תערוכת הפוסטרים תתקיים תחת מושב ב' 5 (בשעות 13:35-12:15) בכיתה 1 ותשאר פתוחה לאורך כל הפסקת הצהריים.
למציגי הפוסטרים – אנא עקבו אחר ההנחיות להכנת הפוסטרים.
הדיוקן העצמי בהוראה מרחוק של שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים [פוסטר, סרטון הצגה]
מכללת אורנים
רחל רביד
מכללת אורנים
חובב רשלבך
חוסן ו-ICT בקרב סטודנטים דור ראשון להשכלה בהשוואה לסטודנטים להורים משכילים [פוסטר]
אורית אבידב-אונגר
הקריה האקדמית אונו
אילן רחימי
המכללה האקדמית אחוה, אוניברסיטת בר אילן
גילה זלכה
המכללה האקדמית אחוה
שינוי פדגוגי בקורס יסודות מכניקת הזורמים בטכניון: תוצרים ומסקנות ביניים [פוסטר]
אורי שביט
הטכניון
אסנת ברגר
הטכניון
אילנה רם
הטכניון
מתן משכית
הטכניון
אוריינות דיגיטלית ו-AI – בין פרקטיקה לאתיקה
עומר קינן
המכללה האקדמית ספיר
לירון דרזנר
המכללה האקדמית ספיר
אתגרים בסימולציות וירטואליות בהשכלה הגבוהה
מירי שינפלד
סמינר הקיבוצים
יאיר עמיחי המבורגר
סמינר הקיבוצים
מנאל יזבק אבו אחמד
סמינר הקיבוצים
רויטל כהן ליברנט
סמינר הקיבוצים
וופא זידאן
סמינר הקיבוצים
Effective Hybrid Learning in Correlation to Formative Assessment [פוסטר]
Iris Gertner Moryossef
Hadassah Academic College
פוסטר
ההרצאה מציגה התמודדות חדשנית עם הוראה (מרחוק) של "שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים". בבסיס ההצגה עומד הרעיון שההתמודדות עם הדיוקן העצמי מאפשרת לכונן שיח מפרה בקהילה לומדת – מתוך הזדהות עם האחר, מוגבלותיו ועוצמותיו, צרכיו וזכויותיו. ההרצאה מדגימה – באמצעות הצבעה על "שיח הקהילה הלומדת" – את גישת "תהליך חקר (ה)עצמי" ומבקשת להמחיש, מבעד התנסות בהתגברות מתוך "תנאים של קושי", את הנושאים: "צורך" ו"זכות" בכיתה הטרוגנית, ברוח גישת SEL ( Social Emotional Learning) . ההרצאה מתמקדת בשני היבטים: האחד מציג "חקר (ה)עצמי" שתחילתו בציור דיוקן עצמי והמשכו בחקירה עיונית רפלקטיבית; השני מציג "חקר (ה)עצמי" שנפרש בין דילמות והזדמנויות שקשורות לזכויות ולצרכים של הפרט בקהילה הלומדת במאה ה- 21 .
ההרצאה מציגה מחקר שהרציונל שלו נגזר משתי התנסויות: על פי הראשונה, מתלמד-ההוראה חווה אי-נחת באמצעות התמודדות עם ציור דיוקן עצמי. אי הנחת מאפשר למתלמד ההוראה חריגה פנימית מאזור הנוחות היומיומי שלו בזיקה אל אזור אי-הנוחות שלו כמורה לעתיד וכ"אדם שמאותגר בדילמות"; על פי השנייה, ההתמודדות של מתלמד-ההוראה עם הדיעה הקדומה, כנרטיב קהילתי, עוברת דרך משחק תפקידים שחושף אפשרויות של מיזוג אופקים (גאדמר) כמו גם הדדיות בפרספקטיבות ו במוטיבציות (שוץ). משחק זה מאפשר ל"אני" להיחשף אל כל מיני "לא-אניים", מתוך הגילוי שבקרב ה"אני" ישנו בסיס משותף להיזדהות עם האחר; היזדהות שאחריתה: שינוי עמדה.
שתי ההתנסויות הללו מאפשרות בירור של הנושאים "צורך" ו"זכות" בכיתה ההטרוגנית – בכפוף לחינוך למוסר, לאתיקה וליחסים של שלום.
בדיעבד, בירור המשותף בין ה"אני" לבין "האחר" – בתחומי הרגש כמו גם בתחומי הצרכים והזכויות – מוביל את מתלמד-ההוראה להבנה ולהפנמה של מודל "תהליך חקר (ה) עצמי".
ביתר הרחבה, ההרצאה מתייחסת לתהליך מחקרי שמדגים כיצד באמצעות מהלכים של "לימוד עצמי" לצד "משחק חברתי חוקר" מתבצע תהליך "חקר (ה)עצמי", ברוח גישת SEL וכל זאת, על רקע השאלה: כיצד יש להתמודד עם הנושאים "צורך" ו"זכות" בכיתה הטרוגנית? – בפרט במסגרת הוראה (מרחוק) של "שילוב ילדים עם מוגבלויות".
מדובר במחקר שממחיש שני היבטים מרכזיים: א. כיצד "הביטוי האישי" מאפשר התגברות על קשיים לימודיים ו/או
חברתיים; ב. כיצד "הביטוי החופשי" מאפשר מימוש עצמי. המחקר מציע לראות ברעיון "חקר (ה)עצמי" תנועה במרחב קבוע ומשתנה; מרחב שמאפשר לגעת בזכויות ובצרכים של הפרט בקהילה לומדת ומשתפת. המחקר מבהיר ש"תהליך חקר (ה) עצמי" הינו כלי עיוני שמשקף שלבים מעשיים, שעניינם: התמודדות עם דילמות והזדמנויות שונות שמופיעות בכיתה.