תערוכת הפוסטרים תתקיים תחת מושב ב' 5 (בשעות 13:35-12:15) בכיתה 1 ותשאר פתוחה לאורך כל הפסקת הצהריים.

למציגי הפוסטרים – אנא עקבו אחר ההנחיות להכנת הפוסטרים.

הפוסטרים בתערוכה

הדיוקן העצמי בהוראה מרחוק של שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים [פוסטר, סרטון הצגה] 

חובב רשלבך | מכללת אורנים

רחל רביד | מכללת אורנים

לפרטים נוספים

חוסן ו-ICT בקרב סטודנטים דור ראשון להשכלה בהשוואה לסטודנטים להורים משכילים [פוסטר]

אורית אבידב-אונגר | המכללה האקדמית אחוה

אילן רחימי | המכללה האקדמית אחוה, אוניברסיטת בר אילן

גילה זלכה | הקריה האקדמית אונו

לפרטים נוספים

שינוי פדגוגי בקורס יסודות מכניקת הזורמים בטכניון: תוצרים ומסקנות ביניים [פוסטר]

אורי שביט | הטכניון

אילנה רם | הטכניון

אסנת ברגר | הטכניון

מתן משכית | הטכניון

לפרטים נוספים

אוריינות דיגיטלית ו-AI – בין פרקטיקה לאתיקה

עומר קינן | המכללה האקדמית ספיר

 

לירון דרזנר | המכללה האקדמית ספיר

לפרטים נוספים

הכנה לחיים – חשיבה מחשובית [פוסטר]

עיריית רמת גן

 

חברת רובוטק טכנולוגיות

לפרטים נוספים

אתגרים בסימולציות וירטואליות בהשכלה הגבוהה

מירי שינפלד | סמינר הקיבוצים

 

יאיר עמיחי המבורגר | סמינר הקיבוצים

 

מנאל יזבק אבו אחמד | סמינר הקיבוצים

 

רויטל כהן ליברנט | סמינר הקיבוצים

 

וופא זידאן | סמינר הקיבוצים

לפרטים נוספים

Effective Hybrid Learning in Correlation to Formative Assessment [פוסטר]

 Iris Gertner  Moryossef  | Hadassah Academic College

לפרטים נוספים
גלילה לראש העמוד

הדיוקן העצמי בהוראה מרחוק של "שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים"

חובב רשלבך

רחל רביד

מכללת אורנים

      פוסטר

ההרצאה מציגה התמודדות חדשנית עם הוראה (מרחוק) של "שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים". בבסיס ההצגה עומד הרעיון שההתמודדות עם הדיוקן העצמי מאפשרת לכונן שיח מפרה בקהילה לומדת – מתוך הזדהות עם האחר, מוגבלותיו ועוצמותיו, צרכיו וזכויותיו. ההרצאה מדגימה – באמצעות הצבעה על "שיח הקהילה הלומדת" – את גישת "תהליך חקר (ה)עצמי" ומבקשת להמחיש, מבעד התנסות בהתגברות מתוך "תנאים של קושי", את הנושאים: "צורך" ו"זכות" בכיתה הטרוגנית, ברוח גישת SEL ( Social Emotional Learning) . ההרצאה מתמקדת בשני היבטים: האחד מציג "חקר (ה)עצמי" שתחילתו בציור דיוקן עצמי והמשכו בחקירה עיונית רפלקטיבית; השני מציג "חקר (ה)עצמי" שנפרש בין דילמות והזדמנויות שקשורות לזכויות ולצרכים של הפרט בקהילה הלומדת במאה ה- 21 .

ההרצאה מציגה מחקר שהרציונל שלו נגזר משתי התנסויות: על פי הראשונה, מתלמד-ההוראה חווה אי-נחת באמצעות התמודדות עם ציור דיוקן עצמי. אי הנחת מאפשר למתלמד ההוראה חריגה פנימית מאזור הנוחות היומיומי שלו בזיקה אל אזור אי-הנוחות שלו כמורה לעתיד וכ"אדם שמאותגר בדילמות"; על פי השנייה, ההתמודדות של מתלמד-ההוראה עם הדיעה הקדומה, כנרטיב קהילתי, עוברת דרך משחק תפקידים שחושף אפשרויות של מיזוג אופקים (גאדמר) כמו גם הדדיות בפרספקטיבות ו במוטיבציות (שוץ). משחק זה מאפשר ל"אני" להיחשף אל כל מיני "לא-אניים", מתוך הגילוי שבקרב ה"אני" ישנו בסיס משותף להיזדהות עם האחר; היזדהות שאחריתה: שינוי עמדה. 

