מקרא הרצאות:
מסלול יישומי
הדגמה
מסלול יישומי
הדגמה
התכנסות וסיור בתערוכת טכנולוגיות
ברכות [הקלטה]
פרופ' איל יניב, יו"ר מחב"א
אוניברסיטת בר אילן
פרופ' גלעד רביד, יו"ר מיט"ל
אוניברסיטת בן גוריון
אלי שמואלי, מנהל מיט"ל
מרכז ידע לטכנולוגיות למידה
הרצאת פתיחה [הקלטה]
פרופ' דוד פסיג, אונ' בר אילן
הטכנולוגיה כסופר אורגניזם ומה היא רוצה מאיתנו?
הפסקת מעבר
מושבים מקבילים בוקר
בינה מלאכותית יוצרת בשירות האקדמיה: מגוון פרקטיקות במעבדה לחקר שילוב טכנולוגיות בלמידה באונ' ת"א [מצגת]
Strengthening Empathy Skills of Medical Students Through Innovative Virtual Reality Intervention [מצגת]
*ההרצאה תועבר בעברית
הפסקת מעבר
פורום המרכזים לקידום ההוראה והלמידה באקדמיה -הכשרת חברי סגל להוראה בעידן הדיגיטלי בראי המחקר והלכה למעשה [הקלטה]
מליאה
ארוחת צהריים
מליאת צהריים [הקלטה]
יו"ר נתי אברהמי, מנכ"ל מחב"א
Dr Ho Shen Yong, Co-existing with AI in (University) Education: Fostering Authentic Learning in an AI-Pervasive World
*ההרצאה תועבר באנגלית
הפסקת מעבר
מושבים מקבילים ערב
אימוץ חדשנות AI ברמה מוסדית מנקודת מבטו של מנחה פדגוגי : בין אסטרטגיה לפיתוח מקצועי [מצגת, מסמך מלווה למצגת]
Virtual internationalization in [Recording] higher education
סיכום
נותני החסות של הכנס:
התפתחותם המואצת של כלים מבוססי בינה מלאכותית יוצרת (GenAI \ Generative AI \ במ"י) משפיעה על תהליכי יצירת וצריכת ידע בעולם, וכפועל יוצא על פעילות אקדמית, מחקר והוראה. במסגרת ההרצאה נסקור שימושים שונים בבמ"י במסגרת פעילויות המעבדה שנוגעים במחקר, למידה, הוראה והערכה.
ראשית, נציג תובנות ראשוניות מתוך מחקר על השפעת במ"י על האקדמיה והמחקר בישראל. מטרת המחקר היא לשקף את מוכנות הקהילה לאימוץ הטכנולוגיה ולמפות צרכים ופערים עיקריים, על מנת לקדם את הקהילה האקדמית והמחקרית למיצוי האפשרויות שהטכנולוגיה מאפשרת. המחקר עוסק בניתוח פעילות בקבוצות שונות בקהילה לומדת שהתפתחה בווטסאפ (AI4RI – AI for Research Israel), ועל שאלון עומק שהופץ בארץ לכלל גופי האקדמיה והמחקר בארץ. ניתוח ועיבוד הנתונים נעשה בעזרת כלי במ"י, והסקירה הראשונית תתמקד באתגרים המתודולוגים שעלו תוך עיבוד וניתוח הנתונים וההשלכות שלהם על פעילות מחקרית משולבת במ"י.
בשלב השני נציג קולאז שימושיים קונקרטים בבמ"י במחקר סביב הרעיון של אינטראקצית אדם-מכונה, תוך התייחסות לשלושה היבטים לדוגמא:
לאחר הצגת המחקר והשימושים השונים נדון בתובנות ראשוניות לגבי הטמעת במ"י באקדמיה – יתרונות וחסרות, השלמה בין מכונה ואדם, ומבט לעתיד.
הבינה המלאכותית (AI) נמצאת בתנופה אדירה, ויש לה פוטנציאל עצום לשנות את פני החינוך והמחקר. הרצאה זו תסקור את ההתפתחויות האחרונות בתחומי ההאצה המיחשובית מבוססת AI, וכן תדון באתגרים וההזדמנויות שהן מציבות כולל מתן דוגמאות מעולמות החינוך והמחקר שבהן פתרונות אלו נתנו ערך.
בסיום, נסקור את התכניות של אנבידיה לסגל האקדמי, ההדרכות והכלים הנגישים לכם, כדי שתוכלו ללמוד ממקור ראשון כיצד לשלבם אצלכם בפקולטה.
We’ll address how it supports high-performance computing, ensures data privacy and compliance with academic regulations, and facilitates advanced analytics and machine learning for research projects and administrative efficiency.x
We are looking for seeing you!x
In This session, we will discuss VMware’s Private AI offering and its potential applications within your academic environment. We will explore how our solution integrates with your existing infrastructure to provide secure and scalable AI capabilities for research and educational purposes.x
מכללת הדסה
התחלה של לימודים באקדמיה אינה פשוטה. הסביבה האקדמית מחייבת את הסטודנטים להתאקלמות והסתגלות לשיטת למידה שונה לחלוטין מזו שהורגלו אליה בתיכון. הסביבה האקדמית מאופיינת בלימוד עצמי, קריאה אינטנסיבית (לעתים בשפה האנגלית), כתיבת עבודות, ניהול זמנים וסדרי עדיפות באופן עצמאי, היכרות עם מערכות מידע חדשות ועוד.
לסמסטר הראשון של שנה א, תרומה משמעותית להצלחת/כשלון הסטודנטים בלימודים האקדמיים. התאקלמות מהירה בסמסטר הראשון, תספק עוגן להמשך הלימודים האקדמיים ובמידה שהסטודנטים חווים משבר ולא מצליחים להסתגל למערכת האקדמית, הסיכוי לנשירה במהלך השנה הראשונה עולה.
נשירה במהלך השנה הראשונה, עלולה לפגוע בביטחון העצמי של הסטודנטים וביכולת ההשתלבות שלהם בחברה הישראלית בהצלחה. נשירה בשנה ראשונה גם פוגעת כלכלית ובאופן משמעותי בהכנסות המוסד האקדמי וביכולת לגייס סטודנטים. מערכת המומחה לזיהוי ואיתור מוקדם של הסטודנטים שלא מצליחים להתאקלם באקדמיה, מאפשרת מתן סיוע תומך ובזמן באמצעות מערכות המוסד האקדמי: חונכות, תגבור, קבוצות למידה, כלי למידה ועוד ויכולה להקטין במידה משמעותית את הנשירה.
