מחקריה האקדמיים של ד"ר דשן עוסקים בהתנהגות ולמידה ברשתות חברתיות, טכנולוגיות למידה, אוריינות מידע, אוריינות בינה מלאכותית והשלכות הבינה המלאכותית על תהליכי למידה.
להרצאה

ד"ר אילנה רם

הטכניון

על הדוברת

ד”ר אילנה רם היא עמיתת מחקר בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון ובמוסד שמואל נאמן לחקר מדיניות לאומית. אילנה עובדת בשיתוף פעולה עם המרכז לקידום הלמידה וההוראה בטכניון ומרכזת בו את בתחום המחקר היישומי בנושאי הוראה, למידה, הערכה, ושילוב טכנולוגיות בהשכלה הגבוהה בתחומי ה-STEM.
להרצאה

ד"ר דניאל פורטמן

עזריאלי מכללה להנדסה ירושלים

על הדובר

ד""ר דניאל פורטמן מלמד ומפתח תוכניות לימודים באנגלית למטרות תקשורת בין־לאומית מקצועית במכללה האקדמית להנדסה עזריאלי ירושלים. הוא משמש גם כנציג היחידה שלו במרכז המצוינות להוראה חדשנית של המכללה. תחומי המחקר שלו כוללים את ההזדמנויות שמזמנת בינה מלאכותית ללמידה ולהוראה של שפות.
להרצאה

ד"ר סיגלית אבירם בריל

המכללה האקדמית בית ברל

על הדוברת

מרצה בחוג לחינוך לגיל הרך במכללה האקדמית בית ברל, חברת המעבדה לחקר הגיל הרך באונ' ת"א. מפתחת תוכן במטח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית).
להרצאה

ד"ר גיל שורץ

מכון ויצמן למדע

על הדוברת

ד"ר גיל שורץ היא חברת סגל בתחום הוראת המתמטיקה במחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן למדע. מחקריה עוסקים בלמידת מורים ופרחי הוראה במתמטיקה, בהוראה רספונסיבית מתמטית, ובשימוש בסימולציות מבוססות בינה מלאכותית יוצרת לטיפוח הוראה כזו.
להרצאה

ד"ר יעל פלדמן מגור

אוניברסיטת בן גוריון בנגב

על הדוברת

ד"ר יעל פלדמן-מגור היא מרצה בכירה בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בן־גוריון בנגב. מחקרה עוסק בהוראת כימיה ומדעים בשילוב טכנולוגיות דיגיטליות. יעל השלימה התמחויות פוסט־דוקטורט באוניברסיטת KTH בשוודיה ובמכון ויצמן למדע (המחלקה להוראת המדעים) שם גם השלימה את הדוקטורט.
להרצאה

ד"ר ליאור ארונשטם

SCE

על הדוברת

בוגרת של האוניברסיטה העברית. תחום ההתמחות הוא אופטימזציה של בעיות קומבינטוריות והוראת הנדסת תוכנה ומדעי המחשב. כיום משמשת כראש המחלקה להנדסת תוכנה בSCE.
להרצאה

ד"ר עומר קינן

המכללה האקדמית ספיר

על הדובר

ראש מסלול שיווק וניהול קמפיינים במחלרה לתקשורת, מכללת ספיר. מתמחה בניהול קהילות דיגיטליות, חקר שיח ואינטראקציה בסביבות דיגיטליות.
להרצאה

ד"ר שאי אוקרופ

אוניברסיטת אריאל

על הדוברת

ד"ר שאי אוקרופ סטטיסטיקאית חוקרת ומרצה באוניברסיטת אריאל, מתמחה במדידה ובהערכה, בינה מלאכותית, ובניית אפליקציות מבוססות AI כפתרונות פדגוגים לאקדמיה, עבותי משלבת מחקר יישומי, חדשנות פדגוגית, וניתוח נתונים בתחומי החינוך, הבריאות, והחברה.
להרצאה

ד"ר ענת בן שבת

המכללה האקדמית בית ברל

על הדוברת

ראש החוג והמסלול לגיל הרך, מרצה, מדריכה פדגוגית וחוקרת בתחום הגיל הרך, מנחת סדנאות להתמחות בהוראה, מדריכת הורים. מחקריה עוסקים בשימוש מושכל של טכנולוגיה בגיל הרך, בתאומתם של ספרים דיגיטליים לקידום ניצני אוריינות, בתכניות יחודיות להכשרת סטודנטים להוראה ובתפקוד גננות בעיתות משבר. תחומי ההוראה בהם מתמקדת הם מעשה ההוראה בגן, ארגון ועיצוב הסביבה בגן, סוכיות בתכנון לימודים והערכתו, יזמות חינוכית קהילתית בגן. בעברה גננת, מדריכה ארצית באגף לגיל הרך במשרד החינוך ומנחה בהשתלמויות לגננות ומורים.
להרצאה

ד"ר גילי חטר ישי

הקרייה האקדמית אונו

על הדוברת

מרפאה בעיסוק, בעלת תואר ראשון ושני בריפוי בעיסוק ודוקטורט בבריאות נפש קהילתית. אחראית תחום בריאות הנפש בחוג לריפוי בעיסוק בקרייה האקדמית אונו, מדריכה בכירה בתחום השיקום בבריאות הנפש, מדריכה צוותים ומנהלים סביב תהליכי החלמה. בנוסף, בעשור האחרון הוראה במגוון קורסים בבית הספר לשיקום שילוב והחלמה בקרייה האקדמית אונו ומנהלת מקצועית של הטמעת תוכנית NAVIGATE לטיפול בפסיכוזה ראשונה בישראל. במקביל, מומחית במחקר ובפיתוח של התערבויות מבוססות פרוטוקול לצעירים עם התמודדויות נפשיות ולאחרונה גם שילוב של כלים דיגיטליים כחלק מהעבודה השיקומית - טיפולית.
להרצאה

ד"ר חגית מישר טל

מכון טכנולוגי חולון

על הדוברת

חגית משיר טל היא מרצה בכירה במכון טכנולוגי חולון שמתמחה בטכנולוגיות למידה, כולל בינה מלאוכתית בלמידה מהיבטים פדגוגים, חברתיים ואתיים
להרצאה

ד"ר אורית עזרא

אוניברסיטת תל אביב

על הדובר:

ד"ר אורית עזרא היא חוקרת בחוג לחינוך מתמטי, מדעי וטכנולוגי, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב. מחקריה מתמקדים בממשק שבין טכנולוגיות כגון למידה ניידת ובינה מלאכותית לבין תהליכי הוראה ולמידה, ובמיוחד ברכישת שפות זרות.
להרצאה

ד"ר ויקטוריה ארנשטיין

שנקר

על הדוברת

רופאה בכירה בבריאות הציבור, מקדמת טרנספורמציה דיגיטלית וחדשנות במערכות בריאות. מומחית באפיון ועיצוב שירותים ומוצרים בבריאות דיגיטלית. עוסקת בשילוב AI, Service Design ו־UX Research בתהליכי קבלת החלטות, חינוך רפואי ועיצוב שירותים. מרצה בתחומי אפידמיולוגיה ובריאות דיגיטלית ומקדמת פתרונות חדשניים מבוססי נתונים וחוויית משתמש.
להרצאה

ד"ר מאיה אושר

הטכניון מכון טכנולוגי לישראל | מכון טכנולוגי חולון

About The Speaker

Dr. Maya Usher is a Senior Lecturer at the Faculty of Instructional Technologies at Holon Institute of Technology and a Senior Research Associate at the Faculty of Education in Science and Technology at the Technion Israel Institute of Technology. Her work examines how GenAI shapes learning and assessment processes in higher education.
To The Lecture

ד"ר אור-יה אייזן אנוש

אוניברסיטת בר אילן

על הדוברת

ד"ר אוריה אייזן-אנוש היא אופטומטריסטית מוסמכת, מרצה וחוקרת באוניברסיטת בר-אילן, בעלת תואר Ph.D. במדעי הראייה ונוירוביולוגיה. כיום היא מכהנת כראש ועדת ההוראה ומובילה את תוכנית "אקדמיה 360" של האוניברסיטה בבית הספר לאופטומטריה ומדעי הראייה. על פועלה האקדמי המצוין זכתה בפרסי חדשנות בהוראה.
להרצאה

ד"ר מרינה טל

Technion

על הדוברת

מרינה הינה חלק מסגל המרכז לקידום הוראה בטכניון – מכון טכנולוגי לישראל. בעבר שימשה כמעצבת הוראה בפקולטה לרפואה בתחום החינוך הרפואי. למרינה תארים בכימיה ובחינוך כימי מהטכניון, וכן תואר שלישי בהנדסת סביבה בהתמחות בטיפול במים ושפכים.
להרצאה

ד"ר אסף שפנייר

Department of Software Engineering, Azrieli College of Engineering, Jerusalem, Israel

על הדובר

ד"ר אסף ב. שפנייר הוא חוקר, מפתח אלגוריתמים ומומחה לבינה מלאכותית, המכהן כראש חוג תואר שני (.M.Sc) בהנדסת תוכנה (בהתמחות בינה מלאכותית) בעזריאלי – מכללה אקדמית להנדסה. הוא משלב מחקר אקדמי, שכלל דוקטורט מהאוניברסיטה העברית בתחום עיבוד התמונה וההדמיות הרפואיות, עם עשייה טכנולוגית ומעשית ענפה הכוללת פיתוח מבוסס מודלי שפה גדולים (LLM) וארכיטקטורת RAG. במוקד עשייתו החינוכית והציבורית כיום ניצב המיזם והפודקאסט **"מתכנתים מחדש את הוראת התכנות בעידן הבינה המלאכותית"**. מתוך הבנה עמוקה שמערכות AI יוצרות משנות מהיסוד את אופי עבודתו של המפתח, ד"ר שפנייר מקדיש חלק ניכר מזמנו לחשיבה מחודשת על הפדגוגיה של מדעי המחשב. במסגרת זו, הוא מוביל שיח על הצורך הדחוף לעדכן את תוכניות הלימוד, כך שיכשירו את הדור הבא של המהנדסים לעבודה סינרגטית עם כלי בינה מלאכותית. הוא מקדם גישה חינוכית המעבירה את הדגש מכתיבת קוד טכנית (Syntax) לפיתוח מיומנויות של חשיבה אלגוריתמית גבוהה, פתרון בעיות מורכבות, ארכיטקטורת תוכנה וביקורת קוד – כלים שיהוו את ליבת המקצוע בעולם המחר.
To The Lecture

ד"ר מאשה גוזמן אלוש

המחלקה לפיזיולוגיה ופרמקולוגיה, הפקולטה למדעי הרפואה והבריאות ע"ש גרי, אוניברסיטת תל אביב

על הדוברת

דוקטור לאפיגנטיקה (האוניברסיטה העברית), מרצה בכירה, מובילה אקדמית לחדשנות בהוראה בפקולטה למדעי הרפואה והבריאות ע"ש גריי. זוכת פרסי הצטיינות בהוראה ופעמיים בפרס הרקטור ליצירתיות וחדשנות בהוראה. בין תפקידים לקידום ההוראה בעזרת AI: מובילת קהילה לומדת כלל-אוניברסיטאית בנושא "AI כעוזר מרצה", מובילת פורום פקולטטי ל-AI בהוראה (בשיתוף עם ד"ר מסחרי) ויו"ר ועדה בנושא "דמות הבוגר והוראת רפואה בעולם עתיר AI".
להרצאה

ד"ר אולגה גופול

Holon Institute of Technology

About The Speaker

Dr. Olga Gupol holds a PhD in Language Acquisition and Psycholinguistics from Bar-Ilan University. She currently serves as the Head of the English Department at HIT – Holon Institute of Technology. Her areas of expertise include Academic English instruction, the implementation of the Common European Framework of Reference for Languages (CEFR), AI-enhanced language learning, and the design and development of innovative digital modules that advance and support language education.
To The Lecture

ד"ר הגר מסחרי

המחלקה לחדשנות בהוראה וטכנופדגוגיה, הפקולטה למדעי הרפואה והבריאות ע"ש גרי, אוניברסיטת תל אביב

על הדוברת

ראש היחידה לחדשנות בהוראה וטכנופדגוגיה בפקולטה לרפואה ע"ש גריי, דוקטור לפילוסופיה, מובילת פורום פקולטטי ל-AI בהוראה (בשיתוף עם ד"ר גוזמן אלוש) וחברה בועדה בנושא "דמות הבוגר והוראת רפואה בעולם עתיר AI
להרצאה

ד"ר יפעת לינדר

תל חי-אוניברסיטת קרית שמונה בהקמה

על הדוברת

ד""ר יפעת לינדר היא חוקרת, מרצה ויועצת ארגונית המתמחה בלמידה ארגונית, פדגוגיה באקדמיה וחדשנות בהוראה. היא מובילה תהליכי פיתוח אסטרטגיים במוסדות להשכלה גבוהה, בדגש על תהליכי הדרכה, קידום איכות ההוראה, הטמעת בינה מלאכותית, למידה פעילה, סימולציות ומעבר לחירום. בעבודתה משלבת יפעת בין מחקר, ייעוץ והובלת שינוי מוסדי, ופועלת לקידום תרבות אקדמית חדשנית, ביקורתית ורלוונטית לעידן של אי־ודאות ושינויים מואצים.
להרצאה

ד"ר איל ויסבליט

תל חי, אוניברסיטת קריית שמונה בגליל

About The Speaker

Head of MA in Physical Education at Tel Hai, University of Kiryat Shmona in the Galilee. Research interests: Motor Learning and Control, Exercise Physiology, Biomechanics, Physical Activity, Public Health, Information and Communication Technologies in Education.
To The Lecture

TEXT

TEXT

על הדוברת

ראש היחידה לחדשנות בהוראה וטכנופדגוגיה בפקולטה לרפואה ע"ש גריי, דוקטור לפילוסופיה, מובילת פורום פקולטטי ל-AI בהוראה (בשיתוף עם ד"ר גוזמן אלוש) וחברה בועדה בנושא "דמות הבוגר והוראת רפואה בעולם עתיר AI
להרצאה

TEXT

TEXT

על הדוברת

ד""ר יפעת לינדר היא חוקרת, מרצה ויועצת ארגונית המתמחה בלמידה ארגונית, פדגוגיה באקדמיה וחדשנות בהוראה. היא מובילה תהליכי פיתוח אסטרטגיים במוסדות להשכלה גבוהה, בדגש על תהליכי הדרכה, קידום איכות ההוראה, הטמעת בינה מלאכותית, למידה פעילה, סימולציות ומעבר לחירום. בעבודתה משלבת יפעת בין מחקר, ייעוץ והובלת שינוי מוסדי, ופועלת לקידום תרבות אקדמית חדשנית, ביקורתית ורלוונטית לעידן של אי־ודאות ושינויים מואצים.
להרצאה

אפרת פס

מכללת סמינר הקיבוצים

על הדוברת

אפרת פס היא יוצרת, חוקרת ומעצבת למידה בעידן GenAI, המשלבת בין מחקר אקדמי לעשייה חינוכית בשטח. בעלת תואר שני מחקרי בטכנולוגיה בחינוך ממכללת סמינר הקיבוצים. מחקרה עוסק בהשפעת GenAI על תפקיד המרצה, ההוראה וההערכה בהשכלה הגבוהה, וזכה להכרה בכנס CHAIS 2026 כמאמר מצטיין.
להרצאה

זהר סגל

Sophia-AI

על הדובר

מנכ״ל ומייסד Sophia-AI, לשעבר מנהל מעבדת החדשנות לטכנולוגיה ודיגיטל בהוראה ומרצה לחשיבה חישובית ובינה מלאכותית. בעל מעל 20 שנות ניסיון בהובלת פרויקטי ICT, מערכות Enterprise ופתרונות AI בארץ ובעולם, כולל תפקידי CTO והובלת מיזמי eGovernment וארכיטקטורות בקנה מידה לאומי. בוגר מדעי המחשב מהטכניון ומנהל עסקים מאוניברסיטת חיפה.
להרצאה

ראובן הררי

אוניברסיטת בר אילן

על הדובר

בוגר תואר שני בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, בוגר תואר שני במדעי המידע ויישומי בינה מלאכותי. דוקטורנט במחלקה למדעי המידע ויישומי בינה מלאכותית באוניברסיטת בר אילן.
להרצאה

מרב רוטרי סבן

אוניברסיטת תל אביב

על הדוברת

דוקטורנטית בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל-אביב, בהנחיית פרופ' ענת כהן. חוקרת את השימוש של מרצים בבינה מלאכותית יוצרת בהשכלה הגבוהה. שימשה כיועצת טכנו-פדגוגית ביחידה לפדגוגיה דיגיטלית במכללת סמינר הקיבוצים. בעלת תואר שני בטכנולוגיות בחינוך ורקע בעיצוב, חינוך, הוראת מדעים והוראה בינתחומית במודל STEAM.
להרצאה

ליאור איזנברג

אוניברסיטת תל אביב

על הדובר

מומחה טכנו-פדגוגי בעל רקע עשיר בתהליכי שינוי ארגוניים. סטודנט לתואר שני לטכנולוגיה ולמידה באוניברסיטת תל אביב, החוקר שילובים מיטביים של בינה מלאכותית בחינוך. משמש כמוביל הטכנו-פדגוגי של המכון להכשרת צוותים העובדים עם נער בסיכון. מנחה קהילות מקצועיות לומדות ומקדם חדשנות מערכתית.
להרצאה

אפרת אסיף

אוניברסיטת אריאל בשומרון

על הדוברת

מעצבת למידה וטכנו-פדגוגית ברשות לחדשנות בהוראה. בעלת תואר שני בטכנולוגיות למידה, עוסקת בפיתוח קורסים מקוונים וליווי מרצים בתהליכי הטמעה והתאמה של טכנולוגיות למידה בהשכלה הגבוהה.
להרצאה

וידרמן דמיטרי

המכללה האקדמית תל אביב יפו

על הדובר

דמיטרי וידרמן הוא אח מוסמך, מרצה ודוקטורנט בעל למעלה מ־20 שנות ניסיון קליני בתחומי הגריאטריה והאורתופדיה. הוא מרצה במכללה אקדמית תל אביב יפו ועוסק במחקר בתחומי הזקנה, חינוך לסיעוד, עמדות כלפי הזדקנות וחוויותיהם של חברי קהילת הלהט״ב במערכת הבריאות.
להרצאה

עדי גפני

סמינר הקיבוצים

על הדוברת

עדי גפני היא ראש המחלקה לאנגלית אקדמית במכללת סמינר הקיבוצים וחוקרת הוראת אנגלית אקדמית, כתיבה ופדגוגיה דיגיטלית. עבודתה מתמקדת בפיתוח והערכת תהליכי למידה מבוססי AI ללומדים הטרוגניים, כולל לקויות למידה והפרעות קשב. בכנס תציג את EasyEssay, סוכן כתיבה מבוסס AI, ואת המחקר הבוחן את תרומתו לכתיבה אקדמית של סטודנטים.
להרצאה

מיכל דרעי וימן

טכניון

על הדוברת

מעצבת למידה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים ב"טכניון". מרצה לעיצוב מוצר ולחשיבה עיצובית בחוג לארכיטקטורה ב"בית הספר לעיצוב של אוניברסיטת חיפה". מרצה לקראפט וחומר במחלקה לעיצוב פנים במכללת "שנקר". חוקרת עיצוב, ומעצבת תעשייתית המתמחה במוצרים בעלי אוריינטציה טיפולית, מוצרים אורבניים ושילוט.
להרצאה

צופיה סימקוביץ'