שתי ההתנסויות הללו מאפשרות בירור של הנושאים "צורך" ו"זכות" בכיתה ההטרוגנית – בכפוף לחינוך למוסר, לאתיקה וליחסים של שלום.

בדיעבד, בירור המשותף בין ה"אני" לבין "האחר" – בתחומי הרגש כמו גם בתחומי הצרכים והזכויות – מוביל את מתלמד-ההוראה להבנה ולהפנמה של מודל "תהליך חקר (ה) עצמי". 

ביתר הרחבה, ההרצאה מתייחסת לתהליך מחקרי שמדגים כיצד באמצעות מהלכים של "לימוד עצמי" לצד "משחק חברתי חוקר" מתבצע תהליך "חקר (ה)עצמי", ברוח גישת SEL וכל זאת, על רקע השאלה: כיצד יש להתמודד עם הנושאים "צורך" ו"זכות" בכיתה הטרוגנית? – בפרט במסגרת הוראה (מרחוק) של "שילוב ילדים עם מוגבלויות".

מדובר במחקר שממחיש שני היבטים מרכזיים: א. כיצד "הביטוי האישי" מאפשר התגברות על קשיים לימודיים ו/או

חברתיים; ב. כיצד "הביטוי החופשי" מאפשר מימוש עצמי. המחקר מציע לראות ברעיון "חקר (ה)עצמי" תנועה במרחב קבוע ומשתנה; מרחב שמאפשר לגעת בזכויות ובצרכים של הפרט בקהילה לומדת ומשתפת. המחקר מבהיר ש"תהליך חקר (ה) עצמי" הינו כלי עיוני שמשקף שלבים מעשיים, שעניינם: התמודדות עם דילמות והזדמנויות שונות שמופיעות בכיתה.

לתוכנית הכנס

חוסן ו-ICT בקרב סטודנטים דור ראשון להשכלה בהשוואה לסטודנטים להורים משכילים

אילן רחימי
הקריה האקדמית אונו
גילה זלכה
אוניברסיטת בר-אילן

אורית אבידב-אונגר 
המכללה האקדמית אחוה

     פוסטר    

במחקר זה בדקנו היבטים של ICT וחוסן, מנקודת מבטם של המשתתפים במחקר בין סטודנטים דור ראשון להשכלה לסטודנטים להורים משכילים. בדקנו דימוי עצמי, מוטיבציה, אושר, שימוש ב- ICT. המחקר הינו מחקר כמותי שכלל שאלות סגורות ופתוחות. המדגם כלל 307 סטודנטים בקמפוסים בישראל, בגילאים 18 עד 64. ממצאי המחקר קובצו לארבעה קלסתרים: קבוצת דור שני להשכלה מתחת לגיל 25, בני דור ה- Z ; דור שני להשכלה מעל גיל 25; דור ראשון להשכלה ומעל גיל 25 (הקבוצה הגדולה במדגם), ברובם בני דור ה- Y ;וקבוצת דור ראשון להשכלה ומתחת גיל 25 . 

נמצאו הבדלים עקביים בכל הסולמות בין קבוצת הסטודנטים דור ראשון להשכלה מעל גיל 25 לעומת השאר. ממצאי המחקר מצביעים על כך שהקבוצה עם החוסן הגבוה ביותר היא הקבוצה של הסטודנטים דור ראשון להשכלה מעל גיל ,25 ברובם בני דור ה- Y.

לתוכנית הכנס

שינוי פדגוגי בקורס יסודות מכניקת הזורמים בטכניון: תוצרים ומסקנות ביניים

מתן משכית

אורי שביט

אסנת ברגר

אילנה רם

הטכניון

      פוסטר

הפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון, בעזרת המרכז לקידום הלמידה וההוראה, מטמיעה שינוי פדגוגי במספר קורסי יסוד. 

אנו מציגים את תוצרי השינוי בקורסי יסודות מכניקת הזורמים, קורס קדם עבור קורסים מתקדמים בתחומי הסביבה, זרימה ומים.