There are comprehensive education courses in empathy for medical students, based on the understanding that when they enter the clinical studies – the discussion of empathy is minimal and studies show that empathy actually
diminishes over time [4] [5].
Indexing virtual reality (VR) and medical education in PubMed Central
detected over 26,000 articles, but very few when VR was indexed with
empathy.
The study's hypothesis was that VR based intervention may be efficiently
used as a pedagogic tool to enhance and strengthen the empathic skills of
medical students.
Empathy is defined as understanding, being aware of, being sensitive to, while experiencing the feelings, thoughts and situation of another person [1]. Empathy is crucial for the medical practice [2], and is a part of the "Competency-Based Medical Education (CBME) paradigm established by the National Council for University education [3]. Empathy is a life-long journey.
The current study examined a development process in two levels. The first tier was the tier of the interns in emergency medicine studying as part of their internship studies as part of the professional requirement, and was examine by the Dreyfus model in the transition of the interns from "novice" to "expert". The second level will include the examination of the professional development of the teachers themselves – doctors who practice and teach the interns, and they examined using video didactics
In Israel there are currently 29 emergency medicine departments with 3.1 million visits per year. Out of all the departments, 23 manage intern training programs, with the number of interns doubling 6 times in the last decade. The increase reflects both the health system's demand for specialists in emergency medicine and the desire of young interns to specialize in this field. The scientific council directs all specializations to undergo a fundamental change from specializations based on knowledge, to specializations based on skills. Currently, there is no uniform model for training interns in complex skills, and each profession is required to produce its own training program
בהרצאה זו, נציג את יתרונות והיכולות הייחודיות של טכנולוגיית Gen-AI של Amazon Web Services, וכיצד ניתן לנצל אותן לשיפור חוויית הלמידה וההוראה באקדמיה.
נציג שתי הדגמות שימוש בטכנולוגיית Gen-AI של AWS באקדמיה, ונבחן את היכולות והיתרונות שהיא מציעה כהלכה למעשה באמצעות מקרה הצלחה של קמפוס-IL, המיזם הלאומי ללמידה דיגיטלית:
אחת הבשורות הגדולות של הלמידה הדיגיטלית היא העמדת חלופה לצורת הלימוד הקלאסית שנהוגה בבתי ספר ובאקדמיה של One-Size-Fits-All מתוך מטרה לייצר למידה מותאמת אישית.
מניסיון בליווי תהליכי פיתוח של מאות קורסים – הפיתוח של רכיבי ההערכה מורכב ומאתגר, ובעיקר דורש עדכון מתמיד, מה שגם גורר עלויות תפעול כספיות גבוהות לכל קורס.
עם שני האתגרים האלה בחר צוות קמפוס, בליווי AWS, להתמודד באמצעות פיתוח מוצר חדשני, בשם PEXOR, שפותח ע"י צוות קמפוס IL והמאפשר למעשה למידה דינמית מותאמת אישית: המוצר לומד הרצאת וידאו קיימות בקמפוס IL באמצעות מודלי AI שקיימים לשימוש כמוצרי מדף בAWS, ולאחר מכן בעזרת LLM מחולל מהלך תרגולים פרסונלי המבוסס על רמת הידע וההבנה של הלומד.
הבשורה הגדולה היא שה-PEXOR "משוחח" עם הלומד ומאתר את נקודות האתגר שלו בלמידה ולחלופין מקדם אותו הלאה אם רמת הידע שלו גבוהה. וכך למשל, תלמידה שהבינה היטב את החומר תעבור "מסע" קצר יחסית, ולעומתה תלמידה שיותר מתקשה תעבור "מסע" ארוך ועוטף יותר, נוסף לכך, התלמיד יכול לקבל סיכום שמותאם לרמת ההבנה שלו בחומר הרלוונטי לשאלה, וכן לקפוץ בקלות למקום המדויק בהרצאה שבו נלמד החומר ושממנו המערכת יצרה את התרגול.
היתרונות בגישת פתרון בעיות בתחומי המדעים , ההנדסה והמתמטקה ידועים, עם זאת יש גם אתגרים ביישומה בקורסים בקנה מידה גדול . מחקר זה בוחן את ההשפעה של פעילויות פתרון בעיות ושילוב הערכות למידה דיגיטליות מעצבות על תהליכי למידה של סטודנטים/ות , הסבירות שיגשו למבחן בסוף הסמסטר, וביצועיהם בקורס אלגברה מתקדם רב משתתפים (n=352). לשם כך, ביצענו אנליזה של עקבות דיגיטליים של פעילות סטודנטים/ות במערכת ניהול הלמידה של הקורס (מוודל). בתוך כך, בחנו את תבניות הפעילות שלהם עם פתרון בעיות ואת ציוני הערכות הלמידה הדיגיטליות שניתנו במהלך הסמסטר, כמו גם את ביצועיהם בבחינה הסופית.
מצאנו כי תבניות הפעילות של פתרון הבעיות משתנות לאורך הסמסטר באופן המשקף את עומסי הלמידה הכלליים כמו גם את העדפותיהם של הלומדים. בנוסף , מצאנו כי עבודה במהלך הסמסטר מסבירה שונות בבחירה ש ל סטודנטים/ות האם לגשת או לא לבחינת הסיום . לעומת זאת , מדדי ידע במהלך הסמסטר הם אלו שמסבירים ש ונות בהצלחה בבחינה (עבור אלו שניגשו). מחקר נוסף נחוץ כד י לבחון האם טרנדים אלו נמצא ים גם בקורסים אחרים מתמטיקה כמו גם בתחומי דעת אחרים.
בהרצאה זו נבחן את אופן השילוב של למידה מתוך עשיה בחינוך STEM, וכיצד שיטת לימוד חדשנית זו מצליחה ברחבי העולם. נצלול לתוך עקרונות הליבה של לימוד מבוסס פרויקטים PBL, נלמד
כיצד ניתן למנף את מאגרי הידע ושיטות הלימוד כדי לייצר חוויית לימוד אפקטיבית ומרתקת.