אוניברסיטת בר אילן

על הדוברת

מרצה בבית הספר לאופטומטריה ומדעי הראייה באוניברסיטת בר-אילן. עוסקת בהוראה ופיתוח קורסים, בפיתוח מטופלים וירטואליים וסימולציות, בהערכה מבוססת כשירות ובשילוב חדשנות פדגוגית בהכשרת סטודנטים וסטודנטיות לאופטומטריה, ומובילה תהליכי אקרדיטציה אירופית בתחום.
להרצאה

אייל לייפר

הקריה האקדמית אונו

על הדובר

אייל לייפר, יזם בתחום למידה דיגיטלית, חינוך וחברה. מומחה בפיתוח קורסים מקוונים ולשילוב טכנולוגיות הוראה ולמידה מתקדמות ובינה מלכותית. עוסק ביישום מערכות לניהול למידה וליווי תהליכי הטמעה של תכניות מתוקשבות. משמש כיועץ לטרנספורמציה דיגיטלית בחברות מסחריות, עמותות, מוסדות חינוך ואקדמיה. מרצה בפקולטה למדעי הרוח, בבית הספר למנהל עסקים בנושאי חדשנות דיגיטלית למידה והוראה.
להרצאה

יעל ארז

טכניון מכון טכנולוגי לישראל; מכללת בראודה להנדסה

על הדוברת

יעל ארז היא חברת סגל במחלקה להנדסת חשמל במכללת בראודה להנדסה ומרצה בפקולטה למדעי המחשב בטכניון. מחקריה עוסקים בהוראת מדעי המחשב ומתמקדים באימוץ טכנולוגיות בקורס מבוא למדעי המחשב, ובהתאמת שיטות ההערכה לעידן הבינה המלאכותית. ליעל ניסיון אקדמי ותעשייתי בתחומי מדעי המחשב, עיבוד אות, עיבוד תמונה ועיבוד דיבור.
להרצאה

ד"ר יובב עשת

המכללה האקדמית צפת

על הדובר:

ד"ר יובב עשת הנו מרצה בכיר בחוג למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית צפת. הוא משמש כמעצב למידה דיגיטלית ביחידה לחדשנות בהוראה ואחרי על שילוב של כלים דיגיטלים ובינה מלאכותית בהוראה של סגל המכללה. ד"ר עשת הינו חוקר בתחומי יושרה אקדמאית בסביבות דיגיטליות.
להרצאה

גיא כהן

אוניברסיטת תל אביב

על הדובר

גיא כהן הוא דוקטורנט בחוג לחינוך מתמטי, מדעי וטכנולוגי בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, וחוקר במרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי, ובמעבדה לחקר שילוב טכנולוגיות בלמידה. פעילותו המחקרית והמקצועית מתמקדת בטכנולוגיות למידה, בינה מלאכותית בחינוך, למידה בהכוונה עצמית, יכולות פדגוגיות דיגיטליות ואפקטיביות חינוכית. הוא שותף במספר פרויקטי מחקר ופיתוח בינלאומיים ולאומיים, ובהם יוזמות במימון האיחוד האירופי במסגרת תוכניות Horizon ו־ERASMUS+, לצד שיתופי פעולה רחבים בתחומי חדשנות בלמידה ובהוראה. בנוסף, גיא משמש כמרצה בפקולטה לטכנולוגיות למידה במכון הטכנולוגי חולון (HIT), שם הוא מלמד קורסים בשיטות מחקר וסמינר מחקרי, המתמקדים בגישות מחקר כמותניות ואיכותניות בתחום טכנולוגיות הלמידה.
להרצאה

עדי יעקב עזריה

אוניברסיטת תל-אביב

על הדוברת

חוקרת במעבדת לחקר שילוב טכנולוגיות בלמידה (AL&T) ובמרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי (SATEC) באוניברסיטת תל אביב. בעלת תואר שני בלקויות למידה ותואר שני נוסף בהוראת המדעים בהתמחות בטכנולוגיה ולמידה, מורה לחינוך מיוחד ומאבחנת דידקטית. מתמחה בשילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך, ובעלת ניסיון רב בליווי צוותי הוראה ובניהול פרויקטים חינוכיים.
להרצאה

הילה רפפורט גיגי

הטכניון, מכון טכנולוגי לישראל

על הדוברת

התפשטות השימוש בכלי בינה מלאכותית מציבה אתגרים משמעותיים ליושרה האקדמית ומעלה חששות רבים בנוגע ללמידה משמעותית בקרב סטודנטים. עבודה זו מציגה מודל הערכה חלופי המבוסס על דיבייט אקדמי, שיושם בקורס מתקדם במיקרוביולוגיה בטכניון. המטלה שולבה כמרכיב המרכזי בציון, וכללה עבודת חקר מקדימה, בה הותר שימוש מושכל ומפוקח בכלי בינה, לצד עימות פרונטלי בזמן אמת ללא תמיכה טכנולוגית. הדיבייט חייב את הסטודנטים להתמודד עם ממצאים סותרים ולהשיב לשאלות מאתגרות. ניתוח ההצבעות שנערכו בכיתה לפני ואחרי כל סבב, הציג שינוי משמעותי בעמדות הקהל וערעור של תפיסות קונצנזוס מוקדמות. הממצא הבולט ביותר הוא עלייה דרמטית ברמת הביטחון של הסטודנטים בידע שלהם, נתון המהווה מענה ישיר לחשש מפני "אשליית למידה" המבוססת AI. מסקנתנו היא שדיבייט מהווה חלופת הערכה אפקטיבית וחסינת AI, המעבירה את מרכז הכובד מתוצר כתוב להפגנת ידע דינמית, ומעודדת חשיבה ביקורתית, יכולת ניתוח ולמידה פעילה.
להרצאה

TEXT

TEXT

על הדובר:

ד"ר אורית עזרא היא חוקרת בחוג לחינוך מתמטי, מדעי וטכנולוגי, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב. מחקריה מתמקדים בממשק שבין טכנולוגיות כגון למידה ניידת ובינה מלאכותית לבין תהליכי הוראה ולמידה, ובמיוחד ברכישת שפות זרות.
להרצאה

קרן ברק

אוניברסיטת אריאל

על הדוברת

מנהלת הרשות לחדשנות בהוראה באוניברסיטת אריאל, ומובילה מהלכים אסטרטגיים לקידום איכות ההוראה והלמידה בהשכלה הגבוהה. עבודתה מתמקדת בפיתוח והכשרת סגל אקדמי, עיצוב תוכניות לימוד חדשניות, שילוב בינה מלאכותית וטכנולוגיות למידה, קידום מיומנויות עתיד לסטודנטים, והובלת שינוי פדגוגי וארגוני ברמה מוסדית רחבה.
להרצאה

אנה ליפשיץ אגמון

אוניברסיטת בר אילן

על הדוברת

מנהלת מחלקת טכנולוגיות למידה באגף למידה והוראה וסמנכ"ל למידה והוראה.
להרצאה

TEXTR

TEXT

על הדוברת

מנהלת הרשות לחדשנות בהוראה באוניברסיטת אריאל, ומובילה מהלכים אסטרטגיים לקידום איכות ההוראה והלמידה בהשכלה הגבוהה. עבודתה מתמקדת בפיתוח והכשרת סגל אקדמי, עיצוב תוכניות לימוד חדשניות, שילוב בינה מלאכותית וטכנולוגיות למידה, קידום מיומנויות עתיד לסטודנטים, והובלת שינוי פדגוגי וארגוני ברמה מוסדית רחבה.
להרצאה

לירון מישקין דרזנר

מכללת ספיר

על הדוברת

לירון מישקין דרזנר היא דוקטורנטית החוקרת השוואה תרבותית בין סין לארה"ב בתחומי יצירתיות, חדשנות ומודלי אימוץ טכנולוגי בכלכלה, ארגונים וחינוך. מרצה לבינה מלאכותית בארץ ובעולם זה ארבע שנים, עם מאמר אחד מפורסם ושניים נוספים בדרך לפרסום.
להרצאה

ריקי לויסמן

HIT מכון טכנולוגי חולון

על הדוברת

מנהלת חדשנות וראשת תחום הבינה המלאכותית ב-FUTURE, מרכז היזמות והחדשנות של HIT. עוסקת בהטמעת AI במערכת ההשכלה הגבוהה, בתעשייה, בארגונים ובתוכניות יזמות. מובילה הכשרות לסגל, לחוקרים וליזמים, ומפתחת פרקטיקות עבודה השומרות על שיקול הדעת המקצועי כסמכות המרכזית בתהליכי החלטה.
להרצאה

פרופ' איל יניב

יו"ר מחב"א

פרופ' גלעד רביד

יו"ר מיט"ל
יו"ר ועדת התוכנית

פרופ' ניצה דוידוביץ

אוניברסיטת אריאל

על היו"ר:

ראש הרשות לחדשנות בהוראה ויו"ר הפורום לקידום ההוראה בישראל. תחומי מחקר: ההשכלה הגבוהה - רגולציה, מדדי ביצוע, הוראה - למידה והערכה באקדמיה.
להרצאה

אלי שמואלי

מנהל מיט"ל
יו”ר הוועדה המארגנת

נתי אברהמי

מנכ"ל מחב"א

פרופ' אלונה פורקוש ברוך

המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט

על היו"ר:

אלונה פורקוש ברוך היא פרופסור חבר במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, מרצה וחוקרת, ומשמשת ראש המשרד לבינלאומיות. מחקריה מתמקדים בין היתר בחדשנות טכנולוגית-פדגוגית במערכת החינוך ובהכשרת מורים, בקבלת החלטות מבוססת נתונים, בלמידה מקוונת ובאוריינויות חדשות בעידן המידע. פרסומיה כוללים מעל 100 מאמרים בכתבי עת מובילים, ספרים ופרקים בספרים בתחומי מומחיותה.

פרופ' אורית חזן

הטכניון

על הדובר:

פרופ' אורית חזן היא חברת סגל בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון. תחום המחקר שלה הוא הוראת מדעי המחשב, הנדסת תוכנה ומדעי הנתונים. עד היום פרסמה כ- 150 מאמרים עם שיפוט ועשרה ספרים. בשנים 2011-2015 פרופ' חזן כהנה בתפקיד דיקנית הפקולטה ובשנים 2017-2020 כהנה בתפקיד דיקנית לימודי הסמכה של הטכניון.
להרצאה

פרופ' גילה פריבור

אוניברסיטת בר-אילן

על הדובר:

פרופסור חבר במחלקה למדעי המידע באוניברסיטת בר אילן. מחקריי משלבים בין תחומי ההיסטוריה של הספר העברי וחקר הטקסט לבין היבטים מעשיים של ארגון מידע, ספרנות ומטה-דאטה. אני עורכת שותפה של כתב העת עלי ספר: מחקרים בביבליוגרפיה ובתולדות הספר העברי המודפס והדיגיטלי. עבודתי מתאפיינת בגישה בינתחומית, המשלבת שיטות מחקר מסורתיות עם כלים מתקדמים מתחום מדעי הרוח הדיגיטליים, תוך שימוש במומחיותי בארגון מידע ובטכניקות ביבליוגרפיות.
להרצאה

פרופ' אינה בלו

האוניברסיטה הפתוחה

:About The Speaker

Ina Blau, Ph.D., is a Professor in the Department of Education and Psychology at the Open University of Israel. Her research explores the dynamic interplay between Educational Technology and Cyber-Psychology. Her work is centered on understanding how digital technologies ubiquitously influence human behavior and communication and, in turn, how these technologies can be leveraged to enhance learning, teaching, training, and assessment processes
להרצאה

פרופ' רבקה ודמני שאומן

אוניברסיטת אריאל; המועצה להשכלה גבוהה

על הדובר:

פרופסור רבקה ודמני – סיו"ר המועצה להשכלה גבוהה (לשעבר) וכיום חברת המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), וראש הוועדה לחינוך, הוראה, מדעי הרוח ואמנויות במל"ג. היא פרופסור בחוג לחינוך ולהכשרת מורים באוניברסיטת אריאל ומלמדת הקורסים באשכול טכנולוגיות למידה. מחקריה ומומחיותה הם בתחומי ההוראה והלמידה בהשכלה הגבוהה ובמערכת החינוך, טכנולוגיה חינוכית, חדשנות דיגיטלית, פדגוגיה דיגיטלית, ניו מדיה והכשרה להוראה. לפרופסור ודמני ניסיון רב שנים במחקר ובהוראה. היא מרצה בכנסים רבים בארץ ובעולם וחברה פעילה בוועדות ובפורומים בין-לאומיים.
להרצאה

פרופ' אמנון גלסנר

המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי

על הדובר:

הוראת מתמטיקה באורנים וסמינר הקיבוצים. בוגר תואר שני ושלישי בתחום הארגומנטאציה באונ' העברית בירושלים. הבית האקדמי מכללת קיי ולימדתי במחלקה לחינוך ובתוכנית לניהול וישוב סכסוכים באונ' בן גוריון. מתנסה, מנחה, חוקר ומפרסם בתחומים כמו טיפוח חשיבה יצירתית וחשיבה ביקורתית בסיוע תקשוב, עיצוב למידה מבוססות פרוייקטים ומקום, וקידום גישת היוטגוגיה ללמידה בהכוונה והובלה עצמית, כיום בסיוע בינה מלאכותית יוצרת.
להרצאה

פרופ' יעל אלואיל

הטכניון

:About The Speaker

Architectural historian, Associate Professor, head of HousingLab research group at Faculty of Architecture and Town Planning, Technion. Member of Israel Young Academy of Science steering committee
לפוסטר

פרופ' לאה קוזמינסקי

המכללה האקדמית לחינוך ע״ש קיי

על הדובר:

פרופ' לאה קוזמינסקי היא חוקרת בתחומים של הכשרה להוראה והתפתחות מקצועית של מורים, הובלת שינויים פדגוגיים מערכתיים, זהות עצמית בהוראה וענווה אינטלקטואלית. שמשה בעבר כנשיאה של המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי.
להרצאה

ד"ר נגה ברנשטיין

המכללה האקדמית ע״ש סמי שמעון

על הדובר:

ד״ר נגה ברנשטיין היא חוקרת תולדות האמנות, המתמחה בהיסטוריה של אמנות ועיצוב במאה העשרים בארה״ב וישראל, ובפרט בהיסטוריה ותאוריה של טקסטיל. ד״ר ברנשטיין היא אוצרת התערוכה ״סטרוקטורה: אריגה בישראל מפונקציונליזם לאמנות סיבים״ במוזיאון הרצליה. מאמריה של ד״ר ברנשטיין התפרסמו בכתבי עת כגון Journal of American Art, Journal of Design History, ואחרים. ד״ר ברנשטיין היא מרצה ורכזת התחום העיוני במחלקה לתקשורת חזותית במכללה האקדמית ע״ש סמי שמעון.
להרצאה

ד"ר טל סופר

אוניברסיטת תל אביב

על היו"ר:

ד"ר טל סופר היא חברת סגל בכירה בבתי הספר לרפואה ולחינוך באוניברסיטת תל אביב, מנהלת מרכז לחיזוי טכנולוגי חברתי ופדגוגיה דיגיטלית וראש תכנית המוסמך בבריאות דיגיטלית. עוסקת מעל 30 שנה במחקר וייעוץ בתחומי חיזוי טכנולוגי, בריאות דיגיטלית וחינוך, הובילה מעל 60 פרויקטים לאומיים ועבור האיחוד האירופי. פרסמה מעל 150 מאמרים.
להרצאה

ד"ר עדי קידרון

מכון ויצמן

על היו"ר:

ראש תחום פדגוגיה בביה"ס לרפואה על שם מרים ואהרון גוטווירט, מכון ויצמן. חקר שילוב למידה בינתחומית, קהילות למידה וטכנולוגיה חינוכית במסגרת הדוקטורט (פרופ' יעל קלי, אונ' חיפה) והפוסט-דוקטורט (פרופ' מרשה לין, אונ' ברקלי קליפורניה). עבד שנים בחברות EdTech שונות. בעל תארים בביולוגיה (B.Sc), פסיכולוגיה (A.B), וטכנולוגיות חינוכיות (M.A), מאוניברסיטת תל-אביב.

ד"ר אולגה צ׳ונטונוב

הטכניון

:about the chair

Dr. Olga Chuntonov is the Head of the Center for Promotion of Learning and Teaching at the Technion. In this role, she spearheads strategic initiatives aimed at designing educational and training processes that equip Technion graduates with essential 21st-century skills. Collaborating closely with faculty members and deans, Olga identifies key challenges and opportunities, promoting the implementation of research-based teaching practices tailored to the Technion’s scientific and engineering context
להרצאה

ד"ר נעמי דיקמן

אוניברסיטת בר-אילן, הפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי

:about the chair

Received her PhD. from the Technion, Faculty of Education in Science and Technology. Completed an important course in the field of Assessment in Medical Education: St. George College, University of London.In 2012, she joined the Azrieli Faculty of Medicine, Bar-Ilan University, as Head of the Unit for Development and Evaluation of Education. Since 2021 - Senior Lecturer. Since 2023 - the Dean's Advisor for Innovative Teaching. Areas of expertise in medical education: faculty development - teaching and assessments, developing and administering teaching surveys, developing workshops and courses. Dr. Dickman involved in international educational initiatives

ד"ר חגית מישר- טל

מכון טכנולוגי חולון HIT

על היו"ר:

ד"ר חגית מישר-טל היא מרצה בכירה בפקולטה לטכנולוגיות למידה במכון טכנולוגי חולון HIT. חגית מתמחה בחקר סביבות למידה מקוונות ותרבות דיגיטלית. חגית פרסמה מאמרים רבים בנושאים של הוראה ולמידה מרחוק, למידה שיתופית, למידה ניידת, משחוק בלמידה, ולמידה בסביבות AI.
להרצאה

ד"ר ניזאר ביטאר

המכללה האקדמית עמק יזרעאל

על היו"ר:

ד"ר ניזאר ביטאר הוא מרצה בחוג למערכות מידע וראש תחום הוראה דיגיטלית במרכז לקידום ההוראה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. מחקריו מתמקדים בהטמעת טכנולוגיות דיגיטליות בהשכלה הגבוהה, תוך דגש מיוחד על התאמה תרבותית של כלים ללמידה דיגיטלית ועל יישום בינה מלאכותית בהוראה אקדמית.
להרצאה

ד"ר ענת פלדמן

מיט"ל, מכללת סמינר הקיבוצים

על היו"ר:

ראש תחום טכנולוגיות למידה במיט"ל, עוסקת באיתור, חשיפה ושילוב של טכנולוגיות למידה בהשכלה גבוהה. חברת סגל במכללת סמינר הקיבוצים במחלקה למדעים בהוראת מתמטיקה, מדריכה פדגוגית ומרצה מובילה ומקדמת גישות הוראה חדשניות בשילוב טכנולוגיה. לשעבר ראש צוות פיתוח תוכן מתמטי במרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח).

