בינה מלאכותית בחינוך: פיתוח מקצועי באמצעות חשיבה עיצובית
לימור ליבוביץ
MOE
תערוכת הפוסטרים
המשתתפים העידו על חוויית למידה מעשית ושינוי בגישה לטכנולוגיות הבינה המלאכותית, אך המחקר גם חושף פערים – בעיקר בהיערכות לאתגרים עתידיים. ההרצאה תעורר השראה לחשוב אחרת על הכשרת מורים בעידן שבו טכנולוגיה משנה את פני החברה.
איך הופכים קורס מקוון להזדמנות לשינוי עמוק בתפיסת התפקיד של המורה?
בהרצאה זו נציג תובנות ממחקר בו השתתפו 150 אנשי חינוך שלמדו ופעלו בגישה יזמית מבוססת חשיבה עיצובית. נסקור כיצד אנשי ונשות חינוך מכלל המגזרים והתפקידים הצליחו לא רק להתנסות בכלי בינה מלאכותית, אלא גם להוביל מיזמים לפתרון בעיות מהשטח.
בדיקת היתכנות של הערכה מתוקשבת של בחינות במתמטיקה על-ידי
ChatGPT לעומת הבדיקה באמצעות הפלטפורמה של הלומדה – בעד ונגד
פיליפ סולובסקי
הלומדה
מריאנה דורצ'בה
המכללה האקדמית ע"ש סמי שמעון
תערוכת הפוסטרים
השילוב של בינה מלאכותית (AI) בחינוך מתמטי הוביל לרעיונות לגבי האפשרות וההיתכנות של הערכה אוטומטית של בחינות.
מחקר זה משווה את היכולות של ChatGPT ומערכת ההערכה הממוחשבת Halomda (e-assessment) בבדיקות בחינות במתמטיקה. בעוד שהפלטפורמה של הלומדה מספקת כלי הערכה המבוססים על האלגוריתמים של אלגברה ממוחשבת (CA), המאפשרים בדיקת ביטויים אלגבריים ושלבי פתרון המוגדרים מראש, ChatGPT מסתמכת על עיבוד שפה טבעית והיגיון מתמטי כדי לפרש ולהעריך תשובות התלמיד, כולל אלה המוגשים בכתב יד.
המחקר מגלה ש-ChatGPT יכול לעבד טקסט ונוסחאות מתמטיות, אך מתקשה באימות שלבי הפתרון ובהערכת פתרונות השאלות תלויות פרמטר. בנוסף, פיתוח שאילתות (פרומפטים) ממוקדות ועונות על דרישות המורה דורש מיומנות וידע, מה שהופך את יצירת המבחן למורכב יותר ביחס לשימוש בעורך התרגילים של Halomda. בסך הכל, הממצאים מצביעים על כך שמודלים נוכחיים של AI כמו ChatGPT, למרות הפוטנציאל שלהם, הם פחות אמינים ממערכות הערכה ממוחשבות ייעודיות להערכת בחינות במתמטיקה.
משיתוף פעולה לפדגוגיה דיגיטלית: פיתוח כלים דיגיטליים להכשרת סטודנטים לאחיות על ידי סטודנטים לחינוך
זויה למברג
בית הספר האקדמי לאחים ואחיות ע"ש א. וולפסון
דובי וייס
אונו
חגית ירום אונו
תערוכת הפוסטרים
בעידן של בינה מלאכותית והתפתחות טכנולוגית מואצת, ההוראה האקדמית ניצבת בפני אתגרים המחייבים אימוץ גישות חדשניות ושילוב פתרונות דיגיטליים מתקדמים. פרויקט פורץ דרך זה, פרי שיתוף פעולה בין בית הספר האקדמי לאחים ואחיות ע"ש א. וולפסון והמכללה האקדמית קריית אונו, מציע מודל חדשני לשילוב טכנולוגיה בהוראת מקצוע האחיות .
מטרת הפרויקט היא להנגיש תכנים רפואיים מורכבים במסלולי הסבת אקדמאים לאחיות באמצעות טכנולוגיות למידה מתקדמות. במסגרת הפרויקט פותחו חמישה תוצרים דיגיטליים ייחודיים – מצגות אינטראקטיביות, משחקי למידה, פלטפורמות מותאמות אישית ולומדות מתקדמות – שנועדו לשפר את חוויית הלמידה של סטודנטים לאחיות.
לצד זאת, הפרויקט העניק לסטודנטיות להוראה התנסות מעשית בפיתוח חומרי למידה דיגיטליים, חיזק את מיומנויותיהן הטכנולוגיות והעמיק את הבנתן בתהליכי עיצוב הוראה חדשניים.
ההצגה תתמקד בתהליכי הפיתוח, באתגרים ובתוצרים שהושגו, תוך ניתוח השפעתם על הכשרת אחיות והמשמעות הרחבה של שיתופי פעולה בין-תחומיים כמודל חדשני לשילוב טכנולוגיה בחינוך רפואי.