גישת PBL היא גישת לימוד אקטיבית שמאפשרת לתלמידים חשיפה וגישה מהירה ליכולות חומרה ותוכנה גם יחד, התורמים ליכולות מידול וסימולציה רב-תחומיים, גם אם הם אינם מומחים באחד התחומים.
בין היתר, הרצאה זו תעסוק בנושאים הבאים:
• יתרונות הלימוד בגישת PBL : הבנה מעמיקה של עקרונות STEM, פיתוח חשיבה מערכתית ביקורתית
ופתרון-בעיות, והכנת הסטודנטים לאתגרי העולם האמיתי.
• לימוד יכולות רב-תחומיות: כיצד לבחור פרויקטים מתאימים, מעבר מעולם התיאוריה לעולם היישום.
• כלים ומאגרי ידע: כיצד כלי מדף, בשילוב עם חומרי הדרכה מתאימים, מאפשרים למרצים ומורים ליצור חוויית
PBL משמעותית.
בצאתכם מהרצאה זו, תכירו טוב יותר את עולם ה- PBL , ותצוידו בכלים וידע ליישום גישה זו בצורה
יעילה. כמו כן, תיחשפו לסביבת E-learning של MathWorks & SolidWorks .
A pilot study with 13 participants revealed no significant differences in reading comprehension and speed between the NL interface and a traditional format,
but users preferred the NL interface's features. The results suggest that ETT-based interfaces like NL can enhance accessibility, improve digital literacy, and support interactive, hands-free reading experiences
מיומנות פיתוח הוראה דיגיטלית, א- סינכרונית, על בסיס הרצאות קיימות, איננה מיומנות טריוויאלית ולא כל הרצאת כתה מוצלחת תצלח בגרסתה המוקלטת. לפיתוח יחידה אסינכרונית או לומדה נדרשת מצד אחד, מיומנות וידע טכני ופדגוגי, מצד שני, ניתן להגיע לתוצאות טובות גם באמצעים ביתיים, פשוטים כמו תוכנת PPT והאיכות הפדגוגית של הקורס לא מחייבת, ברב המקרים, הפקה יקרה. אציג קורס אסינכרוני חדש, פתוח לכל, שמטרתו להקנות למרצים מיומנות זו.
בקורס זה הלומדים יקבלו הדרכה בשלבי הפיתוח הביתי שכוללים: בחירת התכנים המתאימים, כתיבת תסריט, הכנת מצגת מלווה לסרטון (storyboard), הקלטה, יצוא ויישום באתר הקורס, תוך שילוב משימות. הקורס מקנה ידע טכנופדגוגי מעשי תוך התבססות על יסודות תיאורטיים וממצאי מחקר בתחומי הלמידה, בדגש על למידה אקדמית אפקטיבית בכלל ולמידה עצמאית באמצעים א-סינכרוניים בפרט. הקורס שפותח בסיוע המל"ג יהיה זמין לכל בקמפוס IL, החל מחודש מאי 2024.
בכנס מיטל יוצג הרציונל, תוצג הדגמה מחומרי הקורס ויוצגו הדרכים השונות בהם יוכלו מוסדות שונים להשתמש בקורס.
שיטת הכתה ההפוכה מאפשרת הוראה אקטיבית וחווייתית ומגבירה את שביעות הרצון והביצועים של הסטודנטים. עם זאת, השימוש בשיטה בצורתה הטהורה מעלה מספר קשיים. בהרצאה זו יוצג מודל להוראת סטטיסטיקה בשיטה של כתה חצי הפוכה. המודל משתמש בכלים טכנולוגיים כדי לקדם למידה פעילה לפני השיעור, במהלכו ולאחריו.
We prepared a questionnaire to test our new teaching method and determine the students’ satisfaction with it. The aim was to evaluate the impact of those brief breaks on students’ attention during the entire lecture and examine different effects of those brief breaks on the learning process
Studies on attention span provide insight into why students struggle with the traditional lecture format. Considering that students typically maintain focus for about 15–20 minutes and university classes often last 50 or 75 minutes, educators need strategies to manage student attention effectively. We suggested a teaching strategy that aimed to manage students’ attention in the lectures by incorporating brief breaks during the lecture. Those breaks reset the attention span
. It also notably boosted pass rates in advanced cognitive areas like 'Evaluate' and 'Create,' while enhancing student engagement and creating a dynamic learning environment. This approach, which bridges gaps in higher-order cognitive skills as revealed by Bloom's taxonomy analysis, demonstrates potential for broad application beyond health professions, preparing learners effectively for contemporary challenges across various fields. d
יו"ר המושב: ניצה דוידוביץ, יו"ר הפורום לקידום ההוראה והלמידה בישראל, ראש תחום הערכת איכות וקידום ההוראה באוני' אריאל
• רבקה ודמני, ראש צוות קידום ההוראה והלמידה במל"ג, מרצה לטכנולוגיות למידה באוני' אריאל – תרומתם של מרכזי ההוראה לקידום הטמעת למידה דיגיטלית במוסדות האקדמיים
• אולגה צ'ונטונוב, ראשת המרכז לקידום הלמידה וההוראה, טכניון – הכשרת סגל חדש כמנוע למצוינות מתמשכת בהוראה באוניברסיטת מחקר
• יפעת לינדר, ראש היחידה למצוינות וחדשנות בהוראה, המכללה האקדמית תל חי – תהליך הלמידה הארגוני והשפעתו על הטמעת התוכנית ללמידה דיגיטלית – מקרה בוחן.
• איתי פולק, היחידה לקידום איכות ההוראה והלמידה, אונ' בן-גוריון, – "הוראה מיטבית – יש דבר כזה?…" פיתוח ידע מקצועי באמצעות ניתוח וידאו של אפיזודות הוראה
• יעל יוסל איזנבך- תפיסת דמות המרצה באקדמיה: בין אוריינטציה מחקרית לאוריינטציה פדגוגית וההשלכות על אופן הלמידה הדיגיטלית של סטודנטים לתואר ראשון
• דורית תבור, גלי נווה, רונית שמלו, נטע אברהם גרין, המרכז לקידום ההוראה, המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון – ממאקרו למיקרו – יצירת תשתית קורסים דיגיטליים והטמעתם במכללה להנדסה
יו"ר: דורית תבור, חברת הנהלת הפורום לקידום ההוראה והלמידה בישראל, ראשת המרכז להערכת איכות וקידום ההוראה, המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון
• אורטל אנגלברג, ראש תחום פדגוגיה ופיתוח מקצועי וליאת קישון-רבין, דקאנית, הדקאנט לחדשנות בהוראה ובלמידה, אוני' תל-אביב – ביני לבינה-מה למדנו מקהילת AI לומדת?