ד"ר עינת גיל

המכון למחקר יישומי של בינה מלאכותית בחינוך, משרד החינוך

על היו"ר:

חוקרת ראשית במכון למחקר יישומי של בינה מלאכותית בחינוך, מו"פ משרד החינוך. לשעבר מנהלת המרכז לחדשנות ועיצוב למידה ומרצה בפקולטה לחינוך בסמינר הקיבוצים, ופוסט-דוקטורנטית באוניברסיטת טורונטו. מחקריה עוסקים בשילוב בינה מלאכותית בחינוך, הוראה ולמידה במרחבי למידה עתידיים והיברידיים, סביבות למידה חדשניות וחינוך סטטיסטי.
להרצאה

ד"ר אורנית מימון

המכון ליישומי בינה מלאכותית, מו״פ משרד החינוך

על הדובר:

ד"ר אורנית מימון היא חוקרת ומפתחת בתחום החדשנות הפדגוגית, עם רקע מדעי וטכנולוגי בגיאופיזיקה ובתכנות. בעשור האחרון עוסקת בהוראת מתמטיקה, בהכשרת מורים ובפיתוח כלים ותהליכים לשילוב בינה מלאכותית בלמידה. עבודתה מתמקדת ביצירת סביבות הוראה מותאמות אישית, בפיתוח בוטים ללמידה ובהובלת יוזמות שמשלבות AI, חשיבה פדגוגית ותרבות. היא מרצה, חוקרת ומלווה צוותים חינוכיים בתהליכי חדשנות מבוססת טכנולוגיה.
להרצאה

ד"ר שולמית קוצר

המרכז לחינוך סייבר

על הדובר:

ד"ר שולמית קוצר מומחית ללמידה דיגיטלית. בעלת דוקטוקט בביולוגיה חישובית. ניהלה את צוותי פיתוח הלמידה הדיגיטלית במרכז לחינוך סייבר, המחלקה להוראת מדעים במכון ויצמו למדע, והמכון דוידסון. פרסמה מאמרים בכתבי עת בינלאומיים והציגה את מחקריה בכנסים מקצועיים.
להרצאה

ד"ר אסף רבינוביץ'

Oracle

:About The Speaker

Dr. Assaf Rabinowicz is a Data Scientist at Oracle Cloud Infrastructure. He holds a Ph.D. in machine learning and is a technology entrepreneur with extensive experience in AI and algorithm development
להרצאה

ד"ר רונית שמלו

המכללה האקדמית להנדסה SCE

:About The Speaker

Ronit Shmallo is a Senior Lecturer in Industrial Engineering and Management at Shamoon College of Engineering and Head of the Information Systems Track. She earned her Ph.D. in Computer Science Education from Tel Aviv University in 2013. Her research focuses on object-oriented programming education and error-oriented teaching methods in computer science and databases
להרצאה

ד"ר פיליפ סלובוצקי

הלומדה

על הדובר:

בעל תואר ד"ר בפיזיקה ממכון ויצמן, עבדתי כמהנדס פיזיקה בתעשייה אוירית ובאל-אופ תעשיות אלקטרו-אופטיות, כמרצה לפיזיקה ולמתמטיקה באוניברסיטה באריאל, כמרצה למתמטיקה במכללות למורים לווינסקי ותלפיות, כמורה לפיזיקה בבי"ס תכיון; משנת 1986 מייסד ומנכ"ל חברת הלומדה; מו"ל של תוכנות וספרי לימוד פיזיקה ומתמטיקה.
לפוסטר

ד"ר מריאנה דורצ'בה

המכללה האקדמית ע"ש סמי שמעון

על הדובר:

אני בעלת תואר שלישי במתמטיקה מאוניברסיטה טכנית בסופיה, בולגריה; עבדתי כמרצה למתמטיקה באוניברסיטאות בבולגריה, במכללה אקדמית למורים תלפיות, כאת מרצה למתמטיקה במכללת סמי שמעון ויועצת פדגוגית בחברת הלומדה; פרסמתי 8 ספרים ומונוגרפיות במתמטיקה ויותר מ- 55 מאמרים במגזינים בינלאומיים; משתתפת בכנסים בינלאומיים בנושאי קריפטוגרפיה ושימושי בינה מלאכותית בהוראת מתמטיקה.
לפוסטר

ד"ר אסנת רובין

מכללה ירושלים

על הדובר:

ראש תכנית לתואר שני בייעוץ חינוכי במכללה ירושלים, בעבר ראש בי״ס להתמחות מקצועית לסגל אקדמי במכון מופ״ת.
להרצאה

ד"ר יצחק טרכטינגוט

האוניברסיטה העברית

על הדובר:

ד"ר יצחק טרכטינגוט, מרצה ופוסט דוקטורנט במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, ראש חוג וראש מגמה במכללה האקדמית הרצוג, מרצה לפסיכולוגיה וחינוך במכללות נוספות. שימש בתפקידי ניהול בג'וינט, במשרד רוה"מ ובעיריית ירושלים, וכן ניהל מינהל קהילתי בירושלים. משמש כעמית מחקר בתוכנית החרדים במכון אהרן, אוניברסיטת רייכמן, וכעמית מחקר במכון טרומן, האונ' העברית.
להרצאה

ד"ר לימור ליבוביץ

משרד החינוך

על הדובר:

עובדת במו״פ משרד החינוך בתחומי החדשנות וטכנולוגיית בינה מלאכותית. בעלת תואר ראשון מבצלאל, תואר שני בתכנון לימודים מאוניברסיטת תל-אביב ודוקטורט בהדרכה מאוניברסיטת חיפה. מנחה השתלמויות מורים, בעלת האתר ״חינוך ליצירתיות״, מפתחת קורסים מקוונים ומרצה בתחומי היזמות, יצירתיות וטכנולוגיה. הוציאה לאור ב-2025 ספר ״דור ה-AI  חינוך ילדים בעולם של בינה מלאכותית״ הכולל את המחקר שמוצג בכנס זה ומיועד להורים ולמורים.
לפוסטר

ד"ר יובב עשת

המכללה האקדמית צפת

על הדובר:

ד"ר יובב עשת הנו מרצה בכיר בחוג למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית צפת. הוא משמש כמעצב למידה דיגיטלית ביחידה לחדשנות בהוראה ואחרי על שילוב של כלים דיגיטלים ובינה מלאכותית בהוראה של סגל המכללה. ד"ר עשת הינו חוקר בתחומי יושרה אקדמאית בסביבות דיגיטליות.
להרצאה

ד"ר אילנה רם

הטכניון

על הדובר:

ד”ר אילנה רם היא עמיתת מחקר בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון ובמוסד שמואל נאמן לחקר מדיניות לאומית. אילנה עובדת בשיתוף פעולה עם המרכז לקידום הלמידה וההוראה בטכניון ומרכזת בו את בתחום המחקר היישומי בנושאי הוראה, למידה, הערכה, ושילוב טכנולוגיות בהשכלה הגבוהה בתחומי ה-STEM.
להרצאה

ד"ר מור דשן

המכללה האקדמית רמת גן; אוניברסיטת בר אילן

על הדובר:

ד"ר מור דשן מרצה במכללה האקדמית רמת־גן בתוכנית לתואר שני בטכנולוגיות למידה דיגיטליות. בנוסף, היא מרצה באוניברסיטת בר־אילן במחלקה למדעי המידע ויישומי בינה מלאכותית. מחקריה האקדמיים של ד"ר דשן עוסקים בהתנהגות ולמידה ברשתות חברתיות, טכנולוגיות למידה, אוריינות מידע, אוריינות בינה מלאכותית והשלכות הבינה המלאכותית על תהליכי למידה.
להרצאה

ד"ר נח טרייטל

עזריאלי - מכללה אקדמית להנדסה ירושלים

על הדובר:

ראש תחום כימיה בעזריאלי - מכללה אקדמית להנדסה ירושלים. Ph.D. מהאוניברסיטה העברית בירושלים בתחום ארומטיזציה ואגרגציה של אניונים של פחמימנים פוליציקליים ארומטיים; כיום עוסק בתחום שיטות הוראה מתקדמות ושיטות לימוד עצמאיות של סטודנטים.
להרצאה

ד"ר נארימאן מרעי חאג

המכללה האקדמאית הערבית חיפה

על הדובר:

ד"ר נארימאן מרעי חאג' היא בוגרת הטכניון עם ארבעה תארים במדעי המחשב ובהוראת מדעי המחשב. מחקריה ופעילותה מתמקדים בוויסות עצמי של למידה ומוטיבציה, למידת מכונה ולמידה עמוקה. בעלת ניסיון עשיר בפיתוח תוכניות חינוכיות חדשניות שמשלבות טכנולוגיה מתקדמת ובינה מלאכותית ומקדמות הישגים ומצוינות בקרב תלמידים וסטודנטים.
להרצאה

ד"ר ורד אלישר

האקדמית עמק יזרעאל

על הדובר:

ד"ר ורד אלישר היא מרצה וחוקרת תקשורת. חברת סגל בכירה בחוג לתקשורת, המכללה האקדמית עמק יזרעאל. החל משנת 2023 מכהנת כראש החוג. תחומי ההתמחות והעניין שלה כוללים תקשורת פוליטית ועיתונאות, תקשורת ומשבר האקלים, והשפעות השימוש בטכנולוגיות תקשורת חדשות על היבטים חברתיים ופוליטיים, לרבות תהליכי למידה.
להרצאה

ד"ר רוזאן ח'יר פראג'

מכללת עמק יזרעאל

על הדובר:

ד"ר רוזאן ח'יר פראג' היא ראשת היחידה ללימודי אנגלית במכללה האקדמית עמק יזרעאל. במסגרת תפקידה היא אחראית על הוראת האנגלית למטרות אקדמיות ובינלאומיות. היא גם מלמדת קורסי תוכן באנגלית. לצד ההוראה, היא חוקרת את החשיבה האפיסטמית של מורים, את שילוב הבינה המלאכותית בהוראת האנגלית, ואת הוראת קורסי התוכן באנגלית.
להרצאה

ד"ר קלרה ריספלר

מכללת עמק יזרעאל

על הדובר:

ד"ר קלרה ריספלר היא מרצה בכירה בתואר השני בפיתוח וייעוץ ארגוני ובחוג לניהול שירותי אנוש במכללה האקדמית עמק יזרעאל. ד"ר ריספלר עוסקת במחקר על עולם העבודה המשתנה, עם דגש על ממשק טכנולוגיה ואנשים, כולל פדגוגיה דיגיטלית ומביאה למעלה מ-30 שנות ניסיון בניהול משאבי אנוש וייעוץ למנהלים.ות בחברות מובילות במשק.
להרצאה

ד"ר עדי וולף

הטכניון

על הדובר:

מרצה ומתרגלת בפקולטה למתמטיקה בטכניון, מעצבת למידה במרכז לקידום הלמידה וההוראה בטכניון
להרצאה

ד"ר עדי כץ

SCE

על הדובר:

ראש המחלקה להנדסת תעשייה וניהול, SCE קמפוס אשדוד, ומרצה בכירה. ראש מרכז השמישות YOUsability לפיתוח ובחינת טכנולוגיות אינטראקטיביות. תחומי המומחיות שלה הנם אינטראקציית אדם-מחשב, תקשורת מתווכת מחשב ומידול סמנטי של בסיסי נתונים. עדי חוקרת היבטים קוגניטיביים ורגשיים של עיצוב ממשקי משתמש, שמישות, חווית משתמש ועיצוב מעצים משתמש. פרסמה מאמרים בכתבי עת כגון Organizational Science ו-Interacting with Computers . מאמרה ב-IwC שכותרתו What is Beautiful is Usable (נכתב בשיתוף עם טרקטינסקי ואיכר) צוטט מעל ל-2,140 פעמים.
להרצאה

ד"ר אלה ברונשטיין

אוניברסיטת תל אביב, פקולטה לרפואה

על הדובר:

אלה היא ראשת היחידה לקידום איכות ההוראה, מחקר והערכה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. אלה עוסקת בתחומים הבאים: פסיכומטריקה, פיתוח מסגרות להערכה מעצבת ומסכמת, פיתוח סגל, קידום מיומנויות SRL ויישום טכנולוגיות, בין היתר AI, בתהליכים חינוכיים. אלה שותפה במחקרים ישומיים ברמה ארצית ובינלאומית.
להרצאה

ד"ר שלי רפ

מכון ויצמן למדע

על הדובר:

ד״ר שלי רפ היא חוקרת בקבוצת הכימיה במחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן. במחקריה היא מפתחת דרכי הוראה חדשניות המשלבות כלים טכנולוגיים, מרשתות חברתיות ועד חדרי בריחה, בהוראת הכימיה. בנוסף, היא מובילה מחקר ופיתוח של תוכניות המבוססות על יעדי פיתוח בר-קיימא (SDGs) ופועלת לקידום ההתפתחות המקצועית של מורי הכימיה.
להרצאה

ד"ר עימאד עיד

הטכניון

על הדובר:

ד"ר עמַאד עיד סיים את הדוקטורט בכימיה בטכניון בהנחיית פרופ' אשרף בריק. זכה בפרסים על הצטיינות בהוראה ופרסם מאמרים בכתבי עת מובילים. כיום מרצה ומרכז קורסים באוניברסיטה הפתוחה, מרצה במכללה האקדמית אורנים ומומחה לשילוב בינה מלאכותית בהוראה ובלמידה במרכז לקידום ההוראה בטכניון.
להרצאה

ד"ר רות ספז

עזריאלי - מכללה אקדמית להנדסה ירושלים

על הדובר:

ד"ר רות ספז היא מרצה בכירה במחלקה להנדסת חומרים, בעזריאלי - מכללה אקדמית להנדסה ירושלים. בין השנים 2011-2024 כיהנה כראש היחידה לכימיה במכללה. עוסקת בקידום חדשנות בהוראה בכימיה בדגש על קורסי PBL ומעבדות הוראה. מובילה פיתוחים בהערכה מעצבת אינטראקטיבית וקידום למידה אישית ומותאמת סטודנט במעבדות הוראה.
להרצאה

ד"ר רחל הס גרין

האוניברסיטה הפתוחה

על הדובר:

מרצה למתמטיקה ובינה מלאכותית, מרכזת קורס בתורת המשחקים. מרכזת תוכנית מצוינות במדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה. מעבירה השתלמויות והרצאות על בינה מלאכותית במתמטיקה למורים ותלמידים.
להרצאה

ד"ר דני גליק

מכללת אורנים

:About The Speaker

Dr. Danny Glick is the Academic Director at Edge, a leading EdTech startup accelerator, where he oversees research on emerging educational technologies, including AI-powered virtual humans and tutor bots. He also serves as a research affiliate at the University of California, Irvine's Digital Learning Lab, where he studies the impact of emerging technologies on academic achievement in developing countries. Danny is the host of "Dancing with the Machine", a podcast series that explores the intersection of education, technology, and innovation
להרצאה

ד"ר דובי וייס

הקריה האקדמית אונו

על הדובר:

מוביל תהליכים אסטרטגיים בתחום הטכנו-פדגוגיה והלמידה החדשנית בארגונים חינוכיים. ראש ההתמחות בפיתוח למידה והדרכה בשילוב דיגיטל (B.A) בקריה האקדמית אונו. לשעבר ראש תחום פדגוגיה דיגיטלית במכללת סמינר הקיבוצים. המייסד הפדגוגי של סביבת הלמידה הדיגיטלית "עת-הדעת". בעל ניסיון של למעלה מ-30 שנים בפיתוח סביבות למידה והדרכה משולבות מחשב. בוגר מחזור י"א של בית ספר "מנדל" למנהיגות חינוכית. נבחר ע"י עיתון "הארץ" לאחד מ-50 האנשים המשפיעים על החינוך בישראל בשנת 2010 וזכה בפרס ראש הממשלה ליזמות וחדשנות (2012) על פועלו החלוצי בתחום הטכנולוגיה החינוכית.
לפוסטר

ד"ר נירית גביש

המכללה האקדמית להנדסה בראודה בכרמיאל

על הדובר:

ד"ר נירית גביש היא חברת סגל וראש המחלקה להנדסת תעשייה וניהול במכללה האקדמית להנדסה בראודה בכרמיאל ועמיתת הוראה בטכניון. היא חוקרת ומרצה בתחומי הנדסת גורמי אנוש, ממשק אדם-מחשב, חווית המשתמש, מערכות מציאות מדומה ורבודה ואינטראקציה עם בינה מלאכותית.
להרצאה

ד"ר גלי נווה

המכללה להנדסה על שם סמי שמעון

:About The Speaker

Gali Naveh is a senior lecturer and head of the information system track in the department of Industrial Engineering and Management at Shamoon College of Engineering, Be'er- Sheva, Israel. She earned her B.Sc. in computer science and her M.Sc. and Ph.D. in Information Systems. Dr. Naveh’s main research interest is the integration of information and communication technologies and the value they provide, primarily in higher education.
להרצאה

ד"ר אסתר כלפון

המכללה האקדמית לחינוך שאנן

על הדובר:

ד"ר אסתר כלפון השכלה. בעלת תואר ראשון, שני ושלישי, הפקולטה לחינוך, אוניברסיטת בר-אילן. תחומי מחקר. קידום איכות החינוך וההוראה, הוראה איכותית/חדשנית, אקלים חינוכי, חינוך לדמוקרטיה, פיתוח מנהיגות ילדים ו-SEL. תפקידים. סגנית נשיא המכללה ודיקנית לימודי תואר-ראשון (B.Ed) באקדמית "שאנן"-חיפה. ראש מרכז המרא"ה- המרכז לקידום איכות ההוראה וראש החוג לחינוך בלתי-פורמלי.
להרצאה

ד"ר עמיר גפן

אוניברסיטת בר-אילן; משרד החינוך

על הדובר:

חוקר ומרצה לבינה מלאכותית בחינוך באוניברסיטת בר-אילן; יועץ אקדמי למכון למחקר יישומי בינה מלאכותית בחינוך באגף מו"פ במינהל חדשנות וטכנולוגיה - משרד החינוך
להרצאה

ד"ר איל רבין

יועץ למכון ליישומי בינה מלאכותית בחינוך, משרד החינוך

על הדובר:

ד"ר איל רבין (Ph.D) הוא פסיכולוג (MA), המשמש כעמית מחקר במרכז לחקר חדשנות בטכנולוגיות למידה באוניברסיטה הפתוחה, ויועץ אקדמי למכון ליישומי בינה מלאכותית בחינוך במשרד החינוך. איל חוקר, מייעץ ומרצה על פיתוח כשירות לבינה מלאכותית, למידה מותאמת אישית ואנליטיקות למידה .
להרצאה

ד"ר שבי גוברין

המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט

על הדובר:

ראש הרשות להוראה חדשנית ומיטבית במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט. בעלת תואר שלישי בחינוך מאונ' בר אילן, תואר שני בפילוסופיה מהאוניברסיטה העברית, ותואר שני נוסף במנהל עסקים באוניברסיטה העברית. עוסקת בתחומי חדשנות פדגוגית והתפתחות פרופסיונלית של אנשי חינוך והוראה. פרסומיה עוסקים בקהילות מקצועיות לומדות, בלמידה מניסיון, בלמידה מבוססת תיאורי מקרים ובהובלת תהליכי שינוי פדגוגי באקדמיה.
להרצאה

ד"ר ליאור ארונשטם

SCE

:About The Speaker

בוגרת של האוניברסיטה העברית. תחום ההתמחות הוא אופטימזציה של בעיות קומבינטוריות והוראת הנדסת תוכנה ומדעי המחשב. כיום משמשת כראש המחלקה להנדסת תוכנה בSCE.
להרצאה

ד"ר יעל יוסל איזנבך

המכללה האקדמית רמת גן

על הדובר:

חברת סגל וראשת תחום מתודולוגיה במכללה האקדמית רמת גן. מרצה באוניברסיטת תל אביב- תלמידי תזה - בית ספר למקצועות הבריאות , ובמדרשה ללמודים מתקדמים- בית ספר לרפואה . תחומי ההוראה: סטטיסטיקה ושיטות מחקר . תחומי מחקר: סוציולוגיה של החינוך, הוראה דיגיטלית בהשכלה הגבוהה, היבטים חברתיים ופדגוגים של הוראה מקוונת.
להרצאה

ד"ר סמדר בר-טל

המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט

על הדובר:

ד"ר סמדר בר-טל חוקרת ברשות המחקר ומרצה בכירה, המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט. הובילה את תחום ההוראה והלמידה המקוונת, במרכז להוראה חדשנית ומיטבית במכללת לוינסקי לחינוך וראשת המדור לסביבות הוראה ולמידה מקוונות במכון מופ"ת. מחקריה מתמקדים בשילוב טכנולוגיות בהוראה ובלמידה, פעילות אנשי חינוך וסטודנטים ברשתות חברתיות. ולאחרונה גם בתחום הAI מלמדת קורסים בנושאי פדגוגיה דיגיטלית.
להרצאה

ד"ר אולז'ן גולדשטיין

המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי

על הדובר:

מרצה בכירה במכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי ומרכזת בשיתוף של צוות חשיבה "שינוי פדגוגי מערכתי" במכון מופ"ת. תחומי מחקר: שילוב טכנולוגיות מידע בהוראה, הערכת תוכניות מערכתיות בהכשרת מורים, רב-תרבותיות בהכשרה להוראה, חקר שילוב למידה מבוססת פרויקטים, חקר חוויות הסטודנטים בקרוס MOOC, ניתוח שיח מקוון, בינאום במכללות לחינוך ועוד.
להרצאה

ד"ר ליאת אייל

המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט; מכון מופ"ת, המכון למחקר יישומי בבינה מלאכותית משרה"ח

על הדובר:

ד”ר ליאת אייל, חוקרת ומרצה בכירה במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט בתחומי חדשנות פדגוגית ועיצוב למידה דיגיטלית, בדגש על בינה מלאכותית. ראש ההתמחות 'חדשנות ועיצוב למידה דיגיטלית באקדמיה'/ללמד וללמוד עם AI במכון מופ"ת. בנוסף, יועצת אקדמית למכון למחקר יישומי בבינה מלאכותית בחינוך, במשרד החינוך.
להרצאה

ד"ר לילך תורג'מן

אוניברסיטת חיפה; אוניברסיטת בר-אילן

על הדובר:

ד"ר לילך תורג'מן היא מרצה וחוקרת פוסט דוקטורט במחלקה למדעי המידע באוניברסיטת בר-אילן, עמיתת מחקר במעבדת אליהו באוניברסיטת חיפה, ומדריכה ומנחה במחלקה להיסטוריה באוניברסיטה הפתוחה. זכתה השנה בפרס פנינה מורג-טלמון לחוקרת צעירה על מחקרה ותרומתה האקדמית.
לפוסטר

ד"ר גילה יעקב

המכללה האקדמית עמק יזרעאל

על הדובר:

ד״ר גילה יעקב, ראש המרכז לקידום ההוראה ומרצה בכירה במכללת עמק יזרעאל. מחקריה מתמקדים בתחום אתיקה בבריאות, חינוך רפואי וגיוון דרכי הוראה והערכה.
להרצאה

ד"ר יונתן מנדלס

מכון מופ"ת

:About The Speaker

Jonathan Mendels (PhD) is the Knowledge Management Director at the Mofet Institute's Professional Learning Community (PLC) R&D Unit. He has over a decade of experience in teacher training and educational research and has published several peer-reviewed articles on the subject. His research focuses on Professional learning communities, collaborative learning, and dialogic pedagogy
להרצאה

ד"ר רוזאן ח'יר פראג'

מכללת עמק יזרעאל

על הדובר:

ד"ר רוזאן ח'יר פראג' היא ראשת היחידה ללימודי אנגלית במכללה האקדמית עמק יזרעאל. במסגרת תפקידה היא אחראית על הוראת האנגלית למטרות אקדמיות ובינלאומיות. היא גם מלמדת קורסי תוכן באנגלית. לצד ההוראה היא חוקרת את החשיבה האפיסטמית של מורים, את שילוב הבינה המלאכותית בהוראת האנגלית, ואת הוראת קורסי התוכן באנגלית.
להרצאה

ד"ר יפעת לינדר

תל חי (אוניברסיטה בהקמה)

על הדובר:

ד"ר יפעת לינדר, משמשת כראש היחידה למצוינות וחדשנות בהוראה, תל-חי. יפעת, מרצה וחוקרת בעלת מומחיות בתחומי הלמידה הארגונית, פדגוגיה וסימולציות. היא יועצת ארגונית המלווה תהליכים ארגוניים אסטרטגיים (ביניהם הערכות לחירום ברשויות המקומיות במלחמת לבנון השנייה, הקמת אשכולות הרשויות ועוד).
להרצאה

ד"ר הדס שלי-הובר

אקדמית גורדון

על הדובר:

ד"ר הדס שלי - הובר, מרצה בכירה "באקדמית גורדון". ראשת המרכז ללמידה פעילה ומערבת. כותבת תוכניות לימודים. מפתחת מודלים חדשניים ומתודות לטיפוח הכוונה עצמית בלמידה וחדשנות בהוראה ולמידה בהשכלה הגבוהה. פעילה בפורומים ארציים ובינלאומיים במחקר ויישום.
להרצאה

ד"ר וופא זידאן

המכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל, חיפה

על הדובר:

ד"ר ופא זידאן היא ראש יחידת החדשנות והלמידה הדיגיטלית ומרצה בכירה בתחום ה ICT ושיטות מחקר במכללה האקדמית הערבית לחינוך בחיפה. היא מומחית בשימוש בכלים דיגיטליים חדשניים בהוראה ושילוב אסטרטגיות למידה שיתופיות בסביבה מקוונת רב-תרבותית למעלה מ-20 שנה. תחומי המחקר שלה כוללים הוראה מקוונת, יישום טכנולוגיה בחינוך ופיתוח קורסים מקוונים.
להרצאה

Dr. Elena Mizrahi

Virtual Exchange Training Center​

:About The Speaker

Dr. Elena Mizrahi is an English instructor, teacher trainer, pedagogical consultant, and a speaker at national and international conferences, focusing on Innovative Pedagogies and the integration of AI and Technology in Education. Elena is a lecturer at Western Galilee College and Technion. Her expertise includes COIL, leveraging AI for pedagogical innovation, and virtual exchanges in higher education. As a founder of the Virtual Exchange Center, she promotes Internationalisation, virtual exchanges, COIL and EMI courses in higher education in Israel
להרצאה

דפנה אבידוב

אוניברסיטת תל אביב

על הדובר:

דפנה אבידוב בעלת תואר שני, מורה ומדריכה מחוזית למדע וטכנולוגיה במחוז דרום. חברת צוות במרכז המורים למדע וטכנולוגיה בחינוך היסודי ובמעבדה לטכנולוגיה ולמידה באוניברסיטת תל אביב.
להרצאה

ענת סורוקה זוטא

אוניברסיטת תל אביב

על הדובר:

חוקרת, מנהלת פרויקטים ומפתחת ביחידה לפדגוגיה דיגיטלית וחיזוי טכנולוגי וחברתי בבית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב. בעלת תואר שני בטכנולוגיה ולמידה ותואר שני במדיניות ציבורית מאוניברסיטת תל אביב. עוסקת בתהליכי טרנספורמציה דיגיטלית והכנסת חדשנות לארגונים בארץ ובעולם, ובלמידה והוראה בעולם טכנולוגי.
להרצאה

יעל ארז

טכניון מכון טכנולוגי לישראל; מכללת בראודה להנדסה

על הדובר:

יעל ארז היא חברת סגל במחלקה להנדסת חשמל במכללת בראודה להנדסה ומרצה בפקולטה למדעי המחשב בטכניון. מחקריה עוסקים בהוראת מדעי המחשב ומתמקדים באימוץ טכנולוגיות בקורס מבוא למדעי המחשב, ובהתאמת שיטות ההערכה לעידן הבינה המלאכותית. ליעל ניסיון אקדמי ותעשייתי בתחומי מדעי המחשב, עיבוד אות, עיבוד תמונה ועיבוד דיבור.
להרצאה

אורלי קליין לטוכה

אוניברסיטת תל אביב

על הדובר:

חוקרת ואנליסטית ב- Digital TAU – היחידה לפדגוגיה דיגיטלית וחיזוי טכנולוגי וחברתי בבית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב. בעלת תואר שני בחינוך - טכנולוגיה ולמידה ותואר שני במנהל עסקים, עם התמחות במערכות מידע (ותואר שני בגיאוגרפיה עם התמחות במערכות מידע גאוגרפיות) מאוניברסיטת ת"א. עוסקת בניתוח למידה, נתוני עתק בחינוך והתנהגויות לומדים.
להרצאה

למברג זויה

בית ספר אקדמי לאחים ואחיות ע"ש א. וולפסון

על הדובר:

אחות מוסמכת, בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בניהול מערכות בריאות. בעלת ניסיון קליני וניהולי בבית חולים, מרצה במוסדות אקדמיים להשכלה גבוה. מזה כעשור משמשת כחברת סגל בבית הספר האקדמי לאחיות, תפקיד נוכחי ראש מערך טכנופדגוגי ומדור בחינות. מובילה תהליכי חדשנות וטכנולוגיה בהכשרת דור העתיד של האחים והאחיות.
לפוסטר

שיר גרייף

אוניברסיטת בן גוריון

על הדובר:

סטודנטית בשנה השניה ללימודי תואר שני בהנדסת תעשייה וניהול עם התמחות במדעי הנתונים.
להרצאה

אסנת ברגר

הטכניון - המרכז לקידום הלמידה וההוראה

על הדובר:

מזה כ -3 שנים ראש מדור עיצוב למידה במרכז לקידום הלמידה וההוראה בטכניון. מאחורי גם 5 שנים כראש מדור טכנולוגיות למידה במכללה האקדמית להנדסה בראודה. לפני כן, עסקתי כ - 10 שנים בפיתוח הדרכה בתעשייה.
להרצאה

יניב גייר

עזריאלי - מכללה אקדמית להנדסה ירושלים

על הדובר:

אני טכנו פדגוג במרכז חמ"ה - מרכז לחדשנות ומצוינות בהוראה במכללת עזריאלי. אחראי על פיתוח יוזמות. רקע של 16 שנים במשרד החינוך במגוון תפקידים מהוראה עד הדרכה מחוזית .עוסק בפיתוח פדגוגי של תכנים וקורסים. בעל תואר שני מסמינר הקיבוצים בטכנולוגיה לחינוך. מזה כ 3 שנים עובד במכללת עזריאלי.
להרצאה

ניצוץ סרנגה

שנקר - הנדסה. עיצוב. אמנות

על הדובר:

מעצבת תעשייתית, מרצה ויזמית. מתמחה במחקר חומרי וצורני, תוך שילוב בין קראפט, טכנולוגיה והשראה מהטבע. מייסדת שותפה של סטודיו Scintilla, העוסק בתהליכי עיצוב אקספרימנטלי, מחקר חומרי והדפסה תלת מימדית. בוגרת בצלאל ומרצה במחלקה לעיצוב מבנה וסביבה בשנקר. עבודותיה הוצגו בתערוכות בארץ ובעולם ובשיתוף האקדמיה ומוסדות אמנות ועיצוב, ומשקפות חיבור בין עיצוב קונספטואלי למחקר חומרי וטכנולוגי.
להרצאה

שירלי עידן

שנקר - הנדסה. עיצוב. אומנות

על הדובר:

שירלי עידן היא נציגת הפקולטה להנדסה במרכז למצויינות בהוראה במכללת שנקר, ומלמדת קורסי פיזיקה בפקולטה להנדסה במכללת שנקר. היא בעלת תעודת הוראה, תואר ראשון (B.Sc.) בהנדסת מזון וטכנולוגיה מהטכניון, ותואר שני (M.Ed.) בהוראת מדעים מאוניברסיטת תל אביב. תחום התמחותה הוא הטמעה של שיטות פדגוגיות להוראת קורסי פיזיקה.
לפוסטר

חגית ירום

קמפוס IL

על הדובר:

מזה 13 שנים מורה. מומחית לפדגוגיה דיגיטלית בוגרת תואר שני בטכנולוגיות בחינוך מסמינר הקיבוצים, יועצת טכנו-פדגוגית וראש תחום טכנופדגוגיה בקמפוס IL, מרצה לפיתוח למידה דיגיטלית בקריה האקדמית אונו.
להרצאה

אורן שיינמן

שנקר - הנדסה, עיצוב, אומנות

על הדובר:

מעצב תעשייתי, מרצה ויזם. מתמחה בעיצוב חישובי, תהליכי חדשנות והיתוך תהליכים מסורתיים עם טכנולוגיות קצה. מייסד שותף של סטודיו Scintilla, העוסק במחקר עיצובי ניסיוני, מחקר חומרי והדפסה תלת מימדית. בוגר בצלאל ומרצה במחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר. עבודותיו הוצגו בתערוכות בארץ ובעולם ובשיתוף גופים מהתעשייה והאקדמיה, ומשקפות חיבור בין חדשנות עיצובית למחקר חומרי וטכנולוגי.
להרצאה

אורלי אביטל

הטכניון

על הדובר:

רמ"ד טכנולוגיות במרכז לקידום הלמידה וההוראה בטכניון.
להרצאה

גיא כהן

אוניברסיטת תל אביב

על הדובר:

גיא כהן הוא דוקטורנט בחוג לחינוך מתמטי, מדעי וטכנולוגי בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, וחוקר במרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי, ובמעבדה לחקר שילוב טכנולוגיות בלמידה. פעילותו המחקרית והמקצועית מתמקדת בטכנולוגיות למידה, בינה מלאכותית בחינוך, למידה בהכוונה עצמית, יכולות פדגוגיות דיגיטליות ואפקטיביות חינוכית. הוא שותף במספר פרויקטי מחקר ופיתוח בינלאומיים ולאומיים, ובהם יוזמות במימון האיחוד האירופי במסגרת תוכניות Horizon ו־ERASMUS+, לצד שיתופי פעולה רחבים בתחומי חדשנות בלמידה ובהוראה. בנוסף, גיא משמש כמרצה בפקולטה לטכנולוגיות למידה במכון הטכנולוגי חולון (HIT), שם הוא מלמד קורסים בשיטות מחקר וסמינר מחקרי, המתמקדים בגישות מחקר כמותניות ואיכותניות בתחום טכנולוגיות הלמידה.
להרצאה

נעמה מרוז

משרד החינוך

על הדובר:

מובילת תחום AI בחינוך הטכנולוגי ובמגמת מידע ונתונים, אחראית להקמת מגמת בינה מלאכותית במינהל חדשנות וטכנולוגיה.
להרצאה

אורטל אנגלברג

הדקאנט לחדשנות בהוראה ובלמידה, אוניברסיטת תל אביב

על הדובר:

סגנית מקצועית לדקאנית לחדשנות בהוראה ובלמידה באוניברסיטת תל אביב, ומנהלת תחום פדגוגיה ופיתוח מקצועי, האמון על הובלת תכניות ויוזמות לקידום פדגוגיה חדשנית והוראה אפקטיבית. אורטל מנחה סדנאות לתכנון קורס ולשילוב למידה פעילה, ושותפה לתהליכי עדכון תוכניות לימודים. בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ובמדע המדינה מהאוניברסיטה העברית, ותואר שני בחינוך, עם התמחות בטכנולוגיה ולמידה, מאוניברסיטת תל אביב.
להרצאה

אבינועם עמית-יוסף

HIT

על הדובר:

בעל תארים ראשון ושני בטכנולוגיות למידה, מרצה כעשור בתחומים שונים, ובשנים האחרונות ממוקד בשיפור תהליכי עבודה, הוראה ולמידה באמצעות בינה מלאכותית.
לסדנה

תום הגלעדי

דוד ילין

על הדובר:

תום הגלעדי הוא מרצה, יועץ ומומחה לשילוב בינה מלאכותית במערכות חינוך, אקדמיה וארגונים. לשעבר מנהל בית ספר וסגן ראש פסג"ה, מלווה כיום תהליכי שינוי, הכשרות וחדשנות פדגוגית עם התמחות באתיקה, טכנולוגיה ולמידה מותאמת לעידן הבינה המלאכותית.
לסדנה

דניאל ז'ורבל

המכללה האקדמית להנדסה בראודה בכרמיאל

על הדובר:

סטודנט לתואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול, מדריך במרכז לחינוך סייבר, מעביר הרצאות וסדנאות בנושאי תכנות ופיתוח בסביבות עבודה שונות.
להרצאה

נדב קלמה

אוניברסיטת בן גוריון

על הדובר:

סטודנט לתואר שני במחלקה למתמטיקה בבן גוריון, מתרגל בקורסי אלגברה לינארית באוניברסיטת בן גוריון.
להרצאה

ירדן כהן

אוניברסיטת בן גוריון

על הדובר:

סטודנטית לתואר שני במדעי הנתונים באוניברסיטת בן גוריון. מתרגלת וראש פיתוח אפליקציה בקורס סימולציה להנדסת תעשייה וניהול.
להרצאה

אביטל טראו-מרגלית

אוניברסיטת אריאל

על הדובר:

אביטל טראו-מרגלית היא דוקטורנטית במחלקה להפרעות בתקשורת באוניברסיטת אריאל. מחקרה עוסק בהערכת מאמץ האזנה בקרב ילדים עם שתל שבלול, תוך שילוב מדדים פיזיולוגיים והתנהגותיים. מחקרה מתמקד בהבנת עיבוד אקוסטי וסמנטי בתנאי שמיעה מאתגרים ובהשפעתם על מאמץ קוגניטיבי. אביטל היא קלינאית תקשורת ומדריכה אקדמית, ועוסקת במחקר וקליניקה בתחומי השמיעה והשיקום השמיעתי.
להרצאה

איציק בן-שלוש

Holistic

על הדובר:

מנכ"ל ומייסד של החברה המתמחה בהטמעת מערכות טכנולוגיות במציאות מדומה, רבודה ו-AI בארגונים תעשייתיים ובאקדמיה.
להרצאה

אורית עבדיאל

אוניברסיטה הפתוחה

על הדובר:

דוקטורנטית במסלול 'שילוב טכנולוגיה במערכות חינוך' באוניברסיטה הפתוחה. חוקרת תהליכי הוראה ולמידה במרחבי למידה גמישים במערכת החינוך ובאקדמיה. שותפה במחקרים רחבי היקף באוניברסיטה הפתוחה. הציגה ממצאים בכנסים מובילים בארץ ובחו"ל. פרסומיה עוסקים במרחב למידה גמיש, עיצוב פדגוגי, אוריינות דיגיטלית ותהליכי הוראה ולמידה שיתופיים
להרצאה

יפעת פילו

המכון למחקר יישומי של בינה מלאכותית בחינוך

על הדובר:

חוקרת ומפתחת במכון למחקר יישומי של בינה מלאכותית בחינוך, אגף מחקר ופיתוח, מינהל הדשנות וטכנולוגיה במשרד החינוך. דוקטורנטית בתחום מדעי הלמידה, בפקולטה לחינוך, אוניברסיטת בר אילן.
להרצאה

רות פורייטר

אוניברסיטת אריאל

על הדובר:

מעצבת למידה ומובילת התכנית האסטרטגית לקידום השילוב של כלי בינה מלאכותית בהוראה ולמידה ברשות לחדשנות בהוראה, אוניברסיטת אריאל. במסגרת זו בונה ומעבירה תכניות הכשרה, סדנאות וייעוצים טכנו-פדגוגים לחברי הסגל. ליוותה פרוייקטים בינלאומיים לקידום חדשנות ויזמות במוסדות אקדמיים כעוזרת מחקר. בעלת תואר ראשון בריפוי בעיסוק ותואר שני בטכנולוגיות למידה.
להרצאה

יעל שלייפר

המחלקה להוראת המדעים, מכון ויצמן

על הדובר:

בעלת תואר שני בכימיה יישומית, מורה לכימיה בתיכון מזה עשור. שימשתי בעבר כמובילת קהילת מורי כימיה ברחובות והשפלה. כיום סטודנטית לדוקטורט בהוראת הכימיה במון ויצמן. עוסקת בפיתוח כלי בינה מלאכותית להערכת חשיבה ביקורתית בקרב תלמידי כימיה, ואינטראקציה של מורי כימיה עם הכלי ותוצריו.
להרצאה

קרן ברק

אוניברסיטת אריאל

על הדובר:

מנהלת הרשות לחדשנות בהוראה באוניברסיטת אריאל, ומובילה מהלכים אסטרטגיים לקידום איכות ההוראה והלמידה בהשכלה הגבוהה. עבודתה מתמקדת בפיתוח והכשרת סגל אקדמי, עיצוב תוכניות לימוד חדשניות, שילוב בינה מלאכותית וטכנולוגיות למידה, קידום מיומנויות עתיד לסטודנטים, והובלת שינוי פדגוגי וארגוני ברמה מוסדית רחבה.
להרצאה

אפרת שושני

מנהלת המכון למחקר יישומי בבינה מלאכותית בחינוך, אגף מופת משרד החינוך

על הדובר:

מנהלת פרויקטים, מנחה ומלווה סגל הוראה במוסדות אקדמיים ומוסדות חינוך לפיתוח והטמעה של מגוון שיטות הוראה, למידה והערכה חדשניות. תחומי התמחות: אוריינות ואזרחות דיגיטלית, למידה שיתופית רב תרבותית, פיתוח ועיצוב קורסים מבוססי טכנולוגיה
להרצאה

מעיין שי סייג

המכון למחקר יישומי של בינה מלאכותית בחינוך

על הדובר:

מעיין שי סייג היא חוקרת במכון למחקר יישומי של בינה מלאכותית בחינוך במשרד החינוך, מתמחה בפיתוח מודלים לשילוב AI בהוראה, הכשרת מורים ופיתוח קהילות מקצועיות לומדות. עבודתה מתמקדת בקידום כשירות בינה מלאכותית ומובילה חדשנות חינוכית מבוססת מחקר בארץ.
להרצאה

נטע ארליך

NYU

:About The Speaker

Netta Ehrlich is a doctoral candidate and MacCracken Fellow at the Skirball Department of Hebrew and Judaic Studies, NYU. Her dissertation focuses on self-defense in modern East European Jewish History. She has previously worked as an instructor and developer of educational programs at the Yad Vashem International School for Holocaust Studies
לפוסטר

דינה לרמן

מכללת הרצוג

על הדובר:

דינה לרמן, מרפאה בעיסוק ומאבחנת דידקטית עם מומחיות בתפקודים ניהוליים, מייסדת שותפה של מכון שביט לטיפול בילדים עם קשיים התפתחותיים, וויסות הכולל מטופלים על הרצף.  היא פיתחה את התכנית  "כוח למוח" למערכת החינוך ומלמדת קורסים בנוירופדגוגיה, פיתוח כלים ואוטיזם במכללת הרצוג עבור סטודנטים הלומדים חינוך מיוחד.
להרצאה

ברכה וילנסקי

מכללת הרצוג

על הדובר:

טכנופדגוגית – ליווי והכוונה בבניית קורסים דיגיטליים: הנחיית סגל אקדמי בפיתוח קורסים במערכת Moodle, המשלבים היבטים פדגוגיים וטכנולוגיים. כולל התאמת תכנים למאפייני הקורס והלומדים, שילוב כלים דיגיטליים לקידום למידה פעילה, ופיתוח סביבות למידה נגישות ומותאמות למגוון אוכלוסיות.
להרצאה

שני סבח

יועצת אסטרטגית ארגונית לצמיחה עסקית

על הדובר:

מומחית לחדשנות דיגיטלית מבוססת AI שמובילה את התחום של בינה מלאכותית כמרצה באקדמיה, ומלווה ארגונים ועסקים בהטמעה פרקטית וחכמה של כלים מבוססי בינה מלאכותית. משלבת חשיבה אסטרטגית, יצירתיות וניסיון מעשי - בגובה העיניים ובגישה מותאמת לקהלים מגוונים.
לסדנה

סתיו קליין

אוניברסיטת אריאל; אוניברסיטת תל אביב

על הדובר:

ראש תחום ניתוח חישובי של טקסטים במרכז לבינה מלאכותית באוניברסיטת תל אביב, דוקטורנטית במחלקה למורשת ישראל במעבדה הדיגיטלית לחקר העבר באוניברסיטת אריאל
לפוסטר

צליל בוסנק

המרכז לחינוך סייבר מיסודה של קרן רש"י; המכללה האקדמית גורדון

על הדובר:

מנהלת פרויקטים ומובילת פיתוח למידה במרכז לחינוך סייבר ומרצה ללמידה דיגיטלית בתואר הראשון לחינוך במכללה האקדמית גורדון. מתמחה בפיתוח למידה במדיות שונות ובאפיון מערכות למידה. בוגרת תואר שני בתרבות ומדיה מאוניברסיטת אוטרכט, הולנד בוגרת תואר ראשון בחינוך בתכנית המצטיינים מסמינר הקיבוצים, תל אביב.
להרצאה

דלית שוורץ

twodo

על הדובר:

מנכ"לית ומייסדת טודוטק – שותף גולד של monday.com – המתמחה ביישום פתרונות עבודה חכמה בהשכלה הגבוהה ובמגוון ארגונים במשק. בעלת ניסיון רב בניהול מערכות מידע ופרויקטים טכנולוגיים מורכבים בארץ ובעולם. כיהנה בתפקידי ניהול בכירים והובילה מהלכים משמעותיים בתחומי ה ERP, CRM, חוויית העובד, הדיגיטציה והאוטומציה. ייסדה את חברת וידו, שפעלה כעשור בהטמעת מערכות CRM כיום, כיועצת וכמנכ"לית טודוטק, מלווה ארגונים בתהליכי טרנספורמציה דיגיטלית, תוך שילוב בין הבנה אנושית עמוקה לראייה טכנולוגית מערכתית. בעלת אוריינטציה יזמית וחדשנית. למדה לתואר שני במנהל עסקים עם התמחות במערכות מידע ומדעים קוגניטיביים באוניברסיטת תל אביב.
להרצאה

שירה טל

אוניברסיטת בר אילן

על הדובר:

מנהלת פרויקטים ואסטרטגיה באוניברסיטת בר-אילן. מומחית לטכנו-פדגוגיה, למידה דיגיטלית וחדשנות בהוראה.
להרצאה

גל יניב

אוניברסיטת בר אילן

על הדובר:

מנהל מחלקת מוצרים דיגיטלים באוניברסיטת בר־אילן, עם ניסיון רב בהובלת וניהול פרוייקטי חדשנות בהוראה אקדמית. מומחה בשילוב טכנולוגיות למידה ופיתוח סביבות הוראה מתקדמות.
להרצאה

אנה ליפשיץ אגמון

אוניברסיטת בר אילן

על הדובר:

מנהלת מחלקת טכנולוגיות למידה באגף למידה והוראה וסמנכ"ל למידה והוראה
להרצאה

טוביק סיטון

Microsoft

על הדובר:

טוביק סיטון הוא מומחה בכיר בתחום פתרונות Microsoft 365, עם ניסיון רב בליווי ארגונים בתהליכי ייעול, חדשנות ודיגיטציה. במסגרת תפקידו, טוביק עוסק בהטמעה ומכירה של פתרונות ענן מתקדמים מבוססי Copilot 365 , תוך התאמה לצרכים מגוונים של לקוחות במגזר הציבורי והעסקי.
להרצאה

רפי מרגליות

אוניברסיטת תל אביב

על הדובר:

בעל תואר שני במדעי המחשב מהאוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר 25 שנות עבודה בהייטק עשה הסבה להוראה והיום הוא מורה למדעי המחשב, מחנך ורכז המקצוע בגימנסיה הרצליה. בנוסף, כיום הוא סטודנט לתואר שני בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב וחוקר שילוב בינה מלאכותית יוצרת בהוראה ולמידה בהנחייתה של פרופ' ענת כהן.
להרצאה

תומר כהן

שותף-מייסד ומנכ"ל משותף בחברת Tomax Think Academy

על הדובר:

תומר כהן, שותף-מייסד ומנכ"ל משותף בחברת Tomax Think Academy. תומר ייסד את החברה בשנת 2004 יחד עם עמית זקס, ומאז עומד בחזית הפיתוח והחדשנות של מערכות לניהול וביצוע מבחנים דיגיטליים. Tomax מתמחה בהערכה, בחינה, חדשנות ופתרונות טכנולוגיים לעולם ההשכלה הגבוהה בישראל ובעולם, עם שני סניפים בישראל ושלושה סניפים בינלאומיים. בהרצאתו בכנס מיט"ל יציג תומר כיצד ניתן להפוך את אתגרי ההוראה, ההערכה ויושרת הבחינות בעידן ה-AI להזדמנות משמעותית לחיזוק ההשכלה הגבוהה.
להרצאה

עידן נבטי

AWS

על הדובר:

ארכיטקט פתרונון ענן, תחום החינוך והאקדמיה, AWS
להרצאה

ערן רביב

Jeen.ai

על הדובר:

מנהל תחום הלמידה  והאקדמיה , Jeen.aiחדשנות משולבת בעולם האקדמי
להרצאה

עדי יעקב עזריה

אוניברסיטת תל-אביב

על הדובר:

חוקרת במעבדת לחקר שילוב טכנולוגיות בלמידה (AL&T) ובמרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי (SATEC) באוניברסיטת תל אביב. בעלת תואר שני בלקויות למידה ותואר שני נוסף בהוראת המדעים בהתמחות בטכנולוגיה ולמידה, מורה לחינוך מיוחד ומאבחנת דידקטית. מתמחה בשילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך, ובעלת ניסיון רב בליווי צוותי הוראה ובניהול פרויקטים חינוכיים.
להרצאה

אורית עזרא

אוניברסיטת תל אביב

על הדובר:

אורית עזרא היא דוקטורנטית בחוג לחינוך מתמטי, מדעי וטכנולוגי בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. חוקרת את נקודת המפגש בין טכנולוגיות כגון למידה ניידת ובינה מלאכותית ותהליכי למידה והוראה. מחקרה מתמקד בנושאים כגון מוטיבציה ללמידת שפה, למידה משולבת תוכן ושפה(CLIL) , הכשרת מורים, ולמידה בהכוונה עצמית (SRL).
להרצאה

עופר ביתן

בינת תקשורת מחשבים

על הדובר:

להרצאה

...

...

על הדובר:

...
להרצאה

...

...

על הדובר:

...
להרצאה
גלילה לראש העמוד

עבודות מחקר, תהליכים פדגוגיים ויוזמות ניהוליות של מרכזי ההוראה

יו"ר: פרופ' ניצה דוידוביץ, יו"ר הפורום לקידום ההוראה בישראל, אונ' אריאל | פרופ' דורית תבור, חברת הנהלת הפורום לקידום ההוראה, המכללה האקדמית סמי שמעון.

 

דרכי שילוב מושכלות של יישומי הבינה המלאכותית בהוראה בקרב חברי סגל  במוסדות להכשרת-מורים. סמדר בר-טל, אסתר כלפון, אולז'ן גולדשטיין, יפעת לינדר, נארימאן מרעי-חאג' ולאה קוזמינסקי

מחקר זה בוחן דרכי שילוב מושכלות של יישומי הבינה המלאכותית בהוראת הסגל במוסדות אקדמיים להכשרת מורים בישראל, את השפעתו על תפיסותיהם הפדגוגיות, תרומתו לסטודנטים, יתרונותיו, אתגריו והגורמים המשפיעים על שילובו. המחקר נערך בגישה איכותנית פנומנולוגית והתמקד בחוויות חברי סגל חלוצים משישה מוסדות להכשרת מורים בעלי מאפיינים שונים. הנתונים נאספו באמצעות ראיונות עומק למחצה וקבוצות מיקוד עם 44 חברי סגל אקדמי ושישה מנהלים של המרכזים לקידום איכות ההוראה במוסדות שנבחנו. לפי הממצאים הראשונים של המחקר, חברי סגל חלוצים בוחנים אפשרויות לשינוי תהליכי למידה מסורתית של הסטודנטים תוך הכוונה ללמידה עצמאית ומתמודדים עם האתגרים של התאמת דרכי ההערכה לסוג למידה כזה. בהרצאה יוצגו הממצאים של המחקר בהרחבה. ממצאי המחקר עשויים לקדם את הפצת הניסיון הפדגוגי בשילוב בינה מלאכותית בקרב סגל ההוראה במוסדות להכשרת מורים בישראל ומחוץ לה.

השפעות הבינה המלאכותית על ההוראה והלמידה בטכניון, אולגה צ'ונטונוב , הטכניון

נבחן את האתגרים וההזדמנויות שמציבה הבינה המלאכותית בפני הטכניון, כמוסד אקדמי המכשיר מהנדסים, מדענים, ארכיטקטים ורופאים. נדון בשאלה האם ״אוריינות בינה מלאכותית״ היא מיומנות הכרחית לבוגרי אוניברסיטאות ומכללות היום, ובאסטרטגיות להתמודדות עם דור הסטודנטים החדש שצמח בעידן בו בינה מלאכותית משולבת במערכת החינוך מכיתה א. נציג את החששות של סגל ההוראה בטכניון בנוגע לשימוש בבינה מלאכותית, תוך בחינה ביקורתית של הטענות בדבר פגיעה באיכות ההכשרה בתחומי STEM. לבסוף, נדבר על תפקיד המרכזים כגופים באוניברסיטאות ומכללות, אשר יש בידם לתת מענה מערכתי לאתגרים אלה.

שילוב בוטים מבוססי AI בקורסים מתוקשבים: יישומים והשפעות פדגוגיות, עדי אבוקרט שפרכר , דפנה גביש ואסתי לוי, אוני חיפה

שומעים את השינוי: פודקאסטים, פדגוגיה ובינה מלאכותית, רוזאן ח׳יר פראג׳ ראש היחידה ללימודי אנגלית, ניזאר ביטאר ראש תחום הוראה דיגיטלית וגילה יעקב ראש המרכז לקידום ההוראה – מכללת עמק יזרעאל

חדשנות שיטתית: הוראה באמצעות יחידות לימוד מבוססות בינה מלאכותית במוסד להכשרת מורים, שבי גוברין, ראש הרשות להוראה חדשנית ומיטבית, המרכז האקדמי לוינסקי וינגייט

 

למה מצפים סטודנטים ממרצים בעידן ה- AI  ? ניצה דוידוביץ, רבקה ודמני

מחקר זה בוחן את תפקידו של המרצה בעידן הבינה המלאכותית מנקודת מבטם של הסטודנטים – ואיך זה קשור לאתיקה?

 

למידה מותאמת אישית באקדמיה: דפוס  הלמידה הדיגיטלית של הסטודנט,  והשפעת סגנון ההוראה על אופן הלמידה הדיגיטלית, יעל יוסל-איזנבך

 

פיצוח קורסים בעידן הבינה המלאכותית – אתגרים והזדמנויות בגיוס מרצים לשימוש ב-AI בהוראה, ענבל צרפתי-ברעד, היחידה לקידום איכות ההוראה והלמידה, אוניברסיטת בן-גוריון

השימוש בבינה מלאכותית (AI) בהוראה האקדמית פותח אפשרויות חדשות לתכנון קורסים, להתאמת חוויית הלמידה ולשיפור ההוראה. שילוב מוצלח של כלים מבוססי AI דורש תהליך יסודי של פיצוח קורס—מהגדרת תפוקות למידה ועד בחירת אסטרטגיות הוראה מתאימות. עם זאת, ניסיונות לשילוב AI מעלים חשש מובן במסגרת צוות ההוראה של הקורס. האתגר המרכזי בגיוס מרצים לשימוש ב-AI בהוראה נובע לעיתים קרובות מהתפיסה כי טכנולוגיות אלו מחליפות את תפקיד המרצה, מפחיתות את השליטה שלו בתהליך הלמידה או מוסיפות עומס טכני שאינו מתיישב עם הזמן והמשאבים העומדים לרשותו. בנוסף, חוסר היכרות עם הכלים או חוויות שליליות קודמות עם טכנולוגיות חינוכיות עלולות להגביר את ההתנגדות. כדי להתגבר על קושי זה, יש לזהות את האתגרים הספציפיים איתם מתמודדים המרצים בכל קורס. במקום להציג את השימוש ב-AI כשינוי מהפכני ומורכב, ניתן לגשת אליו כפתרון ממוקד לבעיה קיימת. למשל שימוש בבוטים לצורך שינון מושגים בסיסי, או בחינה עצמית. באמצעות זיהוי הקושי המרכזי בכל קורס והתאמת פתרונות AI ייעודיים, ניתן להפחית את תחושת האיום ולבנות אמון בשימוש בטכנולוגיה, כך שהיא נתפסת ככלי מסייע ולא מנגנון מחליף. 

נציג התנסויות של פיצוח קורסים ושילוב בינה מלאכותית בהוראה באוניברסיטת בן-גוריון הובלת היחידה לקידום איכות ההוראה והלמידה.

MIRROR : מערכת דיגיטלית מבוססת אנליטיקות למידה להערכה מעצבת ורפלקטיבית בקורסי מעבדה

רותי ספז מכללת אזריאלי להנדסה, ירושלים
Despite the central role of laboratory courses in STEM education, assessment of students’ experimental performance is often conducted as a pedagogical “black box,” relying on instructors’ intuitive judgment. Consequently, such assessment is typically summative, lacks transparency, and does not enable systematic identification of gaps between students’ self-perception and instructor evaluation, limiting reflective learning and self-regulation.
This study presents MIRROR, a digital system integrating formative assessment, guided reflection, and real-time learning analytics in laboratory courses. The system is based on an eight-parameter rubric and combines student self-assessment with instructor evaluation, enabling real-time comparison. An empirical pilot study (2024–2025) involving 40 first-year engineering students and nine instructors demonstrates improved self-assessment accuracy, identification of learner profiles, and potential for early pedagogical intervention. MIRROR offers a practical framework for process-oriented, personalized assessment in laboratory-based learning.

הערכות הוראה מבוססות בינה מלאכותית: עד כמה הן משקפות תפיסות סטודנטים?

יוסי בן ציון ניצה דוידוביץ' המחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בר-אילן, והמחלקה לחינוך באוניברסיטת אריאל

TO BE ADDED

הערכת אפקטיביות של לומדות אינטראקטיביות להוראה קלינית במקצועות הבריאות

אוריה אייזן-אנוש אוניברסיטת בר-אילן

מחקר זה בוחן את תרומתן של הטמעת שתי לומדות דיגיטליות שפותחו בבית הספר לאופטומטריה ומדעי הראייה באוניברסיטת בר-אילן, כחלק ממהלך רחב של חדשנות פדגוגית בהוראה קלינית. נעשה שימוש במודל מודל קירפטריק להערכת תהליכי למידה כמסגרת מארגנת להערכת תרומתן של הלומדות, משום שהוא מאפשר להבחין בין תגובת הלומדים, תפיסת הלמידה, רכישת ידע ואפשרות של יישום. ההערכה כללה ניתוח שאלוני שביעות רצון, ידע ותחושת מסוגלות (Pre-Post) בקרב הסטודנטים, לצד הערכת מנחים קליניים. הממצאים משתי הלומדות מצביעים על שיפור עקבי בתפיסת ההבנה והביטחון של הסטודנטים, על שביעות רצון גבוהה מן הלמידה, ועל אינדיקציה ראשונית לתרומה גם להישג המעשי. לסיכום, הממצאים תומכים בטענה שלומדות דיגיטליות אינן רק אמצעי נוח להעברת תוכן, אלא רכיב פדגוגי שיכול לחזק למידה פעילה, גישור בין ידע תיאורטי לביצוע קליני, ומעורבות סטודנטים בתהליכי למידה מקצועיים.