בינה מלאכותית יוצרת כטכנולוגיה משבשת במחקר במדעי הרוח
הדיגיטליים: מסקנות מפעילות קבוצת נשים חוקרות במדעי הרוח הדיגיטליים
ענבל בן אשר גיטלר
המכללה האקדמית ספיר
אורית חזן
הטכניון
יעל אלואיל
הטכניון
תערוכת הפוסטרים
הרצאה זו דנה בבינה מלאכותית יוצרת (Generated AI, GenAI) כטכנולוגיה משבשת למחקר במדעי הרוח הדיגיטליים. תכניה הם תוצר של קבוצת מחקר לנשים למדעי הרוח הדיגיטליים, הפעילה במסגרת תכנית "קו המשווה" של המועצה הישראלית להשכלה גבוהה – תכנית שהחלה לפעול לפני חמש שנים.
פעילות הקבוצה והתיעוד הביקורתי של עבודתה, מהווה נדבך בבחינת סוגיות של הוגנות מגדרית בקרב סגל ההוראה והמחקר בהשכלה הגבוהה, כפי שאלו מתקיימות בעידן הבינה המלאכותית היוצרת. כשיטת פיתוח מקצועי, הקבוצה יצרה כר ניסויי ליישום פעילותה בתחומי ההוראה וההכשרה של חברות וחברי סגל במדעי הרוח הדיגיטליים בעת הזו.
מציאות רבודה להעשרת חוויית המבקרים באתרי הנצחה למורשת קרב
נעמי אונקלוס שפיגל
בראודה
תערוכת הפוסטרים
מציאות רבודה (AR) מהווה כלי חזק להעשרת חוויית המבקרים באתרי מורשת תרבותית, כולל אנדרטאות ואתרי הנצחה מלחמתיים. יישומי AR צריכים להיות מתוכננים בקפידה, תוך שיתוף בעלי עניין, כדי להבטיח שהטכנולוגיה מעשירה את החוויה הכוללת ואת המסרים המיועדים.
עבודה זו מציגה מקרה בוחן של קורס AR חדשני שפותח ליישום טכנולוגיית AR בחמישה אתרי הנצחה איקוניים ברמת הגולן, המנציחים את הקרבה והשירות במלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1973. על מנת להעשיר את חוויית המבקר, פותחו אפליקציות מובייל AR המאפשרות למשתמשים לקיים אינטראקציה עם האנדרטאות באמצעות מכשירים ניידים. הסטודנטים בקורס יישמו את עקרונות החשיבה העיצובית, שיטה חדשנית וזריזה שהניבה תוצאות מעניינות, כפי שמשתקף בתגובות של סטודנטים ווטרנים לאפליקציות.
הטמעת למידה פעילה בקורס "פיזיקה 1 לתוכנה וחשמל"
שירלי עידן
שנקר
תערוכת הפוסטרים
למידה פעילה הוכחה כשיטת הוראה יעילה, אך קורסים מדעיים רבים עדיין נלמדים בשיטות מסורתיות. בהרצאה זו, אנו מתארים את תהליך הטמעת למידה פעילה בקורס "פיזיקה 1" בסמסטר א' תשפ"ה במכללת שנקר. מטרת השינוי הייתה לשפר את ההבנה, לפתח אינטואיציה ולהגביר את מעורבות הסטודנטים. התוצאות מצביעות על שיפור משמעותי בהבנה, שיפור משמעותי בציוני הקורס, ירידה בשיעור הנכשלים ושיפור בחוויית ההוראה והלמידה.
בינה מלאכותית בחינוך הרפואי: שינוי מערכות יחסים ותהליכי למידה
הדר אריאן זכאי
האוניברסיטה העברית
תערוכת הפוסטרים
בינה מלאכותית (AI) מוטמעת כיום בנקודות שונות במערכת הבריאות, וצפויה להשפיע באופן מהותי על תפקידיהם של ארבעת בעלי העניין המרכזיים: סטודנטים, מחנכים, קלינאים ומטופלים ועל מאפייני האינטראקציות ביניהם. לאור זאת בינה מלאכותית גם צפויה להוביל לשינוי משמעותי בתחום החינוך הרפואי, על מנת להתאימו לצרכי השעה. שילוב AI בתהליכי הוראה ולמידה מאפשר התאמה אישית של ההכשרה הרפואית, פיתוח סימולציות מבוססות AI, ושימוש במערכות תומכות החלטה קליניות (CDSS) לשיפור אבחון וטיפול.
יחד עם זאת, טכנולוגיה זו מציבה אתגרים משמעותיים, כולל סיכוני הסתמכות-יתר על אלגוריתמים, פערים בהבנה של שיקולי אתיקה ופרטיות, והצורך בגישות הוראה מאוזנות המשלבות AI תוך שימור חשיבה קלינית עצמאית. בעבודה זו יבחנו ההנחיות העדכניות לשילוב AI בחינוך קליני במוסדות אקדמיים ורפואיים שונים, יוצגו כלים הוראתיים מבוססי AI, ויידונו שינויי מערכות היחסים בין ארבעת בעלי העניין. מטרת המחקר הוא לספק תובנות מעמיקות על השפעת AI על החינוך הרפואי והפרקטיקה הקלינית, ולהציע דרכים לשילוב מיטבי של הטכנולוגיה לטובת העוסקים בתחום.