• שרון נסיס, מנהלת היחידה לקידום ההוראה, המרכז האקדמי רופין – תהליך אפקטיבי להכשרת הסגל ליישום למידה דיגיטלית.
• דנה ספיר, מנהלת מרכז חדשנות ומצוינות בהוראה, עזריאלי מכללה אקדמית להנדסה בירושלים – למידה פעילה בהנדסה בהסתכלות קוריקולרית הכוללת הערכה
• גילה יעקב, ראשת המרכז לקידום ההוראה, וניזאר ביטאר ראש תחום פדגוגיה דיגיטלית, המכללה האקדמית עמק יזרעאל – תובנות מהכשרת סגל לשימוש ב AI להוראה אקדמית
• ניצה דוידוביץ ורבקה ודמני, ראש תחום הערכת איכות וקידום ההוראה באוני' אריאל – על הכשרת סגל בתקופות של אי וודאות
רבים מהמרצים והמרצות מתלבטים כיצד להתאים את מודל ההוראה של הקורס להוראה מקוונת, בחלקה או במלואה.
מודל אהב"ה לעיצוב פדגוגיטלי של קורס אקדמי פותח מתוך ניסיון רב שנים בליווי והנחיית מרצים ומרצות ופרחי הוראה כמודל פרקטי לעיצוב קורס הממיר/משנה תצורה ממודל מסורתי של הוראה פנים אל פנים בקורסים אקדמיים לתצורה היברידית המשלבת כלים טכנולוגיים.
עם התפתחות היכולות החדשות של כלי הבינה המלאכותית מתרחב המודל ומתייחס גם לאתגר זה. המודל מתאר את תהליך החשיבה/העיצוב הטכנו פדגוגי כתהליך איטרטיבי ומציע מתודולוגיה להנחייה טכנו פדגוגית של סגלי הוראה.
מטרת המודל לסייע לסגלי הוראה לבצע התאמות בקורסים, כך שלא רק יתאימו אותם לאילוצים חיצוניים (מלחמה, מגיפה), אלא גם ישדרגו אותם באופן שבו הסטודנטים והסטודנטיות ירכשו מיומנויות חשובות לאזרחי המאה ה- 21.
השלבים במודל אהב"ה מתחברים זה לזה במבנה איטרטיבי, כלומר – יש לחזור ולבחון לאחר כל שלב באם יש צורך בעדכון השלבים הקודמים.
בהרצאה נבחן כיצד ניתן לעשות שימוש שיטתי במודל זה לתכנון ויישום של עיצוב תהליכי למידה הוראה והערכה בקורסים אקדמיים ונציג דוגמאות לכל אחד מן השלבים.
בהרצאה זו נקבל הצצה לעולם העבודה העתידי באמצעות 365 Copilot, כלי המתקדם בעולם הבינה מלאכותית.
ה – Copilot מסייע למשתמשים ליעל תהליכי עבודה ולהעצים את הפרודקטיביות בהתבסס על נתונים מיישומי מיקרוסופט 365 ( Word, Excel PowerPoint, Outlook וTeams).
הכלי מסייע לסגל הוראה וסטודנטים לשפר את היצירתיות לפתח מיומנויות וליעיל תהלכי הוראה ולמידה. איך תשתנה הדרך שבה אנחנו עובדים, חוקרים, לומדים ומלמדים? הצטרפו אלינו!
פיתוח בוטים באמצעות פלטפורמת ChatGPT בהוראה גבוהה מהווה יותר מאשר רק כלי טכנולוגי חדשני – זוהי הזדמנות ייחודית לפיתוח המיומנויות הפדגוגיות של המרצים עצמם. גישה דו-שלבית, הכוללת ניסוח מחדש של רעיונות ראשוניים ובניית מסגרת עבודה לבוט, מאפשרת למרצים לא רק ליצור כלי חינוכי יעיל, אלא גם להתפתח אישית כמורים.
השלב הראשון, של ניסוח רעיונות מחדש, מפתח חשיבה ביקורתית, יצירתית וידע בטכנולוגיות חינוכיות. השני, בניית המסגרת, משכלל מיומנויות כמו תכנון אסטרטגי, מודעות אתית, עיצוב חוויות למידה ויישום הוראה דיפרנציאלית. תהליך פיתוח הבוטים הופך את המרצה לא רק לשולט בטכנולוגיה, אלא גם למעצב הוראה איכותית וחדשנית יותר, בעל ידע וכישורים טכנו-פדגוגיים משופרים.
ההתפתחות הטכנולוגית והנגשת הלמידה המקוונת עוררו את הצורך במוסדות להשכלה גבוהה ביצירת התאמות לעידן הדיגיטלי המתפתח במהירות.
הבינה המלאכותית מזמנת כלים משמעותיים לפיתוח תכנים לימודיים על ידי מעצבי הלמידה במוסדות אלה.
ההרצאה מתארת את יישום השימוש בכלי בינה מלאכותית יוצרת בתהליכי פיתוח תכנים לפי מודל ADDIE לפיתוח תכני למידה והדרכה, במסגרת היחידה ללמידה דיגיטלית במוסד האקדמי. כלים אלו משולבים לאורך תהליך הפיתוח בהתאם לחמשת שלבי המודל – ניתוח, עיצוב, פיתוח, יישום והערכה, ובכך תורמים לייעול התהליכים, העשרת חוויות הלמידה, התאמה לצרכי קהלי יעד מגוונים ושיפור מתמשך של התוצרים.
למרות שקיימים אתגרים בהטמעת טכנולוגיות אלו, ניסיון צוות היחידה מדגיש את הפוטנציאל הטמון בשילוב מושכל של כלי בינה מלאכותית יוצרת בהשכלה הגבוהה, תוך העצמת תפקידם של מעצבי הלמידה האנושיים באפיון, פיתוח והטמעת התוצרים.