תפקידן של היחידות לקידום ההוראה בעתות חירום כפי שהוא נתפס בעיני חברי/ות צוותי היחידות

יפעת לינדר איל ויסבליט אוניברסיטת תל חי

TO BE ADDED

אוריינות מתמטית ואימוץ בינה מלאכותית יוצרת בהשכלה הגבוהה: פיצוי, העצמה או יצירת פערים חדשים?

ד"ר ענת קלמר ד"ר ישראל רצבסקי המכללה האקדמית גליל מערבי

מחקר כמותי זה בחן את הקשר בין אוריינות מתמטית לדפוסי שימוש בכלי בינה מלאכותית יוצרת (GenAI) בקרב סטודנטים בהשכלה הגבוהה (N=658). מטרת המחקר היתה לבחון מהי התרומה של אוריינות מתמטית, להיקף ולדפוסי שימוש בבינה מלאכותית.
הממצאים הראו כי סטודנטים עם אוריינות מתמטית נמוכה דיווחו על שימוש אינטנסיבי יותר בכלי בינה מלאכותית לעיצוב דיגיטלי ויצירה מאשר סטודנטים עם אוריינות מתמטית גבוהה. לא נמצא הבדל בשימוש בבינה מלאכותית לצורך חישובים ולבניית שפה וידע בין נמוכים וגבוהים באוריינות מתמטית. ניתוח אשכולות זיהה שני פרופילי שימוש: משתמשים אינטנסיביים ומשתמשים מזדמנים, כאשר סטודנטים עם אוריינות נמוכה היו שכיחים יותר בקרב המשתמשים האינטנסיביים. 

במקביל, סטודנטים עם אוריינות גבוהה דיווחו על מסוגלות עצמית גבוהה יותר כלפי AI ועל תפיסת שימושיות גבוהה יותר.
ממצאים אלו מלמדים על השימוש בבינה מלאכותית כפיצוי לאוריינות מתמטית חלשה, וכן חושפים פרדוקס: שימוש מוגבר ב-AI מלווה בתחושת מסוגלות נמוכה, מה שמעלה חשש מאפקט מתיו פסיכולוגי שעשוי להעמיק פערים דיגיטליים קיימים.

מציאות רבודה בחינוך הנדסי: פיתוח וולידציה של סביבת למידה לפס ייצור תעשייתי

מחקר זה מתאר את פיתוח סביבת למידה מבוססת מציאות רבודה (AR) לפס ייצור במעבדת CIM במכללת X, ואת הערכתה הראשונית. המתודולוגיה כוללת שני שלבים: סקירת ספרות ממוקדת לזיהוי דרישות בעלי עניין, ופיתוח איטרטיבי של אב-טיפוס בשיתוף משתמשים פוטנציאליים. המתודולוגיה כוללת שני שלבים: סקירת ספרות ממוקדת לזיהוי דרישות בעלי עניין, ופיתוח איטרטיבי של אב-טיפוס בשיתוף משתמשים פוטנציאליים. האפליקציה, שפותחה לפלטפורמת Android, משלבת ויזואליזציה תלת-ממדית, מעקב בזמן אמת וטכנולוגיית מסתיים דיגיטלי. ממצאי שלב הפיתוח מצביעים על כך שתכנון מרובת-בעלי עניין מאפשר ליצור כלי שמשרת בו- זמנית סטודנטים, מרצים ומפעילים תעשייתיים. ניסוי ראשוני שבוצע עם 16 סטודנטים להנדסת מכונות (דצמבר 2025 ) מצביע על שיפור משמעותי בהבנה: 0 שגיאות בחידון לקבוצת האפליקציה לעומת 4 שגיאות בקבוצת הביקורת, ציון שימושיות SUS של 71.88 (“מעל הממוצע”), ומעורבות גבוהה מעט ( 79% לעומת 76%).

From Missteps to Mastery: AI as a Catalyst for Error-Based Learning

אורלי ברזילאי רונית שמאלו רינה צביאל-גרישין המכללה האקדמית תל אביב-יפו, SCE מכללת שנקר להנדסה, המרכז האקדמי רופין

לימוד מטעויות היא גישה שהוכחה כמקדמת למידה בתחומים שונים. התפתחויות אחרונות בבינה מלאכותית (AI) יצרו צורות חדשניות של סיוע לתהליך הלמידה וההוראה. מחקר המשווה למידה בסיוע כלי בינה מלאכותית לעומת למידה בסיוע מרצה/מתרגל, תוך יישום גישת למידה מטעויות טרם נחקר. מחקר זה, שנערך במסגרת קורס תכנות אינטרנט לתואר ראשון במכללה, בוחן כיצד צורות שונות של תמיכה הוראתית, מבוססת כלי בינה מלאכותית לעומת הנחיה אנושית, תוך יישום גישת הלמידה מטעויות, משפיעות על חוויית הלמידה הנתפסת של הסטודנטים, שביעות רצונם, המוטיבציה, למידה עצמית ומסוגלות עצמית שלהם. תוצאות המחקר יכולות לסייע בהבנת התפקיד הפדגוגי של כלי בינה מלאכותית בהוראת מדעי המחשב בכלל ובשימוש בגישה ללימוד באמצעות טעויות בפרט.

שימוש בצ'אטבוט לצורכי אימון תשאול בנושאי מיניות: תחליף ראוי לסימולציה עם שחקן?

חגית מישר טל אסנת בורק גילי חטר ישי יוליה רוז HIT מכון טכנולוגי חולון והקריה האקדמית אונו

מיניות היא רכיב מרכזי בבריאות, באיכות החיים וברווחה, אך סטודנטים ואנשי מקצוע במקצועות הבריאות מדווחים לעיתים קרובות על מבוכה, קושי וחוסר הכשרה מספקת בניהול שיח עם מטופלים בנושא זה. על רקע השימוש הגובר בבינה מלאכותית שיחתית (צ'אטבוט) בהכשרה מקצועית, מחקר זה בחן השוואתית את השימוש בצ׳אטבוט כאמצעי לאימון בתשאול בנושא מיניות בקרב סטודנטיות לריפוי בעיסוק, אל מול סימולציה באמצעות שחקן. המחקר נערך בגישה איכותנית השוואתית-ניסויית. לאחר סדנה בנושא מיניות, 15 סטודנטים חולקו באופן רנדומלי לשתי קבוצות: סימולצית צ׳אטבוט (n=7) וסימולצית שחקן (n=8). לאחר ההתנסות נערכו ראיונות חצי-מובנים, אשר נותחו באמצעות ניתוח תמטי. הממצאים העלו כי הסימולציה באמצעות צ׳אטבוט נתפסה כחיובית ובעלת ערך לימודי, ובלטה בתרומתה ללמידה אקטיבית, להפחתת לחץ וחרדה, לאפשרות לתרגול חוזר ולקבלת משוב. לעומתה, סימולצית השחקן נתפסה כאותנטית יותר. שתי הסביבות נתפסו כתורמות לפיתוח המסוגלות המקצועית. המסקנה היא שסימולציה באמצעות צ׳אטבוט עשויה לשמש כלי יעיל, נגיש וזול להכשרה ראשונית בשיח על מיניות, כתחליף או כמשלים לסימולציה חיה.

The Passion Gap: Structural Limitations of AI as a Complementary Rater in Innovation Grants

Gal Yaniv Bar Ilan University

This study investigates the integration of a Large Language Model (Claude 3.5) as a complementary rater in a live institutional grant competition for pedagogical innovation at Bar-Ilan University (n=74 proposals, 19 human raters, 115 judgments). AI was utilized to score 48 proposals that had received only a single human rating, applying the same evaluation rubric as human reviewers. While inter-rater reliability among human judges reached Krippendorff's α=0.68, human-AI agreement was markedly lower at α=0.41. Analysis of major discrepancies (≥1.0 point) revealed a consistent pattern: human raters identified applicant passion and institutional commitment — dimensions currently inaccessible to text-based AI evaluation. We term this phenomenon "The Passion Gap" and argue it represents a structural, rather than technical, limitation of AI raters. Our findings support a hybrid evaluation model where AI provides scalable, criteria-based scoring while humans contribute essential contextual and person-based judgment. Implications for scalable and equitable grant evaluation design are discussed.

הטמעת AI בקמפוס

ד"ר אולגה צ'ונטונוב ראשת המרכז לקידום ההוראה, טכניון

TO BE ADDED

ניהול פרויקטים באגף למידה

יובל שרייבמן סמנכ"ל למידה והוראה, אגף למידה והוראה, אוניברסיטת בר אילן

TO BE ADDED

אפקטיביות בשיח המקצועי באנגלית עם צ'אטבוטים: ניתוח Field Shifts בקרב סטודנטים להנדסה

דניאל פורטמן חנה לנדס מכללת אזריאלי להנדסה ירושלים

צ'אטבוטים מבוססי בינה מלאכותית תופסים מקום הולך וגדל בלמידת שפות, אך עדיין ידוע מעט על האופן שבו סטודנטים מנהלים אינטראקציות ממושכות וממוקדות-מטרה עם כלים אלה. מחקר זה בוחן אינטראקציות בין סטודנטים להנדסה לבין צ'אטבוט מבוסס Poe, שתוכנן לגלם משקיע הבוחן הצעות חדשנות של הסטודנטים במסגרת קורס אנגלית בהשכלה הגבוהה. בהישען על מושג ה-field מתוך systemic functional linguistics, המחקר מתמקד ב-field shifts – רגעים שבהם הלומדים סוטים מן המוקד הדיסקורסיבי המצופה ופוגעים בקוהרנטיות ובאפקטיביות התקשורתית. קורפוס המחקר כולל 35 שיחות ו-503 תורי דיבור של סטודנטים. הניתוח העלה דפוסים חוזרים כגון Partial shot, Flub shot ו-Zooming out. הממצאים מצביעים על הפוטנציאל של נתוני אינטראקציה עם צ'אטבוטים ככלי אבחוני לזיהוי קשיים תקשורתיים ולפיתוח התערבויות פדגוגיות ממוקדות.

פיתוח כשירויות תקשורת בין-תרבותית באמצעות סימולציות עם צ'אטבוט מבוסס בינה מלאכותית יוצרת דו"ח ביניים

זארה ממונט מרב רוטרי-סבן גיא כהן חגית מישר-טל מירי שינפלד ענת כהן יובל הבר סמינר הקיבוצים, אוניברסיטת תל אביב, HIT מכון טכנולוגי חולון, ו-Cesura

 תהליך הפיתוח בוצע בפלטפורמת Cesura וכלל בחינת חלופות טכנולוגיות, הכרעה בין סימולציה קולית לטקסטואלית, למידת סביבת הפיתוח, כתיבה איטרטיבית של פרומפטים והתייעצות עם מומחים בתחום הסימולציות. בהמשך מתוכנן מחקר משולב איכותני־כמותי, שיבחן את תרומת הסימולציה לפיתוח מודעות לכשירות בין־תרבותית ואת חוויית הלמידה של המשתתפים.

פיתוח כשירות בין-תרבותית בקרב סטודנטים הפך לצורך דחוף במערכות החינוך, זאת על רקע גלובליזציה, הגירה ומגוון תרבותי גובר בכיתות. צ'אטבוטים מבוססי בינה מלאכותית יוצרת (GenAI) יכולים לתרגל את הסטודנטים לכשירויות אלו. המחקר הנוכחי עוסק בפיתוח סימולציה מבוססת צ'אטבוט לצורך קידום כשירויות תקשורת בין־תרבותית בקרב סטודנטים להוראה. לנוכח הגיוון התרבותי במוסדות להשכלה גבוהה והצורך להכשיר לומדים להתמודדות עם מצבים תקשורתיים רגישים, המחקר בוחן את הפוטנציאל של סימולציות דיאלוגיות מבוססות GenAI ככלי טכנו־פדגוגי לפיתוח מודעות, רגישות וגמישות פרשנית. הסימולציה שפותחה מדמה סיטואציה אקדמית מקוונת שבה אי־הבנה סביב השתתפות במפגש זום מובילה לשיחה פרטית טעונה בין סטודנט/ית לבין דמות צ'אטבוט. המבנה הפדגוגי של הסימולציה כולל שלושה שלבים: אינטראקציה, שיח רפלקטיבי ומשוב מותאם אישית.

משוב בינה מלאכותית יוצרת להערכת סימולציות הוראה להתפתחות מקצועית של מורי מתמטיקה

יעל פלדמן-מגור ראות פרשה גיל שוורץ אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מכון ויצמן למדע

סימולציות הוראה מבוססות בינה מלאכותית יוצרת (במ"י) הופכות נפוצות, אך האפשרות לייצר משוב מהימן ואדפטיבי מבוסס במ"י טרם נחקרה ותוקפה. לפיכך, מטרת המחקר הנוכחי הינה להעריך הפוטנציאל של במ"י ככלי להערכת הוראת מורים רספונסיבית כפי שבאה לידי ביטוי בסימולציות להוראת מתמטיקה. במחקר נבדקו ההבדלים בין מומחה אנושי לבין כלי במ"י במתן משוב על פי ממדים של הוראת מתמטיקה רספונסיבית. לצורך כך, נעשה שימוש במחוון שכלל שישה ממדי הוראה רספונסיבית ודירוג בן ארבע רמות לכל ממד. באמצעות המחוון דורגו 30 סימולציות על ידי מומחית אנושית וכן על ידי כלי במ"י. שני הדירוגים הושוו באופן כמותי, ובנוסף, החלק המילולי של 10 משובי במ"י נותחו באופן איכותני. הממצאים הראו כי בעוד שברובד הכמותי לא נמצאה הלימה בין הדירוגים, ההסבר המילולי של כלי הבמ"י זיהה היבטי הוראה רספונסיבית. ממצאים אלה מצביעים על כך שבמ"י עשויה לשמש משאב בעל ערך למשוב בלמידת מורים מסימולציות, אך גם מדגישים את הצורך בהמשך תיקוף המחוון, בהיבט הכמותי.

מודל פדגוגי בינלאומי להכשרת מומחי בריאות דיגיטלית בהשכלה הגבוהה: למידה היברידית וחדשנות בהוראה

הטרנספורמציה הדיגיטלית במערכות הבריאות מעלה את הצורך באנשי מקצוע עם מיומנויות בין־תחומיות רפואיות, טכנולוגיות וארגוניות. מאמר זה מתאר פיתוח תכנית MSc בינלאומית בבריאות דיגיטלית במסגרת פרויקט DS4Health בתוכנית Digital Europe, תוך בחינת מודל פדגוגי וארגוני חדשני. המחקר, מבוסס Design-Based Research, ניתח פערי מיומנויות, סילבוסים, תוצרי למידה, תשתיות הוראה ומנגנוני ולידציה בשש אוניברסיטאות באירופה ובישראל. הממצאים מצביעים על שלוש ליבות מרכזיות: מיומנויות חיוניות לעידן הדיגיטלי, מבנה מודולרי המאזן סטנדרטיזציה וגמישות, ושילוב למידה אקדמית עם התנסות מעשית. המחקר ממחיש כי מודלים פדגוגיים בינלאומיים, Outcome-Based ושילוב הדוק עם השדה, יכולים להוות מסגרת יעילה להכשרת מומחים בריאותיים, ומספקים בסיס לפיתוח תכניות לימודים חדשניות בתחומים נוספים.

פרויקט הדגל באו"פ: ״מובילים בהוראה״

ד"ר מיכל בן שאול

סגנית דיקן הלימודים האקדמיים לחדשנות בהוראה ובלמידה ומנהלת המחלקה להוראה וללמידה, האוניברסיטה הפתוחה

TO BE ADDED

בינה מלאכותית יוצרת כמרחב לרפלקציה ותרגול שיחות מורכבות

אורית קרניאלי-מילר דנה טנה פישביין זוהר אליוסף אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה

שיחות מורכבות הן מיומנות תקשורת מרכזית בהכשרה מקצועית, אך ההזדמנויות לתרגול חוזר ומשוב אישי מוגבלות. מחקר זה מציג ומעריך את BRAVE (Breaking Bad News with Reflective AI Virtual Experience) – סימולטור מבוסס בינה מלאכותית יוצרת, המאפשר תרגול אינטראקטיבי של שיחות מורכבות לצד רפלקציה ומשוב מותאם אישית מבוסס פרוטוקול. במחקר פיילוט השתתפו 99 סטודנטים לרפואה, אשר ביצעו סימולציה בכתב של מתן בשורה על אבחנה רפואית והשלימו שאלונים לפני ואחרי ההתנסות. נמצא שיפור מובהק בתחושת המסוגלות, בנכונות לנהל שיחות מורכבות ובכוונה ליישם את פרוטוקול התקשורת הנלמד. בנוסף, המשתתפים תיארו חוויית למידה ריאליסטית, בטוחה ומקדמת רפלקציה. ממצאים אלו מצביעים על הפוטנציאל של בינה מלאכותית יוצרת להרחיב את אפשרויות התרגול והמשוב, ולתמוך בפיתוח לומדים רפלקטיביים בהשכלה הגבוהה.

קידום פדגוגיה מוסדית באמצעות כלי טכנולוגי לעיצוב הוראה

צפית לוקץ יפעת לינדר נתנאל בר-דוד זוהר סגל תל חי, אוניברסיטת קרית שמונה בגליל

אחד האתגרים המרכזיים בהשכלה הגבוהה הוא הבטחת הלימה בין מרכיבי ההוראה: הסילבוס, תוצרי הלמידה, שיטות ההוראה ודרכי ההערכה. בפועל, מרצים רבים נשענים על אינטואיציה וניסיון אישי, דבר היוצר לעיתים פער בין ההצהרות הפדגוגיות לבין ההוראה בפועל. כדי לתת מענה לאתגר זה פותחה בתל חי, אוניברסיטת קרית שמונה בגליל מערכת CourseSophia – כלי לעיצוב הוראה המאפשר גם שימוש בבינה מלאכותית ומסייע למרצים בתכנון קורסים פדגוגיים קוהרנטיים ובהפקת סילבוסים התואמים את מתווה בולוניה ואת הנחיות המל"ג. פיתוח המערכת והמחקר המלווה שלה נעשו בגישת Design-Based Research (DBR) – מעגלי מחקר־פיתוח מחזוריים, שבהם ההיגיון הפדגוגי והטכנולוגי התפתחו במקביל ובהדדיות. 

איסוף הממצאים נעשה באמצעות ראיונות עם 32 מרצים שהשתתפו בפיילוט ההטמעה של המערכת ועם שבעה מלווים פדגוגיים שסייעו למרצים בשימוש במערכת בשלב ההטמעה המוסדית הרחבה. הממצאים מראים כי העבודה עם CourseSophia תרמה להבניית חשיבה פדגוגית, לשיפור ההלימה בין מרכיבי הקורס, ולחיזוק הקשר בין פדגוגיה לטכנולוגיה. כמו כן, המערכת קידמה שפה פדגוגית מוסדית משותפת ותרמה להתפתחות מקצועית של מרצים. ממצאי המחקר מצביעים על כך ש־CourseSophia אינה רק מערכת טכנולוגית, אלא מודל מוסדי חדשני לעיצוב הוראה.