בשנה האחרונה נעשו בקורס זה שינויים פדגוגים משמעותיים שבמרכזם תמהיל של כתה הפוכה והוראה מסורתית. חלקים נבחרים מההרצאות הוקלטו במקטעי וידאו קצרים והוטמעו בהם שאלות ביניים בעזרת יישום H5p.

יישום השינויים מלווה במדידה והערכת ביניים. עד כה , מצאנו כי השינויים תורמים ללמידה רציפה בקורס לאורך הסמסטר וכי הם משפרים את את חוויית הלמידה הסובייקטיבית של הסטודנטים/ות.

לתוכנית הכנס

אוריינות דיגיטלית ו-AI – בין פרקטיקה לאתיקה

לירון דרזנר

עומר קינן

המכללה האקדמית ספיר

     פוסטר

אנו מציגים מקרה בוחן בו לימדנו שימושי בינה מלאכותית ודיון מעמיק על ההטיות והאתיקה סביבה בקורס אוריינות דיגיטלית לסטודנטים בשנה א' בחוג לתקשורת במכללת ספיר. 

המטרה המרכזית שהצבנו לעצמנו בתחילת הקורס היתה להקנות לסטודנטים את היכולות השונות בשימוש בכלי בינה מלאכותית כיוצרי תוכן בעידן הדיגיטלי וליצר דיון עמוק אל מול האתגרים והסיכונים הקיימים בשימושים השונים וההשפעה שלהם על התרבות והחברה בארץ ובעולם. 

במהלך הקורס הסטודנטים למדו מיומנויות שונות כגון יצירת תכנים טקסטואלים ויזואלים באמצעות בינה מלאכותית ובמקביל התקיימו דיונים מעמיקים על האתיקה, הסכנות והשפעה על האוכלוסיה בארץ ובעולם. 

מתוצאות הסקר אנו למדים כי 97% מהסטודנטים ראו חשיבות רבה לבחינת ההיבטים האתיים, ההשפעה החברתית והסיכונים בשימוש בכלי בינה מלאכותית. בנוסף, 95% מהם ראו חשיבות בלמידת כלי בינה מלאכותית ליצירת תוכן כמיומנות דיגיטלית בעידן של היום וכ-88% מהם מעריכים כי שיעור זה יהיה משמעותי להמשך הלימודים שלהם בתואר.

לתוכנית הכנס

הכנה לחיים – חשיבה מחשובית

עיריית רמת גן

חברת רובוטק

      פוסטר

בשנים האחרונות, ניכרת גדילה בהטמעת מיומנויות STEM –

( Science, Technology, Engineering, Mathematics ) בקרב תלמידים במטרה לקדם למידה חדשנית המהווה התמודדות עם פתרון בעיות כבסיס לחיי היום היום של דמות הבוגר. חשיפת צוותי הוראה לשימוש בכלים טכנולוגיים לצורך לימוד מיומנויות ה- STEM, מאפשרת התנסות בעולם החינוך הטכנולוגי בצורה נגישה ומותאמת לדיסציפלינות שונות. 

במקרה בוחן זה, נציג פיתוח מיומנויות חשיבה מחשובית שנרכשו בקרב תלמידי כיתות א'- ב' בעיר רמת- גן. התכנית הוטמעה על-ידי המורים בבתי הספר, באמצעות ערכת קוד ורובוטיקה מטאטאלב. 

במסגרת התכנית התלמידים רכשו מיומנויות של אוריינות טכנולוגית, חשיבה יצירתית פתרון בעיות, למידה מתמדת, עבודה בצוות, מיומנויות רכות, התמודדות עם אירועים עולמיים, ניהול זמן וכישורים רגשיים. כמו כן, המורים רכשו בטחון בהוראת תכניות מבוססות STEM. 

 

תכנית מטאטאלב מתפרסת על פני חמישה עשר שבועות ומועברת על ידי מורים בבתי הספר. בתחילה, עברו המורים הדרכה טכנית על הערכה ועל תהליך ההטמעה בשילוב מערכי שיעור מפורטים לעזר למורה. במהלך התכנית, כמענה לצורך שעלה מהשטח, קיבלו הצוותים ליווי פיזי במסגרת אחד השיעורים בבית ספרם. בנוסף לכך, בתחילת התכנית הופץ שאלון הבוחן את תחושת המסוגלות והמוכנות של המורה, אותו שאלון הועבר לקראת סיום התכנית. 