אוכלוסיית הסטודנטים במכללה האקדמית הדסה ירושלים מגוונת מאוד, וכוללת סטודנטים יהודים וערבים מכל קצות הקשת הלומדים יחד אלו לצד אלו.
אירועי ה7- באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל" גרמו בחוגים השונים במכללה לחרדה מפני פתיחת שנת הלימודים והחזרה ללמד בכיתה בצל המלחמה. באותה תקופה שררה אווירה של חוסר אמון בין יהודים וערבים, וסטודנטים משני הצדדים חיפשו ברשתות החברתיות התבטאויות ותמיכה בעמדות קיצוניות של חבריהם ללימודים.
לנוכח אווירה זו, עלה הצורך להקנות לסגל האקדמי כלים להתמודדות עם מצבי קיצון שעלולים להתפתח בשיעור, ולהפיג את החששות שלהם מהכניסה לכיתה בתקופה כה סוערת ונפיצה.
לשם כך, פותחה סדנת סימולציות, שבה התנסו המשתתפים בהתמודדות עם תרחישים ריאליסטיים, המבוססים על מקרים אמיתיים שהתרחשו בעבר בחוגים השונים. ההתנסות הסימולטיבית נעשתה מול שחקנים מקצועיים, אשר גילמו סטודנטים יהודים וערבים שעברו חוויות קשות באירועי אוקטובר או בעקבותיהם וחוזרים לספסל הלימודים בכיתה מעורבת.
הלמידה של משתתפי הסדנה (המתנסים והצופים כאחד) הייתה משמעותית ואפקטיבית, עם השפעה ארוכת-טווח על התנהלות הלומדים.
בשנים האחרונות, עלה מספרם של הקורסים המקוונים הנלמדים מרחוק בעולם ובמכללות לחינוך בישראל. אפשרויות אלו הביא קהלים חדשים ללמוד בתוכנית הסבת-אקדמאים להוראה ובתוכנית ייחודית של הסבת סטודנטיות חרדיות מהמגזר החרדי.
מטרת המחקר הייתה לבחון את תפיסתם של 378 הסטודנטים להוראה בהסבה בנושא למידה שיתופית מקוונת מרחוק. הדומה והשונה בין 231 סטודנטים הלומדים בתוכנית מהסבת-אקדמאים להוראה לבין 147 סטודנטיות-חרדיות. בנוסף, נערכו 7 ראיונות עומק חצי מובנים עם המרצים שלהם.
המחקר נערך במתודולוגיה של מחקר איכותני המבוסס על ניתוח תוצרי למידה של הסטודנטים-להוראה. נעשה שימוש במסגרת מושגית מוכרת, המשמשת גם כאמצעי לניתוח איכותני – SWOT.
ניתוח הנתונים נעשה באמצעות ניתוח תוכן תמטי, הנתונים עברו ניתוח תוכן קטגוריאלי וכן ניתוח תוכן פרשני הוליסטי.
הממצא הבולט ביותר שעלה הוא שהלמידה אומנם מובלת ומונחית על יד המכללה, אך היכולת של הסטודנטים להצליח בה טמון במשאבי הזמן, וסביבת הלמידה בבית הכוללת: מרחב שקט וחיבור לאינטרנט.
הלמידה השיתופית מקוונת מרחוק, התאפיינה כמשאב תומך למידה, אך מנגד עבור חלק מהסטודנטים מהסבת אקדמאים להוראה שאינם מכירים זה את זה, הלמידה השיתופית הפכה למכשול ומעמסה נוספת שבלמה את הצלחתם בלימודים.
מחקר זה מלווה את הסדנה "ממבחנים למשחקים", שהציגה למרצים במוסדות להשכלה גבוהה שיטת הערכה חלופית, במסגרתה סטודנטים יוצרים משחקים דיגיטליים באמצעות מחוללי משחקים כאמצעי לייצוג הידע שרכשו בקורס. המחקר בוצע בשיטה איכותנית בהשתתפות עשרה מרצים ממוסדות אקדמיים שונים שהשתתפו בסדנות ונבחנו עמדותיהם כלפי יצירת משחקים ככלי הערכה, תוך בחינת הגורמים המניעים והמונעים את אימוץ שיטת הערכה זו. הממצאים מצביעים כי הגורמים המניעים הם פדגוגיים בעיקרם וכוללים עמדות חיוביות כלפי מחוללי משחקים ככלי הערכה והכרה בתרומתם לקידום מיומנויות קוגניטיביות והיבטים רגשיים חיוביים.
הגורמים המונעים נובעים בעיקר מהתנגדות לשינוי, השקעת זמן הנדרשת מהמרצה, חששות לגבי התאמה של משחקים לאקדמיה וכן קושי בהערכת המרצים את עבודות הסטודנטים בשיטה זו. גורמים מונעים נוספים שנמצאו היו חוסר התמיכה המוסדית והשפעות עמיתים. ממצאים אלו מצביעים על מורכבות עמדותיהם של המרצים כלפי השימוש במשחקים דיגיטליים ככלי הערכה. נראה כי על מנת להניע שינויים טכנו-פדגוגיים משמעותיים כמו השינוי המוצג במחקר זה, נדרש מאמץ מערכתי מקיף של מוסדות ההשכלה הגבוהה.
תחום מבני נתונים ואלגוריתמים הוא תחום חשוב בלימודי מדעי המחשב והנדסת תוכנה. תחום זה כולל שיטות שונות לארגון נתונים בזיכרון המחשב, עיבוד וניהול יעיל של נתונים, כמו גם אסטרטגיות לפתרון בעיות חישוביות. גם מבני נתונים וגם אלגוריתמים חיוניים ליצירת תוכנות ומערכות מחשב יעילות. הבנת הדרך הנכונה לאחסן נתונים ואת האלגוריתמים המתאימים היא קריטית לפיתוח אלגוריתמים יעילים לפתרון בעיות חישוביות מורכבות.