לא "האם" אלא "איך": דפוסי עבודה עם AI בקורס אלגברה מתקדם על פי הטקסונומיה של בלום

עדי וולף אילנה רם הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל

כלי בינה מלאכותית יוצרת משתלבים במהירות בהשכלה הגבוהה, אך עדיין לא ברור כיצד אופן השימוש בהם קשור ללמידה עצמאית בתחום המתמטיקה, במיוחד בנושאים מתקדמים. מחקר פיילוט זה בחן דפוסי עבודה עם AI בקורס אלגברה מתקדם בטכניון, תוך שימוש בטקסונומיה של בלום כמסגרת לניתוח הלוגים של הסטודנטים/ות. ניתוח איכותני של לוגים של 10 סטודנטים/ות בקורס חשף שלושה דפוסי שימוש עיקריים: האצלה נרחבת של הפתרון ל־AI, בקשת הסברים לצד האצלת שלבי הפתרון, ושימוש ביקורתי תוך שמירה על שליטה ביישום, בהערכה וביצירה. ניתוח כמותני נרחב יותר של ציוני הבחינה וידע מוקדם (n=62) הראה כי דפוסים המאופיינים בשליטה פעילה של הסטודנטים/ות נקשרו לביצועים גבוהים יותר, בעוד ששימוש נרחב יותר ב־AI נקשר לציוני בחינה נמוכים יותר, ללא קשר לרמת הידע המוקדם. הממצאים מדגישים כי השאלה הפדגוגית המרכזית אינה האם סטודנטים/ות משתמשים ב־AI, אלא כיצד, וכן מדגישים את הצורך בתמיכה באופני שימוש מושכלים בAI בהשכלה הגבוהה.

איך להקנות מיומנויות: פרוטוקול מבוסס עדויות

סיגל תפארת המרכז האקדמי רופין

הפרוטוקול המוצע מציע מסגרת יישומית ושיטתית להקניית מיומנויות בהשכלה הגבוהה, שמטרתה שימור לאורך זמן והעברה להקשרים חדשים. הפרוטוקול מפרק את הוראת המיומנות לרכיבים הניתנים ליישום ולהערכה: ארגון מקדים ושיום המיומנות, יצירת מוטיבציה והנחיות מפורשות, הדגמה וחיזוק מסוגלות, תכנון תרגול מדורג ומגוון במרווחי זמן, עבודה דלת־סיכון עם טעויות, משוב מכוון שיפור ורפלקציה ממוקדת. המסגרת מתאימה לשיעורים, מטלות וסדנאות, ומשמשת גם ככלי אבחון ושיפור של תרגילים קיימים.

מבססים הצלחה מהשנה הראשונה: מודל שלוש המעטפות להצלחה בקורסי מבוא

קורסי המבוא מהווים עבור סטודנטים רבים מפגש ראשון ומשמעותי עם המערכת האקדמית. בקורסים אלו נדרשים הסטודנטים להתמודד עם תכנים חדשים, קצב למידה אינטנסיבי ודרישות אקדמיות גבוהות, לעיתים לצד פערים בידע קודם ובמיומנויות למידה. מציאות זו מחייבת יצירת מענה פדגוגי מותאם, שיסייע לסטודנטים להשתלב בלמידה באופן מיטבי. על רקע זה פיתחה היחידה לקידום ההוראה במוסד מתווה הוראה חדש לקורסי המבוא, המציב את הלומד במרכז ומשלב פתרונות פדגוגיים וטכנולוגיים התומכים בתהליך הלמידה.

המתווה מאורגן סביב מודל שלוש המעטפות המקיפות את הלומד: מעטפת ההכנה וההנגשה, מעטפת הלמידה הפעילה ולמידת החקר, ומעטפת התמיכה והליווי. בכל אחת מהמעטפות משולבים רכיבים דיגיטליים וטכנולוגיים התורמים לנגישות לחומרי הלמידה, למעורבות פעילה של הסטודנטים, למשוב מיידי ולהרחבת אפשרויות הלמידה מעבר לגבולות הכיתה והזמן. יחד יוצרות מעטפות אלו רצף תומך, גמיש ומותאם, המלווה את הסטודנט לאורך הסמסטר כולו. המאמר מציג את עקרונות המתווה, את יישומו המעשי בקורס פיזיקה מבוא, ואת מדדי ההצלחה הכמותיים והאיכותניים שנאספו.

Digital Innovation and AI Applications in Higher Education: Integrating Padlet and NotebookLM to Enhance Student Experience and Support Academic Success in Courses and Clinical Training

Hila Naaman

Barzilai Academic School of Nursing, Ben Gurion University

First-year undergraduates often struggle in demanding foundational science courses, facing challenges in understanding and achievement due to limited learning support, while also adapting to independent, time-managed, and asynchronous academic study. Collaborative learning technologies such as Padlet, alongside AI-supported applications such as NotebookLM, may enhance student engagement, comprehension, and performance. Rather than serving as a passive repository, this approach transforms course materials into structured, interactive learning activities that support continuous, self-directed study.
During the past academic year, we implemented an integrated teaching model combining Padlet as a shared digital learning space and NotebookLM as an AI-based tool for generating course-grounded learning products (e.g., summaries, flashcards, quizzes) exclusively from course materials. The model was applied in three foundational courses among undergraduate Nursing and Emergency Medicine students at the Faculty of Health Sciences. Findings indicate sustained use, high engagement, and positive feedback regarding accessibility, content organization, and improved understanding of key concepts.

פיתוח מסגרת שיטתית לבחירה, הערכה ועיצוב פרקטיקות מיטביות לשילוב GenAI בהוראה

כניסתה המהירה של הבינה המלאכותית היוצרת
 (Generative AI: GenAI) לחינוך יצרה שפע של פרקטיקות, אך לא מסגרת שיטתית דיה לבחירתן, להערכתן ולפיתוחן. לפיכך, מחקר זה מציג מסגרת, שגובשה מתוך שילוב בין מסגרות תיאורטיות קיימות לבין פרקטיקות שצמחו מן השדה החינוכי. התהליך כלל סקירת ספרות, עבודה איטרטיבית עם מומחים טכנו־פדגוגיים, ניתוח של עשר פרקטיקות, זיהוי קריטריונים, ארגונם לאשכולות, כשבסופו הוגדרה מסגרת להערכת פרקטיקות, ופותח כלי מובנה להזנת פרקטיקות ולהערכתן. המסגרת כוללת ארבעה אשכולות מרכזיים: ערך פדגוגי, יישום פדגוגי, מאפיינים טכנו־פדגוגיים והיבטים אתיים ומערכתיים. יישום המסגרת על שלוש פרקטיקות מייצגות פרקטיקות מיטביות מדגים כי היא מאפשרת לזהות חוזקות, חולשות ומתחים בין שיקולים פדגוגיים, ולשמש לא רק להערכת פרקטיקות, אלא גם לעיצובן מחדש ולהכללתן להקשרים נוספים, ובהם הכשרה להוראה והשכלה גבוהה באופן כללי.

תמורות אפיסטמולוגיות בפדגוגיית למידה מבוססת פרויקטים במסגרת הוראת אדריכלות ועיצוב ב"טכניון" לאור מהפכת הבינה המלאכותית

מיכל דרהי-וימן הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל

בהרצאה אציג את התמורות האפיסטמולוגיות בפדגוגית למידה מבוססת פרויקטים בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים ב"טכניון", כחלק מהתייחסות פדגוגית מעמיקה למרכזיות השימוש בבינה מלאכותית האמצעות שלושה מהלכים בתחום עיצוב הלמידה בפקולטה – כנס רב משתתפים שנערך בפקולטה ומסקנות שיח המרצים במהלכו, תמות מרכזיות שעלו משיחות ייעוץ עם מרצים, ושני מקרי בוחן של קורסים ששילבו בינה מלאכותית באפיסטמולוגיה של הקורס.

למידה מבוססת פרויקטים (PBL) היא מתודולוגיה מרכזית בלימודי אדריכלות ועיצוב. היא נשענת על עקרונות אפיסטמיים המניחים כי כדי לדעת, על הלומדים לחוות למידה תאורטית לצד מעשית, ולהתנסות במחקר במגוון היבטים טכניים, מעשיים, פנומנולוגיים ואמנותיים, וישום פרגמטי שלהם (שרטוט, בנייה, כתיבה תיאורטית שמתורגמת לפרקטיקה, ועוד) לשם הטמעת הנלמד. התפיסה האפיסטמית בבסיס עיצוב ההוראה ב-PBL עוברת שינוי ניכר בשנים האחרונות, לאור כניסת הבינה המלאכותית היוצרת לשימוש נרחב שלה יכולות ביטוי יצירתי חדשניות. לאדריכלים ומעצבים, הבינה המלאכותית היוצרת מאפשרת לממש חזון עיצובי ותכנוני פורץ דרך. עם זאת, הבינה המלאכותית לעיתים מייתרת, משנה, ומרדדת שלבים בתהליך מבוסס PBL. 

למידה משמעותית במעבדות כימיה: שימוש בפלטפורמת LabBuddy להפחתת עומס קוגניטיבי ושיפור חוויית הלמידה

שוש לשם תמי זייפרט מכללת הקיבוצים לחינוך

עם התפשטות הבינה המלאכותית היוצרת, מורים במערכת החינוך נדרשים לשלב כלים שמאתגרים לא רק את שיטות ההוראה שלהם אלא גם את זהותם המקצועית. מחקר זה בחן כיצד מורים מעניקים משמעות לשילוב הבינה המלאכותית בתהליכי הוראה, למידה והערכה ומה ההשלכות של שילוב כלי בינה מלאכותית על תפיסת תפקידם. בהתבסס על ניתוח פנומנולוגי פרשני (IPA) וראיונות עומק עם 19 אנשי חינוך, עלו חמש תמות: בינה מלאכותית ככלי לשוויון ולהתאמה אישית; חששות פדגוגיים ואתיים; ערעור ועיצוב מחדש של מומחיות מקצועית; אמביוולנטיות רגשית מתמשכת; ואילוצים מערכתיים. הממצאים מראים כי מורים אינם מאמצים בינה מלאכותית באופן פסיבי – הם עוסקים במשא ומתן זהותי מתמשך, המעוצב על ידי ערכים, ניסיון ותנאי עבודה. המחקר מציע שלושה מושגים תיאורטיים: פעולת ביסוס-עצמי מתמשכת, חרדת זהות מסדר שני, וסירוב אפיסטמולוגי עקרוני, המתארים שלושה דפוסי תגובה זהותית ייחודיים לעידן הבינה המלאכותית היוצרת. ממצאים אלה מחייבים תפיסה מחדש של פיתוח מקצועי – מהכשרה טכנית לתמיכה זהותית המותאמת לשלב הקריירה ולמדיניות שילוב בינה מלאכותית בחינוך.

ח"ח - חדשנות וחוסן: פיתוח מודל פדגוגי משולב AI וכלי Zoom

ד"ר כלנית סגל לויט מנהלת המרכז לקידום ההוראה והלמידה, המרכז האקדמי הרב תחומי, ירושלים

TO BE ADDED

עוזר הוראה מבוסס AI בשירות ההוראה האקדמית: מהטמעה להשפעה

תהילה אפל ד"ר נעמה כץ רכזת טכנופדגוגיה מוסדית ומנהלת המרכז למרצה, הקריה האקדמית אונו

TO BE ADDED

סוכנים חכמים מבוססי RAG בקוד פתוח לעזרה בקורסים

גיא טל-צור אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

סוכני AI יכולים להקל על סטודנטים בכך שהם יכולים להשיב על שאלותיהם בנוגע לקורסים בזמינות של 24X7 וזאת בשונה משעת קבלה אחת לשבוע של מרצה. ההרצאה תתאר 4 מיני פרויקטים של סוכנים חכמים לטובת הוראה, המשותף לכולם הוא היותם מבוססים קוד פתוח. לשימוש בקוד פתוח מספר יתרונות: חסכון כספי, אין צורך ברישיון התוכנה, הכלים פועלים עצמאית אף ללא חיבור לאינטרנט, חשאיות המידע. סוכנים אלה מבוססי RAG יכולים לסייע לסטודנטים בלימודיהם בקורסים השונים. היתרון בכלי RAG אלה הוא הסתמכותם על חומרי הלמידה הספציפיים של הקורס במקום מאגר האינטרנט הגדול והכללי. בכך ניתן להשיג התאמה טובה יותר לצרכי הסטודנטים תוך שמירה על פרטיות. בהרצאה ישולבו הדגמות.

בדיקת שביעות רצון סטודנטים מעוזר למידה מבוסס בינה מלאכותית: הצגת ארוע

אייל לייפר ציפי הרט המכללה האקדמית אונו

מאמר זה מציג ארוע (case study) של שימוש בעוזר למידה המבוסס בינה מלאכותית (בוט לימודי) שפותח באמצעות GPTs (ChatGPT) בקורס אקדמי. בניתוח השתמשנו במסגרות התיאורטיות TAM ו TTF, ובשאלון מתוקף BUS-11 המשמש למדידת שימושיות נתפסת של צ'אטבוטים. 86 סטודנטים השיבו על השאלון, והתוצאות מראות שביעות רצון מהשימוש בבוט. מודל קוסאלי (causal model) שנוסח על-פי התיאוריות והשאלון העלה שהגורמים המשפיעים על היעילות הנתפסת הם איכות השיחה, איכות הפונקציות, ואיכות הענות הבוט (responsiveness). איכות הנגישות וחשש מפגיעה בפרטיות לא נמצאו משפיעים באופן משמעותי סטטיסטית. המודל מסביר 74% מהשונות במשתנה התלוי – תועלת נתפסת. למחקר זה תרומה לספרות המחקרית בכך שהוא מציג תוצאות אמפיריות משימוש אמיתי בכלי GenAI בהוראה ולמידה, שכן רוב הספרות בנושא דנה בהבטים שונים של שימוש אך אינה מציגה שימוש בפועל ומדידה.

The Effect of a ChatGPT-Based Avatar’s Appearance on the Effectiveness of Job Interview  Training

Nirit Gavish

Braude College of Engineering

Daniel Zhuravel

Braude College of Engineering

Itzik Ben-Shlush

Holistic EHS / XR

We examined training for a job interview through a role-play simulation using a ChatGPT-based chatbot. We questioned whether a humanized large language model
(LLM)-based chatbot avatar that mimics human-to-human interaction conventions through its appearance – i.e., a formal-looking chatbot who plays the role of the interviewer – will improve the effectiveness of the
training.

Three avatars, each visually different, were
used: formal, sporty, and casual avatar. The 85 trainees were randomly assigned to one of the three groups, and each received job interview training by the assigned avatar as
the interviewer. Trainees received an evaluation of their performance during the interview and then repeated the job interview simulation again. 

The results demonstrate that the Casual Avatar group spent less time training than the
Sporty and Formal Avatar groups. All the groups improved in the second session compared to the first, but the improvement did not differ from group to group. 

We conclude that in LLM-based role play with chatbots for training social skills, the avatar’s appearance should probably mimic real-life conventions.

אוריינות בינה מלאכותית בקרב מורים: תרומת מדדי אימוץ טכנולוגיות ומשתני רקע

מור דשן ראובן הררי נועה אהרוני המכללה האקדמית רמת גן, אוניברסיטת בר אילן

מממצאי המחקר עולה כי אוריינות AI בקרב מורים אינה נשענת רק על ידע ומיומנויות טכניות, אלא מושפעת באופן משמעותי מגורמים מוטיבציוניים, רגשיים ותפיסתיים, מעבר להשפעתם של משתני רקע. לפיכך, מומלץ לפתח תוכניות הכשרה מקצועיות המדגישות התנסות פעילה, חיזוק תחושת המסוגלות וטיפוח עמדות חיוביות כלפי AI, לצד התאמה למאפייני אוכלוסיית המורים, במטרה לקדם שילוב אפקטיבי של טכנולוגיות בינה מלאכותית במערכת החינוך.

מחקר זה בחן את רמת אוריינות הבינה המלאכותית (AI) בקרב מורים בישראל, תוך התמקדות בתרומתם של מדדי אימוץ טכנולוגיות ומשתנים רקע להסבר רמות אוריינות זו. אוריינות AI נתפסת כמיומנות יסוד לשילוב מושכל, ביקורתי ואחראי של טכנולוגיות בינה מלאכותית בהוראה. במחקר השתתפו 270 מורים שמילאו שאלון מקוון שכלל משתני רקע, מדדי אימוץ טכנולוגיות AI לפי מודל AIDUA, ושאלון למדידת אוריינות AI.
הממצאים הצביעו על קשרים מובהקים בין כלל מדדי אימוץ הטכנולוגיות לבין אוריינות AI. בפרט, מוטיבציה נהנתנית ונכונות לשימוש נמצאו כמנבאים המרכזיים והחזקים ביותר של רמות אוריינות גבוהות יותר. בנוסף, נמצאו קשרים חיוביים עם רגשות חיוביים, רמת הביצוע המצופה והשפעה חברתית, בעוד שרמת המאמץ המצופה נמצאה בקשר שלילי עם אוריינות AI. לצד זאת, ניתוח משתני הרקע העלה כי מורים בעלי השכלה מתקדמת, מורים מתחומי המדעים והטכנולוגיה, ומורים המשתמשים ב-AI לצורכי עבודה הפגינו רמות אוריינות גבוהות יותר, בעוד שלא נמצאו הבדלים מובהקים לפי גיל או מגדר.

הכשרת חברי סגל להוראה בעידן הדיגיטלי בראי המחקר והלכה למעשה - חלק ראשון

יו"ר המושב: ניצה דוידוביץ, יו"ר הפורום לקידום ההוראה והלמידה בישראל, ראש תחום הערכת איכות וקידום ההוראה באוני' אריאל

• רבקה ודמני, ראש צוות קידום ההוראה והלמידה במל"ג, מרצה לטכנולוגיות למידה באוני' אריאל – תרומתם של מרכזי ההוראה לקידום הטמעת למידה דיגיטלית במוסדות האקדמיים

• אולגה צ'ונטונוב, ראשת המרכז לקידום הלמידה וההוראה, טכניון – הכשרת סגל חדש כמנוע למצוינות מתמשכת בהוראה באוניברסיטת מחקר

• יפעת לינדר, ראש היחידה למצוינות וחדשנות בהוראה, המכללה האקדמית תל חי – תהליך הלמידה הארגוני והשפעתו על הטמעת התוכנית ללמידה דיגיטלית – מקרה בוחן.

• איתי פולק, היחידה לקידום איכות ההוראה והלמידה, אונ' בן-גוריון, – "הוראה מיטבית – יש דבר כזה?…" פיתוח ידע מקצועי באמצעות ניתוח וידאו של אפיזודות הוראה

• יעל יוסל איזנבך- תפיסת דמות המרצה באקדמיה: בין אוריינטציה מחקרית לאוריינטציה פדגוגית וההשלכות על אופן הלמידה הדיגיטלית של סטודנטים לתואר ראשון

• דורית תבור, גלי נווה, רונית שמלו, נטע אברהם גרין, המרכז לקידום ההוראה, המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון – ממאקרו למיקרו – יצירת תשתית קורסים דיגיטליים והטמעתם במכללה להנדסה

Future-Ready Faculty: Blending EMI, AI, and Global Learning Goals

Dr. Elena Mizrahi

Virtual Exchange Training Center

As universities expand internationalization efforts, faculty face new challenges: teaching in English (EMI), engaging diverse student groups, and making smart use of AI. This session presents a practical approach drawn from the IMPACT project, which developed a structured faculty training model to build confidence in teaching multilingual, multicultural classes

It will showcase the pedagogical strategies and digital tools — including AI applications — used in IMPACT COILs (Collaborative Online International Learning), illustrating how these helped faculty design courses that connect students across borders and support active, inclusive learning

Participants will come away with a clear framework, concrete examples, and actionable strategies for blending EMI, AI exploration, and global learning objectives in ways that fit local needs and priorities 

From Data to Insights: Classifying Student Behavior in a Gamified Chatbot

Shir Michal Grief

David Codish

ben gurion university

The embrace of new technology in education is changing the
pedagogy landscape with chatbot and game-based learning
(GBL) as new tools that enhance learner motivation and
engagement. This research studies the introduction of an
educational chatbot 'Fundamentals of Information Systems'
course at Ben-Gurion University of the Negev. The Telegram
chatbot combines gamification features (such as level
progression), anonymous log files and user surveys for
feedback. Using the K-means algorithm, users are clustered
according to their chatbot activity for trend and
behavioral analysis.