מהשאלון עלה כי על אף שלרוב המורים לא היה ניסיון בהוראת תוכניות בתחום ה- STEM, מרבית המורים מגדירים עצמם כיום כבעלי ניסיון בתכניות אלו. כמו כן, לקראת סיום התכנית, נעשו תצפיות במספר בתי ספר במטרה לבחון האם המיומנויות המתוכננות שהתלמידים ירכשו אכן נרכשו. מהתצפיות עלה כי מסגרת השיעור, כמות תלמידים בקבוצה וגיוון הטרוגני בקבוצה הם שמשפיעים על הטמעת התכנית בצורה מיטבית.

לתוכנית הכנס

אתגרים בסימולציות וירטואליות בהשכלה הגבוהה

מירי שינפלד

וופא זידאן

מנאל יזבק אבו אחמד

רויטל כהן ליברנט

יאיר עמיחי המבורגר

מכללת סמינר הקיבוצים

       פוסטר

מטרת המחקר היא לבחון את האתגרים הכרוכים בשימוש בסימולציות וירטואליות בעולמות וירטואליים לצורך למידה.

 במסגרת מחקר שנערך ב- 2022-2023, נערכו מספר סימולציות בקורס בין-מכללתי שכלל סטודנטים ממגוון רקעים, במטרה לשנות את עמדותיהם כלפי "האחר". באמצעות ראיונות וניתוח איכותני, נמצאו אתגרים שונים, כאשר העיקריים שבהם היו אתגרים טכנולוגיים הנוגעים לעומס התוכנה על המחשב ולניווט ותנועה בעולם הווירטואלי. נמצאו הבדלים בין המכללות והאוכלוסיות השונות בהתמודדות עם האתגרים. 

המחקר מצביע על כך שעדיין קיימים קשיים משמעותיים בשימוש בעולמות וירטואליים לצרכי למידה, למרות היתרונות הפוטנציאליים שלהם. נדרש פיתוח נוסף של הטכנולוגיה והתאמתה לצרכים הפדגוגיים על מנת לנצל את הפוטנציאל הטמון בה.

לתוכנית הכנס

Effective Hybrid Learning in Correlation to Formative Assessment

Iris Gertner Moryossef

Hadassah Academic College

     פוסטר

חווית המשתמש של הסטודנט בתהליך הלמידה מושפעת כמו כל שירות מתהליך ההערכה המעצבת ונותן השירות.

המחקר הנוכחי בחן השפעת תהליך הלמידה ונותן השירות על חווית הסטודנט בכלל זה: על מידת ההבנה של החומר, עד כמה הוא תופס את החומר ישים , מה מידת ההנאה של הסטודנט וסך שביעות רצון מהלימודים.

במחקר השתתפו סטודנטים אשר למדו בשתי כיתות שונות- כיתה אחת (91 סטודנטים) למדה בתהליך של הערכה מעצבת לצורך ציונים, מרצה מעביר את החומר ויושב עם הסטודנט ביוזמת האחרון , לעומת כיתה שניה (98 סטודנטים) אשר עבדה לפי שיטת הערכה מעצבת למידה, הנחייה מתמשכת של המרצה, תקשורת יזומה עם הסטודנטים, למידה עצמית והערכה מתמשכת.

תוצאות הראו כי גם תהליך הלמידה כמו גם נותן השירות  (מרצה) משפיעים באופן מובהק על חווית הסטודנט , ואולם לתפקיד המרצה הייתה השפעה מובהקת וגבוהה יותר על כל המשתנים.

ככל שהמרצה נתפס כמנחה בעיני הסטודנט, יושב מלווה מאמן אותם, כך כל חוויית הלמידה גבוהה יותר .

המסקנה הגורפת היא כי תהליך הלמידה חשוב לחוויית הסטודנט ואולם נותן השירות /מרצה, התקשורת הבינאישית עימו, תהליך ההנחיה , נכונות לשבת לשמוע, להנחות וללוות את הסטודנט במהלך הקורס. 

מה שחשוב זה לא ה"כמה" אלא ה-"איך"

לתוכנית הכנס