ידע זה הוא לא רק בסיס לחינוך למדעי המחשב אלא גם חיוני ביישומים מעשיים בפיתוח תוכנה, ניתוח נתונים, בינה מלאכותית ותחומים רבים אחרים בתחום המחשוב. אנחנו פתחנו כלי אנימציה והדמיה מקוון כדי בלימודי הקורס מבני נתונים ולספק חווית למידה אינטראקטיבית ברמה עמוקה. האתר המקוון מכסה קבוצה קלאסית של אלגוריתמים ומבני נתונים הנלמדים בדרך כלל בקורס מבני נתונים לתואר ראשון. הכלי המוצע יכול להיות מועיל במיוחד עבור סטודנטים המבקשים להבין את הקוד מאחורי ההדמיה.
לינה ויניצקי-פינסקי
שימוש הולך וגודל ב-ChatGPT בקרב סטודנטים למתמטיקה לפתרון תרגילים, מציב שני אתגרים למורים ולתלמידים: כיצד לרשום פרומפטים (שאילתות המוגשות לבוט) מתמטיים, וכיצד להתמודד עם תשובות שגויות אותן מציגה ChatGPT ?אתגר נוסף מעסיק מורי מתמטיקה מאז הופעת מחשבונים ותוכנות לאלגברה סימבולית: כיצד אפשר לנצל עזרים אלה בהוראה למרות החשש לשימוש לא ראוי ע"י הלתמידים? פרומפט מהווה הכלי היחיד לתקשר עם ChatGPT. במקרה שתלמידים מעוניינים בפתרון בעיה מתמטית, עליהם להקליד טקסט ולשלב בו ביטויים בפורמט LaTeX.
כדי לאפשר זאת, פיתחנו עורך גרפי של ביטויים מתמטיים המציג אותם בפורמט הנדרש. חידוש זה מאפשר לתקשר עם הבוט בנושאים מתמטיים. כדי לתת מענה לסוגיית תשובות שגויות, שילבנו את ChatGPT עם שתי התוכנות: "מחשבון אלגברי" ו"גרף-מן" בערכת כלים -Chat TMMat המאפשרת לבדוק פתרון באופן ויזואלי ואלגברי. כדי לעזור לתלמידים לחבר פרומפטים יעילים הוספנו לערכה הנחיות ליצירת פרומפטים, והצמדנו לכל נושאי התרגול את רשימת הפרומפטים המומלצים ("Prompts Key )"לנושא הנלמד. פרומפטים אלה עשויים לעודד תלמידים להעמיק בלמידת הנושא.
מיומנויות ליבה, המכונות גם מיומנויות חיוניות או תעסוקתיות, הן מיומנויות מרכזיות הדרושות לביצוע משימות באופן יעיל ועקבי, ולהשתלבות מוצלחת בעבודה. כניסתה של הבינה המלאכותית לעולם העבודה, מאפשרת הגעה מהירה ויעילה לתוצרים, ומשנה את מפת התעסוקה העולמית. במציאות החדשה, מיומנויות אנושיות כגון עבודת צוות ואמפתיה, כמו גם מיומנויות חשיבה, מדגישות את הייחודיות האנושית לעומת הכלים הטכנולוגיים.
מחקר זה נועד לפתח מתודולוגיה לשילוב מיומנויות ליבה בתכני קורסים הנדסיים, ולבחון את תפיסות הסטודנטים בנוגע לפיתוח המיומנויות במהלך קורס מבוסס פרויקטים כמקרה בוחן.
השוואת תגובות הסטודנטים בתחילת ובסיום הקורס הראתה עלייה ברוב המיומנויות. היבט משמעותי נוסף היה העלאת המודעות של הסטודנטים למיומנויות – היכרות עם השמות והיכולת ליישמן בהתנסויות עתידיות.
בעולם המשתנה באופן מתמיד, שילוב מערכי מיומנויות ליבה בתכני הקורסים בלימודי ההנדסה עשוי לפתח את יכולתם של בוגרים להבין בעיות מורכבות ולתרום באופן מיטבי לאורך זמן.
חשיבה מערכתית הינה מיומנות חשובה לצורך קבלת החלטות ופתרון בעיות במאה ה- 21 . ניתן ללמד סטודנטים לתואר ראשון בהנדסה ליישם חשיבה מערכתית ברמה גבוהה יותר, וניתוח תהליכי מידול המערכות המקוונים שלהם יכול לסייע בכך.
מחקר זה נועד להעריך את יכולתם של סטודנטים להנדסה לעסוק בחשיבה מערכתית ובמידול מושגי של מערכות, ואת יכולתם להתמודד עם סוגים שונים של שאלות—חזותיות, מילוליות, ומשולבות, ולזהות הבדלים תלויי ידע קודם.
משתתפי המחקר היו 157 סטודנטים לתואר ראשון בהנדסת תוכנה ומערכות מידע אשר לקחו חלק בקורס חובה, במהלכו נאספו נתונים ונותחו כמותית.
מממצאי המחקר עלה, בין השאר, כי סטודנטים בעלי ידע קודם שונה נבדלו זה מזה בציון החשיבה המערכתית שלהם ובציוני סוגי השאלות השונים. בנוסף, נמצאו הבדלים בציון החשיבה המערכתית ובשיפור היחסי של הציון לאורך תהליך הלמידה.
במחקר הוכח כי למידה מבוססת מודלים משפרת חשיבה מערכתית בהסתמך על הידע הקודם של התלמידים, ונמצאו קשרים בין סוגי שאלות טקסטואליות, חזותיות ומעורבות לבין הישגי התלמידים.
ישומי בינה מלאכותית יוצרת (Intelligence Artificial Generative) כדוגמת ChatGPT נכנסו במהלך השנה החולפת לשימוש הציבור הרחב, לרבות הסטודנטים, והעלו לסדר היום את הצורך בפיתוח אוריינות לסביבת הבינה המלאכותית. אוריינות זו מצטרפת לאוריינויות טכנולוגיות קודמות, שיש להן השפעה על היכולות לתפקד בסביבה טכנולוגית משתנה ועל פיתוח מיומנויות המתאימות לשוק העבודה המשתנה. מדדי אימוץ טכנולוגיות (Acceptance Technology) מנבאים נכונות להשתמש בטכנולוגיות חדשניות ומתפתחות. מחקר זה מבקש לבחון את הקשרים בין מדדי אימוץ הטכנולוגיות (השפעה חברתית, מוטיבציה נהנתנית, נכונות לשימוש בטכנולוגיה ורגשות חיוביים כלפיה) ובין מדדי אוריינות הבינה המלאכותית (ידע והבנה, יישום, הערכה ואתיקה).