The study also examines gender-based
differences in usage patterns. Furthermore, a regression
model was developed to predict user interaction levels
based on log and survey data, aiming to better understand
how the chatbot supports academic performance and
engagement.

תפקיד המורה למדעים בעידן הבינה המלאכותית היוצרת – הערכה ביקורתית של תכנים

אידית גת מאיה אושר מירי ברק HIT - מכון טכנולוגי חולון והטכניון

שילובה המתרחב של בינה מלאכותית יוצרת בהוראת המדעים מזמן אפשרויות חדשות להפקת שאלות, הסברים וחומרי למידה, אך גם מחדד את הצורך בבחינה ביקורתית של איכות התוצרים. בהקשר של חינוך מדעי, שבו דיוק מושגי הוא תנאי יסוד, תוצרים שנראים משכנעים עלולים לכלול פערים מדעיים, עמימות לשונית או חוסר התאמה פדגוגית. על רקע זה, גוברת ההכרה כי תפקידם של מורים אינו מסתכם בשימוש בכלי בינה מלאכותית יוצרת, אלא מצריך הערכה ועיבוד של התוצרים המופקים באמצעותם. באמצעות מחקר משולב, המחקר הנוכחי מבקש לבחון את תהליך ההערכה הביקורתית של 60 מורים למדעים, את תוצרי בינה מלאכותית לא רק כמנגנון בקרה, אלא גם כפרקטיקה המקדמת דיוק ותיווך של ידע מדעי. בנוסף, המחקר בוחן כיצד ההתנסות בהערכת תוצרים אלו תורמת לתפיסת תפקיד המורה, לנוכח הצורך לשלב חדשנות טכנולוגית באופן מושכל, ביקורתי ומותאם להוראה.

פרופילים של שימוש בבינה מלאכותית בקרב סטודנטים: בין אוריינות, מסוגלות אקדמית ואסטרטגיות לניהול משאבי למידה לתלות.

השילוב הגובר של כלי בינה מלאכותית בהשכלה הגבוהה (GenAI) מעורר שאלות באשר לדפוסי השימוש של סטודנטים והגורמים המעצבים אותם. מחקר זה היתה לבחון את הקשר בין אוריינות בינה מלאכותית, מסוגלות עצמית אקדמית ואסטרטגיות לניהול עצמי של משאבי למידה, לבין מידת התלות של סטודנטים בכלי מלאכותית, ובאיזו מידה אוריינות בינה מלאכותית, ניהול משאבי למידה ומסוגלות עצמית מנבאים את התלות בבינה מלאכותית. בנוסף, נבחנן פרופיל המשתמשים בבינה מלאכותית על פי האוריינות והתלות בבינה מלאכותית.
במחקר השתתפו 492 סטודנטים ממוסדות להשכלה גבוהה בישראל, אשר מילאו שאלון מקוון. הנתונים נותחו באמצעות רגרסיה מרובה וניתוח אשכולות לצורך (1) בחינת ניבוי התלות בבינה מלאכותית (2) זיהוי פרופילים של לומדים.
נמצא כי אוריינות גבוהה בבינה מלאכותית מנבאת רמות תלות גבוהות יותר, בעוד שמסוגלות עצמית וויסות מאמץ בלמידה מנבאים תלות נמוכה יותר.
ניתוח האשכולות הניב ארבעה פרופילים של לומדים, הנבדלים ברמות האוריינות והתלות שלהם בבינה מלאכותית. ההבדלים בין הפרופילים מוסברים באמצעות משתנים רגשיים והתנהגותיים, ובראשם תפיסת מסוגלות עצמית וניהול עצמי של משאבי למידה. המסקנה היא כי טיפוח אוריינות אקדמית בשימוש בבינה מלאכותית בלבד אינו מספק, וכדאי לשלב ביסוס של רכיבים רגשיים והתנהגותיים לשם קידום שימוש מושכל בבינה מלאכותית.

עמדות ואופני שימוש בבינה מלאכותית יוצרת בלימודי מדעים, הנדסה ומתמטיקה: סקר סטודנטים/ות

אילנה רם ג'סיקה בראודו אולגה צ'ונטונוב הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל

מחקר זה בוחן כיצד סטודנטים/ות לתואר ראשון בתחומי המדעים וההנדסה משתמשים בבינה מלאכותית יוצרת לצורכי לימודים, תוך התמקדות בתדירות, בסוגי השימוש ובערך הנתפס של השימוש בה. המחקר מתבסס על סקר סטודנטים רחב (n=1045) שנערך בטכניון בחורף 2025. מצאנו כי מעל שבעים אחוז מהמשיבים דיווחו על שימוש בבינה מלאכותית יוצרת "כמעט תמיד" או "לעיתים קרובות" לצורך פעילויות הקשורות לקורסים. אותם סטודנטים/ות דיווחו גם על תדירות גבוהה של עבודה עצמאית. ממצאים אלו מצביעים על כך שהשימוש בבינה מלאכותית יוצרת אינו נתפס כתחליף לעבודה עצמאית אלא כחלק ממנה. ניתוח איכותני של תשובות פתוחות מצביע על מספר סוגי שימוש עיקריים: בקשת הסברים מושגיים, תמיכה בפתרון בעיות, קבלת משוב וכתיבה ובדיקה של קוד. 

שימושים נוספים אך פחות שכיחים כללו יצירת פתרונות, סיכום חומר כתוב ותחליף לקבלת עזרה מצוות הקורס. הממצאים מצביעים על כך שסטודנטים/ות משתמשים ביישומי בינה מלאכותית יוצרת כאמצעי עזר ותמיכה לפי דרישה אך לא באופן הסותר תפיסה של למידה עצמאית או כתחליף לסיוע אנושי.

איך משלבים בינה מלאכותית ואדם בניתוח שיח: מסגרת I-DIRECTלזיהוי עמדות של פרחי הוראה

עדי יעקב עזריה מירב רוטרי סבן גיא כהן ענת כהן אלה ברונשטיין אוניברסיטת תל אביב, בית הספר לחינוך

מחקר זה בוחן את גבולות ותפקידי המעורבות האנושית בשילוב בינה מלאכותית יוצרת (GenAI) בזיהוי ודירוג אינדיקטורים תפיסתיים הקשורים לאימוץ טכנולוגיה מתוך שיח פתוח של פרחי הוראה, במסגרת מודל TAM. 50 תשובות פתוחות נותחו בשיטה איכותנית וכמותית, לפי שלוש רמות היסקיות: עדות ישירה, עדות מסונתזת ופרשנות קונסטרוקטים. ההסכמה בין מדרגים אנושיים ל-GenAI (ChatGPT 5.3) נבחנה בשתי אסטרטגיות הנחיה: Zero-shot (ללא דוגמאות מנחות) ו־Few-shot (מונחית דוגמאות), באמצעות קפא משוקלל. נבחנו רמות ההסכמה בין מדרגים אנושיים ל-GenAI וכן שיעור הסיווגים כ״מידע בלתי מספיק״, בין שתי אסטרטגיות בשלוש הרמות. הממצאים מצביעים על כך שההסכמה תלויה ברמת ההיסק Few-shot שיפר את ההתאמה בעיקר באינדיקטורים ברמת עדות ישירה והפחית מקרים של אי-יכולת הסקה, אך נותר מוגבל בקונסטרוקטים תאורטיים עמומים. בנוסף, ניתוח הנימוקים הצביע על מגבלות בהבנה ההקשרית לצד שיפור באיכות ההצדקות. המחקר מציע היררכיית היסקיות ומסגרת I-DIRECT לניתוח איכותני בסיוע מכונה, ומדגיש את תפקיד המעורבות האנושית ואת תנאי הגבול לשילוב GenAI בניתוח איכותני בקנה מידה רחב.

מסייע למאמן: סוכנים כסימולטורים להערכה אותנטית בהנדסת תוכנה

מודלי שפה גדולים מערערים את התוקף של חלק ניכר ממטלות התכנות המסורתיות, ומחזקים את הצורך בהערכות הנשענות פחות על הפקת קוד ויותר על הקשר, שיפוט ותהליך מותאם תעשייה. דוח ניסיון זה מציג סמינר לתואר שני בהנדסת תוכנה, שבו 20 סטודנטים, חלקם מהנדסים פעילים בתעשייה, חולקו ל־11 צוותים ופיתחו סוכני AI המשמשים כסימולטורים לאימון מקצועי. כל סוכן דימה תרחיש תעשייתי ריאליסטי בממשק צ׳אט אינטראקטיבי, לכל סוכן יש פרסונות (דמויות) מקצועיות, אילוצים מערכתיים ותגובה בזמן אמת לפעולות המתאמן. מקריאה השוואתית של כלל הפרויקטים, ובפרט של שלושה מקרי בוחן מייצגים, זיהינו ארבעה מאפייני עיצוב חוזרים: תרחיש דינמי, דיאלוג מקצועי רב־תפקידי, וריאציה אישית והערכה מובנית, ותיעוד מלא של התהליך. בדיקות פיילוט פנימיות שביצעו הסטודנטים מול ChatGPT מצביעות על עמידות בפני מענה גנרי. התרומה המרכזית של המאמר היא תיעוד של דפוס מטלה חדש, שבו AI אינו רק כלי עזר לכתיבת קוד אלא סביבת אימון מקצועית המדמה תרחישי עבודה תעשייתית־הנדסית בתנאי אי־ודאות.

בין מידול לפיגום: עקרונות עיצוב לסוכן פדגוגי מבוסס בינה מלאכותית יוצרת בהכשרה הנדסית

רועי פרץ הטכניון

התפשטותם המהירה של כלים מבוססי בינה מלאכותית יוצרת בהשכלה הגבוהה מחדדת פער ניכר בין הפקת תוצר איכותי לבין הבנה מושגית עמוקה. פער זה בולט במיוחד בהכשרה הנדסית, שבה נדרשת יכולת לייצג מערכות, קשרים, תהליכים ודינמיקה, ולא רק לנסח תשובות תקינות. הצעה זו מציגה מחקר אמפירי המבוסס על תוצרי סטודנטים לתואר ראשון בהנדסה, ותובנות מצטברות מחמישה פרסומים אקדמיים בינלאומיים שפיטים בנושא, בהם נבנו מודלים מושגיים ב־OPM. על בסיס ניתוח תוצרים אלה, ההצעה מבקשת לזהות דפוסי קושי, פערים ייצוגיים וסוגי פיגום נדרשים, ולתרגם אותם לעקרונות עיצוב ראשוניים לפיתוח סוכן פדגוגי ייעודי מבוסס בינה מלאכותית. הסוכן המוצע אינו מוצג כמערכת גמורה, אלא ככיוון טכנו־פדגוגי המבוסס על ממצאים אמפיריים ועל הצורך לתמוך בהבניית מודלים מושגיים ובפיתוח חשיבה מערכתית. ההצגה תדון בתרומה האפשרית של מהלך זה לעיצוב מטלות, משוב והערכה בהכשרה הנדסית.

במסע להכשרת רופאי העתיד: איך להתאים את לימודי הרפואה לעידן ה-AI?

מאשה גוזמן אלוש הגר מסכרי גל גושן איתמר אופר יעל רפסון טופז אלטמן בר בשרים רננה ברק אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת רייכמן ומשרד הבריאות הישראלי

השלב השני הוקדש ל:
א. אפיון השינויים הנדרשים בתוכן הקוריקולום;
ב. גיבוש המלצות אופרטיביות לפרקטיקות הוראה מתאימות ושינויים אירגוניים נדרשים, כדי לענות על הצרכים שאופיינו בשלב הראשון. בפרזנטציה נציג את המתודולוגיה שבה נעשה שימוש בתהליך העבודה, את המסקנות ואת ההמלצות שנגזרו מן התהליך.

המהפכה הטכנולוגית הרחבה והמשמעותית שיצרה הבינה המלאכותית (AI), ובפרט כניסת מודלי שפה גדולים (LLMs) דוגמת ChatGPT, הובילה להשלכות נרחבות על הרפואה ועל ההשכלה הגבוהה. בית הספר לרפואה ע"ש גריי באוניברסיטת תל אביב הקים צוות מומחים רב תחומי כדי לחקור את השינויים העתידיים בדמות בוגר/ת הרפואה בעידן עתיר AI, ולתת המלצות להתאמת תוכן הקוריקולום ואופן ההוראה, כך שההכשרה תישאר עדכנית ורלוונטית למציאות המשתנה במהירות. המשימה המרכזית של הצוות הייתה להניח תשתית מושכלת להחלטות עתידיות בנוגע לשינוי אופן הכשרת הרופא. תהליך העבודה של הצוות היה דו-שלבי. השלב הראשון הוקדש להבנת השינויים המתרחשים והצפויים להתרחש בעולם הרפואה והשלכותיהם על "דמות רופא העתיד" והכשירויות הנדרשות ממנו. 

בלוקבאסטר או נטפליקס? האקדמיה בצומת הכרעה

אמיר גפן אוניברסיטת בר אילן

הבינה המלאכותית מהווה 'חדשנות משבשת' (Disruption Innovation) ו מציבה בפני ההשכלה הגבוהה מבחן הסתגלות קריטי לשמירה על מעמדה והרלוונטיות שלה. ההיסטוריה הארגונית מלמדת כי ארגונים אינם נכשלים בהכרח בזיהוי השינוי ו'השיבוש' הטכנולוגי, אלא ביכולתם להבין את עוצמתו, להגיב אליו בזמן אמת ולבצע את השינויים וההתאמות במועד. מקרה הבוחן של בלוקבאסטר ונטפליקס מדגים כיצד מודלים ארגוניים, תרבות ארגונית ודפוסי קבלת החלטות בשתי חברות הפועלות באותו התחום משפיעים על ההישרדות ארגוני ת ברמה של להיות או לחדול. הצגה זו, המעוררת לחשיבה ולדיון, מבוססת על תשתית מחקרית אמפירית ומקרי בוחן מכוננים של הסתגלות ארגונית לנוכח חדשנות משבשת, לצד מחקרים עדכניים על שילוב בינה מלאכותית בהשכלה הגבוהה. באמצעות ניתוח משווה, נבחן האם האקדמיה מפגינה דפוסים המזוהים יותר עם קיבעון ארגוני או עם יכולת להסתגלות מהירה. הטענה המרכזית היא כי האתגר המרכזי הוא מעבר להכרה ולשימוש בכלי הבינה המלאכותית, אלא בהובלת שינוי מוסדי ויסודי עמוק ורב-שכבתי.

מלמידה לצריכה ללמידה ליצירה: פודקאסט כפרקטיקה של למידה פעילה בהכשרת מורים

סיגל חן אלה בן-עטר המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, המכללה האקדמית ספיר

תרומת המחקר היא בהצגת מסגרת שיטתית להטמעת יצירת פודקאסט כמרחב פדגוגי המעצב את הזהות המקצועית של פרחי ההוראה. המחקר מדגיש כי הפודקאסט אינו רק כלי טכנולוגי אלא מהווה פרקטיקה פדגוגית משמעותית.

המחקר בוחן את יצירת הפודקאסט כפרקטיקה של למידה פעילה בהכשרת מורים, תוך מעבר מלמידה צרכנית ליצרנית. בעוד שרוב המחקרים מתמקדים בכלי הטכנולוגי, הצגה זו מתמקדת במודל הפדגוגי המשלב יצירה דיגיטלית עם למידת עמיתים ורפלקציה. בניגוד לדיווח חווייתי, מחקר זה מנתח את הרפלקציות כהמשגת ידע פדגוגי (Chen & Ben-Atar, 2025).
במחקר איכותני-פנומנולוגי, 46 סטודנטים להוראה יצרו פודקאסטים, הציגו אותם לעמיתים וקיבלו משוב. לאחר מכן הסטודנטים כתבו רפלקציות שנותחו בניתוח תוכן אינדוקטיבי. הממצאים מראים כי התהליך מקדם חשיבה ביקורתית דרך פיתוח מיומנויות קבלת החלטות פדגוגיות.

בין חזון לפרקטיקה: קהילת מובילי הוראה כמנגנון לשינוי מחלקתי

קרן ברק אוניברסיטת אריאל

מודל פעולה מערכתי שפותח ויושם במוסד אקדמי – "קהילת מובילי הוראה מחלקתיים" (קהילת מה"מ). הקהילה פועלת כמנגנון מתווך בין מדיניות אקדמית מוסדית לבין יישומה בפועל ברמת המחלקה, ומהווה מענה לאתגר הידוע של פער בין חזון לפרקטיקה בהשכלה הגבוהה. מובילי ההוראה הם חברי סגל בעלי כתב מינוי רשמי הפועלים כסוכני שינוי מחלקתיים ומלווים על ידי הרשות לחדשנות בהוראה. בשונה מיוזמות פדגוגיות וולונטריות, מודל זה מבוסס על מסגרת מחייבת, יעדים מדידים ומנגנוני הערכה שיטתיים. המפגשים החודשיים של הקהילה יוצרים מרחב למידה שיתופי חוצה דיסציפלינות, ומאפשרים זיהוי חסמים, שיתוף פרקטיקות ובניית תרבות הוראה מוסדית. תוצרי הפעילות כוללים גיבוש תוכניות עבודה מחלקתיות, עדכון תפיסת "דמות הבוגר", פיתוח מנגנוני הוקרה לסגל על יוזמות פדגוגיות משמעותיות ושילוב שיקולים אתיים בנוגע לבינה מלאכותית בהוראה.
המאמר דן בעקרונות הפעלת הקהילה, מנגנוני הליווי והמדידה, ודילמות שעלו לאורך הדרך ומציע מסגרת הניתנת לאימוץ על ידי מוסדות אקדמיים המבקשים להפוך אסטרטגיה לפרקטיקה מחלקתית ממשית.

בין אסטרטגיה לפדגוגיה: האם מדיניות בינה מלאכותית מספיקה להובלת שינוי אתי

יובב עשת המכללה האקדמית צפת

בעידן הבינה המלאכותית היוצרת, מוסדות להשכלה גבוהה מאמצים מדיניות שימוש במטרה לשמור על יושרה אקדמית. עם זאת, מידת השפעתה על התנהגות הסטודנטים נותרה בלתי ברורה. מחקר זה בוחן את הקשר בין אימוץ מדיניות לבין רמת היושרה האקדמית, בהתבסס על ניתוח של כ־6,000 מטלות שנאספו לפני ואחרי הכרזה על מדיניות ארצית. המטלות נבדקו באמצעות תוכנת מקוריות, והיושרה נמדדה באמצעות מדד משולב של מקוריות הטקסט ועקביות סגנונית של הכותב. הממצאים מצביעים על היעדר שינוי כולל, אך חושפים הבדלים מובהקים בין תחומי דעת ובהתאם לאורך המטלה. ממצאים אלו מדגישים כי מדיניות לבדה אינה מספיקה להובלת שינוי, וכי עיצוב פדגוגי של מטלות והערכה הוא גורם מכריע בעיצוב שימוש אחראי בבינה מלאכותית. ההרצאה תציע עקרונות יישומיים לתכנון מטלות והערכה, במטרה לקדם חשיבה עצמאית ושימוש אתי ומושכל בבינה מלאכותית.