ממצאי המחקר מצביעים על קשרים חיוביים חזקים בין ארבעת מדדי אימוץ הטכנולוגיות. נהנתנות היא המוטיבציה בעלת עוצמת הקשר הגבוהה ביותר. קשרים חיוביים חזקים נמצאו גם בין ארבעה ממדדי אוריינות הבינה המלאכותית, אך לאתיקה עוצמת קשר בינונית. נוסף על כך, ככל שמדדי אימוץ הטכנולוגיות גבוהים יותר, כך גם אוריינות הבינה המלאכותית. ממצאים אלה עשויים לתרום לגיבוש מדיניות, תוכניות לימודים והדרכות לפיתוח אוריינות בינה מלאכותית בקרב סטודנטים, להביא לניצול מיטבי של טכנולוגיות בינה מלאכותית יצרנית ולסייע בהתמודדות עם אתגרים אתיים וחברתיים.
עמדותיהם של מורים מהוות חסם עיקרי להטמעה של טכנולוגיה בתהליכי למידה. נתון זה מהווה את ההשראה למחקר הנוכחי, אשר בחן עמדות מורים ומרצים כלפי השימוש בצ'אטבוט גנרטיבי ChatGPT בתהליכי הוראה ולמידה בישראל.
מדובר היישום מבוסס בינה מלאכותית גנרטיבית המשתמש במודל שפה מתקדם על מנת ליצור טקסט מתוך טקסט ולהגיב כאילו היה אנושי. היישום הושק בנובמבר 2022 על ידי חברת Open Ai ועורר דיון נרחב באשר לשימוש ביישומים מסוג זה והשפעתם על תחום הלמידה.
מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את עמדותיהם של מורים ומרצים כלפי היישום ChatGPT, את הקשר בין העמדות למשתני רקע דמוגרפים ומאפייני שימוש, ואת כוונת השימוש העתידי לאור העמדות.
במחקר השתתפו 211 מורים ומרצים, עוד בטרם הוגדרו הנחיות לשימוש מטעם גורמים רשמיים במערכת החינוך.
על פי מודל הניבוי נמצא כי העמדות הנעה ועניין של מורים, חשיבות השימוש ותועלת פדגוגית מנבאות ב- 70% את כוונת השימוש העתידי לצד משתנה מגדר אשר נמצא גם הוא מנבא כוונת שימוש עתידי.
המכון למחקר יישומי של בינה מלאכותית בחינוך הוקם במטרה לקדם שימוש אחראי, יעיל, רחב, שיטתי ומבוסס ראיות של יישומי בינה מלאכותית בחינוך. זאת באמצעות עריכת ניסויים יישומיים בשיטת מחקר עיצובי במגוון תחומים, פרסום פרקטיקות המציעות שימושים מגוונים בתחומי חינוך שונים, ניהול מרכז ידע והפעלת קהילת מומחים בינלאומית. בשנת הלימודים תשפ״ד הוביל המכון 9 ניסויים הבוחנים מופעים שונים של שילוב בינה מלאכותית בחינוך. מושב זה יציג את הניסויים ואת תוצאותיהם. כמו כן יידונו השלכות מעשיות של ניסויים אלו בהקשרי חינוך והשכלה שונים.
חשיבה מיחשובית היא גישה לפתרון בעיות בשלבים סדורים. המבנה השלבי הופך את הגישה מתאימה במיוחד להוראת שפות. במקביל, הגישה מסייעת בהכנת הלומדים להתמודדות עם אתגרים. גישה זו עומדת בבסיס מודל ההוראה-למידה במסגרת תוכנית ייחודית לתואר שני בטכנולוגיה בחינוך.
בהרצאה יוצגו ממצאים של מספר מחקרי פעולה של סטודנטים, שחקרו את השפעת ההוראה בגישת חשיבה מיחשובית בשילוב כלים טכנולוגיים מגוונים על מיומנויות שפה בתחומים שונים, בהם אוריינות השפה העברית בכתה א', מיומנויות שפה אנגלית בכתה ה', לימודי מתמטיקה בחט"ב, מיומנויות רגשיות של תלמידים עם צרכים מיוחדים, וכישורי שפה של תלמידים עם אוטיזם במגזר הערבי.
בעקבות הצגת הדוגמאות נדון בתובנות העולות מהן לגבי הערך המוסף של גישת החשיבה המיחשובית לפיתוח שפה אוניברסאלית כבסיס להתמודדות עם אתגרי המחר.
בשנים האחרונות, עם פריצת השימוש הנרחב בכלי בינה מלאכותית, עולות שאלות בנוגע לשימוש בכלים אלו בהשכלה הגבוהה.
יש הקוראים לאסור את הש ימוש בכלי בינה מלאכותית בהוראה בשל חששות מפגיעה ביושר האקדמי. מאידך, ישנם גם אלו הטוענים כי כדי להכין את בוגרי האקדמיה לאתגרים המחכים להם בסיום הלימודים יש לאפשר וללמד אותם כיצד לעבוד עם הטכנולוגיות הקיימות בתוך תחומי הדעת.
בכדי לתת מענה מותאם לאתגרים אלו, המרכז לקידום הלמידה וההוראה בטכניון פועל לקידום והסדרת השימוש בכלי בינה מלאכותית בקורסים בטכניון. לשם כך, המרכז מפיץ קול קורא לקידום יוזמות פדגוגיות ושימוש ביישומי בינה מלאכותית בהוראה לכלל בית הטכניון. הקורסים הנבחרים להשתתפות בקול הקורא מקבלים תקציב לרכישת תוכנות והטמעתן כמו גם תמיכה וייעוץ פדגוגי ומחקר המלווה את השינויים בקורס.
מטרת היוזמה היא לעגן את השימוש בכלי בינה מלאכותית תוך לקדם חדשנות פדגוגית, פיתוח מיומנויות אצל הסטודנט ים /ות עם התחשבות בנושאי היושר האקדמי, שמירה על פרטיות ואבטחת מידע.
עם כניסת יוזמה זו לשנתה השנייה, אנו מציגים את אופן הפעולה ומקרה בוחן.
עד כה , מצאנו כי יש ביקוש למודל תמיכה זה כמו גם אתגרים טכניים ופדגוגיים בהטמעה של כלי בינה מלאכותית בהוראה ולמידה בתחומי ה-STEM.
אנו דנים בממצאי הביניים ומציגים מקרה בוחן מתחום החינוך האדריכלי.
במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט גובש מודל ראשון מסוגו בישראל, הפונה לקהילת ה-EdTech ומאפשר לה להיכנס (In Step) לאקדמיה לשם שיתוף פעולה מעמיק ומפרה.
כחלק ממודל זה, הוזמנו יזמים וחברות להתמודד בתחרות על שילוב מוצרים טכנולוגים חדשניים בתהליכי הוראה-למידה-הערכה. שלושת המיזמים שנבחרו זכו לשלב את המוצרים שלהם בקורסים במגוון תארים, חוגים ותוכניות בשנת הלימודים תשפ"ד. במקביל לכך, המיזמים זכו בליווי טכנו-פדגוגי ובמחקר הן איכותני והן כמותי.
בהרצאה נתאר את המודל, נצביע על כמה ממצאים מרכזיים שעלו במחקר ונדון בתובנות ובתרומות על-מנת לסייע למוסדות אקדמיים נוספים לקדם מודלים דומים. בנוסף להרצאה, אנו מבקשות להזמין את אחד המיזמים להציג במרחב ההדגמה (DEMO).
בינה מלאכותית מחוללת מהפכה בעולם האקדמיה, משנה מהותית את תפקיד המרצה, מעשירה את חוויית הלמידה של הסטודנטים, ומאתגרת את שיטות ההערכה המסורתיות. בהתבסס על ניסיון בהכשרת סגל אקדמי במוסדות מובילים בישראל, נדון באסטרטגיות להתמודדות עם אתגרים אלו, נחקור פתרונות חדשניים, ונציע חזון לעתיד ההשכלה הגבוהה בעידן הדיגיטלי.
במשך שנים קורס המעבדה בכימיה כללית ואנליטית הלך והתיישן. חומרי הלימוד והגישה הפדגוגית הצריכו חידוש והתאמה לידע שנצבר במחקר על תהליכי למידה, פיתוח ידע ומיומנויות.
בהרצאה זו אתאר את תהליך השינוי שביצענו בקורס, את העקרונות הפדגוגיים שהנחו אותנו ובראשם את המעבר ללמידה אקטיבית, פיגום ההבנה וחיזוק הקשר בין ידע תיאורטי למעשי.
השינוי שביצענו נועד להעמיק את ההבנה התיאורטית בביצוע ניסויים ובהבנת הממצאים תוך בקרה על העומס הקוגניטיבי בתהליך. ממצב בו הסטודנטים עסוקים במעבדה במעקב טכני אחר אופן הניסוי למצב בו הם מבצעים את הניסוי ופנויים במהלכו ללמוד ולהבין את התהליכים הכימיים המתרחשים.
השינוי התקבל באור חיובי הן אצל הסטודנטים והן אצל מדריכי המעבדה. הסטודנטים העידו על הצלחה בקישור של הרקע המדעי עם תוצאות הניסויים, ומדריכי המעבדה העידו על שיפור ביכולת ביצוע הניסוי, הבנת הרקע המדעי וניתוח התוצאות בקרב הסטודנטים.
מאמר זה הוא חלק ממחקר השוואתי אשר בחן את הגורמים המשפיעים על תפיסת המסוגלות העצמית של מורים בהוראת מדעים באמצעות תוכנית דיגיטלית למדעים המחברת בצורה חווייתית כלי למידה דיגיטליים עם גישות פדגוגיות מסורתיות.
חלק מממצאי המחקר מצביעים על כך שמורים שעברו הכשרה בשילוב טכנולוגיה בהוראה מעידים על תפיסת מסוגלות גבוהה יותר להוראת המדעים ממורים שלא עברו הכשרה כזו. ההבדלים בתפיסת המסוגלות העצמית בין המורים שעברו הכשרה לאלה שלא עברו הכשרה לא מוגבלים רק לידע התוכני-הטכנולוגי-פדגוגי עצמו, אלא גם ליכולתם להגיב בפתיחות רבה יותר לשינויים.
בניתוח מודל משוואות מבניות (SEM) שנערך במסגרת המחקר התגלה כי עמדות חיוביות כלפי התוכנית הדיגיטלית השפיעו על תפיסת המסוגלות העצמית באופן עקיף דרך התווך של TPACK ופתיחות. המחקר מדגיש את חשיבות ההכשרה הדיגיטלית ופיתוח TPACK בקידום תפיסת מסוגלות עצמית של מורי מדעים.
Questions arise regarding the myriad training data sources and how these impact the results provided by LLMs. As we have learned from past research, technology is far from neutral or unbiased, in general, and can play a significant role in perpetuating stereotypes. All technologies are developed in specific cultural, political, social, and economic contexts. They reflect those contexts and reconstitute them, impacting both society and culture. Many of the systems based on AI and machine learning models have been found to be biased (Castelvecchi, 2020; Gillingham & Graham, 2017; Leslie, 2020; Noble, 2018; Ntoutsi et al., 2020; Park, 2019; Valentine, 2019). This led us to question whether AI LLM frameworks such as ChatGPT or AI image (like Midjourney, Leonardo, and IMAGINE) generators are a new expression of bias, in particular, bias that is highly reminiscent of the critique provided in Edward Said’s Orientalism. (Said, 1978)
In an era where technological innovation progresses at an unprecedented pace, advancements in Artificial Intelligence (AI) are reshaping the landscape of higher education and knowledge systems at large. Large Language Models (LLMs) have become an indispensable part of daily interactions for millions of users, showcasing unparalleled proficiency in various natural language processing (NLP) tasks (Khandelwal et al., 2023). As these models permeate widespread usage, concerns emerge about their potential to encode and perpetuate societal biases, resulting in representational harms for users. This research aims to contribute to the ongoing discourse on LLM biases by conducting an empirical, comparative analysis of stereotypical bias levels between Eastern and Western contexts. The prevalence of Large Language Models in search engines, chatbot interfaces, and diverse applications has catapulted them into the mainstream, reaching global audiences. While their capabilities are undeniably impressive, the recognition of inherent risks linked to encoding biases from training data underscores the need to scrutinize these models, particularly in the context of societal and cultural variation